Sources and References on Likkutei Torah, Tzav
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ועי' בפע"ח גבי כוונת שש"פ: שער חהמ"צ פ"ח.
ועיין בגמרא פ"ח דב"ק דף צ"ב סע"ב: נתבאר בארוכה באוה"ת בשלח ע' שפב.
ברבות כי תשא ס"פ מ"ג . . ובשה"ש: נזכר באוה"ת שם. נזכר גם באוה"ת נ"ך-א ע' תמג.
ובשה"ש רבה: ג, ט.
ובזח"ב ס"פ בא דמ"ג ע"א: ”כי נער ישראל ואוהבהו ישראל זוטא, שמע ישראל ישראל סבא" — אוה"ת בשלח שם. ובאוה"ת נ"ך ע' שפה.
ויקהל דרי"ז סע"א ובמק"מ שם: ”שז"א נק' ישראל זוטא" — אוה"ת בשלח שם.
ע"פ שימני כחותם: וראה לקו"ת שה"ש מו, ד.
ערות הארץ: בראשית מב, ט. וראה קה"ר פ"א ד.
ומ"ט שערי טומאה: ראה זהר חדש יתרו לא, א.
שבועות נק' עצרת בגמ' ואמרו בו: פסחים סח, ב.
עי' רבות שה"ש: ז, ד.
העונה איש"ר בכל כחו: שבת קיט, ב.
בד"ה ועתה יגדל נא: אוה"ת שלח תק, ב ואילך.
כמבואר בזח"ב שמות ד"ט ע"ב: ראה אוה"ת שה"ש כרך א ע' קל.
הלל גמור ושאינו גמור: ראה גם אוה"ת נח סו, א.
לא זז מחבבה עד שקראה: שמו"ר ס"פ נב. זח"ג רסב, א.
בד"ה שה"ש: לקו"ת שה"ש א, א.
סד"ה יגלה לן טעמי': תו"א טו, ד.
ששת ימים תאכל מצות: בסה"מ תקס"ח ע' קעא הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי (ומתחיל: ויהי הענן והחושך). ובתוס' הגהות וכו' באוה"ת ויקרא כרך-ד ע' תתקצד. מאמר אדה"א בד"ה ויסע מלאך אלקים בסה"מ אדה"א ויקרא-א ע' קל. ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה.
ששת ימים: דברים טז, ח.
עצרת תהי' לכם: במדבר כט, לה.
פ"ו דפסחים: סח, ב.
כדפסק המ"א: או"ח סתקכ"ז, סקכ"ב (וברמ"א שם ס"כ בשם הרי"ו).
וישמחו בך ישראל: נוסח ברכת היום דיו"ט הוא: בך כל ישראל. אבל בהשמטות תיבת כל הובא בכ"מ. וראה לעיל פקודי ז, ד.
מועדים לשמחה: תפלה וקידוש דיו"ט.
ביתר שאת ויתר עז: ע"ד ויחי מט, ג.
המצות . . אור . . באצילות: באוה"ת מקץ תתקעח, ב ”בהקדמה דהפע"ח". ובמאמרי אדה"ז-פרשיות ע' שכח ”בע"ח" וראה בהנסמן לשם. מאמרי אדה"ז-הקצרים ע' תקעב.
הנה זה עומד אחר כתלנו: שה"ש ב, ט.
ולכן ע"י אכילת בשר השלמים היו יכולים לשמוח בה': ראה סה"מ תקס"ח ע' קעא, קעח. מאה שערים סי' לח. מאמרי אדה"ז-הקצרים ע' שעז-ט.
אחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.
ברבות פ' צו ספ"ט ופ' נשא פי"ג: מובא באוה"ת ויקרא-א ע' כב, ”מי שהוא שלום מביא שלמים כו' והאריך בזה במעלת השלום . . ברבות נשא . . שכל מי שמבקר וזובח יצרו (שחוקר ודורש ביראת הש"י לזבח יצרו) לעשות ככל הכתוב בהן הוא עושה שני שלומות שלום למעלה ושלום למטה" ע"ש. נזכר גם באוה"ת פ' בא ע' רפא.
בזח"ג בפ' ויקרא י"ב ב': מובא באוה"ת ויקרא-א ע' יט ”פי' שמחבר בינה ומל' . . גם פי' שלמים ע"ד עושה שלום במרומיו".
בד"ה בחדש השלישי: תו"א סז, ב.
ובר לבב: תהלים כד, ד.
סד"ה ושבתי בשלום: ראה תו"א טו, ד.
בפרדס בעה"כ ערך שלמים: נעתק "עם קצת ביאור" — באוה"ת ויקרא-א ע' כ.
ובמאו"א: נעתק באוה"ת פ' בא ע' רפא.
ובשל"ה במסכת פסחים שלו דקנ"ו סע"א: נעתק באוה"ת ויקרא-א ע' יט. ובסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' קכג.
בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק: תו"א פד, ב.
העוה"ב אין בו לא אכילה: ברכות יז, א.
לפ"ד הרמב"ם ז"ל קאי: בפה"מ סנהדרין פ"י. הל' תשובה ח, ב. (אגרת) מאמר תחיית המתים.
