ר"ל לשם התורה עצמה: ראה תניא פ"ה.

סד"ה ויקח קרח: לקו"ת קרח נה, א.

כל האומר . . תורה אין לו: יבמות קט, ב. ועל"ק בואתחנן (ג, סע"ד). וש"נ. [כ]. ראה בסה"מ תש"ח ע' 266 בהערה.

וכמ"ש האריז"ל למס"נ באחד: ראה פע"ח שער הק"ש פי"ב. ב"ח או"ח ר"ס סא. אוה"ת תרומה ס"ע א'שסז.

אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

תכלית חכ' תשובה: ברכות יז, א.

והלומד ואינו עושה: ירוש' פ"א דשבת ה"ב יעו"ש. [כ].

אלא תורה וגמ"ח: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ח ע' 266.

בד"ה וכל בניך למודי ה': לקו"ת ראה כט, א ואילך.

שבתוכה אור א"ס ב"ה: במים רבים שם (ע' ריב) ליתא תיבות אלו.

נסעה וירדה עד: שם: נסעה וירדה כנ"ל בחכ' דבי"ע עד.

נסעה וירדה . . רק שנתלבשה בלבושי': ראה תניא פ' ד-ה.

המלובשת — חכמת הקבלה: במים רבים שם: חכמת הקבלה עד"מ.

בבריאת שרפים וחיות: במים רבים שם: בבחי' שרפים וחיות. ובסה"מ תרל"ו ח"ב (הנחות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע) ע' תקיז: אפי' בבריאה כמו בשרפי' חיות ואופנים. וראה להלן ה, ג שו"ה ית'.

וזהו מ"ש בפע"ח דקבלה: מכאן עד להלן ה, ב שו"ה ע"ש, ליתא במים רבים שם.

בפע"ח דקבלה היא באצילות . . בעשי': שער הנהגת הלימוד.

ובתגין שבהם נרמזו רזין דאורייתא: ראה לקו"ש חי"ט ע' 423 הערה 32. חל"ט ע' 149 הערה 34.

לחכימא ברמיזא: זח"א כו, ב. ועוד.

לימוד פנימיות התורה . . בחיוב לימוד זה: ראה גם סה"מ תקס"ה ע' ד (ובהנסמן שם).

במ"א סי' נ': ועל"ק שה"ש כח, ריש א. [כ]. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"ג. ראה לקו"ש חי"ד ע' 22 הערה 9.

בפרדס שכ"ז פ"א: ולהעיר מפמ"ג שם. — לקו"ש שם.

יש בתורה דברים שלא נתנו להתלבש למטה . . וכמו ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר גו': למה תפס דוקא דבר זה. — י"ל דזהו אותו הענין ממש, דויקנהו (קנין שהתורה מעידה על תקפו) פוטיפר ליוסף ובכ"ז לא נתלבש יוסף שם כלל ולא בלבלוהו עניני מצרים כלל (ראה תו"ח ס"פ ויחי) — לקו"ש חט"ו ע' 524.

ויוסף הורד מצרימה: בראשית לט, א.

פרק חלק: ב”היסוד השמיני".

ובני חם כוש: בראשית י, ו.

ושם אשתו מהיטבאל: שם לו, לט.

ותמנע היתה פלגש: שם לו, יב.

אנכי ה' אלקיך: שמות כ, ב.

שמע ישראל: דברים ו, ד.

ובין — הגבורה: במים רבים שם (ע' ריג): הגבורה כו'.

אורייתא מחכ' נפקת: זח"ב (סב, א. פה, א) וזח"ג (קפב, א). [כ].

מקרא שקורא . . ע"י האותיות אף שאינו משיג כלל: באוה"ת על מארז"ל וענינים ע' רצג מציין: ובזה יובן מארז"ל [ב"מ לג, א] העוסקי' במקרא מדה ואינה מדה כי לא כמו משנה ותלמוד השגת מהות חכמתו משא"כ במקרא שאין החכמה מושג רק האותיו' וזהו כעין השגת המציאו' ולא המהות כמו בקבלה. [וראה ד"ה העוסק במקרא בס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שנד].

בד"ה נר חנוכה: תו"א מב, ב.

וסד"ה צאינה וראינה: לקו"ת שה"ש כב, א.

כל התורה שמותיו: על"ק בפ' פנחס (עו ריש ע"ב). וש"נ. [כ]. וראה בהנסמן במים רבים שם ע' שכג.

יפה שיחתן: ב"ר פ"ס, ח. פירש"י בראשית כד, מב. וראה אוה"ת חיי"ש קכט, א.

סד"ה ענין ק"ש: לקו"ת פ' ואתחנן יב, ג.

