נקרע הים לי"ב קרעים: ראה רש"י תהלים קלה, יג. פדר"א פמ"ב (וברד"ל שם). מכילתא בשלח יד, טז. ראה מאמרי אדה"ז-פרשיות ח"א ע' רנט ואילך. סה"מ תרל"ה-א ע' רנו ואילך.

י"ב בקר והים עליהם: דברי הימים-ב ד, ד.

ומשם יפרד והי': בראשית ב, י.

י"ב שבטים שהיו ד' דגלים: ראה במדבר ב, ב ואילך.

כמ"ש בזהר פ' ויחי דרמ"א ע"א: ראה ביאה"ז להצ"צ-א ע' תנג. זהר זה נזכר גם לקמן פ' בהעלותך לא, ב.

כל חד לפום שיעורא דילי': ראה זח"א קג, ב.

וכמארז"ל . . קאי על מתן תורה כו': ”ופרש"י שנאמר למה תרצדון הרים גבנונים כו'" — יהל אור ע' תמב.

אשר שם איהו וחיוהי חד: ראה אגה"ק סי' כ בתחלתו ובליקוט פי' לשם.

מצות שהם רמ"ח אברים דמלכא: ראה הנסמן לעיל בשלח ב, ג.

היום לעשותם: דברים ז, יא.

ת"ת כנגד כולם: פאה א, א. שבת קכז, א.

ולמחר לקבל שכרם: עירובין כב, א.

כדפרש"י ע"פ ישקני: שה"ש א, ב.

הנה ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג.

היינו מאברהם ויצחק: זח"א קפא, ב. [כ].

מאד אותיות אדם: ראה זח"ג רמו, ב.

סד"ה והנה אנחנו: תו"א כח, ח.

ובביאור ע"פ יהודה אתה: תו"א מה, ד.

ע"פ וירד הגבול: לקו"ת מסעי צד, א ואילך.

בד"ה אלה פקודי המשכן: לקו"ת פקודי ד, א.

וזהו ג"כ משיח: ראה בתרגום יב"ע עה"כ. באוה"ת נ"ך-א ע' רסה מציין לילקוט בשם תנחומא [ראה תנחומא באבער פ' תולדות יד]. ראה גם ד"ה והמשכילים יזהירו תש"כ.

שיהי' למעלה מבחי' אדם הראשון ומבחי' מרבע"ה: ראה לקמן מסעי פט, ב-ג. ובסוף שה"ש מט, ג ואילך. וכ"ה בפי' בתנחומא תולדות כ, שלכאורה הוא נגד הידוע שלא קם כמשה. הנה כמה חלוקי ענינים בזה, היינו ענין הנבואה, המלוכה, ידיעת התורה כו' וכו', ומה שלא קם כמשה מוסכם בנוגע למעלת הנבואה, וכמובא ג"כ ברמב"ם [הל'] תשובה פ"ט ה"ב. וגם מזה יעויין בר"ה (כא, ב) אבל במלכים קם, משא"כ במעלת הנשמה, עיין לקו"ת סוף שה"ש הנ"ל, שמעלת משיח גדולה יותר. ובמילא אין סתירה שכן הוא גם בנוגע ללימוד התורה, ובפרט תורתו של משיח שהוא הענין דישקני מנשיקות פיהו, פנימיות התורה, יחידה שבתורה, שזהו מתאים לשייכות משיח ליחידה הכללית, משא"כ משה ששייכותו הוא למדריגת חי', וכמובא בשער הפסוקים פ' ויחי ובכ"מ. וראה ג"כ מנחות (כט, ב) דלא ידע מאי קאמרי — לקו"ש חכ"א ע' 351.

בספר הגלגולים פי"ט: ראה ביאורו באוה"ת נ"ך ע' רסה. ד"ה באתי לגני תשי"א בסופו.

ועיין בהרמ"ז ס"פ בא: מ, ב. ”שיהי' גדול מאדה"ר גם לפני החטא שהרי פי' שבפסוק ישכיל עבדי יש בו חמשה לשונות ישכיל ירום נשא וגבה מאד שהם כנגד ה' בחי' נרנח"י, ופי' שלבחי' יחידה עדיין לא זכה אדם מעולם (כן פי' מאמר הזח"ג פ' ואתחנן דר"ס ע"ב מאן הוה סיומא ע"ש) כ"א משיח בן דוד יזכה לזה" — סה"מ תרל"ה-א ע' רסו.

