גדול ה' ומהולל מאד: תהלים קמה, ג.

במקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, ב.

כיתרון האור מן החושך: קהלת ב, יג.

בד"ה שמאלו . . בפ' כי תשא: ראה תו"א פה, ג ואילך. ואולי הכוונה לדף פו, ב.

זדונות נעשו כזכיות: יומא פו, ב.

כלי שנגמר מלאכתו: ראה כלים ספ"ד ואילך.

במאד הוי שפל רוח בפני כ"א: אבות ד, י.

יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט: אבות ד, יז.

שיהי' כל ימיו בתשובה: שבת קנג, א. וראה ג"כ זח"ג לג, א.

צדיקים יושבים ונהנים: ברכות יז, א.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

כי נשגב שמו: תהלים קמח, יג.

עם קרובו: תהלים קמח, יד.

אם רץ לבך שוב לאחד: הק' ת"ז (ז, א): אם רץ לבך שוב לאחור (נ"א לאחד). ובכסא מלך כתב ע"ז: שוב לאחד גרסינן. בס"י פ"א, מ"ח, (בספרינו) הגי' היא: למקום. ראה באוה"ת שמע"צ ע' א'תשעז.

כלה שארי ולבבי: תהלים עג, כו.

הצור תמים פעלו: דברים לב, ד.

בע"כ אתה חי: אבות ד, כב.

דירה בתחתונים: תנחומא נשא טז. וראה שם בחקותי ג. ב"ר ספ"ג. במד"ר פי"ג, ו.

הקב"ה יושב ועוסק בתורה: ע"ז ג, ב.

בד"ה שיר השירים: לקמן שה"ש א, ד.

א"ת בניך אלא בוניך: ברכות סד, א. וש"נ.

בנאים . . בנינו של מקום: שבת קיד, א. [כ].

אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה: ברכות ח, א.

אם לא בריתי יומם ולילה: ירמי' לג, כה.

עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

חסד ה' מלאה הארץ: תהלים לג, ה.

בד"ה וכל העם רואים: תו"א פב, ג.

ובד"ה בפ' נסכים כתיב: ראה לעיל פ' שלח מ, א ואילך.

תען לשוני אמרתך: תהלים קיט, קעב. ביהל אור ע' רטז מציין לכאן.

וימינו תחבקני: שה"ש ב, ה.

כי גבר עלינו חסדו: תהלים קיז, ב.

כלתה נפשי: תהלים פד, ג.

בביאור ע"פ חכלילי: תו"א מח, א, ובתניא פרק מג, ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

צדק לפניו יהלך: תהלים טו, יד.

סד"ה ויושט המלך לאסתר: תו"א צד, ב.

ובד"ה יחיינו מיומים: לעיל סד, א.

מה יפו פעמיך בנעלים: שה"ש ז, ב.

התורה דאקרי דרך: קידושין ב, ב.

בד"ה אשירה לה': תו"א סג, ב.

וע' בזהר שלח . . ת"ח כו' בדרך נועם כו': ת"ח כד אנהיר עתיקא סתימאה במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נועם ה'" נעתק באוה"ת פ' שלח ע' תעב עם הגהות. ונזכר גם לעיל פ' מטות פה, ב.

ובפ' מקץ (דקצ"ז סע"ב): הלשון עם הגהות נעתק באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקנה.

בד"ה ושמתי כדכד: לעיל כו, ב.

כמ"ש והלכת בדרכיו: דברים כח, ט.

בביאור ע"פ וארשתיך לי: לעיל במדבר ט, ג.

ובד"ה אסרי לגפן: תו"א מח, נב.

וסד"ה בגדי קודש: תו"א פב, ג.

ע"פ ונתתי לך מהלכים: תו"א ל, ג.

ספ"ק דסוטה: יד, א. וראה לקו"ש חכ"ט ע' 278 הערה 90.

בסוף ספר פרי הארץ: הוא באגרת הרה"ק ר' אברהם קליסקער שנדפסה בסוף ספר פרי הארץ. מכתב לב (בהוצאת ירושלים תשמ"ז). וראה גם בפרי הארץ פ' ראה. וראה באוה"ת פ' ואתחנן ע' צג מביא קושיא זו בלי שם אומרו.

ואין אמת אלא תו': ת"ז (תכ"א) נ, א. ירושלמי ר"ה ספ"ג (ה"ח) ובפסדר"כ פסקא איכה. הובא בילקוט דניאל ר' תתרסו. וע' הג' מהר"ץ חיות לברכות (ה, ב) גירסא בש"ס כן. [כ].

