וכחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.

ודקדוק הלשון כחשכה כאורה: מובא בסה"מ תרל"ה ע' כרך-ב ע' שעו.

דכל נהורין מתחשכאן קמי' כו' וכ"ע אע"ג . . אוכם הוא כו': תקו"ז תי' ע' (קלה, ב).

סד"ה שחורה אני: לקו"ת שה"ש ו, ב.

בד"ה יונתי בחגוי הסלע: לקו"ת שה"ש יז, א.

וע"ד שנזכר בזח"א ד"ג ע"א: ”בההיא שעתא נחתת מן קדמוהי אות כ' מעל כורסייא יקריה כו' ואזדעזו מאתן אלף עלמין כו', דלא אברו בך עלמא דהא בך כלייה ונתרצה. והנה הכ"ף הוא מבחי' כתר" — יהל אור ע' תרכג.

ישת חושך סתרו: תהלים יח, יב.

היש ה' בקרבנו: שמות יז, ז.

ב"פ קנה גימט' יש: וע"ל כאן (יוד, א) וש"נ. [כ].

בד"ה צאינה וראינה: לקו"ת שה"ש כד, ד.

סד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש ב, א.

ובד"ה ששים המה מלכות: לקו"ת שה"ש לט, א.

ובד"ה ושאבתם מים בששון: לקו"ת סוכות עט, ד.

עין לא ראתה: ישעי' סד, ג.

וקראת לשבת ענג: ישעי' נח, יג.

ענג ר"ת עדן נהר גן: ת"ז מובא ביאיר נתיב במאו"א ע, לד.

ושמרתם את השבת: שמות לא, יד.

היא בחי' קדש: בלקו"ש-כז ע' 321 מציין שיש להקשות ”הנה מקרא מפורש הוא דגם שבת נק' מקראי קדש וכמש"נ (ויקרא כג, ג) וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש. וכמ"ש רבינו הזקן בשולחנו (חאו"ח ר"ס רמ"ב) שהשבת הוא בכלל מקראי קדש . . והנה שלא יקשה אלקו"ת ממקרא זה, אפשר הי' לתרץ דשם כוונתו בעיקר הוא דיו"ט לא אקרי קדש, משא"כ בשבת הרי בכלל מאתים (שנקרא קדש) מנה (—מקרא קדש). אבל בזח"ג (צה, א. הובא בסידור שער המועדים) אי אפ"ל כן, כי כתב: בגיני כך שבת כו' ואקרי קדש ולא מקרא קדש". — ע"ש עוד. (נדפס באגרות לכ"ק אדמו"ר כרך-א).

חו"ב הם תרין ריעין דלא מתפרשין: ראה זח"ג ד, א. אוה"ת נצבים ע' א'רכב.

בד"ה ראה אנכי: ראה לקו"ת ראה יח, ג.

מוחין — דאבא להיות: בלוח התיקון להוצאה הא' נרשם חסר וצריך עיון. ובהוצאה שני' נרשם כן בשולי העמוד. וראה לעיל פקודי ה, א הערה שו"ה בזהר.

ע"פ אסרי לגפן: תו"א מז, א. אוה"ת בראשית ו דף תתשלא, ב.

בשכמל"ו: ראה פסחים נו, א.

ויעש דוד שם: שמואל-ב ח, יג.

מצה שהוא קטנות אבא: ראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תקנ.

שאין התינוק יודע לקרות — טעם דגן: ברכות מ, א. מתנות כהונה לב"ר פט"ו, ז. מבוא שערים ש"ה ח"א פי"ב בהגהת צמח (א).

נק' בזהר מיכלא דמהימנותא: בספר טעמי המצות להצ"צ מצות חמץ ומצה מציין לזהר ויצא [קנז, א — הדף הוספת המו"ל וליתא בגוכי"ק] וצע"ק. וראה זח"ב מא, א — הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'תש"ח עמ' 166. ח"ב מא, א. קפג, ב. [כ]. וכ"ה בסה"מ תש"ז ע' 236.

והנה המשכת מוחין דאבא: ראה בסה"מ תש"ז ע' 235 שזהו ענין קטנות דאבא.

בד"ה וספרתם לכם: לקו"ת במדבר י, ג.

מצות יאכל את שבעת הימים: שמות יג, ז.

לא ימיש עמוד הענן: שמות יג, כב.

עננא דאהרן: זח"ג קג, ב.

והענן הי' הורג נחשים ועקרבים: מכילתא בשלח פתיחתא. במ"ר א, ב. תנחומא בשלח ג.

בערב תאכלו מצות: שמות יב, יח.

שקבעו הכתוב חובה: פסחים כח, ב.