והרמב"ן ז"ל השיב עליו: בשער הגמול בסופו (הוצאת שאוועל) ע' שט. ראה תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סי"א ע' 57 הערה 23. ראה גם לקמן דרושים לש"ש סה, ד. דרך מצותיך מצות ציצית (יד, ב). אוה"ת חקת ס"ע תתט, ועוד. לקו"ש חי"ט ע' 67 ואילך. חל"ט ע' 335. חכ"ד ע' 66 הערה 76.
והטעם דהנה בחינת אכילה: מובא באוה"ת פנחס ע' א'עז.
אכלו רעים שתו ושכרו דודים: שה"ש ה, א.
כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.
אנת חכים כו' ולאו מכל: ת"ז בהקדמה.
אבא יונק ממזל הח': ראה ע"ח שי"ג ספ"ט. שי"ד ספ"ח. ועוד.
מים יורדים: ראה תענית ז, א.
נכנס יין כו': עירובין סה, א.
הרי נת' ענין אכילה מהו: ”בלקו"ת משמע שהסעודה הגשמיית תהי' באותו הזמן דאין בו לא אכילה כו', אבל להעיר מד"ה וישלח תרס"ו (ע' קה) דמפרש שהם ב' זמנים". — לקו"ש חכ"א ע' 87.
ראתה שפחה על הים: מכילתא בשלח ב. רש"י שם טו, ב.
פב"פ דיבר ה': דברים ה, ד.
מה תצעק אלי: שמות יד, טו.
ה' ילחם לכם: שם יד, יד.
בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.
אבא יסד ברתא: ראה זח"ג רמח, א. רנו, ב. רנח, א.
כידוע ממשל התינוק: ראה ברכות מ, א.
חכם אינו מדבר בפני: אבות ה, ז. [אבל בסידור אדה"ז לפני].
איידי דטריד למבלע לא פליט: ראה חולין קח, ב.
בתפלת שמו"ע . . אין משמיעין קול: ראה שו"ע אדה"ז הל' תפלה סק"א, סק"ב.
הפך ים ליבשה כו': תהלים סו, ו.
כל הנחלים הולכים אל הים: קהלת א, ז.
שאל"כ היו הנחלים כו': ראה קה"ר א, יד-טו.
והרוה את הארץ והולידה: ע"ד ישעי' נה, י.
קמו כמו נד להיות להם חומה: ראה שמות יד, כב. טו, ח.
(וכמ"ש בד"ה כנשר יעיר): לקו"ת האזינו עז, ג.
ודמות על ראשי החיה: יחזקאל א, כב.
קרח בחי' חרק: ראה ת"ז תי"ט לט, רע"ב.
ויהי הענן והחושך ויאר: שמות יד, כ.
ויבדל אלקים בין האור: בראשית א, ד.
ביום א' משימ"ב שמשו אור וחושך: רש"י בראשית א, ד. וראה ירושלמי ברכות ח, ו. ב"ר פ"ג, ז.
להיות — בחי' החשך הנ"ל: עי' לקמן בשה"ש ד, ג. ובאוה"ת בראשית-ג תצב, ב.
ישת חושך סתרו: תהלים יח, יב.
דלית מח' תפיסא בי' כלל: ת"ז בהקדמה.
בד"ה שחורה אני: לקו"ת שה"ש ד, ב.
ולכן לא הקריבו שלמי שמחה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, א. ראה סה"מ תקס"ח כרך-א ע' קעא ובמאמרי אדה"א ויקרא-א ע' קכב וע' קלא ובאוה"ת ויקרא-ד ע' תתקצד דשם מבואר ששלמי שמחה שייך רק ”ללכם". ובארוכה בשיחת אחש"פ תשכ"ד.
ובנ"י הלכו ביבשה: שמות יד, כט.
בגמ' איכא פלוגתא: חגיגה יב, א וש"נ.
ששת ימים: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ז ע' קיח (וראה שם ע' שפה). הנחת אדה"א בסידור רפט, א.
שמע"צ: במדבר כט, לה.
ושביעי של פסח: דברים טז, ח.
וגדולה היתה ביזת הים: רש"י בשלח טו, כב. וראה שמו"ר יג.
עי' ברבות שה"ש: א, נד.
קחם על זרועותיו: הושע יא, ג.
עד יעבור . . עד יעבור: שמות טו, טז.
והניף ידו על הנהר: ישעי' יא, טו.
אודך ה' כי אנפת בי: ישעי' יב, א.
כימי צאתך מארץ מצרים: מיכה ז, טו.
כמו שעברו בנ"י . . כן לע"ל: ”ר"ל כי ע"י הגלות אדום יומשך הגילוי דלע"ל בחי' והניף ידו על הים" — יהל אור ע' תמז.
בעבר הנהר ישבו: יהושע כד, ב.
והוא הנהר היוצא מעדן: ראה בראשית ב, י.
בד"ה אם בחקתי: לקו"ת בחקותי מה, א. וראה באוה"ת נ"ך-א ע' ה.
ואיזהו חכם הרואה את הנולד: תמיד לב, א.
ים סוף נגזר לי"ב גזרים: פדר"א פמ"ב. וראה להלן יז, א.
לגוזר י"ס לגזרים: תהלים קלו, יג.
בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לקו"ת ברכה צח, ג.
בד"ה ראיתי והנה מנורת זהב: לקו"ת בהעלותך לג, ב.