ויהי הענן והחשך ויאר: שמות יד, כ.

ע"פ בצלו חמדתי: שה"ש ב, ג. וראה בד"ה כתפוח בעצי היער — תקע"א ע' דש ואילך. באוה"ת שה"ש-א ע' קצה. וראה שם כרך-ג ע' תתסו.

ומתוקים מדבש: תהלים יט, יא.

אתפשטותא דמשה בכל דרא: ת"ז תס"ט (קיב, א. קיד, א). ועייג"כ זח"ג רטז, ב. רעג, א. ת"ז תכ"א (נ, ב). ת"ע (קלח, א). ב"ר פנ"ו. ז.

ונחנו מה: שמות טז, ז-ח.

סד"ה משה ידבר: תו"א סט, א. ראה גם ספר החקירה עד, א.

ומשה . . דעת: ראה לקו"ש ח"ו ע' 244.

ונועדתי לך: שמות כה, כב.

ביניקתה מנשמת משה: תניא פמ"ב. לקו"ת במדבר ג, א.

אין עוד מלבדו: דברים ד, לה.

בא לכאן ותלמודו בידו: פסחים נ, א. וש"נ.

ואנכי תרגלתי לאפרים: הושע יא, ג.

אנכי מי שאנכי: ראה בהנסמן לפקודי ה, א.

בד"ה כי תבאו אל הארץ: לקו"ת בהר לט, ג ואילך.

בד"ה יונתי: לקו"ת שה"ש טז, ג ואילך.

צדקה תרומם: משלי יד, לד.

ע"פ ועתה יגדל נא: לקו"ת שלח לט, א.

ואיתא במדרש תנחומא פ' ויגש: נתבאר בסה"מ תרנ"ה ע' נו.

מ"צ בא"ת ב"ש י"ה: ת"ז (תכ"ט) (ת"ע) קלא, ב. [כ].

והנה סולם מוצב ארצה: בראשית כח, יב.

ואני תפלה: תהלים קט, ד.

קדשנו במצותיך: נוסח תפלת שבת.

ע"פ במדבר סיני באהל מועד: לקו"ת במדבר ב, ד.

סד"ה המגביהי לשבת: תו"א לח, ד.

אני מדבר בצדקה: ישעי' סג, א.

ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

בכל המקום אשר אזכיר: שמות כ, כא.

אדם כי יקריב: הנחה אחרת במאמרי אדה"ז-פרשיות ע' תקו (מגוכי"ק אדהצ"צ בבוך 1116 הכולל הנחות מהשנים תקע"א-ב ועוד). הגהות אחרות באוה"ת ויקרא-ג ע' תשכא. תשכח. וראה בהנסמן לעיל רד"ה ויקרא (א, א) למאמר זה מאדהאמ"צ. בלקו"ש-יז ע' 335 מבאר התחלת הלקו"ת והסיום. ע"ש.

אדם כי יקריב מכם: ויקרא א, ב. — ראה גם ד"ה באתי לגני תש"י פ"ב (ובהנסמן בהערה שם). סה"מ קונטרסים ח"ב תנ, א. סה"מ אידיש ע' 141. ד"ה באתי לגני תשי"ב. לקו"ש-א ע' 205.

אדם מכם כי יקריב: ראה גם סה"מ תרס"ט ע' קנז.

ב' נפשות: ראה תניא פ"א.

ויברא אלקים את האדם: בראשית א, כז.

ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם: יחזקאל א, כו.

בד"ה ותחת רגליו: תו"א עו, ד.

פני אדם . . פני שור: שם א, י.

שמע ישראל . . ואהבת: דברים ו, ד-ה.

בכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.

תקנו חכמים שתים לפניה לקיום הק"ש: ראה תניא פרק יב. ופרק מט.

אין הדינין נמתקין אלא בשרשן: ראה פע"ח שער השופר פ"א. לקו"ת להאריז"ל וישב לט, א. תניא פל"א.

ובד"ה ונתתי לך מהלכים: תו"א ל, ב.

והחיות נושאות את הכסא: בחיי תרומה כה, י בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמו"ר כג, טו. ע"ל פקודי ח, א. וש"נ. [כ].