יומם יצוה ה' חסדו: תהלים מב, ט.

יומא דאזיל עם כולהו כו': ע"ח שכ"ה דרוש ב. פע"ח שער חה"ס פ"א. שערי מאמרי רשב"י פ' יתרו, תרומה ואמור. וראה זח"ג קג, א-ב. קצא, ב. ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ח ע' 144.

ומ"ש עליו במ"א: סידור רנז, א ואילך. ראה אוה"ת נח נו, א. נ"ך-א ע' שפה.

ומלך מלכי היינו חב"ד: באוה"ת נ"ך-א ע' סב מעיר שכאן כתב שזהו חב"ד, ובלקו"ת שה"ש בד"ה קול דודי ספ"א דף יד, ד משמע שזהו ענין מלכותך מל' דא"ס, ומתרץ ”וי"ל דמ"מ הנה ע"י מל' דא"ס דוקא נמשך יחוד או"א" ע"ש.

בחכמה שורה אור א"ס ב"ה: ראה תניא פרק לה בהגה"ה.

כמשארז"ל ירא את: דברים רבה ב, לג. ע' בתנחומא בהעלותך (סי' ט) ”המליכהו עליך" ד"א ”המלך יצ"ט על יצה"ר" יעו"ש. [כ].

וכמ"ש מכף מעול וחומץ: תהלים עא, ד.

ששבה"כ הי' בז"ת: ראה ע"ח שער דרושי הנקודות פ"ב. שער שביה"כ פ"ו.

בעבור זה עשה ה' לי: שמות יג, ח.

נמשך מוחין דאבא שהחכמה מאין תמצא שהיא למעלה מסדר ההשתלשלות: בסה"מ תרל"ה-א ע' כח מציין שכן משמע בתניא פ"ג ופ"ט. וכן מציין לעיל פ' פקודי ה, ב.

ועברתי בארץ מצרים: שמות יב, יב.

אני ולא מלאך: ספרי. הגדה של פסח.

בד"ה ולהבין בתוס' ביאור ענין וייצר: תו"א ד, ב.

בד"ה ויקרא אל משה: לקו"ת ויקרא א, ג.

אך להבין מ"ש . . מזכירין י"ג מדות הרחמים להיות שהם המשכות עליונות . . ונפלינו: מובא באוה"ת נ"ך-א ע' תצ ע"ש.

וימהר משה ויקד ארצה: שמות לד, ח.

ונפלינו אני ועמך: שמות לג, טז.

ביקש שלא תשרה שכינה: ברכות ז, א. ע' ב"ב (טו, ב). [כ].

גם את הדבר הזה: שמות לג, יז.

עבדים היינו: דברים ו, כא.

כי בחפזון: שמות טז, ג.

אם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

כמשל הבן הנמשך ממוח האב: ראה תניא פרק ב.

בד"ה כי עמך מקור חיים: תו"א לד, ד.

עזי וזמרת י-ה: שמות טו, ב.

כל מי שאין בו דעה: ברכות לג, א.

סד"ה ויאכילך את המן: לקו"ת עקב יד, א.

ברבות ע"פ זה ספר תולדות אדם: בראשית כד, ה.

ורב חסד: שמות לד, ו.

ורב טוב: ישעי' סג, ז.

בת"א בד"ה ויהי מקץ: לא, ג. פי' רבות עשית מה שנשתלשלו עולמות העליונים וע"ס נק' רבות . . בבחי' עשי' והכל כדי שיהי' נפלאותיך ומחשבותיך שהיא התורה יומשך עלינו כו'" — יהל אור ע' קנג.

מחשבתן של ישראל: ב"ר א, ה.

מה רב טובך: תהלים לא, כ.

ברבות תולדות פס"ה: נעתק בארוכה ביהל אור ע' קנב.

בד"ה ואכלתם אכול: לעיל צו ז, ג.

והמרירות — בד"ה קול דודי: לקו"ת שה"ש טו, א.

סד"ה ראשי המטות: לקו"ת מטות פב, א. ראה גם אוה"ת נ"ך כרך-ב ע' תתמד.

נובלות חכמה שלמעלה: ב"ר יז, ה. ונתבאר בע"ח שער הכללים ספ"א ובכ"מ.

ב"פ זה: ועל"ק שה"ש נ' ריש ב'. [כ].

ראה נתתי לפניך את החיים: דברים ל, טו-יט. ואחר תי' הרע צ"ל וגו', ובפסוק יט שם כתיב ובחרת בחיים. [כ].

איתא בפע"ח: שער חג המצות פ"ד ושם בפ"ז. [כ].

בד"ה האזינו השמים: לקו"ת האזינו עב, ב.