ולית מח' תפיסא בי': ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

ואורייתא וקב"ה כולא חד: זח"ג עג, א. ע' [לקוטי הגהות ל]סש"ב ח"א פ"ד ופכ"ג. וש"נ. וזה הל' ל"מ — ואולי מת"ז (תכ"ז) שחסר שם. וע' בלקו"א מרבו הה"מ נ"ע מד' לבוב שמינית בויגין (טז, א. כט, ב. לה, א). ע' זח"ב (צ, ב) בזה"ל דקוב"ה ואורייתא כלא שמא חד הוי וכו' וזהוא כוונת אדמו"ר לענ"ד. [כ].

קרוב ה' לכל קוראיו: תהלים קמה, יח.

באמת זו תורה: ברכות ח, ב. וע' ע"ז (ד, ב). [כ].

תען לשוני אמרתך: תהלים קיט, קעב. וראה תו"א סז, ב.

שנותן לנו בכל יום: ראה ברכות כב, א. סג, ב. ראה לעיל פ' תזריע כג, א. סה"מ תר"ל ע' ריא. סה"מ תש"ה ע' 184.

בד"ה המגביהי לשבת: תו"א לח, ד.

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

בפי' הרמ"ז שם: ראה לעיל ויקרא נג, ד ואילך. מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' שיח.

כי כל המצות הם המשכות לבחי' צדק: ראה יהל אור קאפיטל פה, יד.

ואזי ביום השמיני שהוא בחי' יותר גבוה ועליונה . . וה' האמירך: מובא באוה"ת דרושים לשמע"צ ע' א'תשע.

וה' האמירך וגו': דברים כו, יח.

בחי' נשיקין שהוא התקשרות חב"ד בחב"ד: תניא פרק מט בשם ע"ח שער ל' דרוש ב.

שו"ה בכל — הפוסקים: ע"ל בואתחנן [יב, סע"ג] סוד"ה ענין ק"ש. [כ].

כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו: תדב"א רפי"ח. יל"ש איכה תתרלד.

ורוח אייתי רוח . . ואמשיך רוח: זח"ב קסב, ב. ע"ל בראה (כב, ב). וש"נ. [כ].

אלפים שנה קדמה התו' לעולם: ראה מדרש תהלים צ, ד. ב"ר פ"ח, ב. תנחומא וישב ד. וש"נ. זח"ב מט, א.

אאלפך חכמה אאלפך בינה: איוב לג, לג. וראה שבת קד, א. ועל"ק שה"ש (א, סע"ד). וע' אור תורה מה"מ נ"ע פ' קרח [מו, ג] ב' אלפין אלף חכ' אלף בינה. [כ].

אאלפך בינה: ראה בהוספות להערות וציונים ללקו"ת כאן שמעתיק מכת"י 750 קטע נוסף (ונמצא ג"כ בכת"י 337 ועוד ושם במקום תיבת ”ומצות" נרשם ”ממצות").

והוא כחתן יוצא מחופתו: תהלים יט, ו.

מצהלות חתנים: ברכת נשואין. כתובות (ח, א). [כ].

ביום חתונתו זה מ"ת: תענית כו, ב.

חתן חות דרגא: יבמות סג, א.

ניתנה התו' בה' קולות: ברכות ו, סע"ב.

נובלות חכמה שלמעלה: ב"ר יז, ה.

ופני לא יראו: שמות לג, כג.

וכ"כ בלק"ת בתחלת פ' בראשית: להאריז"ל ד"ה למה התחילה תו'. מובא באוה"ת שבועות ע' קצג.

ועמ"ש מזה בפ' עקב: לעיל יז, ב. וראה אוה"ת פ' דברים ע' ד.

ובד"ה לבבתני בפ' פנחס: נדפס להלן בדרושי שה"ש כח, ג (וראה בהנסמן לעיל האזינו עג, ג).

גילוי פנימית התו' לעתיד: ראה רש"י לשה"ש א, ב.

כי ה"א אש אוכלה הוא: דברים ד, כד.

ביום השמיני עצרת: ראה בהערות וציונים מכ"ק אדמו"ר ללקו"ת כאן מציין לסה"מ אתהלך לאזניא ע' נב. ובסה"מ הנ"ל ע' רסג מציין ”ראה בלקו"ת ד"ה זה (פא, ד) בתוספת ביאור הערות וכו'". וע"פ המבואר ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תריט הערה 100 — מאמר זה אולי משנת תקנ"ח. קיצורים וביאור נדפסו באוה"ת שמע"צ כרך ה ע' ב'קנה. שם נתבארו הענינים שמובאים בסה"מ אתהלך הנ"ל. בכמה מקומות מצויין לד"ה זה בשם ”ביום השמע"צ בן חכם ישמח אב". וראה ההתחלה בסה"מ אתהלך שם.

ביום השמיני עצרת: במדבר כט, לה.

ועשית פסח לה"א: דברים טז, א.

ועשית חג שבועות לה' אלקיך: דברים טז, י.

וחגותם אותו חג לה': ויקרא כג, מא.