לויתן זה יצרת: משנת תקע"א — ראה להלן ברשימת הכתבי-יד.

הנחת כ"ק אדה"א ממאמר זה בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קמא ומתחיל: להבין מארז"ל בענין השחוק דלעתיד. עוד הנחה שם ע' קמד. הנחת כ"ק אדמו"ר הצ"צ נדפס בסה"מ תקע"א. נתבאר גם במאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"ב ע' תרמא ואילך. ביאור על מאמר זה נדפס באוה"ת שמיני ע' תפה. ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה מכת"י. ראה תורת חיים בראשית ד"ה ויתן לך פ"י ואילך. ובלקו"ש חי"ב ע' 177 ”והוא באופן אחר ממ"ש בלקו"ת. כן מובא מאמר זה — בקצור הביאור בס' שני המאורות עמוד יו"ד" [והוא המאמר שנדפס במאמרי אדה"ז שם]. ראה ד"ה לויתן — תשמ"ז.

לויתן זה: תהלים קד, כו.

קניגון: במאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קמא ואילך מבאר ענין ”קניגון" שהוא ענין צחוק כמו שעושים השרים שיעמידו ארי עם נמר ויראו שיהי' באופן שלא יזיק האחד את חבירו לגמרי" ע"ש בארוכה.

הכל שוחטין ובכל שוחטין: רפ"א חולין.

הא' אותן שהם בסתר: בסה"מ תקע"א נוסף: ”בסתר בעולם ולא נודעו לבנ"א כי עבודתם הכל ברוחני'".

שעבודתם ברוחניות: ראה לקו"ש ח"ב ע' 321. במאמרי אדה"ז — מארז"ל ע' קמד מבאר ”עבודתם הוא רק ברוחניות, דהיינו לעשות יחודים עליונים באצילות ובהם כמה מדריגות שונות בעליות רבות מאד עד עצמות אא"ס כו' . . והדוגמא לזה הוא בעבודה של האבות שכל בחי' העבודה שלהם הוא ברוחניות שיחדו יחודים העליונים כמו ע"י חפירות בארות ופיצול המקלות . . וכגון זה היו צדיקים בדורות התנאים וכן בכל דור ודור כמו רשב"י".

שבודאי לא הי' יכול לקיים במעשה: נתבאר בד"ה ונקדשתי — תשמ"ז אמאי לא קיים המצות בגשמיות ע"י נס, דהי' יכול להעשות לו נס שיהיו אצלו מצות סוכה וכו', ומבאר שקיום המצות בגשמיות צ"ל דוקא ע"פ טבע הגשמיות. ראה לקו"ש ח"ה ע' 80 ואילך. וש"נ.

רשב"י כשהי' במערה . . ניזונים רק מחרובא כו': שבת לג, ב.

רק מחרובא: ראה מדרש תלפיות ענף חרוב.

וכן האריז"ל: במאמרי אדה"ז שם ”(וכמו האריז"ל וחביריו בדורו והבעש"ט ז"ל וחביריו בדורו וכך בכל דור ודור)". בסה"מ תקע"א ע' קסד: ”ומהם היה האריז"ל בדורו (פי' שהי' בו גם מבחי' זו ולא זו בלבד) והבעש"ט ז"ל בדורו".

נוני ימא: ראה ג"כ לעיל ז, א. ביאוה"ז בשלח מא, ג. שער האמונה פנ"ג.

ע"ד מ"ש בזהר . . ע"פ וידגו לרוב בקרב הארץ: ראה ביאוה"ז לאדה"א קמט, א.

בארץ — והב': ראה לעיל יח, ג בהוספה הערת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.

ושמחת בחגך: דברים טז, יד. כאן לא נתבאר מה שייכות הפסוק לכאן, ובסה"מ תקע"א מפורט יותר: ”והב' הם אותן צדיקים הגלוים ונודעים בעולם בטוב מעשיהם, כי עבודתם היא בגשמיות לקיים כל המצות בגשמיות ובמעשה דוקא בפועל ממש וכמו ע"ד דוגמא מצות שמחה ביו"ט שנאמר ושמחת בחגך, עבודתם לקיים מצות שמחה זו בגשמיות כמו שהיא למטה אין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין, בבשר בשר ממש וביין יין ממש".

מועדי ה': ויקרא כג, ב.

כמארז"ל בזמן הבית אין כו': הובא ברש"י ר"ה ו, ב ד"ה מי אמרי'. וע' פסחים קט, א. [כ].

אי אפשר להגיע (אן רירען בל"א): ראה ליקוט משיחת ש"פ תצא תנש"א הערה 94.

והם נקראים נוני ימא: בסה"מ תקע"א נוסף: ”(ומזה היה נשמת משה שנאמר בו מן המים משיתיהו הגם שהוא דוקא נתן התורה היינו שנמשך בבחי' זו לתקן העולם)".

