ויהי בשלח פרעה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ב ע' קמה. ביאור נדפס שם ע' קנ. שם בכרך ב ע' תרפג הביאור בשלימות. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. בארוכה באוה"ת בשלח ע' שנג. המאמר עם הגהות בכרך ז ע' ב'תרנא. קיצורים בסוף סה"מ תקס"ב ח"א ע' רצב. סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קטז ביאור על מאמר זה. מיוסד על הביאור דסה"מ תקס"ב הנ"ל. וד"ה ופרעה הקריב בסה"מ תרל"ג חלק א ע' קכה מיוסד על ביאור מאמר זה דתקס"ב. פלח הרמון שמות ע' קיח. חלק מהמאמר מובא באוה"ת פ' ואתחנן ע' ריב. ראה ד"ה ויהי בשלח בסה"מ תרכ"ז ע' קטז. ד"ה זה נזכר בלקו"ת נשא כז, ב. ואתחנן יא, ד. שבת שובה סה, ב.

בגלות מצרים: בבוך 1064, 1118, 1824: בימי הגלות. בבוך 1034 נוסף בגליון תי': בזמן [ואולי תי' זו בגוכי"ק הצ"צ].

וזרעתיה לי בארץ: הושע ב, כה. ראה גם לקמן קיז, ב ובאוה"ת נ"ך כרך א ע' תכט רשימות ע"פ זה. ושם סעי' ב שלפרש"י מבואר דהזריעה היא בזמן הגלות, ומהרש"א בפסחים כ' יש משמעות מהגמרא דהזריעה היא בא"י לע"ל. בלקו"ת נשא כז, ב. ואתחנן יא, ד מציין לכאן.

שו"ה לי — זורע: בבוך 1824: אדם זורע.

ואמרו רז"ל: פסחים פז, ב.

זורע כור: וכ"ה בסה"מ תרכ"ז ס"ע קט. ובתו"ח כאן ובאוה"ת ואתחנן ע' רסג ”קב". ובגמרא פסחים פז, ב. ובאוה"ת בשלח ע' שנג: ”סאה". ראה קובץ יו"ד שבט ע' פג. לקו"ש ח"ד ע' 1269. לקו"ש חל"ו ע' 82. סה"ש תש"נ כרך א ע' 275.

מוציא כמה כורים: בגמרא הגי' ”להכניס".

קדש ישראל לה' ראשית תבואתה: ירמי' ב, ג. באוה"ת כאן ע' ב'תרנא הג"ה ארוכה.

וימלא כבוד ה' את כל הארץ: במדבר יד, כא.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם: תהלים קו, מח.

מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא: ”וכן פי' בזח"א ויצא דקנ"ג ע"ב ודקנ"ח ע"ב ור"פ וארא דכ"ב ע"א" — אוה"ת פ' בשלח ע' שנו.

וצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

כי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

ובאו במערות צורים: ישעי' ב, יט.

ואנכי נטעתיך שורק . . זמורה של גפן: ירמי' ב, כא. ראה פי' הפסוק באוה"ת בשלח ע' שנח ”ופרש"י זמורה של גפן". שורק ”בחי' הודאה". וראה גם אוה"ת נ"ך כרך א ע' שכח. בלקו"ת ש"ש סה, ב מציין לכאן.

וכמאמר רז"ל ע"פ והנה גפן לפני: ב"ר פח, ה.

שקליפה קדמה לפרי: ראה לקו"ת להאריז"ל ס"פ וישלח. אוה"ת בראשית ה, א. ובאוה"ת כאן ע' ב'תרנג.

ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום: בראשית לו, לא.

ולא שהקליפה . . קדמה לפרי: בבוך 1118: כו' וכן עשו נקרא בנו הגדול ויעקב בנו הקטן. ולא עשו ממש נק' ח"ו בנו הגדול. באוה"ת בשלח ע' שס נוסף: (צ"ל כי קדמה שמע שני ענינים הא' קדימה בזמן ע"ד שהמשל קודם לנמשל והקש להחטים, הב' קדימה מעלה ע"ד מעלת הבכור שקדם בזמן א"כ שרשו גבוה יותר ג"כ, וכידוע שעשו שרשו מעולם התהו שגבוה באמת מעולם התיקון . . ועל זה ולא שהקליפה ממש ח"ו גבהה מהפרי). ע"כ.

