ע"מ (מאמר חיקור דין ח"א פי"ג): בספר עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו וז"ל שם: ”ואף בעבודת יה"כ כתיב וכפר על הקודש ובאהרן משתעי קרא שיטהר הקדש העליון מטומא' בני ישראל והשוכן אתם בתוך טומאתם כן יעשה לאהל מועד כי אין חבוש מתיר עצמו" עכ"ל. ובפי' יד יהודה שם פי' אין חבוש מתיר עצמו ע"כ הוצרך אהרן לכפר על הקדש העליון ע"ש.

וגם מ"ש בסוף הפרשה וכפר את מקדש הקדש: קושיא זו ליתא בהנחות הנ"ל. ובאוה"ת כאן.

היום לעשותם: דברים ז, יא.

בזהר ע"פ ואברהם זקן: זח"א קכט, א. רכד, א. [כ].

ימים יוצרו: תהלים קלט, טז.

ואפילו מצות כהנים וכה"ג: ראה באגה"ק סי' כט (קמה, ב) ”לבד מצות התלויות במלך שהוא מוציא כל ישראל". וראה ע"ז בלקו"ש חי"ח ע' 192 בהערה 55. לקו"ש ח"ל ע' 220. בסה"מ תק"ע ע' קמו ובאוה"ת כאן ע' ב'קטו נוסף ”חוץ ממצות המלך שכל ישראל יוצאים במלך לבדו לפי שהוא הכולל כו'". וראה בדרך מצותיך מצות מנוי מלך. ראה לעיל פ' בהר מב, ב. פ' שלח לח, ד. לקמן שה"ש לה, ד. אוה"ת סוכות ע' א'תשכט.

חדא: זח"א רכד, א. [כ].

בד"ה הבאים ישרש: ראה תו"א נג, ד. בסה"מ תק"ע ע' קמה נמצא כאן הוספה במוסגר: ”והענין ידוע ומבואר במ"א מפני שהמצות נעשה בדברים גשמיים דדצ"ח דנוגה וכאשר מתברר ועולה שהנעשה מהם בחי' לבוש מקיף לנשמה האלקי' בג"ע וכמ"ש ותלבש אסתר מל' דאתלבשת הנשמה בלבושי מלכות כו' וע"י אותו הלבוש תוכל ליהנות מזיו כו' וזהו ימי"ם יוצר"ו כו'". ע"ש.

לשון הארה ובהירות: ראה בסה"מ תק"ע ע' קמו בפי' בהירות והזדככות. וראה גם באוה"ת פ' ואתחנן ע' רצג שלשון בהירות ”שהוא מושלל לגמרי מכל בחי' יש".

כעצם השמים לטוהר: שמות כד, י. ראה לעיל כח, ג.

כל הנקרא בשמי ולכבודי: ישעי' מג, ז.

יצרתה בעולם המלאכים: ראה פרדס שט"ז. ע"ח שמ"ב, פ"א. ש"נ ספ"ח. ורפ"י. ועוד. וראה ג"כ זח"ב מג, א. הקדמת ת"ז (ג, ב). הובא בפרדס וע"ח שם. וראה תניא רפל"ט.

בביאור ע"פ ושמתי כדכד: ראה לעיל כז, א.

וקדשתו: ויקרא כא, ח.

וכה תעשה להם לטהרם: במדבר ח, ז. ההפרש בין טהור לקדוש ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' רצב ואילך. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שלד ואילך. ובכרך ב ע' תתקט ואילך.

יהי אור יהי רקיע: בראשית א, ג. ו.

שבמח' אחת ברא הקב"ה: זח"ב כ, א. ראה לקמן שה"ש ט, ב.

כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

בינה מקננא בכורסיא: ת"ז ת"ו.

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

דברה תורה כל' בנ"א: ברכות לא, ב. וש"נ.

ויעף אלי אחד מן השרפים: ישעי' ו, ו.

בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

ישראל עלו במח': ב"ר רפ"א.

יוצר אור ובורא חושך: ישעי' מה, ז. נתבאר בסה"מ תק"ע ע' קמז ואילך.

שהחשך למעלה מהאור ורומז לתש"ר: ראה פע"ח ש"ז, פ"א. מ"ח מס' תפלת הבריאה פ"א, ז-ח. וע' שה"ש ד"ה שחורה אני הא', פ"ב (ד, סע"ג). וש"נ. [כ].

ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.

לא נערוך אליו קדושתו: פיוט יגדל.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

ואתה הוא קודם שנבה"ע: תדא"ר פכ"א. נוסח תפלת השחר (עד שלא).

קדוש . . ה' צבאו': ישעי' ו, ג.

דאכל בי עשרה שכינתא שריא: סנהדרין לט, א. וש"נ. ראה בספר השיחות תנש"א ח"א ע' 414 שמתווך בין מה שכתוב בתניא פ"ו ובפרק יא, ומה שכתוב כאן ע"ש.

הגבל את ההר וקדשתו: שמות יט, כג.

ואנשי קודש תהיון לי: שמות כב, ל.

עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם: ב"ב עה, ב.

ימי האדם קצובים לו במספר: ראה איוב ז, א.

