ואחזה הוא תרגום של ראיה: ראה תו"א עח, ג. שער האמונה פכ"ה. ועוד. וראה זח"א (ס"ת) פח, סע"ב. — לקוטי שיחות חט"ז ע' 209 הערה 44.

אחוריים של בחי' ראיה: ”וצ"ע בזית רענן ליל"ש לפ' יתרו (רמז ער) שמפרש דהמ"ד שס"ל דואתה תחזה היינו באספקלריא — ”פי' בנבואה באספקלריא המאירה". וכבר הקשה עליו במרכבת המשנה למכילתא שם. ועוד". — לקוטי שיחות חט"ז הנ"ל הערה 47.

בלקו"ת בתהילים: להאריז"ל.

באלקים חיים ומלך עולם: ברכת יוצר.

לאהבה את ה"א כי הוא חייך: דברים ל, כ.

בד"ה ראשי המטות: לעיל פ' מטות פב, א פי' יראה מחמת החטא והחסרון והפגם שנעשה למעלה.

גנבא אפום מחתרתא: ברכות סג, א ע"פ גי' ע"י. ע' ר"פ דברים (א, א). וש"נ. [כ].

בפי' הרמ"ז בזהר ר"פ קרח: ששורש מקור התורה הוא דעת דסתמו חו"ג ע"ש.

עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

משה שנתנבא בזה: רש"י ר"פ מטות. ובספרי [מטות ל, ב] שם [כ].

שראה באספקלריא המאירה: יבמות מט, ב. זח"א פ' וישלח (קע, סע"ב). [כ].

שיש ג' מדריגות למטה באדם: באוה"ת פ' שופטים ע' תתמז מציין לכאן וכ' ”ובהביאור בענין ג' בחי' הא' ראי' ממש, הב' דעת שהוא אחוריים דיסוד אבא שהוא ראי' ע"ד ידיעת המציאות ולא השגת המהות והראיה הוא השגת המהות, הג' בחי' אמונה, ומבואר שם ענין ב' פסוקים אתה הראת לדעת כי הוי' הוא האלקים וענין וידעת היום והשבות שפסוק אתה הראת לדעת קאי על ממכ"ע שעז"נ ומבשרי אחזה אלוקה אחזה ממש בחי' הראת לדעת, אך בבחי' סוכ"ע אין דרך להגיע כ"א בבחי' אמונה ואעפ"כ נאמר ע"ז וידעת היום כו', והיינו ענין ורעה אמונה והמשכה זו להמשיך הדעת באמונה הוא ע"י תומ"צ שעליהם נאמר נעשה אדם בצלמנו, אדם אדמה לעליון בחי' סוכ"ע ואדם הוא בחי' דעת כו' ע"ש" עכ"ל שם.

שם שמים שגור בפי הכל: תנחומא וישב, ח.

החכמה נק' אתה כי אתה אבינו: ראה תו"א צג, א ואילך.

באגה"ק ד"ה נודע דבאתעדל"ת: סי' יז.

כולם בחכ' עשית: תהלים קד, כד.

לכל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א.

בזהר פ' קרח: קעח, ב.

בד"ה אם בהרת קדמה: לעיל תזריע כד, ב.

שלמע' גם מבחי' סוכ"ע ונק' רדל"א: זח"ג רפח, א.

וכמשנ"ת כ"ז בפי' ברוך שאמר: בסידור עם דא"ח בד"ה ברוך שאמר.

הנשמות שנהנין מזיו: ברכות יז, א.

וכמארז"ל שלהי מסכת תענית . . עתיד הקב"ה לעשות מחול . . לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן: לא, א עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים . . וכאו"א מראה באצבעו.

”בעין יעקב גריס: עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בג"ע — דענין המחול שהוא עיגול הוא בחי' סוכ"ע (לקו"ת ואתחנן ז, ב). ואף שבלקו"ת שם [= כאן] מבאר זה על גילוי בחי' סוכ"ע שיהי' לעת"ל דוקא — הנה כמה פי' בלעת"ל — וכנ"ל — דבכ"מ כולל כל הבא לאחרי עוה"ז (וכפי' הרמב"ם הל' תשובה ספ"ח), ועד לקצה השני" — לקו"ש חט"ו ע' 143 הערה 44.

בד"ה יתקע בשופר גדול: לקמן דרושים לר"ה נט, ג.

וישם מדברה כעדן: ישעי' נא, ג.

נ' אלפים יובלות: ראה ש"ך על התורה בהר ס, ד. לקמן שה"ש ג, ד. ובהנסמן שם בהמ"מ.

דברו על לב ירושלים: ישעי' מ, ב.

(ועיין מענין דברו . . על לבבך: הגהה זו נרשם גם באוה"ת נ"ך כרך א ע' רלג עה"פ.