שנפלו שמה בשבירת הכלים: באוה"ת פ' ואתחנן ע' רסג כ' שמכאן משמע שכח הצומח להצמיח הזריעה נמשך ממה שנפל בשבה"כ בבחי' ומשם יפרד והי' לד' ראשים ע"ש.

מבחי' עוה"ב וישראל: בבוך אדה"ז 633 הגי': מבחי' יעקב וישראל.

ואורייתא דנפקא מחכמה: זח"ב קכא, א.

ביאור הענין דתנן עשרה דורות: באוה"ת מג"א ע' ער מציין לכאן שבקטע מבאר כ"ק אדה"ז ”שיש שני מיני המשכות הא' מבחי' ארך אפים ורב חסד שלמעלה מהצמצום, והב' מה שנמשך מאוא"ס ב'ה ע"י ע"ס להתגלות ע"פ מדותיו . . שהיא בחי' צמצום ומדה וגבול לגבי ארך אפים ורב חסד". ע"ש.

עשרה דורות מאדם עד נח: אבות ה, ב. ראה גם קונטרס ומעיין מאמר ח ואילך. בלקו"ש ח"ט ע' 71 הערה 5.

להודיע כמה ארך אפים לפניו: ראה באוה"ת כי תבוא ע' תתרלו. בסה"מ תר"ן ע' שנ מציין לכאן.

שו"ה הדורות — עכו"ם: בבוך 1824: אומות המכעיסין.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

שו"ה את כולם: בבוך 1824 נוסף: אעפ"כ שאין להם תורה ומצות.

וקרו לי' אלקא דאלקייא: מנחות קי, א.

ולכן יש להם עושר וכבוד: קטע מכאן מובא בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קכ.

שו"ה אלהי — שנפל בקליפות בשבירת הכלים: בסה"מ תרכ"ז שם נוסף: ”(וזה ממקום גבוה)". ותי' ”כידוע ליודעי חן" ליתא שם.

וימנע מרשעים אורם: איוב לח, טו. וראה באוה"ת פ' וישלח (כרך ה) תתפו, א דהיינו אור שנברא ביום ראשון שגנזו הקב"ה (חגיגה יב, א). וראה סה"מ תרכ"ט (הוצאה חדשה) ע' ס. תרל"ב ח"ב ע' תנח. באוה"ת נ"ך כרך א ע' יג מציין לכאן ”בת"א . . ע"פ וימנע . . משמע שערך התיקון לגבי התהו כמו חכמה לגבי כתר הנק' ארך אפים כו' ע"ש". ראה גם אוה"ת בראשית כרך ג תצא, ב.

שו"ה כ"א — אמר נבל בלבו אין אלקים: תהלים יד, א. ליתא בבוך 1824.

משא"כ בסטרא דקדושה: בבוך 1824, 633 הגי': משא"כ ישראל.

וכן התורה יש לה מדה: באוה"ת בראשית כרך ד תקו, א דלכאורה זה כדעת הגמרא בעירובין כא, א. ע"ש שיש סתים וגליא בתורה. עיין בהמשך תרס"ו בד"ה שובה ישראל ע' ה.

שו"ה בחינת — וכן: בבוך 1824: ולכן.

ארוכה מארץ מדה: איוב יא, ט.

שיש לה מדה: ראה בסה"מ תרכ"ט הנ"ל ע' סב שזהו ע"פ מארז"ל בערובין כא, א ע"ש.

אם בחקתי תלכו: ויקרא כו, ג.

ולכן נק' יעקב הקטן: ראה אוה"ת בראשית ה, א.

הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך: מלכים-א ח, כז.

שו"ה נאמר — פי' אפילו: בבוך 1824: פי' להיות אפי'.

ממדרגה למדרגה להתלבש: בבוך 1824, 633 נוסף: בע' שרים.

ואת רוח הטומאה: זכרי' יג, ב.

גלו לבבל שכינה עמהם: מגילה כט, א. בבוך אדה"ז הנ"ל נוסף: ”פי' כשישראל גולים למקום האומות ומקבלים השפע מהם" הנה ניצוץ.

גלו לבבל: בבוך 1825: גלו לאדום.

ממשלת קליפת נוגה: בבוך אדה"ז הנ"ל הגי': ממשל השר ההוא.

אין לך עשב: נסמן לעיל ח, ד.

שאינן יכולין לעלות כו' כמ"ש במ"א: ראה תניא פרק ו.

