שהמלח מתולדות המים: ”וכן מלח הארץ מחמת יחוד השמש בתגבורת נתהוו' העפר מלוח" — סה"מ תקס"ג-ב ע' תרפח. וראה באוה"ת ויקרא-א ע' רכז מציין לבחיי בשם הרמב"ן ע"פ לא תשבית מלח. וראה באוה"ת שם ע' רלח.

(ועיין במא"א אות מ"ם סעיף ע"א): נזכר באוה"ת ויקרא-א ע' רלא ”מלח גימט' ג' הויות ג' גבורות הממתקות".

מבואר בע"ח: ע' ש' הכללים (פ"י). [כ].

הטעמים נמשכים מחכמה: ראה ע"ח שער אבי"ע רפ"א. אוה"ת ראה ע' ב'מח.

ע"פ בהעלותך את הנרות: לקו"ת לא, ג.

סד"ה והיה מדי חודש: לקו"ת ברכה צז, ד.

אודם מן האם: נדה לא, א.

בחכמה אתברירו: ע' ע"ח שער מוחין דצלם (רפ"ח) ובש' מ"ן ומ"ד (ריש דרוש א' מזח"ב פקודי (רנד, ב) במחשבה אתברירו ושם (סוף דרוש ג') ושם ש' אנ"ך (פ"ט), וע' אגה"ק סי' כ"ח כ' בכ"ד בזהר [בדוכתי טובא בזוה"ק] בחכ' כו' ול"מ. [כ]. וראה לקמן בהנסמן לפ' צו דף יג, ב. וראה לקמן אמור לד, ג. נשא כא, א. ספר המאמרים תש"ח ע' 206 הערה יא.

בביאור ע"פ והיה לכם לציצית: ראה לקו"ת שלח מו, ג.

בחי' בוצינא דקרדוניתא: ראה זח"א טו, א. יח, ב.

אורך היריעה האחת: שמות כו, ב.

חכמת הקבלה: ראה אוה"ת ויקרא-א ע' רכו.

כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

בזח"א ויחי דרמ"א ע"ב: ”כתיב לא תשבית מלח ברית אלקיך כו' בגין דאיהו ממרק ומבשם מרירא לאטעמא כו' כי צדיק ד' צדקות אהב דא מלחא בימא ומאן דפריש לון גרם לגרמי' מיתה בג"כ לא תשבית מלח עכ"ל" — אוה"ת קדושים-ד ע' א'סב. מובא ביהל אור ע' כז. באוה"ת ויקרא-א ע' רל מעתיק לשון הזוהר הנ"ל ומפרש תי' ”ומבשם מרירא לאטעמא יש לפרש כי המל' בנינה מהגבורות ע"כ ממנה נמשך תוקף הדינים וזהו ענין המרירו, וע"י הסוד ממתיק דיניה" ע"ש באריכות. וראה שם ע' רכז.

דב"ב — ע"ב) בענין: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.

ברית מלח עולם: במדבר יח, ט.

ביאור . . ולא תשבית: מאמר זה הוא משנת תקע"א. הנחה אחרת בסה"מ תקע"א מגוכתי"ק הצ"צ. מאמר זה בשינויים מכ"ק אדהצ"צ נדפס באוה"ת-ענינים ע' רפח, ומתחיל: ענין העבודה ומצות ת"ת. חלק מהמאמר נמצא ג"כ בהמשך מים רבים תרל"ו פרק קפה ראה בהנסמן להלן ד, ג שו"ה חכמתו.

מאמר זה נזכר ג"כ להלן במדבר טז, סע"ב: עפמ"ש בענין שרש העבודה ומצות ת"ת . . באריכות בביאור ע"פ ולא תשבית מלח. וראה דרמ"צ ד, ב: וכמשנ"ת אצלינו מצות עבודה ות"ת. קיצור מהביאור לקמן נ, סע"ג. נזכר אוה"ת בראשית-ו דף תתריד, ב.

הנה בס' של בינונים פ"ג נתבאר: ראה גם תו"א יג, ג. דרך מצותיך קנה, ב ובאוה"ת ענינים ע' קיג. קמג. ועוד.

מהות ועצמות נפש האלקית: ראה סה"מ תקס"ב ע' קעט. סה"מ תרפ"ח ע' קטו.

כח השכל שבנפש הוא רק כלי למהות ועצמיות הנפש: ”דהנה שכל ומדות אינם עצם הנפש, אלא לבושים להנפש, והראי' שהרי ידוע דכל עצם בלתי מתחלק, ומאחר ששייך שכל ומדות ובשכל גופא יש ג"כ חילוקים חו"ב, ומאחר שיש התחלקות מוכרח לומר שאינו עצם הנפש שהוא בלתי מתחלק". — ראה בארוכה בסה"מ תרמ"ג ע' טו. ד"ה אשרינו תרצ"ו ע' 53. בארוכה באוה"ת בראשית כרך ג תקכא, א ואילך.

בד"ה פתח אליהו: תו"א יג, ג.

וזקני ת"ח כל מה שמזקינין דעתן מתיישבת: סוף קנים.

כך נעשה אדם בצלמינו: בראשית א, כו.

וכמ"ש בס' של בינונים דמ"ש הרמב"ם: ראה בארוכה בדרך מצותיך מצות האמנת אלקות מו, ב. מצות עבד עברי פא, ב. פב, א בהג"ה שם. שורש מצות התפלה קל, ב ואילך.

