נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים: ראה תנחומא נשא טז. במד"ר פי"ג, ו. לקוטי שיחות ח"ו ע' 21 ובהערות לשם.

זכה נעשה לו סם חיים: יומא עב, ב. בלקו"ת שה"ש יב, ג ואוה"ת נ"ך כרך א ע' קעט מציינים לכאן. ראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' קעט ”דסם גי' מאה ולהיות סם חיים זהו ע"י מאה פעמים ואחד שיהי' כוונתו לבחי' אחד" ע"ש. וראה באוה"ת פ' חקת לד"ה קח את המטה ע' תתכח מעתיק קטע מכאן ומבאר הקושיא ותוכן התירוץ ע"ש.

דבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.

מעיקר הקדושה: ראה אוה"ת פ' מטות ע' א'שו.

בפ' בהר דף ק"י ע"ב: ומובא ביהל אור ע' שלא. לקו"ת בלק עג, ד.

האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב. וראה לקו"ת דברים כג, ג.

אור א"ס שורה אלא במי שבטל: ראה תניא פרק לה.

כל טיבו דעבדין: ע"ח שמ"ט פ"ז. תניא פרק א.

דואג ואחיתופל: סנהדרין קו, ב.

שהלכה כמותו בכל מקום: סנהדרין צב, ב.

וכל בניך למודי ה': ישעי' נד, יג.

חתום תורה בלימודי: ישעי' ח, טז.

באתעדל"ת תליא מילתא: זח"א רלה, א.

כי הנה ב' בחי' יש בלב: מובא באוה"ת תבוא ע' תתרנה.

בשמחה ובטוב לבב מרוב כל: דברים כח, מז. וראה לקמן קז, א.

ואיזהו חכם הרואה את הנולד: תמיד לב, א. ראה תניא פרק מג.

שו"ה הנפש — ויחוד עצום: באוה"ת תבוא ע' תתרנה נוסף: (וכליון כל הרצונות זרות לגמרי וזהו בחי' כלה ושכינתא עילאה הנזכר בפסוק שיר השירים דהיינו כלה לשון כליון מחמת שאין עוד ממש וזהו בחי' יחו"ע).

וכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.

ואלמלא הקב"ה: סוכה נב, ב.

ע"פ שה"ש בענין ב' בחי' כלה: לקו"ת שה"ש א, א.

ע"פ צאנה וראינה: לקו"ת שה"ש כא, ב ואילך.

יחד לבבי: תהלים פו, יא.

יגיע כפיך: תהלים קכח, ב.

יבל הוא הי' אבי יושב: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ח כרך א ע' תקנג, בהתחלה ”ותלד עדה את יבל". בתו"א לעמבערג ב, ב הנחה אחרת משנת תקס"ט. ראה במפתח המאמרים משנת הנ"ל. באחד מהכת"י כותרת: על חתונת בנו. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. המאמר עם ביאורים והגהות באוה"ת כרך ג תקפה, א (מלקו"ת לג"פ מה, א). וביאור שם תקפו, א. הגהות בדף תקפט, א. לכללות מאמר זה ראה ד"ה כל המאריך באחד — מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' כב ואילך.

יבל הוא הי': בראשית ד, כא.

כל בעלי השיר יוצאין בשיר: שבת נא, ב. ראה לקמן לז, ד. צח, א. קיג, ב. ראה מאמרי אדה"א דרושי חתונה כרך ב ע' תקיח.

להתהוות מיש ליש: בבוך אדה"ז — יבל אבי יושב: להתהוות דבר יש מיש. ראה ג"כ מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' נג ואילך. אוה"ת בראשית ט, ב ואילך. המשך וככה תרל"ז פמ"ב ואילך.

להיות נרקב בארץ: באוה"ת בראשית כרך ג תקפה, א ובלקו"ת לג"פ מה, א: להתרקב מקודם. במאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' כג ”שיתרקב תחלה וישאר כח התענוג שבגרעין בחי' אין", וכתב שם עוד דוגמא מהוולד שנוצר מטפה, ומאפרוח. וראה תו"ח בראשית לד, א שמבאר ב' המשלים.

והשגה ראשונה: בכת"י הנ"ל מהשגה ראשונה.

וזהו בחי' עמוד שבין ג"ע התחתון לג"ע העליון: ראה זח"א ריט, א. זח"ב ריא, א. נתבאר באוה"ת חיי שרה קלב, א. וראה לקמן ק, ב ובמ"מ לשם. בכמה מקומות מובא זה בשם ספר הבהיר. וראה לקמן פא, ג ”ענין שנזכר בספרים". ראה לקו"ת בשלח ב, א. סה"מ תקס"ח ע' שפ. ביאוה"ז לאדה"א עא, א. ובעוד.

שיר פשוט ושיר כפול: באוה"ת פ' ויקהל ע' ב'קפז מציין ע"ז: ”וי"ל דשיר פשוט זהו כענין בחי' יחידה רצון פשוט וכשהאהבה והרצון נמשך ע"י חו"ב נק' שיר כפול" עכ"ל. ראה מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' כה.

וכנודע שבהעמוד יש ג' גוונים: ראה זח"א ריט, א. זח"ב ריא, א. ובענין הגוונין ראה באוה"ת בלק ע' תתקא בשם מהרב הקדוש אברהם בן המגיד נ"ע. בסה"מ תקס"ח ח"א ע' תקנו מבאר ד' גוונין שבעמוד ע"ש.

