המלך הקדוש שאומרים בעשי"ת: טושו"ע או"ח ר"ס תקפב.

קדש העליון זהו בחי' סוכ"ע: ראה באוה"ת פ' בלק ע' תתקנה.

ולא נערוך אליו קדושתו: בד"ה יגדל ושם אי' ”לא" חסר ”ו". [וראה לעיל סט, ב ”לא"]. [כ].

בד"ה ועשית ציץ: תו"א פ' תצוה.

והבדילה הפרוכת לכם: שמות כו, לג.

הממלא כל שמהן ונק' שלימו דכולהון: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

יש קונה עולמו בשעה א': ע"ז י, ב.

ת"ח שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה: ראה ברכות יט, א.

כף הקלע תחלה: וע"ל ר"פ דברים (א, ב). וש"נ. [כ].

שעוה"ב הוא בחי' זיו השכינה: ברכות יז, א.

השוה ומשוה קטן וגדול: פיוט וכל מאמינים.

כחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

גם חשך לא יחשיך: תהלים קלט, יב.

שעוה"ב נק' עולם ברור: ב"ב י, ב.

מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

כי עמך מקו"ח: תהלים לו, י.

עבר אדם על ל"ת ושב: יומא פו, א.

אנכי כולל כל המ"ע . . המל"ת: של"ה ר"פ יתרו בשם הקדמונים.

הנפש אלקית . . אינה חוטאת: ”וכמ"ש בזהר [ח"ג יז, ב] נפש כי תחטא תווהא הוא דהיא חלק אלוה ממש מבחי' כלים הפנימים דע"ס דבי"ע כו'". — סה"מ תק"ע ע' קנה.

אחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

אחור למע"ב: ברכות סא, א. [כ]. ראה ב"ר פ' ח, א.

תוצא הארץ נפש חי': בראשית א, כד.

ארץ . . ממנה יצא לחם: איוב כה, ה.

והיתה לראש פנה: תהלים קיח, כב.

בר"נ . . עדיין לא אכילנא בישרא דתורא: ב"ק עא, ב. עב, א. וראה באוה"ת ויקרא כרך א ע' צא.

חמרא וריחי פיקחני: יומא עו, ב.

ומעלה אותם עד מקום הלוחות והארון: ”ודוקא כשמזה נגד הארון ששם שורה בחי' קה"ק מטעם הנ"ל". — סה"מ תק"ע ע' קנה ע"ש. ובאוה"ת ש"ש ע' ב'קכא.

תשובה בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

וזרקתי עליכם מים טהורים: יחזקאל לו, כה.

שלימו דכולהו וממלא כל שמהן: בפתח אליהו. [כ].

מצוה להתענות בכל הט' ימים: ראה שו"ע או"ח סתקפ"א, ב.

והו"ע הנסירה: ראה פע"ח ע' ר"ה, פ"א ואילך.

וישמן ישורון . . שמנת עבית: דברים לב, טו.

ועמ"ש ע"פ כי אברהם לא ידענו: תו"א צג, א ואילך.

התענית . . ונק' יום רצון: ראה ישעי' נח, ה.

התפשטות חיותו הוא בהיפוך ממעלה למטה: באוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקפז כתב זה בשם השל"ה דרי"א ע"ב ע"ש. וראה לקמן שה"ש יד, ב בפי' ולחיותם ברעב שהחיות שלהם הוא מבחי' הרעב. וראה גם בסה"מ אדה"א במדבר ע' רס.

וביוהכ"פ הוא התגלות רעוא דכל רעוין: ראה פע"ח שער יוהכ"פ, פ"ה.

איש מזריע תחלה יולדת נקבה: נדה כה, ב. וש"נ.

סד"ה והיה מספר בנ"י: לעיל פ' במדבר ו, ג.

ולכן בפ' אחרי שלא נאמר ועניתם: באוה"ת פ' במדבר כרך ה ע' א'תרסד מציין לכאן: ”ע' בלק"ת בד"ה שבת שבתון ששניהם הם שבת שבתון ועכ"ז יש הפרש בהם בין הוא להיא, ונת' שם שבשבת שבתון היא נאמר חוקת עולם שבחי' זו נמשך ביוהכ"פ אעפ"י שלא יש בחי' אתעדל"ת וזהו חוקת עולם, אבל בשבת שבתון הוא נאמר ועניתם את נפשותיכם בתשעה היינו כאשר יש בחי' האתעדל"ת להפוך כל הט' מדות, ואז נמשך ביוהכ"פ בחי' שבת שבתון הוא בחי' משפיע, וע"ד אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, פי' שכאשר יש אתעדל"ת אזי אשה היא כנס"י מזרעת תחלה בחי' אתעדל"ת לענות בתשעה הם מ"מ אזי יולדת זכר היינו בחי' שבת שבתון הוא לשון זכר" עכ"ל. נדפס גם בסה"מ תרכ"ו הוצאה שני' ע' קסא.

אשה מזרעת תחלה: ע' לעיל ר"פ תזריע. וש"נ. [כ].

איהו וגרמוהי חד: הקדמת ת"ז (ג, ב).

ביאור מעט ע"פ שבת שבתון: בסה"מ תק"ע נדפסו ב' ביאורים.

בביאור ע"פ ושמתי כדכד: ראה לעיל כז, א.

חסד דרועא ימינא . . לאו מכל אלין מדות: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

הכלים דאצילות הם אלקות ממש: ראה אגה"ק סי' כ בתחלתו. ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

ומשם יפרד: בראשית ב, י.

בד"ה זכור את יום השבת לקדשו: תו"א עא, א.

בפ' בהעלותך (דקנ"א ע"ב): הלשון נעתק באוה"ת פ' בהעלותך ע' שסה.

כמ"ש בע"ח שמ"א פ"ז: [שמ"ב] לפננו הוא פ"ה וצ"ל כן כי ה' פרקים חסר שם. [כ].

בביאור ע"פ וידבר אלקים את כל הדברים האלה: לעיל פ' במדבר יז, א ואילך.

בד"ה להבין מ"ש בהגדה: לעיל פ' צו יא, ד ואילך.

באגה"ק . . דוד שם: ושם בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, רע"ב). [כ].

בע"ח שמ"ז פ"א: בדפוס שקלאוו תק"ס. לפננו פ"ו בש' ס' אבי"ע. [כ].

בע"ח שמ"א פ"ז: בדפוס שקלאוו תק"ס. לפנננו בש' המוחין (רפ"ה. וספ"ז). [כ].

אני אותיות אין: ראה מא"א אות א, סס"ד. ע"ל במדבר (יח, ג). וש"נ. [כ].

ועיין בזהר פ' שלח (דקנ"ח ע"ב): ראה לעיל פ' שלח מב, ד ובכ"מ.

בזהר בראשית דף כ"ד ע"א: ראה סה"מ תרכ"ז [הוצאת תשנ"ט] ע' לד.

בביאור ע"פ כי אתה נרי: ראה תו"א מ, ג.

בזאת יבא אהרן: ויקרא טז, ג.

בזאת . . שהיא מדת מלכותו ית': מא"א אות ז, ס"ג.