בד"ה אחרי ה' אליקכם תלכו: לקמן פ' ראה כ, א.

כרוב גודלו: תהלים קנ, ב. ראה לקמן יב, א.

והי' צדק אזור מתניו: ישעי' יא, ה.

וע' בזהר פ' בלק דקצ"ח ע"ב: ”חילק בין צדק ובין אמונה וכן בין מתניו ובין חלציו" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' קפח.

אם ישראל עושין תשובה: סנהדרין צז, ב.

בד"ה וכל בניך בוניך: לקמן פ' ראה ל, ב. בכת"י מחסיד מציין: ”שאולי הכוונה למ"ש שם ”ורב שלום שמרבים שלום מפני שעושין מבחי' פירוד דע"ש בחי' יחוד ע"י הבירורים" וא"כ מ"ש לשון מלאה ע"ד מרבים ודו"ק".

בביאור ע"פ ולא תשבית מלח: לעיל ויקרא ד, ג ואילך.

שאין התינוק יודע לקרות אבא: ברכות מ, א.

ע"פ בשברי לכם מטה לחם: לעיל בחקותי מח, ב. התורה שנק' לחם להנשמה הוא ג"כ ע"ד הנ"ל שסודות התורה נשתלשלו בדברים גשמיים.

בסידור בד"ה ששת ימים: ראה גם באוה"ת פ' ראה ע' תשלח.

אנכי מי שאנכי: נסמן לעיל דברים א, ב.

זה א-לי ואנוהו: שמות טו, ב.

וידעת היום: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' שיא. ביאור שם ע' שיז. ראה אוה"ת ואתחנן ע' קעט — הוספה מכ"ק אדמו"ר הצ"צ. ד"ה זה במאמרי אדה"א דברים כרך א ע' קעה, מיוסד על מאמר זה.

וידעת היום והשבות: דברים ד, לט.

ויהי ערב ויהי בקר יום אחד: בראשית א, ה. במאמרי אדה"א כאן ע' קנה מבאר הענין באריכות.

כד אתכפיא סט"א: זח"ב קכח, ב ואילך.

בכל לבבך בשני יצריך: ברכות נד, א. וראה לעיל פ' חוקת נח, ד.

בכל לבבך . . כי כך הוי' הוא האלקים: ראה לעיל במ"מ בפ' חוקת סז, ג. ד"ה הראת — תשל"ז סעי' ו (סה"מ מלוקט ח"ד ע' לח).

בר"ח שער האהבה ספ"ה: אחר שמבאר ענין שיום הוא יום ולילה, מבאר ענין לבבך ”שלבב הם ימין ושמאל יצ"ט ויצה"ר ג"כ קשור עם וידעת היום שפי' כי ימין ושמאל הם נקשרים ביום ולילה, ימין ביום ושמאל בלילה".

ובספר עה"ק ח"א פרק י"א י"ב: דשם מבאר ענין מדת יום ולילה ופי' הפסוק וידעת היום.

ובזהר פ' וארא דכ"ו ע"ב ודכ"ז ע"א ובפי' הרמ"ז: נעתק ביהל אור ע' תלט. ראה לעיל פ' חקת נח, ד.

שמעון העמסוני הי' דורש: פסחים כב, ב. וש"נ. וראה בהמ"מ למאמרי אדה"א כאן ע' קעו לאיזה פסוק הכוונה.

למה לא הי' קשה לו בואהבת . . בתשו' מהרי"ל: סימן ס"א. מובא בסה"מ תקס"ג ח"ב ע' תרצה. מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' שכח. אוה"ת דברים פ' ואתחנן כרך ה ע' ב'כ. עיין בשם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים אות י' בערכו.

בזהר הקדוש: ע' זח"ב (קסב, א). זח"ג (רסז, א). וע"ע זח"ב (כו, ב. כז, א). ושם רטז, א. וע"ל חקת (נח, ד). [כ].

את הטפל: ראה ב"ק מא, ב. וש"נ.

((ולפי . .): בכמה ביכלאך מאמרי אדה"ז נמצא זה בלי סוגריים.

כי האהבה הוא בחי' דכר: ראה תניא פרק מג.

זכר חסדו: תהלים צח, ג.

אשה יראת ה': משלי לא, ל.

כי הנה האהבה היא התשוקה לדבקה בו . . מחמת ריחוק: מובא באוה"ת במדבר כרך ו ע' א'תתפט. בביאה"ז לאדה"א פג, ג מבאר שהאהבה הוא בקירוב, ראה ע"ז במאמרי אדה"א כאן ע' קעז.

וכמשל מי שהוא רחוק מבית אביו: המשל נתבאר באריכות במאמרי אדה"א כאן ע' קעו ואילך. עטרת ראש סח, א. אמרי בינה שער הק"ש פע"ד.