כי לא ידח ממנו נדח: ראה ש"ב יד, יד.

בצדקה תכונני: ישעי' נד, יד. [כ].

ישראל למטה הם מלאים מצות צדקה: ראה חגיגה כז, א.

צריך לזרוע ע"ג עפר שנחרש: ראה פסחים מז, ב.

ומאי חזית דדמא דידך סומק טפי: פסחים כה, ב.

ולרש אין כל: ש"ב יב, ג.

הלא אב א' לכולנו: מלאכי ב, י.

ואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז.

הושיעה ימינך: תהלים ז, ז. [כ].

השיב אחור ימינו: איכה ב, ג.

להושיע ידו לו: ראה שופטים ז, ב. ישעי' נט, טז.

עת לחבק: קהלת ג, ה. [כ].

בזהר פ' ויצא . . ובמק"מ שם: ראה באוה"ת פ' וארא ע' קכה ובפ' פנחס ע' רסב.

ע"פ המאמר הזהר . . קוב"ה בגלותא סליק לעילא: ראה לעיל פ' נצבים מח, א. תו"א נה, ב.

וכ"מ הפי' בזהר פרשה בשלח . . ובפ' אחרי דע"ד ע"א: נזכרים גם באוה"ת נ"ך כרך ב ע' עח.

כמ"ש הושיעה ימינך . . בתהלים סי' ס': ראה ביהל אור ע"פ. ובאוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'עח.

ורב חסד: שמות לד, ו.

כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

ע"פ הוי' יחתו מריביו: לעיל פ' נשא כה, ג.

בביאור ע"פ אני דפ' ציצית: לעיל שלח נא, א.

דלית שמאלא בהאי עתיקא: זח"ג קכט, א. וראה שם רפט, א.

בד"ה צאינה וראינה: לקמן שה"ש כא, ב. בבוך 1101 תקצו, א בגוכי"ק נוסף: בפ' קדושים. בבוך 4 (לקו"ת מהדו"ק) נכתב מאמר זה בפ' קדושים.

וברבות נזכר מענין הושיעה ימינך: ראה יהל אור עה"פ ע' רט ואילך שנעתקו כל המקומות שנזכרו כאן. וראה גם אוה"ת פ' פנחס ע' א'סא.

ושייך לזה ג"כ מ"ש בזהר פ' תשא דקפ"ט סע"ב ובפי' הרמ"ז: ע"ד הוכן בחסד כסאו, ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'סב.

ימינך ה' תרעץ אויב: שמות טו, ו. ראה יהל אור ע' רסח בשם השל"ה דף שט"ו סע"א.

דברים תחתונים פשוטים: ראה לעיל פ' אחרי נה, ד.

להיות ממארי דחושבנא: זח"ג קעח, א.

צעק לבם: איכה ב, יח.

ענין חנוכה בפ' מקץ: תו"א לב, ב.

זהו ענין מצות תרומת הדשן: ראה אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתא.

ג) והנה כל זה: קטע מובא באוה"ת פ' יתרו ע' תתקפב.

הוי כל צמא לכו למים: ישעי' נה, א.

אתה הראת לדעת: דברים ד, לה.

חסדים המכוסים: ע' שה"ש רד"ה לריח שמניך הא' בהמוקפים. [כ].

תפלת שמו"ע בלחש: שו"ע או"ח סק"א ס"ב.

בתפלה . . כאלו עומד לפני המלך: שם סצ"ח ס"א.

הכריעות והשתחוואות: ברכות לד, סע"א. שו"ע או"ח סקי"ג ס"א.

וכמ"ש במ"א ע"פ ארץ אוכלת יושבי': (ציון זה נמצא גם בהכתבי-יד שאין בהם הגהות אדהצ"צ). וראה ד"ה לה"ע אוכלת יושבי' בס' מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ע' תריט.

שהתגלות עתיק הוא בבינה: ראה זח"ג קע"ח, ב. תו"א ר"פ לך לך.

אותי עזבו מקור מים חיים: ירמי' ב, יג.

דהיינו ע"ד משל כמקור הנובע: באוה"ת פ' יתרו ע' תתצה מציין לכאן.

עמוק עמוק מי ימצאנו: קהלת ז, כד.

