שתוק כך עלה במחשבה: מנחות כט, ב. זח"ג כז, ב.

ואע"פ . . אמר להם שתוק: מובא באוה"ת פ' יתרו ע' א'יא.

ולא ניתן להשגת המלאכים: בד"ה אך בגורל — תרמ"ו ע' יט מציין ”בלקו"ת . . פ' ואתחנן אי' שהטעם לא ניתן להשגת המלאכים כו' יעו"ש, והוא מגמרא ברכות דס"א ע"ב ושם לא נזכר שתוק כך עלה כו' כ"א א"ל חלקם בחיים, ולמשה הושיב שתוק כו'", ע"ש בארוכה. ראה גם סה"מ תרל"ב כרך ב ע' שצד.

בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה: לקמן שה"ש מח, ג. ראה אוה"ת — ענינים ע' קסט.

נק' אצילות . . לפי שמשה היה במעלה . . לתת להם בשר . . ע"י ירידת והשתלשלות האצילות: מובא באוה"ת בראשית כרך ב רצ, א עם כמה הוספות. וראה גם בסה"מ תר"ן ע' רצב.

אצי' מלשון ויאצל: ראה באוה"ת — ענינים ע' קסז: אדמו"ר ז"ל נ"ע ברוב הדרושים כשמבאר בענין אצילות שהוא ע"ד ויאצל מן הרוח מבאר שעכ"ז אין ערוך אצילות אליו כלל יותר ממה שאין ערוך העשייה לגבי אצילות עיין לקו"ת פ' ואתחנן בד"ה ענין ק"ש ובת"א פ' וירא בד"ה פתח אליהו ובביאור שני יביאו לבוש מל' ובדרוש ל"ג בעומר, וזה לכאורה סותר למ"ש המקובלים בענין אצילות שהוא ע"ד ויאצל מן הרוח ע"כ הע"ס הם קרובים מאד למאצילן מלשון אצל וסמוך, ע"ש בארוכה. וראה שם בע' קעא בהקיצור שיש ב' בחי' באצילות הכלים והאורות הכלים שהם עצם מהות חו"ב חו"ג נאצלו מהרשימו שהוא שרש הגבול ולכן אין ערוך כלל לגבי ע"ס, האורות נאצלו מהקו והם בלי מהות, ובבחי' זו אמרו שהם אדוקים באוא"ס ממש כשלהבת קשורה בגחלת, ע"ש.

ויאצל מן הרוח: במדבר יא, כה.

מאין לי בשר: במדבר יא, יג.

בד"ה בהעלותך: לעיל בהעלותך לא, ג. ראה לקו"ש ח"ח ע' 106 הערה 42.

ואצלתי מן הרוח: במדבר יא, יז.

דלית מח' תפיסא בי': ת"ז שם.

בד"ה כי אברהם לא ידענו: תו"א צג, א.

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ט.

ויאמר אלקים יהי אור: בראשית א, ג.

כי הוא אמר ויהי: תהלים לג, ו.

וישמע את הקול: במדבר ז, פט.

הללוהו כרוב גודלו: תהלים קנ, ב.

מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה: חגיגה יג, א. ירוש' ברכות פ"ט, ה"א.

ול' ערך הכתוב בתורה בערכין: ויקרא כז, ג ואילך. ובהבא להלן ראה (בשם הה"מ) מאמרי אדה"ז — ענינים ע' נה. שנז. הנחות הר"פ ע' לח. ביאוה"ז להצ"צ ע' תצט. וראה תניא פמ"ח. לקמן שה"ש לח, ג.

גשמיות לגבי רוחניות יש ערך: ראה בתו"א ד"ה יביאו לבוש מלכות וביאורו, שהגשמיות לגבי הרוחניות אין ערוך כלל ונתהווה רק ע"י כח הסוכ"ע וראה אוה"ת לך לך כרך ד תשיח, א. תשיט, ב.

תלת מוחין: ע' זח"ג (רסב, א). וע' תו"א ביאור ועשית ציץ [פג, ד] ודו"ק. [כ].

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

אתה הוא קודם שנבה"ע: נוסח התפלה. ראה של"ה הק' בתחלתה.

וכשישים האדם אל לבו בחי' אחד זה בק"ש: באוה"ת פ' תולדות כרך ד תתיג, ב מציין ע"ז ”וזהו כעין מה שפי' במד"ר פ' נשא פ' יו"ד דרל"ח ד' בפי' אחד בהקב"ה נא' אחד דכתיב ה' אחד אין בעולם כיוצא בו" עכ"ל, ע"ש.

נרנח"י: ב"ר יד, ט. דב"ר ב, לז. זח"א פא, א. רו, א.

