אשה כי תזריע: ראה גם אור התורה תזריע ע' סט. ע' תצא. ע' תצו. ע' תתט.

אשה כי תזריע: תזריע כ, ב.

והפלסופים נדחקו: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, א. באוה"ת פ' תזריע: א) שיש עוד פי' ע"ד חכ' הטבע (מעין פילסופים) — הובא בבחיי כאן — וגם הוא מבואר ע"פ דא"ח. ב) ביאור מרז"ל (נדה עא, ג. תקו"ז תכ"א) דאשה מזרעת תחלה — הוא ע"י שמשהה עצמו כו', עבודתו (עד שמקבל שכר ע"ז) ונאמר ע"ז לעשות בניו זכרים. — ולכאורה זהו ענין חדש (שנולד זכר — בתור שכר). — לקו"ש חי"ב ע' 70 ע"ש בארוכה. ובד"ה אשה כי תזריע — תשכ"ה (נדפס בסה"מ מלוקט-ג ע' צא ואילך). ובמאמרי אדה"א דרושי חתונה כרך-א ע' רכא נתבאר בארוכה.

אשה מזרעת תחלה . . ועילאה גבר . . הוא דוחק גדול: ראה לקו"ש חי"ז ע' 155 הערה 59 — ”[אף שפשוט שגם פירוש זה יש לו מקום מכיון שהובא ע"י גדולי ישראל כמשנ"ת בארוכה — לקו"ש חי"ב ע' 70 ואילך]. — כי בפ' תזריע, שבה מודגשת מעלת העבודה (אתעדל"ת), נרגש שהענין ד”יולדת זכר" הוא (לא מצד האיש — הקב"ה (עילאה גבר) — כ"א) מצד האשה, כנס"י".

גבי דינה כתיב בתו: בראשית מו, טו.

והענין כי הזכר: קטע מכאן מובא בספר פלח הרמון לפ' שמיני [מוכן לדפוס].

זכר חסדו: תהלים צח, ג. נתבאר בשרש מצות התפילה פרק מ ”פי' שנמשך מלמעלה גילוי חסד עליון שיהי' אהבה גדולה בנש"י שבגופים לה' ית' שבחי' אהבה עליונה זו נק' לשון זכר". וכ"ה במאמרי דרושי חתונה שם ע' שיז ”שנולדה בחי' אהבה בכל נש"י ע"י בחי' המשכת אתעדל"ע שנמשך אחר אתעדל"ת אשר הוא נק' בשם זכר".

דינא דמלכותא דינא: גיטין י, א. ב"ק קיג, א.

על שרה שבשעה שבשרוה: ב"מ פז, א.

אברהם ציוה . . והיא נתנה קמח . . באורחים: שם.

לובן מן האב . . אודם מן האם: נדה לא, א.

ובתורתו יהגה: תהלים א, ב.

את אשר יאהב ה' יוכיח: משלי ג, יב.

ומעתה יובן . . דאשה מזרעת: ראה ספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' צא הערה 4 החילוק בין ב' הפירושים.

בזח"ג פ' תזריע מ"ב ב' מ"ג ב' מ"ה ב': ראה לקמן פ' שלח מו, א. אוה"ת ויקרא-ג ע' תתיג.

עולם לאכסדרה: משנת תקע"ב — ראה אוה"ת בהעלותך ע' שמח.

בדרום הוא תוקף החום: ראה אוה"ת נ"ך-ג ע' א'שה. יהל אור ע' קפג.

בצפון . . ובו עיקר הישוב: ראה גם מאמרי אדה"ז כתובים-א ע' נ. מאמרי אדה"א-ענינים ע' שלא ובהנסמן בהמ"מ שם. להלן במדבר ד, סע"ד. מאמרי אדה"א נביאים כתובים ע' קכא ואילך.

דרום הוא חסד: מאו"א אות ד סעי' כ.

דרום חסד וצפון גבורה: מאו"א אות צ סעי' כו. וראה זח"א כט, ב (הלשון נעתק בסה"מ תר"ן ע' שפט).

מצפון תפתח: ירמי' א, יד.