ברע"מ ס"פ בא (דמ"ב ע"ב): דשם מבאר ענין מקור ומעין וחפירה, ונזכר גם לקמן פ, ג. וראה ביאור במאמרי אדה"ז הקצרים ע' שיא.

בזהר ס"פ ואתחנן (דרס"ו ע"א): נזכר גם לעיל פ' צו יא, ג. פ' חקת עט, ג.

ובפ' וילך (דרפ"ו ע"א): באוה"ת נ"ך כרך א ע' שכח מציין לבחיי פ' בשלח ע"פ ויאמינו בהוי' דכל שאינו נזהר במלת אמן מורידין אותו . . ועז"א הכתוב אותי עזבו מקור מים חיים ע"ש. וראה באוה"ת שם ע' רו ואילך.

ברע"מ פ' עקב (דרע"א ע"א): ”אמן הוא רזא דקשרין דכל יחודא וקדושה" — אוה"ת ש"ש ע' א'תעט. וראה באוה"ת בראשית תקסו, א מה שמביא בשם הזהר.

ועיין עוד בזהר ויקרא די"ב ע"א: בענין מקור מים חיים.

ונפשי כעפר לכל תהי': תפלת אלקי נצור. ראה אוה"ת בלק ע' תתקיט.

מה בין עפר לאבק: ראה אוה"ת חקת ע' תשעא.

סד"ה ויאבק איש עמו: תו"א כו, ג.

ובד"ה ויגש אליו יהודה: תו"א מג, ג.

בביאור ע"פ מי מנה: לעיל בלק ע, א.

ולפני א' מה אתה סופר: ס"י פ"א, מ"ז.

במ"א בענין לך לך: תו"א יא, א.

בלקו"ת שם: — להאריז"ל.

ובפרדס בעה"כ בערך ארץ עליונה: הלשון באוה"ת בראשית כרך ד תשכו, א.

וכ"כ במא"א ערך עפר: סעיף כד. ראה גם לעיל פ' בלק ע, ב.

כנזכר ברבות בקהלת: ראה גם אוה"ת שבועות ע' קיב. וראה באוה"ת פ' בלק ע' תתקכא שכ' ”ואיך גלגל חמה בחי' אור נברא מן העפר", עי"ש. וראה אוה"ת שבועות ע' קיב.

בביאור ע"פ הבאים ישרש: תו"א פ' שמות.

הכל הי' מן העפר: קהלת ג, כ.

ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.

הכתר . . מבחי' תחתונה שבמאציל: ע"ח שמ"ב פ"א.

מי מנה עפר יעקב: במדבר כג, י.

חכמה בראש וחכמה בסוף: זח"א כו, ב. ע"ל עקב (טו, ב). וש"נ. [כ].

נעוץ סופן בתחלתן: ס"י פ"א, מ"ז.

ושאבתם מים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסידור רסח, א. נאמר בליל מוצאי שבת חוה"מ סוכות תקס"ה — ראה רשימת המאמרים שבסו"ס תקס"ד הערה 100. עוד הנחה במאמרי אדה"ז נביאים ע' עט ואילך. קיצורים והגהות נדפסו באוה"ת דברים כרך ה ע' ב'קמז. ד"ה ושאבתם — תרל"ד [נדפס בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקלט] מיוסד על מאמר זה. ראה הענינים בסה"מ אתהלך ע' מז ד"ה להבין ענין ניסוך המים. ובסה"מ תרל"ה ח"ב ע' תמא. לכללות המאמר ראה גם סה"מ תרנ"ד ע' כא. ועוד.

סוכה ל"ד א' זבחים ק"י ע"ב: וכ"ה בסוכה מד, א. תענית ג, א (בסוגיא דניסוך המים). מו"ק ג, ב — לקו"ש חכ"ט ע' 226 בשולי העמוד.

אם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.

ועבד הלוי הוא: במדבר יח, כג.

הוא דא עתיקא: זח"ג (קעח, ב). [כ]. ראה ביאוה"ז להצ"צ ע' תקכ ואילך.

השיר שהיו אומרים על היין שהוא בחי' בינה: ראה זח"ג קכז, א. וראה ספר הליקוטים — דא"ח להצ"צ ערך יין סעי' א.

נכנס יין כו': סנהדרין לח, א.

בד"ה אז ישיר: תו"א סב, ג.

בד"ה לך לך: תו"א יא, ב.