דוד הי' מחבר: זח"ג רכב, ב [כ]. אור התורה תהלים ע' תתקיד.

לשון התחברות: ראה בהכותב לעין יעקב לב"ב עד, ב בשם הרשב"א.

הפעם ילוה אישי אלי: בראשית כט, לד. ובמאמרי אדה"ז הקצרים ובאוה"ת פ' עקב ע' תקמד מביא גם ממשלי א, ט לוית חן הם לראשיך וענקים לגרגרתיך.

עיין פ"ק דע"ז ד"ג ע"ב: נעתק באוה"ת בראשית-ב דף רצט, א ”רביעיות יושב ומשחק עם לויתן, ומשחרב בהמ"ק שאין שחוק למעלה ברביעיות מאי קא עביד יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה", ע"ש.

שמות רבה פט"ו מענין לויתן: פכ"ב. נעתק ביהל אור ע' תז ”יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד כו' למקומו של לויתן כו' שנאמר אל מקום זה יסדת להם וזהו מקומו של לויתן שנאמר לויתן זה יצרת כו'" ע"ש.

ובזח"א ויחי דרמ"ז א': מובא ביהל אור שם ע' תז ”למחדי בהו עילאין ותתאין כמ"ש לויתן זה יצרת לשחק בו ופי' בזח"א ובמק"מ שע"י חיות קטנות עם גדולות י"ב בקר דבריאה המרוממים ומעלים המל' נעשה יחוד זו"נ שעי"ז נעשה החדוה והשמחה בעולמות".

שמות י"א ב': ”ס"פ וילך איש דא קוב"ה דכתיב ה' איש מלחמה" — אוה"ת בראשית-א דף רצט, א. וראה יהל אור ע' תז.

בשלח ד"נ סע"ב: מובא גם ביהל אור שם ע' תז ”ועיין מזה ג"כ בזהר שלח דף נו"ן ע"ב היתה כאניות סוחר ושם ג"כ פסוק שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת וז"ל ר' יהודא אומר שם אניות יהלכון בההוא ימא דאזלין ושטין . . עד דאתיין לאתחברא בההוא דרגא כדין כתיב לויתן זה יצרת לשחק בו". וראה גם אוה"ת ויקרא-ב ע' תפה ואילך.

ויצחק תיקן תפלת המנחה: ברכות כו, ב.

צחוק עשה לי אלקים: בראשית כא, ו.

יצחק חפר בארות: ראה בראשית כו, יח-כב.

רפ"ו דברכות: לה, ב. ראה לעיל פ' בשלח ב, ב ובמ"מ לשם.

בכל מאדך: דברים ו, ה.

סד"ה וללבן שתי בנות: תו"א כב, ד.

ובד"ה נשא את ראש: לקמן פ' נשא כא, ד.

שמונים שנים: ע"ל צו ד"ה והניף פ"ב (יז, ב) וש"נ [כ].

ארז"ל משחרב ביהמ"ק: ע"ז ג, ב.

ע"פ וכל בניך: אולי הכוונה להנדפס לקמן פ' ראה רכט, א.

שארז"ל: זח"ב רעא, א. ס' הבהיר סי' מד [קב]. וע' ח' דברים (מ, ג) [כ].

שעבודתם בגשמיות לקיים מצות מעשיות: בסה"מ תקע"א ע' קסד יש כאן הוספה: ”(דהיינו מפני שהוא ממש שנפל בשבירה בבי"ע ובנוגה דבי"ע שצריך בירור להפשיט מחומריות הנוגע המעורב טו"ר או אפי' ביטול היש דבי"ע שזהו בירור הא' והיינו ע"י הצדיקים שבבחי' הב' שעבודתם בגשמיות וזהו ענין כוונת המאכלים בשר ויין כו', משא"כ צדיקים שבבחי' (הב') [הא'] עבודתם ברוחני' וכמ"ש במ"א שיש ב' מיני בירור הא' ע"י המל' והב' ע"י חכמה דבחכמה אתברירו בירור אחר בירור להיות נכלל באין ממש, והיינו מה שהלויתן שוחט את שור הבר כו', וכמ"ש ההפרש בין נשמת משה שהי' מבחי' פנימי' דמ"ה וכמ"ש מן המים משיתיהו ובין נשמת אליהו ב"ן דמ"ה וד"ל)": כי באמת צ"ל בשו"ה וע"פ.

בד"ה אשירה להוי': אולי הכוונה לתו"א סג, ג בענין מעלת הצדיק.

וכל מה שיש ביבשה יש בים: חולין קכז, א.

