Sources and References on Likkutei Torah, Shir HaShirim

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

צדיקים יושבין ונהנין: ברכות יז, א.

ואהבת מלשון אבה: ראה לעיל פ' נשא כו, ב וש"נ. בלק עא, ב. פח, ד. ואתחנן ט, ב. תו"א לב, ג.

אליך ה' נפשי אשא: תהלים כה, א.

ודברת . . מלשון ידבר עמים: ראה אוה"ת בשלח ע' תרנב.

אורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

רוח אייתי רוח ואמשיך רוח: זח"ב קסב, ב.

לעשות את כל דברי התורה הזאת: דברים לב, מו.

בד"ה שיר השירים: לעיל ב, א.

ובד"ה השמים כסאי: תו"א פ' בראשית.

ובד"ה תורה צוה לנו משה: לעיל פ' ברכה.

א"ת בניך אלא בוניך: ברכות סד, א. וש"נ.

ע"פ אלה מסעי: לקו"ת פ' מסעי.

שו"ה שע"י — (וכ"ף ויו"ד: ראה לעיל פ' צו יב, א.

מצוה . . מצות המלך: אסתר (ג, ג). ובזח"ג (קעה, ב). [כ].

והנה בחי' מל': ראה אוה"ת שלח ע' תריט.

יביאו לבוש מלכות: אסתר ו, ח.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

כי שמים כעשן נמלחו: ישעי' נא, ו.

השמים החדשים: ישעי' סו, כב. סד"ה את שבתותי תשמרו:

שאין מלך בלא עם: פדר"א (פ"ג). [כ].

הוד והדר לבשת: תהלים קד, א.

בד"ה תקעו בחדש שופר: לעיל דרושים לר"ה נג, ד ואילך.

בד"ה בשעה שהקדימו: לעיל פ' במדבר יג, ד.

בד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א מג"א צ, ג.

סד"ה ועשית בגדי קדש: תו"א פב, ד.

בפסוק ואלה המשפטים: תו"א עה, ד.

וסד"ה לא תהיה משכלה: תו"א עט, ג.

ובפ' חיי שרה בד"ה להבין משארז"ל: תו"א טז, א.

אלביש שמים קדרות: ישעי' נ, ג.

חסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

זה לעומת זה: קהלת (ז, יד). [כ].

ואני בתוך כו': יחזקאל א, א.

ועיין בזהר בפ' וישב . . האזינו רצ"ג סע"ב: נעתקו באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתח ואילך על הפסוק אלביש שמים.

בד"ה כי ההרים ימושו: לעיל תצא מ, ד.

ע"פ ועתה יגדל נא: לעיל שלח לט, א.

לכתך אחרי במדבר: ירמי' ב, ב.

אך בזמן שאין בהמ"ק קיים: ראה אוה"ת שה"ש ע' עז.

דבלא דו"ר לא פרחא לעילא: ת"ז ת"י.

בד"ה מים רבים: תו"א ח, ג ואילך.

ויצעק אל ה' בצר לו: ראה תהלים קז, ו.

במקם שבע"ת עומדין: ברכות לד, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ה'תש"ט ע' 183-4. ובכ"מ.

דמשכין לי' בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

את האור כי טוב: בראשית א, ד.

ויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו.

בד"ה שובה ישראל: לעיל ש"ש סד, ד ואילך.

ביאור ע"פ יונתי: כנראה שמאמר זה הוא הנחת כ"ק אדה"א. וראה הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ו ע' קט. בשינויים והגהות באוה"ת שבועות ע' צה ואילך. בכותרת: נאמרה יום א' דשבועות. באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתצא כענין קיצורים (להנחה שנדפס בסה"מ תקס"ו ע' קט). ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה. בענין המחשבה באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תלג מציין: ”וע' מענין מחשבה בביאור ע"פ יונתי בד"ה כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ובד"ה למנצח על השמינית [— לקו"ת פ' תזריע] מחשבה שלמעלה מהרצון והנה מחשבה עילאה שולטת על הכל".

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

ומבואר במ"א שאינו מובן לפי פשוטו: כן הלשון גם במאמרי אדה"ז נביאים ע' רלב (ובאוה"ת במדבר ע' א'תכח). אוה"ת יתרו כרך ח ע' ב'תתקעח.

שאין לו דמות הגוף: פיוט ”יגדל". ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א.

הרהור . . לא עביד מידי: ע' ברכות (כ, ב). וש"נ. ובסש"ב ח"א (ר"פ לח). ולה"ט כמ"ש בזח"ג (קה, א). וריש קו"א [קנג, ב] מסש"ב, עיי"ש. [כ].

לא תפעול שום פעולה מורגשת: ראה אוה"ת משפטים ע' א'רעח. ובביאוה"ז להצ"צ ע' רנט ואילך.

בד"ה תקעו בחדש: לעיל ר"ה נה, א ואילך.

כמ"ש בזהר: ח"ב כ, א. וע' לעיל עקב (טז, רע"ד). וש"נ. [כ]. באוה"ת פ' שלח ע' תקיא-תקיב מציין ע"ז: ”ומ"ש בשם הזהר דבמחשבה אחת נבראו כל העולמות, כ"כ עוד בד"ה ביאור הדברים ע"פ שחורה אני ונאוה ושם פ"ג [— לקמן ] ונזכר מזה ג"כ בסידור בד"ה הקול קול יעקב".

כי אלף שנים בעיניך: תהלים צ, ד.

בד"ה צאינה וראינה: בתו"א ז, ד ואילך.

כל אשר חפץ ה' עשה: תהלים קלה, ו.

להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

ע"פ ויהי קול מעל לרקיע: מאמרי אדה"ז נביאים ע' רלג. ראה אוה"ת במדבר ע' א'תכח. ובאוה"ת שמות כרך ח ע' ב'תתקעז.

ועמ"ש עוד במ"א: אולי הכוונה לד"ה ביאור ע"פ יביאו לבוש מל' הנזכר לקמן. ונדפס בתו"א מג"א.

בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות: תו"א צב, ב.

והנה ישראל עלו במחשבה: נסמן לעיל פ' נצבים מז, ג ובכ"מ.

איהו וגרמוהי חד: ת"ז בהק' (ג, ב).

כי הרי באצילות בלאו הכי נמי איהו וגרמוהי חד בחי' ביטול: בסה"מ תקס"ו ע' קי (הנחת כ"ק אדה"א מגוכתי"ק) יש כאן ביאור: ”הכל בבחי' א"ס כי גם הכלים שנק' גרמוהי אין הענין שלהם כמו בחי' בריאה מוגבלת ממש יש מאין אלא הם בבחי' א"ס בבלתי גבול רק שהם בחי' כחות אלקיי' המצמצמי' האור וכל שהוא בבחי' אצי' הרי עדיין הוא בחי' אלקי ממש כידוע, וא"כ הגילוי שם אין זה בבחי' נפרד מעצמותו עדיין, ועיקר הכונה הי' שיתגלה כבודי בנפרדים יש מאין דוקא וכמ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' שעיקר הכבוד הוא לרחוקי' כו' כמ"ש במ"א וד"ל".

צחוק עשה לי אלקים: בראשית כא, ו.