ובפ' כי תצא דף רע"ו סע"ב: מובא גם באוה"ת שה"ש-ב ע' תרמט.

שילמוד תורה הנגלות לנו: ראה שער האמונה פנ"ו. בסה"מ תרס"ו ע' י. ובסה"מ — קונטרסים-א קמו, א: היינו שיתגלה מהות התורה כמו שהיא בבחי' מהות ועצמות אין סוף.

ריבוא רבבות: ראה בשער האמונה פנ"ו אלפי אלפים רבבות לאין שיעור. וראה עשרה שאלות לרס"ג (נדפס בתורתן של ראשונים הורביץ פראנקפורט תרמ"ב) השאלה השלישית — לקו"ש חי"ט ע' 19 הערה 42.

ארוכה מארץ מדה: איוב יא, ט.

והנהר הרביעי הוא פרת: בראשית ב, יד.

מחשבה . . נק' נהר: ראה גם תו"א נח ט, ב. סה"מ תקס"ו ע' קט. לקמן שה"ש יז, ג.

ונהרו אליו כל הגוים: ישעי' ב, ב.

הים נק' מקוה המים: ראה בראשית א, י. מקואות פ"ה, מ"ד.

ספ"ה דברכות: לד, ב.

עין לא ראתה יעשה למחכה לו: ישעי' סד, ג.

אינו דומה כלל שמיעה לראי': ראה מכילתא יתרו יט, ט. לקח טוב שלח יג, יח.

מ"ש בפע"ח . . שבשעת השינה: ראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' רסד הערה בכתבי.

בשמונים שנה: ועל"ק שמיני ד"ה לויתן (יח, ג) ובי' ואתחנן ספ"א (ג, ג) וד"ה ביום השמע"צ כנישין פ"ד (פה, ד). וע' ריש ביאור תורה צוה בפ' ברכה (צה, ב) וסוף ביאור והניף בפ' אמור (טל, ג). [כ]. וראה בארוכה בסה"מ על פרשיות שם. סה"מ תקס"ד ע' שכט בהע' לע' רג.

ברבע שעה: וכפי ששמעתי מכאאמו"ר נ"ע ששמע מרבו אדמו"ר הצ"צ נבג"מ במחשבה ששה מינוט מה שצריך לדבר ע"ז שעה א' ואמר ע"ז רבי הרה"ח ר' נטע ממאנעסטרישצישנא שהי' שם ג"כ שהמקור לדה"ק מהמשנה דפ"ה דאבות בעשרה מאמרות נבה"ע והלא במאמר א' יכול כו' נמצא כי מאמר א' כולל עשרה. ודפח"ח. [כ].

ס' או פ' שנה: ראה סה"מ תש"א ע' 133.

אלף שנה בעיניך: תהלים צ, ד: אלף שנים.

אעברה נא ואראה: דברים ג, כה.

וירא ראשית לו: שם לג, כא.

ארץ חפץ: מלאכי ג, יב.

ועתה ישראל שמע: דברים ד, א.

וזה הוא שילמוד משיח: שיהי' באופן של ראי' (לקו"ת צו יז, א-ב. שער האמונה פ"ט. סד"ה וידבר אלקים (השני) תרצ"ט, ועוד), שבראי' רואה בבת אחת את כל הדבר כולו, בכללותו ובכל פרטיו (ראה ש' האמונה שם פנ"ט) — ראה לקו"ש חכ"א ע' 37 הערה 64.

האבות הן הן המרכבה: ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו.

בביאור ע"פ והניף הכהן: ראה לקמן אמור טל, ג.

בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה: תו"א עב, ד ואילך.

ע"פ וישכם לבן: תו"א כג, ד.

סד"ה וידבר כו' שאו: לקו"ת במדבר ג, א.

נשמה שנתת בי טהורה היא: ברכת אלקי נשמה.

בעבר הנהר ישבו אבותיכם: יהושע כד, ב.