בד"ה זכור ושמור בדבור אחד: תו"א יתרו ע' תב.

ריח ניחוח לה': ויקרא א, ט.

בד"ה והקרבתם עולה אשה: לקו"ת שמע"צ צב, ד.

כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

ואח"כ תולה במעשה התחתונים: ע"ח שער דרושי הנקודות ספ"ו.

ויניחהו בג"ע: בראשית ב, טו.

וכמ"ש בד"ה ועשית בגדי קדש: תו"א פב, א.

סד"ה ואתחנן אל ה': לקו"ת ואתחנן ג, א.

וסד"ה וישכם לבן: תו"א כד, ב.

וסד"ה אני ישנה: לקו"ת שה"ש לה, א.

בד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש ב, ג.

איש מזריע תחלה . . אשה מזרעת תחלה: ברכות ס, א. נדה לא, א.

ונשים דעתן קלות: שבת לג, ב. קדושין פ, ב. וראה לקוטי שיחות חי"ז ע' 149 הערה 14.

סד"ה והיה מספר בנ"י: לקו"ת במדבר ו, ג.

שו"ה מכרזת — א"ע: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.

ע"פ היינו כחולמים: תו"א כח, ג.

לאו מכל אלין מדות: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

בד"ה מה טוב חלקנו: אגה"ק סי' ז. ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.

ובד"ה ואלה המשפטים: תו"א עו, ב.

בד"ה ויאכילך את המן: לקו"ת עקב יד, א.

כמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

סד"ה כי תצא: לקו"ת תצא לה, ב.

שכפה עליהם הר: שבת פח, א. וש"נ.

שיקריב את נפש האדם שלמטה לה': ראה לקו"ש חט"ז ע' 294 הע' 21.

ברבות (בראשית פכ"א): הלשון נעתק לקמן בפ' שלח מ, ג. ונזכר גם לקמן פ' צו ח, ג. שה"ש נא, ד.

משכני אחריך נרוצה: שה"ש א, ד.

אזי יהיה דבר המתקיים . . שע"י בירור נה"ב נמשך . . בחי' כי לא אדם: לכאורה הכוונה שם [בלקו"ת כאן], שהטעם מה שבחי' אתעדל"ת יש לה קיום יותר, היא [לא רק שע"י העבודה, נעשה האדם כלי להאור, אלא] גם, מצד מעלת בחי' האור הנמשך על ידה (ראה לעיל [שם בלקו"ש ח"ט ע' 28] הערה 20), בחי' ”לא אדם" שאין שייך בו שינויים (ראה תו"א עב, ג. ובכ"מ) — לקו"ש ח"ט ע' 28 הערה 26.

סד"ה משה ידבר: תו"א סח, ג.

וגדול העונה אמן: ברכות נג, ב.

כי יתרון האור מן החושך: קהלת ב, יג.

כי לא אדם הוא: שמואל-א טו, כט.

חלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.

נר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.

נעשה אדם בצלמנו: בראשית א, כו.

ככולה — כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.

שרוח האדם העולה היא למע': קהלת ג, כא.

בביאור ע"פ אני ישנה: לקו"ת שה"ש לה, א.

בד"ה וספרתם לכם בפ' אמור: לקו"ת אמור לה, ד.

טפה זו מה תהא עלי': נדה טז, ב.

יפה את רעיתי כתרצה: שה"ש ו, ד.

מן הבהמה . . מן הבקר: נתבאר בקונטרס התפלה פ"ח.

גבורות קשות: ועל"ק רד"ה והניף בפ' אמור [לז, א] ושם בביאור (ס"ד) בד"ה ועתה (לח, ד). [כ].

וזהו משכני אחריך נרוצה: ראה סה"מ אתהלך ע' קסט. אוה"ת כתובים-ב ע' כט. אוה"ת שה"ש ג' ע' תתטז.

בפ' עקב בד"ה שייכות ברית ותורה לבהמ"ז: לקו"ת עקב טז, ג.

בשני הרצונות דנה"א ונה"ב: ראה אוה"ת שה"ש ע' סד.

בד"ה הנך יפה רעיתי: לקו"ת שה"ש יג, ד.

הביאני המלך חדריו: שה"ש א, ד.