וזהו בחי' יחידה: באוה"ת פ' בראשית כרך ו ד"ה כי כאשר השמים מפרש ”שזהו רעו"ד ובמ"א נת' שזהו ענין מוחא וגלגלתא כמו הרצון שנמשך מטעם הכמוס כענין שתוק כך עלה כו' וזהו ענין ישראל לי ראש", ע"ש.

והיינו ע"י שיתבונן איך שהוא ית' אחד חד ולא בחושבן: ”ור"ל שאין ערוך אליו כלל שמעלה ומטה שוין אצלו" — אוה"ת תבוא ע' תתרסח.

יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.

שכל המאריך באחד: ברכות יג, ב.

ימיו היא מדת האהבה: ראה גם סה"מ תקס"ג ע' קעב ואילך. אוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'צט.

יומם יצוה ה' חסדו: תהלים מב, ט.

הללוהו בגבורותיו: תהלים קנ, ב.

בד"ה ויעש משה נחש נחשת: לעיל חקת סא, ד ואילך.

כמאמר רשב"י בחד קטירא אתקטרנא: זח"ג רפח, א, ושם (רצב, א) בי' אחידא. וע"ל במטות (פד, סע"ג) הלשון ביחד מב' המקומות וטובים השנים [כ]. וראה המצויין לעיל מטות פד, ג.

התנאים ואמוראים . . רשב"י: ראה זח"א רסה, א וגם סה"מ מלוקט ח"ב ע' שא [בהוצאה החדשה ח"ג ע' רעו] ואילך בארוכה ההפרש בין רשב"י לשאר התנאים.

תרין רעין דלא מתפרשין: זח"ב נו, א. זח"ג ד, א. על"ק ר"פ ראה. [כ].

סד"ה שובה ישראל עד: לקמן סז, ג ואילך.

בד"ה תחת אשר לא עבדת: לקמן מב, ד.

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא: חגיגה ה, ב (רם).

בנים אתם לה' אלקיכם: דברים יד, א.

ברא כרעא דאבוה: יונת אלם רפ"ב. וראה יבמות ג, א תוד"ה מקמי. ע' תוס' יבמות (ג, א) ד"ה מקמי שהבן כרעי' דאבוה. עירובין ע, ב. יורש כו'. וע' נמוק"י ב"ב (פ"ח) סי' תתע"ז דבן כו' וכלשון אדמו"ר הובא בשל"ה הק' ד' אוסטראהא (קנד, א) ממ"ש רמט, א. רעח, א. שה, א ובכ"ד. [כ]. ע"ח שער פרקי הצלם פ"א.

אלוה שלכם ממש: על"ק דרושים לר"ה (סב, ד). [כ].

כי חלק ה': דברים לב, ט.

אשר הוצאתי אתכם: ויקרא יט, לו. ועוד.

שהיתה ערות הארץ: בראשית מב, ט. קה"ר א, ט.

בנו"ן שער טומאה: ראה זח"א יתרו לא, א. ספר השיחות ה'תש"ב ע' 94. סה"מ תקס"ט ע' נה ואוה"ת שה"ש ע' רס.

מצות הם רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.

רוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.

אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

ובד"ה מנורת זהב: לקמן פ' בהעלותך לד, ד.

כמיא דאשקי לאילנא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

והי' לך למקרא העדה: במדבר י, ב.

כל התורה שמותיו של הקב"ה: זח"ב פז, א. רמב"ן בהקדמתו על התורה. ע"ל בפינחס (עו, ב). [כ].

הכל נק' תשבע"פ: על"ק ד"ה להבין מ"ש ביוהשמע"צ [פא, ג] רפ"ג. [כ].

ושמתי כדכד שמשותיך: ישעי' נד, יב.

וקשרתם זו מעשה המצות: מובא באוה"ת מג"א ע' ב'שמה.

ותמלא כדה: בראשית כד, טז.

הוקשה כל התורה לתפילין: קידושין לה, א. וע"ל בהר (מב, ב), וש"נ. [כ].

ואהבת: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי במאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תשח ומתחיל להבין ענין ק"ש. נו"א כ"ק אדמו"ר הצ"צ שם ע' תשכ. נו"א הנחת הר"מ בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ע' יב ומתחיל שמע ישראל. עוד הנחה במאמרי אדה"ז — ענינים ע' סב. וראה בהמ"מ לשם. באוה"ת ואתחנן ע' רלד הוספה לסוף המאמר. כרך ז ע' ב'ער. לכללות המאמר ראה בארוכה אמרי בינה פמ"ה ואילך. שרש מצות התפלה פרק יב. ובפרטיות בספר הערכים-חב"ד כרך ד ע' רח ואילך. וראה עוד להלן ברשימת הכתבי-יד אודות מאמר זה.