בכלל לימוד המקרא . . לימוד האגדות: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהוספות יט, א.

בד"ה כי קרוב אליך הדבר: לקו"ת נצבים מו, א.

ע"פ חסדי ה' כי לא תמנו: אגה"ק ס"י.

בד"ה שובה ישראל: לקו"ת ש"ש סד, ד.

סד"ה להבין ענין לחם משנה: תו"א סו, ד.

בביאור ע"פ לריח שמניך: לקו"ת שה"ש ג, ג.

שידיעת — רמה ונשאה: בתניא שלפנינו: רבה ונשאה. וכ"ה בהמשך מים רבים שם (רבה). אבל ראה לוח התיקון לתניא שצ"ל: רמה (וש"נ לסה"מ אתהלך לאזניא ע' קסה). וכ"ה בסה"מ תרל"ו ח"ב ע' תקיח. וראה בליקוט פי'.

וידעת היום: דברים ד, לט.

דע את אלקי אביך: דברי הימים-א כח, ט.

ויצונו ה' לעשות: דברים ו, כד.

שהתורה נק' תרעא לדרתא: שבת לא, ב. [כ].

והיינו לגבי יר"ע וכמ"ש בסש"ב: ראה סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שו.

ועפ"ז יתורץ מה שנדחקו: מכאן עד להלן ה, ד שו"ה ביאור ליתא במים רבים שם.

לעולם ישלש אדם: ע"ז יט, ב. וש"נ. [כ]. ראה לקמן שה"ש ג, ג. ביאה"ז לאדה"א ב, ד. ביאה"ז לצ"צ כרך ב ע' תרכ. ובלקו"ש-ל ע' 173 ובהערות לשם.

השליש במקרא . . מפנימי' התורה והאגדות: ראה לקו"ש חי"ח ע' 439.

ואפשר דגם לימוד מדרש רבה ושאר המדרשים . . מדרשי המקראות: בביאה"ז להצ"צ-ב ע' תרכ ”צ"ע בה' ת"ת שהן בכלל משנה, אבל בפ"ק דברכות די"א ע"ב נלע"ד ראי' למה שכתבתי דמבואר שם מגמ' ופרש"י דמדרש קרוב למקרא לפי שהן מדרשי המקראות, ולכן יש מ"ד שם בגמ' דלמקרא ומדרש צריך לברך ברכת התורה ולא משנה וגמרא, אלא דהמסקנא צריך לברך על כולם, אבל עכ"פ מבואר דמדרש שייך למקרא וצ"ע בנדרים דל"ז ע"א גבי ומלמדו מדרש כו' ואכמ"ל" ע"ש.

ולכבודי בראתי: ישעי' מג, ז.

ואין כבוד אלא תורה: זח"ג רנג, ב. אבות ו, ג. ובת"ז (ה, א). [כ].

יוצר אור ובורא חושך: ישעי' מה, ז.

אמרז"ל במחשכים . . זה תלמוד בבלי: סנהדרין כד, א.

ומקרא בעשי': באוה"ת בראשית כרך-ו דף תתרל, ב מציין לכאן ומוסיף ”שמובן ענין פי' מקרא בעשיי' לפי שמקרא לרוב מעלתו יורד ומתלבש עד העשיי'" ע"ש. וראה אוה"ת במדבר כרך-ו ע' א'תקסב. ובליקוט פי' לתניא פרק מ.

בד"ה מי מנה: בבי' פ"ג. [כ]. פ' בלק סט, ד. וראה לקו"ש-כ ע' 226.

וזהו שאמרז"ל: בקה"ר ב, ט. [כ].

אף חכמתי עמדה לי: קהלת ב, ט. ומפרש באוה"ת ויקרא-א ע' קצג ”והיינו כי היגיעה והעמל מוציא הכח הפנימי מההעלם אל הגילוי" ע"ש.

לכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.

לע"ל שיתגלה פנימית התורה: ראה רש"י שה"ש א, ב.

סד"ה וידבר משה אל ראשי המטות: לקו"ת מטות פא, ד.

ארז"ל חכם עדיף מנביא: ב"ב יב, א. ועוד. נתבאר בארוכה בד"ה להבין שרש ענין פסח ומצה — בתורת חיים ע"ס שמות (קפד, ב). בסוף סהמ"צ להצ"צ (קעב א).

סד"ה חייב איניש לבסומי בפוריא: תו"א צה, ד.

בביאור ע"פ אתה הצבת כל גבולות ארץ: סידור שה, ד. אוה"ת נ"ך ב ע' תתקנט.

ובד"ה אלה פקודי המשכן: לעיל לקו"ת פקודי ג, א ואילך.

דלית מחשבה תפיסא בי': ת"ז בהקדמה.