וידעו מצרים כי אני ה': שמות יד, יח.

ותקח רבקה את בגדי עשו: בראשית כז, טו.

ממשלת קליפת נוגה: בבוך אדה"ז 633 הגי': הנתונים תחת ממשלת השרים.

אם ישראל עושין תשובה נגאלין: סנהדרין צז, ב.

אליך ה' נפשי אשא: תהלים כה, א.

תחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

בחי' מסירת הנפש: וכ"כ בלקו"ת פ' נצבים בד"ה כי קרוב אליך הדבר.

מה לי קטלא כולה: ב"ק סה, א וש"נ. ראה אוה"ת מטות ע' א'ערה.

צדקה תרומם גוי: משלי יד, לד. נסמן לעיל א, ב.

וירם קרן לעמו: תהלים קמח, יד.

אדלעיל — והוא בחי' סוכ"ע: בד"ה זאת חנוכת המזבח תר"מ ס"כ נוסף: (על ארץ ושמים, על היינו סוכ"ע). ע' באוה"ת בראשית שא, ב.

במקום שבעלי תשובה עומדין: נסמן לעיל כא, ג.

ולכן בזמן שבהמ"ק הי' קיים לא היו מאריכין כ"כ בתפלה כמו עכשיו: פע"ח ש"א פ"ז. מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקסד.

תקנו תיקון חצות: בבוך אדה"ז 633 נוסף: איך נשיר את שיר ה' על אדמות נכר.

אין עומדין להתפלל: ברכות ל, ב.

שיהא מיצר ודואג על בחי' ראש: ראה אוה"ת מארז"ל ע' יג ואילך. ובע' יח כ': וצ"ל מאחר שביאר [כאן בתו"א] שיניקת החיצונים שמקבלים מבחי' ורב חסד שלמעלה מהצמצום א"כ שם אין שייך גלות ח"ו וא"כ מהו ענין כובד ראש, אבל לפי מה שנתבאר [באוה"ת שם] שגם משם נמשך ע"י ז"א ומל' ר"ל שנמשך שפע המותרות זו ביסוד ומיסוד למל', אתי שפיר ענין כובד ראש הוא על ירידת המל' להשפיע לחיצונים, ע"ש.

שו"ה קודם — אבל לשאר: בבוך 1824: אבל אנחנו.

תחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

שאמרו רז"ל על ר"ע: סוף מכות.

שו"ה רז"ל — כרך של רומי: בבוך 1824: גדלות רומי.

אם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

ורצון אותיות צנור: מקדש מלך לזח"ב קנו, א. מאו"א אות צ בסופו. ראה גם לקמן סט, ב ובמ"מ לשם. בענין צנור ורצון ראה בד"ה ה' יחתו מריבו תרפ"ט סעי' ט ע' 10 ואילך.

וממשיכין שפע וחיות אלקי דרך צנור: בענין הצינור ראה סידור ד"ה עשה לך חרבות צורים. ביאוה"ז לאדה"א יט, ב ואילך. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשה ואילך.

פרעה אמר לא ידעתי את ה': שמות ה, ב.

שנתעלו בחי' נצוצי אלקים: ראה אוה"ת נ"ך שופטים ע' יד.

ופרעה הקריב ואמרו רז"ל: שמו"ר כא, ה.

פלשתים לשון מבוי המפולש: משנה עירובין ספ"ט. ראה אוה"ת בשלח ע' שסז. אוה"ת תולדות תתח, א. לקו"ש חט"ו ע' 119.

שאמרו רז"ל ע"פ ובמושב לצים: ע"ז יט, א.

בקדושה — בחי' פלשתים שבקדושה: ראה באוה"ת דברים כרך ה ע' ב'קנח.

ופלשתים שבקליפה הם הלצים: ע"ז יט, א. ראה גם לקו"ת פ' ואתחנן ה, א. לקו"ש חט"ו ע' 119.

לא יוכל לעמוד בקשרי המלחמה: בסה"מ תרכ"ז ע' קכ נוסף: (וכשעומד בנסיון עי"ז מעלה הניצוץ, משא"כ כשלא יוכל לעמוד ח"ו). ויסוג אחור ושבו מצרימה (ועמ"ש בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו אחרי דייקא [לקו"ת תבוא מב, סע"ג] כי מנסה ה' כו', וזהו לכתך אחרי במדבר).

שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

שו"ה כמ"ש — התורה מיוסד: בבוך 1824: התורה שבע"פ מיוסדים.

שארז"ל ע"פ התורה והמצוה: ברכות ה, א. וראה אבן עזרא במקומו (שמות כד, יב).

ראשית — כמ"ש במ"א: ראה תניא רפמ"א.

והנה אמרז"ל הרוצה לקבל עליו עומ"ש . . ציצית ותפילין: ”כן הוא בפע"ח ובסידור האריז"ל בתחלתו, ואולי מיוסד על זח"ג קכ, ב. ולהעיר אשר אדה"ז בשולחנו (ס"ב ס"ח מהדו"ק) הביא לשון הש"ס (ברכות טו, א) בהשמטת [תי'] ציצית. ואולי יש לקשר ב' דיעות הנ"ל עם ענין דציצית בלילה ושינה בט"ק. וראה פס"ד להצ"צ לאו"ח סי' ב. ב"ח ופרישה או"ח סוס"ב" — לקו"ש חל"ג ע' 273.

פי' שמתחלה: ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'קפג.

דמתניתא מלכתא: ביצה כח, ב. וראה לעיל מט, ב.

ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

וחטאתי נגדי תמיד: תהלים נא, ה.

וירא ישראל את היד הגדולה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' קמג. ד"ה זה במאמרי אדה"א — הנחות תקע"ז ע' נא מיוסד על מאמר זה. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. הגהות באוה"ת בשלח ע' תלא. ראה פלח הרמון שמות ע' קמג.

וירא ישראל את היד הגדולה: שמות יד, לא.

ויקרא ה' ה': שמות לד, ו.

יש ב' בחי' שמות הוי"ה: ראה לקמן פג, ג. פד, א. לקו"ת חוקת נג, ב. תצא בד"ה ולא אבה ובהביאור. ובאוה"ת נ"ך ע' תקכו. בפ' יתרו ע' תתקי. בפ' תצוה ע' א'תשיא. דרושים לשבועות ע' רח. תצא ע' תתקכא. ובפ' כי תשא ע' ב'סז. באוה"ת יתרו ע' תתקי מציין לכאן.

שם ה' דלתתא המהוה כל העולמות מאין ליש: באוה"ת פ' כי תשא ע' ב'סז כ' וענין שם הוי' זה י"ל יו"ד אצי' ה' בריאה ו"ה יצירה ועשי' כמ"ש הרמ"ז פ' תרומה קל"ד ע"פ ויקחו לי תרומה ע"ש. וראה בלקו"ת מסעי צה, ב. באוה"ת שבועות ע' רח מוסיף: והוא הנק' בזהר וע"ח ז"א דאצי'.

ולהבין לשון מאין ליש . . היינו ע"י צמצום: באוה"ת פ' תצוה ע' א'תשדמ מציין על זה ”דמובן מה שנק' מאין לפי שנתהווה על ידי צמצום, שנמשכו רק ע"י י' כו' ובד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו פי' ולכן נק' הבריאה יש מאין דהיינו מבחי' שהוא כאין ואפס וכלא חשיב שאינו מבחי' עצמותו ומהותו כלל רק בחי' זיו והארה ממנו ית' והוא בחי' מלכות כו' ע"ש" עכ"ל. וראה באוה"ת שבועות ע' רח שמציין על זה: ולכן נק' מאין ליש שמקור התהוות הוא מבחי' אין והארה בעלמא, וכענין המבואר ג"כ בד"ה את שבתותי בפי' בורא קדושים ישתבח שמך . . ועמ"ש ג"כ בפי' הנ"ל דמאין ליש בד"ה אחרי, ועמ"ש בד"ה להבין פי' וענין יג"מ כי שם הוי' זהו מקור להתהוות בחי' עלמין משא"כ מהו"ע ית' לא שייך כלל לומר מקור לבחי' עלמין, ע"ש בארוכה.

והלא כתיב כי ממך הכל: ראה גם לקו"ת פ' ראה יט, ג. כו, ד.

ממך הכל: דה"א כט, יד.

כי הוא צוה ונבראו . . יהללו את שם ה': תהלים קמח, ה.

ונבראו לשון נפעל: ור"ל כי היו"ד של שם זהו ענין והחכמה מאין תמצא ג"כ בבחי' יש מאין כו' — אוה"ת בשלח כרך ח ע' ב'תתקע.