שאין בו לא אכילה: ברכות יז, א.

מעט מעט אגרשנו: שמות כג, ל.

להבין מפני מה: מאמר זה הוא משנת תקע"א. הנחה אחרת בסה"מ תקע"א מגוכתי"ק הצ"צ. בכמה כתבי-יד נמצא מאמר זה בשינויים ובקיצור בכותרת: מאדה"ז י"ט כסלו תקע"א, ונדפס בס' עבודת הלוי בראשית עט, ג.

בחנוכה ופורים שהן ביום המנוחה: ראה לקו"ש ח"כ ע' 446 שמכאן מוכח שס"ל לכ"ק אדה"ז כהדיעה (מאירי שבת כא, ב) שנצחון המלחמה הי' בכ"ד כסלו, וכן מפורש בשערי אורה כב, א. ובסהמ"צ להצ"צ ריש מצות נ"ח (עא, א). ובאוה"ת על מארז"ל וענינים ע' קכג. וגם להרמב"ם (הל' חנוכה פ"ג ה"ב) שבכ"ה בכסלו הי' — הוקבע (ראה רמב"ם שם ה"ג) להתחיל הדלקת נ"ח באור לכ"ה (ולא באור לכ"ו) — ראה פר"ח לשו"ע או"ח סתר"ע, בנין שלמה על הרמב"ם שם, ולהעיר אשר הודאת ”ועל הניסים" דחנוכה הוא (בעיקר) על הנס דנצחון המלחמה. ולהעיר מחגי ב, יח שם כא ואילך. לקו"ש ח"כ ע' 632. ח"י ע' 143 בשוה"ג להערה 12.

סד"ה כה אמר כו' ונתתי לך מהלכים: תו"א ל, ד.

גבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

בד"ה ויקח קרח: לקו"ת קרח נב, א.

ופסח ה' על הפתח: שמות יב, כג.

ועברתי: שם יב, יב.

אני ולא מלאך: הגדה ש"פ.

ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור: מלכים-ב יט, לה.

וכן בסיסרא: ראה שופטים ד-ה.

צא ופגע בהם: בשמואל-א כב, יח: סוב אתה ופגע בכהנים.

כל בכור: שמות יב, כט.

שטופי' בזמה: ראה רש"י שמות יב, ל. וברמב"ן שם.

בספרים: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, א.

כי הנה היו"ט: מובא באוה"ת פ' פנחס ע' א'קפג.

ובערת הרע: דברים יג, ו.

הרוג בשונאיהם ע"ה אלף: אסתר ט, טז.

ראשית גוים עמלק: במדבר כד, כ.

מחה תמחה: שמות יז, יד כתיב מחה אמחה. ובדברים סו"פ תצא לא כתיב ”מחה". [כ].

עשרת בני המן: אסתר ט, י.

יום משתה ושמחה: שם ט, יט.

ועד"מ המלך: ראה המשל גם לקמן פ' בלק דף ע, ג.

צריך לנקותה מכל טינוף ולכלוך: באוה"ת פ' פנחס ע' א'קפג מציין לכאן לתו"א סא, ד ”שמתחילה יפנה ויסיר הצואה מקרבו שהוא בחי' הרע שבקרבו . . ומזה מובן מה שכתב שצריך תחלה להעביר הזוהמא היינו כמו בחי' יפנה ואח"כ יהי' המשכת האור".

סד"ה זכור את יום השבת: תו"א יתרו ע, ג.

כחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

ואם צדקת: איוב לה, ז.

בפע"ח: שע' חהמ"צ פ"ז. [כ].

יאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.

פרעה אותיות הערף: לקו"ת להאריז"ל ר"פ שמות. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז פרשיות לע' תקיג.

וימת יוסף וכל אחיו: שמות א, ו.

כמאן דשדי בתר כתפוי: ראה תניא פכ"ב.

אתנו סלה: תהלים סז, ב.

בד"ה ויאבק איש עמו: תו"א כו, ב.

אם תגבי' כנשר: עובדי' א, ד [כ] [דילוג בלשון הכתוב].

בד"ה כי עמך מקור חיים: תו"א לד, ד.

בד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א צ, א.

ע"פ הזהר ר"פ ויקרא: ראה סה"מ תקס"ה ע' שסח ואילך. ביאוה"ז לכ"ק הצ"צ ע' שטז.

העמק שאלה: ישעי' ז, א. [כ].

הגבה למעלה: ישעי' שם. [כ].

הים ראה: נאמר בשנת תקע"א — הנחה אחרת בסה"מ תקע"א מגוכתי"ק כ"ק הצ"צ. ראה מאמרי אדה"א ויקרא-א ע' שפז שמיוסד על מאמר זה. ובשער האמונה פס"ב ואילך.

הים ראה וינוס: תהלים קיד, ג-ד.

סד"ה רני ושמחי: תו"א לו, ד.

וירא העם וינועו: שמות כ, טו.

ברבות במדבר פרשה א': ראה לקמן פ' במדבר ד, ב שנעתק הלשון ”לנשיא שנכנס במדינה כו' הים ראה וינוס" — יהל אור ע' תמב. אוה"ת נ"ך-א ע' רלט.

ובפ' עקב: ”הים ראה שם המפורש ראה כו', ידו של הקב"ה ראה כו'" — יהל אור ע' תמב.

מקץ ס"פ פ"ז: ”בזכות עצמותיו של יוסף נקרע הים לישראל דכתיב הים ראה וינוס בזכות ויעזוב בגדו בידה וינס כו'" — יהל אור ע' תמא.

ומבואר בפע"ח: שער כט. שער הלולב ספ"ח. אגה"ק ס"כ (תניא קל, ב).

ובנ"י הלכו ביבשה: שמות יד, כט.

