ותתן טרף לביתה: משלי לא, טו.

בחכמה יבנה בית: משלי כד, ג.

חכמות נשים בנתה ביתה: משלי יד, א.

ברבות ר"פ שמיני: הלשון נעתק באוה"ת פ' בהעלותך ע' שעה.

בחכמה . . אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב.

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

ולהבדיל בין הטמא ובין טהור: ויקרא יא, מז.

העובר עבירה אחת: אבות ד, יא.

אם תגבי' כנשר: עובדי' א, ד.

וע"י המבטשין: ראה זח"ג קסח, א.

יתפרדו כל פועלי און: תהלים צב, י.

מתניתא מלכתא: ביצה (כח, ב) [ב]. וראה אוה"ת שמות ע' יב בהערה. כתובות סא, ב.

אם ה' לא יבנה בית: תהלים קכז, א.

ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

תען לשוני אמרתך: תהלים קיט, קעב.

ולא תחללו: ויקרא כב, לב.

אורייתא בלא דחילו ורחימו: ת"ז ת"י. [ומקורו מפסחים (נ, ב) מעל שמים. — כ].

שמע ישראל: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ב ח"א ע' רמד. הנחת הר"מ בן אדה"ז שם ח"ב ע' תקטו. מאמר זה בשינויים ובתוס' הגהות וביאורים נד' באוה"ת ואתחנן ע' רה ואילך. [מיוסד על הנחת כ"ק אדה"א הנדפס בסה"מ תקס"ב ח"א. וכן הביאור שם ע' ריד. ועוד קטע מהנחת אדה"א נעתק באוה"ת פ' שמיני ע' סד ואילך עם הגהות]. בהוספות לסה"מ תקס"ב ח"ב ע' תרי הגהות נוספות מכ"ק אדמו"ר הצ"צ (שם מיוסד על הנוסח דסה"מ תקס"ב ח"ב). לכללות המאמר ראה גם אמרי בינה שער הק"ש.

שמע ישראל . ואהבת: דברים ו, ד-ה.

הפסיקו אכנה"ג בין אחד לואהבת: פסחים נו, א.

וישמע שאול את העם: שמואל-א טו, ד.

שמע שהוא לשון אסיפה . . וגם לשון הבנה: ושניהם ענינם א', והיינו להתבונן ולאסוף כל הכחות בהתבוננו' זו להשכיל ולהבין איך שהוי' אלקינו הוא ה' אחד — יונתי תר"מ סעי' ו.

וגם ל' הבנה: ראה שמואל-א ג, י.

ואהבת הוא לשון ציווי וגם לשון עתיד: ראה ספר הערכים-חב"ד כרך א' ע' שטו ואילך. ומורינו המגיד ממעזריטש נ"ע הקשה דהלא אהבה היא מדה שבלב, ואיך שייך בזה ענין הציווי, אלא שפי' ואהבת שהוא מלשון הבטחה דסופך לבוא לידי אהבה, והוא ע"י הקדמת שמע ישראל כו' אחד (ספר המאמרים ה'תש"ט ע' 40). ראה ג"כ מצות אהבה (נדפס בסו"ס המצות להצ"צ (קה"ת, תשט"ז). ”שמעתי פא"א מאדמו"ר [הזקן] נ"ע בזה"ל כך קבלתי מהה"מ דמעזריטש וכך קבל הוא ז"ל מהבעש"ט שמצות ואהבת היא לתקוע מחשבתו ודעתו (ובל"א אמר בזה"ל מע זאָל זיך אַריין טאָן) בדברים המעוררים את האהבה ומה שיבוא מזה אין זה מעיקר המצוה" (הרה"ג והרה"ח וכו' מהרי"א הלוי עפשטיין מהאמיל בספרו שני המאורות ח"ב ס"ב). (הערת כ"ק אדמו"ר למצות אהבה הנ"ל). והקשה רבינו נ"ע דהגם שבהתבוננות שייך ענין הציווי אבל אינו מוכרח עדיין, ורז"ל אמרו דלעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ, והו"ע השימת לב שהיא המביאה את ההתבוננות בדבר בפועל לפי ענין ההשגה (ד"ה ואהבת, תש"א. נדפס בס' המאמרים ה'תש"א ע' 116, עיי"ש בארוכה).

בכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.

ראה נתתי לפניך . . לאהבה את ה"א: דברים ל, טו-כ.

ויאמר אלקים יהי רקיע . . אשר מעל לרקיע: בראשית א, ו-ז.

שנאמר ענין הבדלת הרקיע שני פעמים: מובא בהמשך תער"ב כרך ב ע' א'רב. ושם יש גם ביאור.

מבשרי אחזה אלו-ה: איוב יט, כו.

וגם אפילו המוח מקבל חיות מן הלב: ראה זח"ג קסא, ב. רכא, ב ובכ"מ שלבא פליג לכל שייפין.

צור לבבי: תהלים עג, כו.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

אז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.

שמע . . ע' רבתי: זח"ג רלו, ב.

לך ה' הגדולה והגבורה: דה"א כט, יא.

כי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.

בדבר ה' שמים נעשו: שם לג, ו.

ובטובו מחדש בכי"ת: ברכת יוצר.

שבת לה' אלקיך: דברים ה, יד.

ישראל עלה במחשבה: ראה ב"ר א, ד. נסמן לעיל פ' צו טז, ג.

ז' רקיעים . . הנרמזים בחי"ת ד': סמ"ק סי' קד. הובא בב"י או"ח רסס"א. וראה ברכות יג, ב.

וזהו שנאמר ב' שמות הוי': ראה המשך בששה"ק תער"ב ח"א ע' תצז.

וכמ"ש בפרשה בהעלותך: לעיל פ' בהעלותך כט, ד.

וע"פ וארא: תו"א נה, ב. אוה"ת שמות כרך ח' ד"ה וארא הא' סעי' ה.

זרע יצחק יחידו: נוסח התפלה.

מכלכל חיים: נוסח תפלת שמו"ע.

יחיד חי העולמים: ברכת ברוך שאמר.

אין נופל לשון אחד כ"א בהשתלשלות . . והוא ית' אחד בהם: בסה"מ תקס"ב ח"א ע' רמט מביא בשם חובת הלבבות שער היחוד פ"ט שהוא אחד המנוי ע"ש. וראה שרש מצות התפלה פרק יח.

כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

אחת היא יונתי: שה"ש ו, ט.

נק' יחידה . . יחיד: ראה ע"ח ש' דרושי אבי"ע פ"א.

ונשב בגיא מול בית פעור: דברים ג, כט.

בן סורר זולל וסובא שבתו': דברים כא, יח.

בע"ח של"א פ"ה: ”בענין פעור אשר עבודתה לפעור עצמם ולהוציא הזוהמא אליה, כי זהו מזונה ממש ואין שפע נמשך עליה כ"א עד"ז עכ"ל" — אוה"ת ואתחנן ע' רז עיין שם בארוכה.

כי כל איש אשר הלך . . ואתם הדבקים: דברים ד, ג-ד.

למסור נפשו באחד: ראה ב"ח או"ח ר"ס סא. שו"ת הרשב"א ח"ה סנ"ה. פע"ח שער הק"ש פי"ב.

בטל רצונך: אבות ב, ד.

דאין מלך בלא עם: עמה"מ ש' שעשועי המלך, רפ"א. ס' החיים פ' גאולה, פ"ב. בחיי וישב לח, ל. פדר"א (פ"ג). [כ]. ראה גם לעיל ה, ג. ט, ב. לקמן פ' נצבים נה, ב.

לשון עוממות: פסחים (עה, ב) [כ] [שם כז, א].

קדש א"ע במותר לך: יבמות כ, א.

ואיש כי ידור נדר לה': במדבר ל, ג.

נדרים סיג לפרישות: אבות ג, יג.

ופרישות מביא לידי קדושה: סוף סוטה. [כ].