שו"ה אחר — וכשהביטול . . ועד"ז יש ג"כ שיר מרובע: מובא באוה"ת בראשית כרך ז תתתג, א.

בפי' הזהר פ' קרח: קעו, ב.

שו"ה התכללות — האהבה מוסתרת כו': בבוך מכתבים סלונים סג, א באוה"ת בראשית כרך ג תקפה, ב (מלקו"ת לג"פ מה, א) נוסף: וי"ל שהוא בחי' הביטול כו'.

כי כארבע רוחות: בהגהת הרה"ח ר' אשר נוסף: [וזהו ג"כ ענין].

כי כארבע רוחות: זכרי', ב, י.

בדרוש דחרבות צורים: בסידור שער המילה ובאוה"ת דרושים לחג השבועות ד"ה תורת ה' תמימה ע' קט.

וזרח השמש: קהלת א, ה.

לשמש שם אהל בהם: תהלים יט, ה.

בטול ותשוקה: ביהל אור ע' 64 נוסף: (דהיינו ענין סיבובה בהשתחוואה למערב בבחי' ביטול) עכ"ל שם.

בבחי' בטול: ביהל אור שם: ”ובעמה"מ שער ששי פרק ס"ה דל"ז ע"א פי' וזו"נ דאצילות נתעלו בתוך או"א ומכסים עליהם כמו חופת חתן וכלה ועז"נ לשמש שם אהל בהם ר"ל בהם בתוך או"א עכ"ל".

ויבל לחמורים: שופטים יט, כא.

ומתחת זרועות עולם: דברים לג, כא.

יושב אהל ומקנה כנ"ל: סיום המאמר בבוך אדה"ז — יבל אבי יושב א, א ”וזהו אין אומרים שירה אלא על היין שנאמר יין המשמח כו' אם אנשים משמח כו' מכאן כו' כי ענין הקרבנות הוא ג"כ העלאה ממטה למעלה הוצרך לזה ג"כ בחי' שיר בחי' ביטול שיוכל להיות העלאה, וזהו המשמח אלקים כו' פי' כי הוי' הוא בחי' גילוי ואלקים הוא בחי' הסתר וע"י השיר על היין נעשה בחי' ביטול וגילוי לכן הוא משמח בחי' אלקים בחי' הסתר להיות יחוד הוי' באלקים, אשה בעלה משמחה נכנס יין יצא סוד כו'".

ע' בזהר ויצא: קסא, ב.

ועמ"ש . . ע"פ מקושש: לקו"ת שלח מב, ד. ובאוה"ת בראשית כרך ג תקפו, א מעתיק הלשון מהלקו"ת עם תוס' ביאור.

בפ' ויצא ע"פ ושש שנים בצאנך: לקמן כג, ג ואילך.

ע"פ ואלה המשפטים: ראה לקמן עו, ב.

צאינה וראינה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ז ע' רי. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקיז בהתחלת אני לדודי ורשום שם: בדברים אלו התחיל אדמו"ר בדרוש שע"פ צאינה וראינה כו' בפאלאצק. עם הגהות באוה"ת בראשית כרך ו תתרנח, א (מלקו"ת לג"פ מז, ג). בסה"מ תרס"ט ע' קנה: כמ"ש בהביאור דצאינה וראינה דחה"ש בס' תקס"ו ואפשר תקס"ז (והוא דרוש צאו"ר שבתו"א פ' בראשית).

צאינה וראינה: שה"ש ג, יא.

ביום חתונתו זה מ"ת: תענית כו, ב.

למה נמשל מ"ת ליום חתונתו: ”שלכאורה זהו משל גשמי מאד" — אוה"ת בראשית כרך ו תתרנח, א.

דתפלה הוא במקום קרבנות: ברכות כו, ב.

כמ"ש בגמרא: תענית ב, א.

בבהכ"נ הנקרא מקדש מעט: ראה קו"א ד"ה הנה לא טובה (קסא, ב).

לבבתני אחותי כלה: שה"ש ד, ט.

דהנה כתיב לבבתני . . שכנס"י נקרא לב: בסה"מ תקס"ז ע' רי מביא ראי' ”דכנס"י נק' לב כמ"ש לך אמר לבי כו'".

דהנה עד"מ הלב: ראה המשל גם באגה"ק סי' לא.

שו"ה מתקבצים — ויוצאים דרך חלל הב': צ"ל שהכוונה על ב' גידי' שדרך גיד אחד בא הדם ללב מהכבד וכל האברים ודרך גיד השני הולך מהלב לכל האברים — אוה"ת בראשית כרך ו תתרנח, א.

ואהבת כו' בכל לבבך: דברים ו, ה.

בזוהר פ' חיי שרה: קכג, א.

מ"ש בזהר דבמחשבה א': זח"ב כ, א.

צופה ומביט עד סוף כל הדורות: ברכות זכרונות בתפלת ר"ה. ראה ר"ה יח, א.

ושרשו ממדות עליונות: באוה"ת שה"ש ע' תתקיט: ושרשו מששה מדות עליונות.

אלף שנים בעיניך: תהלים צ, ד.