ז"א בעתיקא אחיד ותליא: זח"ג רצא, א ועל"ק (יט ריש ב') ציון אדמו"ר. [כ].

בביאור ע"פ אם בחקתי תלכו: לקו"ת בחקותי מז, א.

בביאור שימני כחותם: לקו"ת שה"ש מו, ד.

רצונות דתפלין דהלמ"מ שיהיו שחורות: מנחות לה, א.

הנהר — בחי' ז"ת דע"י: ראה לקמן נצבים נג, א. זאת הברכה צו, ג. וצ"ע דבפרשת נצבים מציין לד"ה אם בחוקותי — ספר הערכים-חב"ד א' טור יט הערה י.

בביאור ע"פ בהעלותך: לקו"ת בהעלותך לא, ב.

ובד"ה ראיתי והנה מנורת זהב: לקו"ת בהעלותך לג, ב.

ע"פ ויעבר את מעבר יבק: תו"א כה, א.

סד"ה אני ה' אלקיכם: לקו"ת שלח מט, ב.

ובביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה: לקו"ת שה"ש מח, א.

מ"ש הרמ"ז פ' בראשית: מובא גם באוה"ת בראשית-א דף יא, א.

הג"ן סדרים דאורייתא: ראה זח"א קד, ב. לקוטי שיחות ח"ג ע' 93. חט"ו ע' 435.

והיינו ע"י פר"ד פשט רמז דרוש: ראה שיחת ש"פ דברים תשמ"ו.

ולכבודי בראתי יצרתיו: ישעי' מג, ז.

בביאור ע"פ ולא תשבית מלח: לעיל ה, ד.

סוד ה' ליריאיו: תהלים כה, יד.

ונחל עדניך תשקם: תהלים לו, ט.

בד"ה שובה ישראל עד: לקו"ת ש"ש סו, ב.

ויש . . רוחו כו': ראה להלן בהוספות להערות וציונים.

מאד עמקו מחשבותיך: תהלים צב, ו.

מן המים משיתיהו: שמות ב, י.

כמים שיורדים: ראה תענית ז, א.

ע"פ האזינו השמים: לקו"ת האזינו עא, ג.

שמדתו של יעקב . . רחמים: ראה תניא פמ"ה. הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תקעט (ושם צ"ל תניא פמ"ה).

יעקב . . תפארת: ראה זח"א קנז, ב. זח"ב רעו, א. זח"ג שב, א.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

סד"ה מי מנה עפר יעקב: לקו"ת בלק סח, ב.

וברחמים גדולים אקבצך: ישעי' נד, ז.

וחסדי מאתך לא ימוש: ישעי' נד, י.

ארז"ל עה"ד חטה היתה: ב"ר טו, ח. וראה ברכות מ, א. סנהדרין ע, ב.

דחטה היינו כ"ב אותיות התורה: ראה זהר בלק קפח, ב. לקו"ת בחוקותי מח, ב. במדבר י, ד.

בד"ה בשעה שהקדימו: [במדבר] פ"ג יג, ג. [כ].

תושבע"פ היא מל' דאצי': ראה ת"ז בהקדמה.

בשברי לכם מטה לחם: ויקרא כו, כו.

כמ"ש בפ' בחקותי: לקמן מח, ב.

ע"פ הן האדם: תו"א ו, א.

שתי הלחם היינו תושב"כ ותשבע"פ: ראה זח"א רס, א. לקמן פ' אמור לז, ב. אוה"ת שבועות ע' קב. וראה בלקו"ש חל"א ע' 137 הערה 147.

ואשא אתכם על כנפי נשרים: שמות יט, ד.

ע"פ בהעלותך את הנרות: לקו"ת שם ל, ב.

בד"ה זכור ושמור: תו"א עג, א.

י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן: ברייתא דר"י בת"כ ר"פ ויקרא.

ופי' הרד"ק . . וכ"כ במצודת: נתבאר באוה"ת נ"ך-א ע' קצא ואילך.

שם האחד פישון ופרש"י הוא נילוס: בראשית ב, יא. ראה לקו"ש חט"ז ע' 91 הע' 27.

כגן ה' כארץ מצרים: לך יג, י.