הילוך הצדיקים הנק' נוני ימא: באוה"ת תצא ע' תתקלט מציין לכאן בענין ההפרש בין נשמות שמבחי' לויתן ובין שאר נשמות שצריכין ארבין.

התלהבות ורתיחת הדמים: בסה"מ תקע"א נוסף: ”הבא מבירורי נוגה של המאכלים)".

ועמ"ש בבה"ז וירא: לאדה"א י, ב.

וא"א לבאר דבר זה בדיבור איך ומה הוא: בסה"מ תקע"א: ”ואי אפשר לבאר דבר זה היטב בכתב ובמכתב איך ומה הוא".

ולעתיד הלויתן יעשה מלחמה: המשל והנמשל נתבאר בארוכה במאמרי אדה"ז-מארז"ל ע' קמז ואילך.

העולם כולו עומד על לויתן . . כנודע בדברי רז"ל: פדר"א ספ"ט. זח"ב לד, ב. קח, ב. זח"ג רעט, א. ועוד.

פני שור מהשמאל: יחזקאל א, י.

אינו כפשוטו שיאכל בשר השור . . וישיש בו: נתבאר במאמרי אדה"ז שם ע' קמט ”ואין כוונתו ח"ו מפני גשם הבשר של השור, אלא מצד בחי' הבירור שלו שמוסיף דעת ושמחה אלקית מבחי' הרוחניות . . השמחה באה דוקא מבחי' הבירורי' דבשר ויין וכה"ג שמתברר מהם להיות מחמתן שמחה אלקית בבחי' הרוחניות".

בר לבב: תהלים כד, ד. ”שאין לו רק לב א' לאביו שבשמים, והוא גם לבו לב בשר נתברר מכל וכל רק לה' לבדו" — מאמרי אדה"ז שם ע' קמט.

ועי' בפרדס בעה"כ ערך לויתן: חלק נעתק ביהל אור ע' תה דסנפירין הם חו"ג.

שו"ה אלא בבשר — ומצד זה יעלה הוא אותו: בסה"מ תקע"א ע' קסו יש הוספה.

ורב תבואות בכח שור: משלי יד, ד.

ומימי לא קראתי . . אלא לשורי שדי: שבת קיח, ב.

ראשית תבואתה: ירמי' ב, ג.

בכור שורו הדר לו: דברים לג, יז.

שחיטה כזו פגומה: ראה לקו"ש חי"ב ע' 177.

ולכן צ"ל הפסק בינתיים: מובא באוה"ת ויקרא-ג ע' תתח. ושם מפרש שיש לומר באופן אחר ”כי פגימה אותיות מגיפה ועכשיו שעדיין לא נתברר העולם הפגימה היא פסול בשחיטה", ע"ש.

היכל הזכות . . הרצון: זח"ב [ו, א] פקודי [רנא, א. רנו, ב]. ובסידור האריז"ל היכל הזכות ב[ברכת יוצר] המחדש בטובו כו' היכל הרצון אוי"צ [= אמת ויציב] כו' יעו"ש. [כ].

בביאור ענין מזוזה מימין: תו"א מג, א.

והנה שור הבר יעלה את הלויתן ע"י שידקרנו בקרניו: ”כי יש בכח שור להעלות לויתן . . והוא בחי' קרני השור דוקא, כמו קרני החיות כנגד כולם שהוא בחי' כתר שלו שלמעלה מבחי' החכמה כי שרש הגבורות דפני שור מהשמאל הוא בבחי' הכתרים דתוהו, ולויתן הוא בבחי' חכמה כח מה כו'" — מאמרי אדה"ז-מארז"ל ע' קנא.

והיתה נבלתך למאכל: תבוא כח, כו. וראה ד"ה להבין . . שבתוכחה — מאדמו"ר האמצעי — אוה"ת תבא ע' תתש.

ועוף יעופף: בראשית א, כ.

ועוף זה מיכאל: זח"א מו, ב.

ובפ' שמיני דל"ט סע"ב ובמק"מ ובהרמ"ז: נעתק באוה"ת נ"ך-א ע' קסב ומעתיק גם פי' הרמ"ז.

פני ארי' פני שור: יחזקאל א, י.

וכמ"ש בזח"ג בפ' פנחס (דרי"ז ע"ב): מובא גם באוה"ת פ' כי תצא ע' תקלט.

גור ארי' יהודא: בראשית מט, ט.

יששכר חמור גרם: שם יד.

ולכן הוכשרו בסי' אחד: חולין כז, א.

סד"ה אם את כל דגי הים: לקו"ת בהעלותך לג, ב.

והחיות נושאות את הכסא: בחיי תרומה כה, י בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמ"ר ספכ"ג. ועל"ק שלח (מא סוף ד) וש"נ. [כ].

ועל הכסא כמראה אדם: ראה יחזקאל א, כו.