ואכלתם אכול: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ז ע' רנא. ובמאמרי אדה"א דרושים לחתונה-ב ע' תרלט ואילך. ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהערות וציונים לעיל יט, א (שמציין למאמר זה בשינויים בסה"מ הנחות הר"פ ע' סא. וראה הוספות להערות וציונים לסה"מ הנחות הר"פ ע' רב). סעי' א' מהמאמר נמצא בתוס' ביאור בהמשך תער"ב ח"ב ע' א'תנח. וראה ג"כ ד"ה זה דמוצאי ש"פ צו תשל"ח. ראה להלן בהוספות להערות וביאורים השוואה לד"ה זה. המאמר כמו בהנחת הר"פ עם הגהות אחרות באוה"ת ויקרא-ד תתקסב. באוה"ת סידור ע' רכה כ' שד"ה זו ודיבור המתחיל מהרה ישמע בסידור נאמרו בשבת אחת. בד"ה ואכלתם אכול תשמ"ז מבאר הקשר של ד"ה זה לפ' צו. שמובן ע"פ מה שמביא בהמשך המאמר לקמן ז, ד מויק"ר ע"פ זה קרבן אהרן גו' זה שאמר הכתוב ויאמר להם מהאוכל יצא מאכל כו' אהרן אוכל כל הקרבנות, ועכשיו יצא ממנו קרבן ואיזהו זה קרבן אהרן. ע"ש. ראה גם דרך מצותיך מצות אכילת ק"ק סעי' א דף צ, ב.

ובילקוט שם: ילקוט שמעוני סי' תקלו.

ולכבודי בראתיו: ישעי' מג, ז.

ויש מלאכים דבריאה ויש מלאכים דיצי' ויש מלאכים דעשי': שרפים מקומם בבריאה. סתם מלאכים ביצירה. אופנים בעשי'. — אוה"ת שבועות ע' קמג. וראה תניא ר"פ לט.

המזון של המלאכים הוא מה שנמשך להן כח ועוז רוחני: נתבאר בארוכה במאמרי אדה"א-בראשית ע' קיב.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

וכל קרבי: תהלים קג, א. ראה זח"א פז, א. זח"ג רלד, ב. וראה סה"מ תקס"ה ע' תתיד ובהנסמן לשם.

שהם בחי' קרביים: המשל נתבאר בארוכה במאמרי אדה"א בראשית ע' קיג. דברים-א ע' קנה. וראה לקמן שלח מו, ד.

אין לך עשב מלמטה: ב"ר פ"י, וזח"א רנא, א. מו"נ ח"ב פ"י. אגה"ק סוס"כ.

גבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

ובד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: ראה לקו"ת ברכה צח, ד ואילך.

אלה המלכים . . לפני מלך מלך: בראשית לו, לא.

מבריח מן הקצה: שמות כו, כח.

בד"ה כה תברכו את בנ"י: לקו"ת נשא כו, ג.

בספר הגלגולים: ראה גם לקמן פ' בהר מד, ג.

בד"ה לבבתני: לקו"ת שה"ש כח, ג. ראה אוה"ת משפטים ע' א'קעא. אוה"ת פ' מטות ע' א'רסה.

ומבחי' זו הם כל הנשמות דעתה אבל לעתיד יהי' בחי' התגלות הסוכ"ע . . שלפני הקו: ראה לקמן פ' מסעי צה, ב. וראה גם ד"ה והי' אמונת עתיך תרנ"ב. ביאוה"ז להצ"צ ח"ב ע' תתיט. תתכו (הלשון הנעתק שם, נמצא בסה"מ הנחות הר"פ הנ"ל ע' סב).

פי' דבר שכבר נאכל . . דהיינו הנשמות דעתה שכבר היו . . יחזרו ויאכלו: מובא בסה"מ תקס"ג ע' רמ ומוסיף ”דהיינו מה שכבר נאכל והוברר בשית אלפי שנין יאכל עוד לאחר תחה"מ מפני שאין קץ להעליות עילוי אחר עילוי, עד"מ הטעות הדק שיתוקן, עדיין יש לתקנו מן הטעות לגבי עומק השכל המופלא יותר שנחשב שכל זה לטעות לגביו כו'" — כנראה שזה הוספת המניח, שהרי המאמר דשם הוא מתקס"ג ומאמר זה הוא משנת תקס"ז.

והללתם . . להפליא: יואל ב, כו.

א"ח עט"ב: משלי יב, ד.

נעוץ סופן בתחלתן: ס"י פ"א, מ"ז.

והי' ביום ההוא יצאו: זכרי' יד, ח.

סד"ה קול דודי: ראה לקו"ת שה"ש סו, ג.

מהרה ישמע . . קול כלה: ברכת נשואין.

החתן אומר . . והכלה שותקת: ראה נדרים ל, א בר"ן ד"ה ואשה נמי. ראה סידור עם דא"ח דף קלט ג-ד.

סד"ה ויגש אליו יהודה: תו"א מה, א.

פ"ק דערלה: ה"ג. ולהעיר ממה שאמר המגיד להב"י בראשית מהדו"ק ד"ה אור ליוה"ש י"ד לטבת (י, א) — לקו"ש חט"ו ע' 95 הע' 18.

עתידים צדיקים: ב"ב עה, ב.

בד"ה ואשה כי תדור: לקו"ת מטות פד, ב.

כי יפליא לנדור נדר נזיר: במדבר ו, ב.

כחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

אם צדקת: איוב לה, ז.

ורבו פשעיך: איוב שם ו.

דקמי' כולא כלא חשיבי: ראה זח"א יא, ב.

בד"ה ויאבק איש: תו"א כו, ב.

ובד"ה בשלח פרעה: תו"א סא, ג. סעיף ב' — לסעיף זה ראה פלח הרמון ויקרא ע' כ.

מהאוכל יצא מאכל: ”הכוונה ב”מהאוכל יצא מאכל" הוא [לא רק להתמי' שבזה, כ"א] גם שיציאת ה”מאכל" היא דוקא ”מהאוכל". שע"י ירידתו ”לאכול" ולברר הבחינות שלמטה ממנו, מתעלה הוא להיעשות ”מאכל" לגבי הבחינות שלמעלה ממנו". — לקו"ש ח"ז ע' 47.

ואם האכל יאכל: ויקרא ז, יח.

בשתי אכילות: זבחים יג, ב. וש"נ. ראה סה"מ תקס"ה ע' קסג ואילך. דרך מצותיך צ, ב ואילך. אוה"ת בראשית-ז בד"ה והוא עומד עליהם בתחלתו.

שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים: פסחים נט, ב. רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"י ה"א.

דשם מ"ה המברר ב"ן: ראה ע"ח שער התיקון פ"ג ובכ"מ. לקו"ת בחקתי מז, ג. סה"מ תקס"ו ע' קעט. אמרי בינה ח"ג ע' 44.

אתם קרויים אדם: יבמות סא, א. וש"נ.

נעשה אדם בצלמנו: בראשית א, כו.

ועמ"ש בד"ה זאת חנוכת המזבח: לקו"ת נשא כח, ג.

וסד"ה ואהיה אצלו אמון: לקו"ת במדבר יח, ד.

ובד"ה ואריה כבקר יאכל תבן: לקו"ת במדבר יא, א.

בזהר פ' צו דל"ב ע"ב ודל"ג ע"א: ראה גם אוה"ת דרושים לר"ה ע' א'תכח.