עיין ברע"מ ס"פ יתרו: מובא גם ביהל אור ע' תקסה. וראה לעיל פ' מטות פג, ג שמזכיר זהר זה לענין אחר.

ועמ"ש ע"פ ראשי המטות: לעיל פ' מטות פא, א.

נקיות מביא לידי פרישות: ע"ז כ, ב. [כ].

כהיום אנו אומרים בלא נדר: ראה שו"ע יו"ד סר"ג סעיף ד.

אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים: חגיגה ט, ב.

אור זרוע לצדיק: תהלים צז, יא.

וזרעתי' לי בארץ: הושע ב, כה.

ועמ"ש ע"פ בשלח פרעה: תו"א סא, א.

מלכות פה תושבע"פ קרינן לה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

מצות המלך: להעיר מב"ב קנט, א. תוספתא נגעים פ"ג.

ומתניתא וכו': ביצה כח, ב. וש"נ

כן יעמוד זרעכם ושמכם: ישעי' סו, כב.

אשריכם זורעי: ישעי' לב, כ.

ויעש דוד שם: ש"ב ח, יג.

ומעין מבית ה' יצא: יואל ד, יח.

ומשם יפרד: בראשית ב, י.

ע"פ ששים המה מלכות: לקמן שה"ש לח, ג.

ברבות ס"פ ואתחנן: ”ומהיכן זכו ישראל לק"ש כו' ממתן תורה כו' א"ל שמע ישראל אנכי ה' כו' נענו כולם ואמרו ה' אלקינו ה' אחד ומשה אמר בשכמל"ו — אוה"ת ואתחנן ע' רב. וראה שם ע' שנה וע' שסו בארוכה.

ויחי פצ"ח: ”ע"פ ושמעו אל ישראל (שבשמים) אביכם, אמרו לו שמע ישראל אבינו כו' כשם שאין בלבך אלא אחד כו' ה' אלקינו ה' אחד" — אוה"ת ואתחנן ע' רה.

ויקרא ס"פ ד': ”תבא הנפש שהיא יחידה בגוף ותקלס להקב"ה שהוא יחיד בעולמו שנאמר שמע ישראל כו' ה' אחד" — אוה"ת ואתחנן ע' רב.

ובפסוק חלקי ה': ”כי יעקב בחר כו' דודי לי הוא לי לאלקים כו' וגם מה שאומרים הוי' אחד וכתיב לע"ל ביום ההוא יהי' הוי' אחד" — אוה"ת ואתחנן ע' שנה.

יפה שעה אחת בתשובה: אבות ד, יז.

כי טוב חסדך מחיים: תהלים סג, ד.

בי-ה הוי' צור עולמים: ישעי' כו, ד.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

והחכ' תחי': קהלת ז, יב, ושם בלא ”ו" החכמה. [כ].

חי ולא בחיים: ל' הרמב"ם ז"ל במו"נ ח"א פנ"ז ובסוף ח' פרקים שלו. וכן בספר היד שלו ה' יסוה"ת פ"ב [ה"י]. וע' עקרים מאמר ב' פ"ל. ובכוזרי מאמר ב סי' ב [כ].

ענין ק"ש: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסידור קכא, א (ומתחיל: להבין המאמר הידוע אנת הוא חד), וחלק ממאמר הסידור נדפס ג"כ בסה"מ תקס"ה כרך ב' ע' תרחצ. בלי הגהות בתו"א לעמבערג תרי"א כ, ב. מאמר זה בשינויים אחדים ותוס' קיצורים נדפס באוה"ת ואתחנן כרך ה ע' ב'ב. באוה"ת — ענינים ע' ק מציין: ע' שמע הנאמר קיץ תקס"ה לראב"ד דצאסניק. ראה בהנסמן להלן ברשימת הכתבי-יד.

אי' בת"ז אנת הוא חד: בהקדמה (פתח אלי').

אית רצון ואית רצון: וכ"כ בתו"א פ' ויקהל [פז, ד]. [כ]. לעיל בהעלותך כט, ד. וראה סה"מ תש"ט ע' 113 בהערה.