שלא יהי' יניקת הקליפות רק משערות דנוק': בד"ה אמר לצפון תני — תר"ן ע' שצ כ' דכאן מבואר שדחיית הנגע נעשה ע"י אור אבא הוא שלא ינקו מהעור כ"א מהשערות דנוקבא, ומציין לכמה מקומות שמבואר באופן אחר ע"ש.

בהרת לבנה: ויקרא יג, ד.

כי הדם הוא הנפש: דברים יב, כג.

בביאור בשעה שהקדימו: לקו"ת במדבר יד, ג.

החכ' תחי': קהלת ז, יב.

סד"ה ביום השמע"צ: לקו"ת שמע"צ פו, א.

בדרוש הנגעים שם: ש' לאה ורחל פ"ז. [כ].

ג' אורות אשר: אורות כו' אשר. [כ].

בלקו"ת פ' וירא: ראה הלשון באוה"ת שה"ש-ב ע' תפו. נזכר גם לעיל פ' פקודי ז, ד. פ' אמור לח, ב. סה"מ תקס"ה-א ע' תלג. לבן — במ"א ע"פ עד הגל:

זה לעומ"ז עשה: קהלת ז, יד.

ספיקא דאורייתא לחומרא: ביצה ג, ב.

וכה"ג הוא ענין ספק ממזר: ענין זה נזכר בשו"ת צמח צדק חלק אהע"ז סי' שכז (בהוצאת תשנ"ה).

ממזר ודאי לא יבא: קידושין עג, א.

הטעם לא ידעו: ”לכאורה כששומעים שהקב"ה אומר כך, איך אומרים דלא כהקב"ה — אלא כיון שהפס"ד שלהם צ"ל ע"פ דעתם, לכן, כשלא השיגו בדעתם הטעם של הקב"ה, הוכרחו לפסוק כפי שמתקבל בדעתם (ראה לקו"ת תזריע כד, ב ואילך)" — קונטרס בענין תורה חדשה מאתי תצא — תנש"א הערה 61.

ע"פ יביאו לבוש מלכות: תו"א צב, ב.

היום לעשותם: דברים ז, יא.

ולמחר לקבל שכרם: עירובין כב, א.

לע"ל שיתגלו טעמי תורה: ראה רש"י שה"ש א, ב.

ארז"ל עין לא ראתה: ישעי' סד, ג. ברכות לד, ב.

אבל רב"נ הוא עצמו מבחי' הארה זו דהא"מ מה שזורח בהא"פ כו' וע"כ מצא טעמו ממש: ראה לקו"ש-יב ע' 68 דזה שהי' יכול להכריע ולפסוק בזה הוא מפני שנשמתו למטה היתה מלובשת בגוף גשמי. ראה גם ד"ה פדה בשלום — תשמ"ו. ד"ה קדש ישראל — תשמ"ז. בד"ה ושבתה — תקס"ב (נדפס בדרך מצותיך קסז, ב) ”(ולפי שרבה הי' יחיד בנגעים ואהלות לכן שאלו ממנו ספק זה, כי לתחתונים דוקא יש כח זה לפסוק הדין שמסתפקים בו מחמת שהקליפות מעלימי' על הלכה זו והתחתונים יש בהן כח לברר ולהעלות מהשבירה לפי שהן מלובשים בגוף כו' כמ"ש באגה"ק בביאור מאמר הר"מ פ' נשא והמשכילים...)".

מן המים משיתיהו: שמות ב, י.

ע"פ ואלה המשפטים: תו"א עה, ד.

סד"ה מראיהם ומעשיהם: תו"א סט, ג.

משה שפיר קאמרת: שבת קא, ב וש"נ.

בביאור ענין קי"ס גבי והניף ידו על הנהר: ראה לעיל צו יז, א.

בזהר פ' בא דל"ו ע"ב: ראה גם לקמן שה"ש מח, ד.

וע"פ הזהר בפ' בראשית דכ"ז ע"ב: ביאה"ז לכ"ק אדה"א ב, ג.

ע"פ ויהי קול מעל לרקיע: אוה"ת במדבר ע' א'תכט. ובאוה"ת שמות-ח ע' א'תתקעז עם הגהות.

בד"ה כי כאשר השמים: ראה תו"א ב, ד.

בד"ה צאינה וראינה: לקו"ת שה"ש כא, ב.

ספ"ד דנגעים: במאמרי אדהאמ"צ ע' תפג מוסיף: ועיי' בתוס' יו"ט וכו'.

ארז"ל על ר"מ שהי' אומר: עירובין יג, ב.

זקן שקנה חכמה: קידושין לב, ב.

יג"מ שהתורה נדרשת: ברייתא דר"י ת"כ ר"פ ויקרא.

בביאור ע"פ אלה מסעי): לקו"ת מסעי צג, א ואילך.

רוב החכמים שבדורו לא היו משיגים התורה רק . . בחכ' דאצי': ראה לעיל ד, א הערה שכל. וראה הערת כ"ק אדמו"ר במאמרי אדה"ז תקס"ב ע' שיד.

נובלות חכמה שלמע' תורה: ב"ר יז, ו.

בביאור ע"פ תורה צוה לנו משה: לקו"ת ברכה צה, א ואילך.

אחרי רבים להטות: שמות כג, ב.

במדרש תהלים ע"פ אמרות ה': יב, ז.