מ"ב תיבין . . שם ע"ב: ראה פע"ח שער הק"ש פי"ח, שרש מצות התפלה פרק יב ובאמרי בינה שער הק"ש פמ"ה. כל הענין מובא בקצרה באוה"ת פ' בלק ע' א'מח.

ופ' שני' שם ע"ב: ”עד פסוק ושמתם את, ומתיבת את עד כל הארץ נ' תיבות שהוא נגד בחי' שם ע"ב וגם נגד חמשים שערי בינה הכלולי' בחכמה שהוא שם ע"ב כו'" — מאמרי אדה"ז פרשיות כרך ב ע' תשח. וראה באוה"ת פ' עקב ע' תריא בשם משנת חסידים ועוד.

והנה נודע . . והלא כאן נהפוך הוא . . אך הענין דאיתא בזוהר: ראה גם ס' מאמרי אדה"ז — ענינים ע' שעז, ובהנסמן בהמ"מ שם.

וכמבואר מענין סדר הפרשיות: ראה בהנסמן שם.

דאיתא בזהר: וע' לעיל בפ' תזריע (כ, א). וע' בשה"ש (ל, ג). וש"נ. וע"ע מטות (פז, ב). [כ]. בסידור עב, א מפרש באופן אחר ראה בשרש מצות התפלה פרק יב דף קכ, א. ששניהם אמת וכענין זה ראה גם סה"מ תר"ן ע' שצא ואילך.

דאיתא בזהר: ח"א פז, א. בארוכה במאמרי אדה"ז ענינים ע' סב ואילך. אוה"ת בשלח ע' תקנז. המשך תער"ב ע' כ ואילך.

שנתחלפו האורות בבחי' כליהם: בסה"מ תרל"ג כרך ב ע' שמז מבאר: ”שכשיש המשכת גילוי אוא"ס במדות בבחי' תוס' וריבוי, אזי נעשה אחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה". באוה"ת פ' בשלח ע' תקנז מבאר זה לשני תלמידים שקיבלו מרב אחד אעפ"כ אחד נוטה לחסד ואחד לגבורה כמו הלל ושמאי שקבלו מרב אחד ע"ש. וראה בארוכה בספר הערכים — חב"ד כרך ד ע' רח ואילך.

בביאור ע"פ לבבתני: לקמן שה"ש ל, ג.

ואהבת בחי' כלי החסד . . ופ' שני' . . בכלי הגבורה: במאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תשח מקשה: ”הגם שניתרצה הקושיא הנ"ל ע"ד הקבלה, מ"מ יש להבין תירוץ זה בהשגה מהו זה שאור החסד מאיר בכלי הגבורה ואור הגבורה בכלי החסד, ולמה פ' שמע דוקא באור הגבורה בכלי החסד ופ' והי' האור החסד בכלי הגבורה כו'" ע"ש.

יחו"ע ויחו"ת שבשמע ישראל: זח"א יח, ב.

פי' האריז"ל . . יחוד או"א: פע"ח שער הק"ש פי"א.

ההשתלשלות . . צ"ל תמיד כמ"ש בח"ק: — בחינוך קטן. וכן הוא במאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תשט. הכוונה לשער היחוד והאמונה. וראה שם ע' פ"ב פ"ט.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

תרין ריעין: זח"ג ד, א. ועל"ק [ראה] יח, ב [כ].

אשר ברא אלקים לעשות: בראשית ב, ג.

ולאו מכל אלין מדות . . אנת חכים: ת"ז בהק' (פתח אלי').

וזהו ענותנותו: מגילה לא, א.

בריש הורמנא: זח"א טו, א.

כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

ואין — הם גדולים: צ"ל: הם גדולים.

בד"ה פתח אליהו בפ' וירא: בתו"א.

בביאור ע"פ ונקדשתי: לעיל אמור לג, ג. וראה במ"מ לשם.

וביאור ע"פ יונתי: אולי הכוונה למה שנתבאר לקמן שה"ש יט, ב. ואילך.

ולכן מקדימין שמע: ראה גם מאמרי אדה"ז — על מארז"ל ע' ב.

שמע שם ע' רבתי: ראה זח"ג רלו, ב. נתבאר במאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תשיא. וראה גם אוה"ת בראשית כרך ו תתשמה, ב. באוה"ת פ' עקב ע' תקנב ובביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקעז מובא מתי' ”כי שמע שם ע' . . ונעשו זעיר לשון מועט".

שמע . . עי"ן רבתי: זח"ב (קס, ב). [כ].

דהיינו כשהמדות הם בשכל . . הם בבחי' קטנות: מובא באוה"ת בראשית כרך א צב, ב.

בד"ה את קרבני לחמי: לעיל פנחס עז, סע"ד ואילך.