וכמא' התי' אנת חכים: בהקדמה.

שבתניא נתבאר: פ"ב.

וכמ"ש באגה"ק: בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח [קנז, א]. [כ]. וראה בליקוט פי' שם.

על פסוק אלה מסעי: לקו"ת מסעי צה, א.

ועמ"ש במ"א ע"פ ולא אבה: לקו"ת כי תצא לח, ג. אוה"ת כי תצא ע' תתקפב ואילך.

שלמעלה מעלה גם כן מהחכמה: נתבאר באוה"ת ויקרא-ב ע' תקצו.

טעם על מס"נ: ראה תו"א צט, ב. הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ה'תש"ט ע' 121.

לאהבה את ה"א . . כי הוא חייך: דברים ל, ב. ראה אוה"ת-מארז"ל וענינים ע' כג.

ות"ת כנגד כולם: פאה א, א.

ודברת בם: דברים ו, ז.

והענין כי התורה היא חכמתו ית': מכאן עד להלן ו, רע"א נמצא ג"כ בשינויים אחדים בהמשך מים רבים תרל"ו פרקים קפו-קפט. וראה שם ח"ב ס"ע תקיג ואילך.

נקרא התורה משל הקדמוני: ראה אוה"ת וארא ע' קנב.

כמ"ש מזה בדרוש פורים: תו"א צח, ב. ראה בלקו"ש ח"ז ע' 26 ואילך למה נזכר כאן בלשון בדרוש פורים. ע"ש בארוכה.

בהמשך מים רבים שם (וכ"ה בגוכי"ק אדמו"ר מהר"ש של המים רבים): בדרושי פורים. ובכתבי-יד מעתיקים של מאמר זה דהלקו"ת (ראה להלן בההוספות ברשימת הכת"י) הוא כבהלקו"ת.

והנה מבואר למעלה: במים רבים תרל"ו שם: והנה נת"ל בפ' קפ"ה (ושם בפקפ"ה נמצא לשון הלקו"ת במדבר טז, סע"ב בשינויים אחדים).

התכללות ויחוד עצמות הנשמה בעצמות אור א"ס: ראה לקו"ש-טו ע' 3 הערה 28 שמבאר שזהו ע"י הקדמת ק"ש ותפלה למס"נ באחד שאז כשעוסק בתורה כו' נעשה ג"כ יחוד והתכללות עצמיות הנפש כו' (ראה לקמן ה, א).

דאורייתא היא היכלא עילאה דקוב"ה: זח"ב ר, א. [כ]. וראה בזה בארוכה יותר במים רבים שם ספקפ"ו.

ואע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א.

בד"ה וידבר . . גבי חג השבועות: לקו"ת במדבר טז, א. סה"מ תקס"ח ע' קג.

בד"ה כי ביום הזה יכפר: לקו"ת אחרי כז, א.

ומהדר תלמודי' מתלתין יומין: ראה פסחים סח, ב. רש"י ר"ה לה, א.

רשב"י . . במה מדליקין: במים רבים שם: רשב"י מעיקרא כי הוה מקשי רשב"י קושי' הוה מפרק לי' רפב"י י"ב פירוקי ולבסוף כי הוה מקשי רפב"י קושי' הוה מפרק לי' רשב"י כ"ד [כ"ה בגוכי"ק. ובהנדפס שם: כ"ה] פרוקי כנז' בשבת פרק במה מדליקין דל"ג ע"ב. וע' (יא, א) תורתן אומנתן. ורבינו יונה ריש מס' ברכות קחשיב גם רשב"י שהי' מתלתין יומין לתלתין יומין ול"מ. [כנראה כוונתו לברכות ח, א ד"ה אלא ושם רשב"י לא הי' מתפלל אלא משנה לשנה]. [כ].

מארי קבלה . . מועטים היו: במים רבים שם: מועטים המה.

וגם המלאכים בקשו תורה: שבת פח, ב. ראה ביאורי הזהר א, ד. ובביאה"ז לכ"ק הצ"צ כרך ב ביאור על ביאה"ז הנ"ל.

בענינים גשמיים דוקא: ראה המשך תער"ב ח"ב ס"ע שסג.

עסק התורה כנ"ל: בהמשך מים רבים שם: כנ"ל פקפ"ו. ע"ש.

ולא תחללו: ויקרא כב, לב. ועל"ק סד"ה ונקדשתי [לג, ב] ובד"ה נאוו לחייך [שה"ש] (יד, ד). [כ]. וראה גם ד"ה כתיב לא תחללו בסה"מ תקס"ב ח"ב ע' שפו. ובהנסמן בס' מאמרי אדה"ז על פרשיות ח"ב ע' תשיט.

שאין אני והוא יכולים לדור: ראה סוטה ה, א. ערכין טו, ב.

נעשה חלל ומקום פנוי: ראה לקמן נא, ב ואילך.

כיון — ע"כ: במים רבים שם (ע' ריא): א"כ. אבל הוא טה"ד שם ובגוכי"ק דמים רבים הוא כהנדפס כאן.

בד"ה זכור את יום השבת: תו"א ע, ד: ולעתיד יהי' בחי' שבת מעלה ומטה שוין עכ"ל.