מצות צריכות כוונה: ברכות רפ"ב. וש"נ.

בכהאריז"ל . . הריני מקבל עלי עול מ"ע של ק"ש: ראה מ"ח מס' תפלת הבריאה פ"ד, א.

נעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז. בסה"מ תק"ע ע' קנא מסביר ”(כמ"ש אני ראשון ואני אחרון, אני אותיות אי"ן בחי' כתר כמ"ש והחכמה מאין כו', ונעוץ תחלתן בסופן בבחי' כת"ר מל' שנק' אנ"י אחרון וכמאמר דכתר מל' איהו כתר עליון כו' ולמעלה מעלה עד בחי' מל' דא"ס שהוא מחשבה א' דאנא אמלוך שבעצמות כו' כמ"ש במ"א וד"ל)".

אבא יסד ברתא: זח"ג (רמח, א. רנו, ב. רנח, א). ובת"ז (תכ"א) סא, ב. (תס"ט) קה, ב. קו, ב. [כ].

כ"ע דאיהו כתר מל': ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

דאי' בת"ז: (תכ"א) סא, ב ד' זיטאמיר. [כ]. בת"ז הנפוצים הוא בדף מו, א ואילך. וראה אוה"ת בראשית כרך ד תשפג, א.

נזרקים בקדש העליון: ראה בסה"מ תק"ע ע' קנא משל מדבר הנצרר בלבוש כשזורק על ידו, ע"ש.

בד"ה נאוו לחייך בתורים: לקמן שה"ש יג, א.

ובד"ה אסרי לגפן: תו"א פ' ויחי.

אני כברוש רענן: הושע יד, ט. ראה גם לעיל פ' אחרי כו, ב. ובסה"מ תק"ע ע' קנב מבאר למה נמשל לברוש רענן: ”(לפי שהמדות הן בחי' צומח ונגדלים למעלה עד בחי' המדות שבחכמה שנק' ארז בלבנון כמ"ש כי האדם עץ השדה וזהו וידבר שלמה כו' מן הארז אשר בלבנון כו' כמ"ש במ"א)".

אני היא מדת מל' ית': ראה זח"ג מט, ב. וראה ג"כ מא"א אות א, סעי' קב וביאיר נתיב שם.

וצדקה תרומם גוי: משלי יד, לד.

וצדקה תהי' לנו: דברים ו, כה. ראה לעיל פ' אמור לד, ב ובמ"מ לשם.

ת"ת שהיא כנגד כולם: פאה רפ"א.

סוס ורוכבו רמה: שמות טו, א.

זרקא כאבנא בקירטא: בת"ז (תכ"א) סא, ב. יעו"ש. [כ]. וראה גם ס' מאמרי אדה"ז על ענינים ע' רסג.

אבנים הם אותיות: ראה ס"י פ"ד, מי"ב.

ושמרתם את השבת: שמות לא, יד.

קדש ישראל לה': ירמי' ב, ג.

קדש . . חכמה: מא"א אות ק, ס"ז.

והמצות הם נק' מצות המלך: להעיר מב"ב קנט, א. תוספתא נגעים פ"ג: גזירת מלך היא. מנוסח הברכות: מלך העולם אשר קדשנו במצותיו. ועוד.

למנהג המבואר בפע"ח: ש' השבת פ"ג. [ופ"ד. — כ]. וראה סה"ש תש"ב ע' 19.

כי ששת ימים עשה ה': שמות לא, יז.

קדש ישראל לה' ראשית תבואתה: ירמי' ב, ג.

דגנך ותירושך ויצהרך: דברים ז, יג.

דגנך זה התלמוד: ב"ר (פס"ו, [כ]). וראה לעיל בפ' קרח (נד, ד). [כ].

ותירושך . . הם פנימית התורה הנקרא רזין דאורייתא . . שמן שצף ע"ג יין הוא רזא דרזין: בארוכה באמרי בינה שער הק"ש פנ"ג ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמה. אוה"ת תצוה ע' א'תרנח. ועוד. ד"ה ברוך שעשה ניסים תשמ"ג סעי' ד ואילך (סה"מ מלוקט ח"ב ע' ריג). וראה גם באוה"ת פ' קרח ע' תרצג.

נכנס יין יצא סוד: עירובין סה, א.

שמן שצף ע"ג יין: ראה דב"ר ז, ג.

זית נמי תבואה איקרי: ע' הון עשיר פ"א דחלק מ"ב תירוש נמי נק' תבואה. וע"ע במס' נדרים (נה, א). וע' ר"ה (יב, ב) רש"י ותוס' ול"מ כל' הטהור. [כ].

תלת קשרין מתקשרין דא בדא: ראה זח"ג עג, א.

ועשית אתם: ויקרא כב, לא.

אשר יעשה אותם האדם: ויקרא יח, ה.

עוסק בתורה לשמה: אבות רפ"ו.

מתחלה . . שנקראת על שמו: ע"ז יט, א.

והיתה נפש אדני . . ואת נפש אויביך יקלענה: ש"א כה, כט.

בזהר ס"פ משפטים (דקכ"א סע"א): נזכר לעיל פ' פנחס עט, ג. פ' נצבים נ, ג.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.