**** כי נער . . וממצרים קראתי לבני:הושע יא, א.

חסד נעוריך: ירמי' ב, ב.

שהי' להם קפיצת הדרך: רש"י שמות יב, לז. וגם קיבוץ כל ישראל לרעמסס הי' ”לשעה קלה" על כנפי נשרים פרש"י יתרו יט, ד. ממכילתא שם — ולהעיר מלקו"ת צו יד, א. ובכהנ"ל ”בואם לרעמסס". ובסידור (שא, א) ”בסוכות", ותלוי בדרז"ל ”ויאפו את הבצק" באיזה מקום אפו. ראה תו"ש עה"פ בא יב, לט. — לקו"ש חי"ח ע' 391.

הגדול הגבור והנורא: דברים י, יז.

ועמ"ש ר"פ אלה תולדות: תו"א יז, ג.

אז בגלות מצרים: בבוך 2031 נוסף: ”ולא היו יודעים ומכירים באלקות כ"כ".

[ע"י קיום התורה ומצות שקדם כל השנה]: מובא בסה"מ קונטרסים מלוקט-ג ע' קיד ומבאר שם שהוא גילוי נעלה יותר.

וכמ"ש בזהר ויצא הנ"ל מצה בקדמיתא: קנז, א.

תר"ך עמודי אור: ראה פי' ר' משה בוטריל לספר יצירה פ"ב, מ"ג (לט, ד). פרדס שער מהות והנהגה פ"ג. ונמנו בפרטיות בספר שיעור קומה — להרמ"ק — סצ"ג (צא, א).

המצות הם מצות המלך: ראה תוספתא נגעים פ"ג, ז. בבא בתרא קנט, א גזירת המלך.

שום תשים אליך מלך: דברים יז, טו.

וכמ"ש ע"פ וידבר אלקים: לקו"ת במדבר טז, ג.

ולכן נקראת המכפלה כמ"ש במ"א: תו"א טו, ג. ראה סה"מ תקס"ה-א ע' טז.

סעי' ה: ראה אוה"ת ויקרא-ד ע' א'יז ואילך.

מענין ים ויבשה: סה"מ תק"ע. אוה"ת בשלח ע' תקסט.

דכל מה שיש ביבשה יש בים: חולין קכז, א. ראה שער האמונה פנ"ב (פד, א ואילך). סה"מ תרנ"ט ע' קמה ואילך. סה"מ תער"ח ע' רנד ואילך. ועוד.

בד"ה אז ישיר: תו"א סב, ב.

תוצא הארץ נפש חי': בראשית א, כד.

באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי: סי' כ דף קל, ב.

אין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תרלא.

אין מלך בלא עם כו': כ"ה גם בשרש מצות התפלה פרק כג. אבל באגה"ק נדפס: וכו'.

וכמ"ש באגה"ק בענין ואנכי עפר ואפר: סי' טו.

והמתנשא מימות עולם: ברכת יוצר.

ולכן נק' בחי' מלכות ים: ראה פרדס שער ערכי הכנויים בערכו.

בחי' מלכות דאצי' נק' ארץ ונק' ג"כ ים: ”והיינו שהבחי' מל' שבאצי' שמקבלת מע"ס דאצי' נק' ים ועלמא דאתכסי', והבחי' שיורדת להחיות בי"ע נק' ארץ ועלמא דאתגלייא" — אוה"ת בשלח ע' תקסט.

ע"פ מי מנה: לקו"ת בלק סח, ג.

השוה ומשוה: פיוט וכל מאמינים.

וכחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

ויולך ה' את הים: שמות יד, כא.

יקוו המים אל מקום: בראשית א, ט.

יקוו המים . . מקומו של אחד: ביהל אור ע' תז מציין לכאן.

וביאור . . עפמ"ש ע"פ וארא: תו"א נה, ב.

אחד בז"ר וארץ וד"ר: ראה ברכות יג, ב. שו"ע אדה"ז הל' ק"ש סס"א, ס"ו.

הנה מקום אתי: שמות לג, כא.

ועד הוא אחד בחלופי אתוון: זח"ב קלד, א. [כ]. וראה מאמרי אדה"ז-פרשיות ע' תשסד ובהנסמן לשם.

ושמי ה' לא נודעת: שמות ו, ג.

משל הקדמוני: ראה שמואל-א כד, יד וברש"י שם. רש"י משפטים כא, יג. מכות י, ב ד"ה והאלקים. אור התורה וארא ע' קנב.

כי תשמע בקול: לקו"ת ראה כג, ד.

ע"פ — ועד"ז . . ויציב: ראה להלן בהוספות להערות וציונים.

אנשי יריחו היו כורכין את שמע: פסחים נה, ב.

דיום הראשון . . חסד: ראה שער היחוד והאמונה פ"י (תניא פז, ב).

מראש ומקדם נסוכה: פיוט לכה דודי.

מבחינת קדמונו של עולם: ראה אוה"ת בשלח ע' תקעג.

כמ"ש במ"א בענין פתחי לי: לקמן שה"ש לה, ג.

בביאור ע"פ אחרי ה' אלקיכם תלכו: לקו"ת ראה כ, ד ואילך.

סד"ה האזינו השמים: לקו"ת האזינו עג, ד.

מ"כ וצ"ע: בבוך 2031: ”מ"כ וצ"ע ועמ"ש לקמן בס"ד).

ואתם תחרישון: שמות יד, יד.

הפסח לשון דילוג: ראה רש"י בא יב, יא. מאמרי אדה"ז-פרשיות ס"ע תקלד ובהנסמן לשם.

הטעם שאין גומרים את ההלל בחג הפסח כ"א בב' ימים הראשונים: ראה אוה"ת ויקרא-ד ע' א-ח. פ' בא ע' רסג.

בהילו נרו: איוב כט, ג. וע"ל ד"ה ראו פ"ב. [כ]. תו"א ל, א.