והענין כי נשמות ישראל: בסה"מ תקע"א שם מבואר יותר: ולהבין זה מהו ענין לידה זו הנה ידוע מארז"ל.

ישראל עלו במחשבה: ת"ז (ו, א. עט, ב. פ, א. צט, ב. ק, א. קב, ב. קסז, ב. [תיקונים מז"ח קח, ב] כג, ב). ועל"ק פ' בהר בד"ה את שבתותי (מו, א) ור"פ בחקותי. [כ]. וראה לקמן במ"מ לפ' מטות פג, ג.

ואז נק' אחים ורעים להקב"ה: ראה ביאה"ז לאדה"א קיד, ד. ביאה"ז לצ"צ-א ע' תקמו. יהל אור ע' תפד.

לאו מכל אינון מדות: ת"ז בהקדמה.

יו"ד חכמה ה' בינה: הקדמת ת"ז (ו, ב).

ס"ר נשמות ישראל: ראה תניא פל"ז. סה"מ תקס"ו ס"ע קצ. סה"מ תרמ"ד ע' רסה. דרשת תורת ה' תמימה להרמב"ן (ירושלים תשכ"ד) ע' קסב וקבלת רז"ל כי לא נבראו בשינוי הפרצופים אלא בששים רבוא.

ס"ר . . מס"ר אותיות המחשבה: ראה לקמן פ' בהר מא, ב.

כעצם א' עם מהות השכל שבתוכם: בסה"מ תקע"א נוסף: (ולא כמשל הדיבור שבפה שהוא לבוש נפרד מן השכל רק שמתלבש בו כמו שהאדם מתלבש בבגד, משא"כ המחשבה היא לבוש המחובר וכמ"ש במ"א).

באצי' איהו וגרמוהי חד: ת"ז בהקדמה.

בד"ה זכור את יום השבת: תו"א עא, א.

ובד"ה אני ישנה: אולי הכוונה לקמן שה"ש לג, ג.

ובד"ה שחורה אני: לקו"ת שה"ש ו, ג.

לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

אין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תרלא.

נק' המל' ים: ראה פרדס שעה"כ בערכו.

כמ"ש בסש"ב בשם הזהר: רפנ"ב. וראה לקמן שה"ש יח, סע"ב במ"מ לשם.

בסה"מ תקע"א נוסף אח"ז: כי היא דוקא המולדת ומהוות להיות בחי' יש ודבר כו', וזה כלל גדול שהמל' היא הגורמת להיות התהוות היש וכנ"ל.

בד"ה מי מנה: לקו"ת בלק סח, א.

מה שיש ביבשה: חולין קכז, א. וראה לעיל יד, ב במ"מ.

יהי אור . . יהי רקיע: בראשית א, ג-ו.

בביאור ע"פ יונתי: לקו"ת שה"ש יח, ב.

ע"פ למען תירא: לקו"ת ואתחנן י, ב.

בשמע"צ שאומרים מוריד הגשם: ראה במאמרי אדה"א ויקרא כרך א ע' שצא ואילך. דברים כרך ד' ע' א'שנה ואילך.

ושוהים שם ז' חדשים: ראה גם באגה"ק סי' כ ובליקוט פי' לשם.

בשמ"ע . . ז' של פסח: נסמן לעיל טז, ב.

עד"מ בגשמיות . . ברחם הנוק': מובא באוה"ת נח דף סד, א. ביאוה"ז לצ"צ כרך-א ע' תקמט.

כך נשמה דאצי' . . ברחם הנוקבא: מובא בביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקמט.

עלונים . . בכדי שיהי' . . מלמעלה מהשתלשלות: מובא באוה"ת בראשית-א קטו, א.

המאמר פ' פנחס: ביאוה"ז קיז, א.

ע"פ למילדות העבריות: ראה אוה"ת שמות-ז ע' ב'תקא.

ע"פ לך לך: תו"א פ' לך לך.

וילך ה' את הים: שמות יד, כא.

הפך מים ליבשה: תהלים קטו, ו.

וז"ש בזהר מה תצעק אלי בעתיקא: זח"ב סא, א.

הרים הם חג"ת: ראה פרדס שער ערכי הכנויים מערכת הר בסופה. ע"ח שער דרושי הנקודות פ"ד (מ"כ).

בד"ה ותוסף אסתר: תו"א צד, ד.

כבד פה: שמות ד, י.

צלותא בחשאי: ראה תיקונים בז"ח קא, ג. זח"ב רב, א.

בביאור ע"פ אלה מסעי: לקו"ת מסעי צב, ב.

מלפני אדון חולי ארץ גו' ההופכי: תהלים קיד, ז-ח.

עושה שלום: איוב כה, ב. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תרמה.

פנים בפנים: דברים ה, ד.

בביאור ע"פ במדבר סיני: לקו"ת במדבר ד, ב.

והניף ידו על הנהר: ראה מאמרי אדה"ז-פרשיות ע' רנד. ע' רסו. סידור רפט, א. שער האמונה פנ"ב. והחרים תרל"א. ראה ד"ה והניף — תשמ"ז דשם מבאר ההפרש בין נהר וים.

ים סוף . . מלכות: ראה זח"ג רנו, ב.

בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

וכמו עד"מ באדם: קטע מובא בסה"מ תרל"ח ע' י.

שהלומד הוא חכם מקודם: בסה"מ תרל"ח שם יש הוספה.

בד"ה שניך כעדר הרחלים: לקו"ת שה"ש לו, ד ואילך.

ע"פ כי ביום הזה יכפר: לקו"ת אחרי כח, ד.

וענין קי"ס . . על האורות עליונים: ראה סה"מ תרל"ח ע' יב.