Sources and References on Torah Ohr, Beshalach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והוא בחי' רצון . . נראית ונגלית כמו ה' דלתתא: ראה אוה"ת תצא ע' תתקכא.
בודאי שם הוי' דלתתא המהווה כל העולמות ידע: באוה"ת כאן ע' תלא יש הגהה: (ועמ"ש במ"א ע"פ וידעת היום מ"ש ומבשרי אחזה אלוה אחזה ממש והיינו בבחינת שם ה' דלתתא שהוא בחי' ממכ"ע ולכן נק' עלמא דאתגלי', כיון דשייך בזה בחי' אחזה כמו שנרגש חיות הנפש בהגוף כו' ע"ש אבל בשם הוי' דלעילא שהוא בחי' סוכ"ע אין שום השגה כ"א ויאמינו בה' כו').
אעא דלא סליק בה כו': ראה זח"ג קסח, א.
כל מה שיש ביבשה: ראה חולין קכז, א.
י"ה עם שמי שס"ה: ת"ז בהקדמה (דף ה, א).
שו"ה לעילא — בחי' התפשטות: באוה"ת כאן ע' תלא יש הגהה: (וזהו אנכי ה' אלקיך כו' מארץ מצרים פי' מה שיוכל להיות נמשך בחי' אנכי להיות אלקיך ממש הוא נעשה ע"י גלות מצרים כו').
הגדול הגבור והנורא: עקב י, יז.
שו"ה דלעילא — שהוא בחי' עלמא דאתכסייא כו': באוה"ת כאן ע' תלא יש הג"ה.
כל מה שיש ביבשה: נסמן להלן סב, ב.
בכל ביתי נאמן הוא: במדבר יב, ז.
שו"ה הוא והוא — ב' הויות הנ"ל כו': באוה"ת כאן ע' תלא יש הגהה: (כי הנה שורש ים ויבשה נמשך משני שמות הנ"ל כי ההפרש בין ים ליבשה שהברואים דיבשה אעפ"י שמקבלים חיות מצמח הארץ הרי הם בבחי' ריחוק מן הארץ משא"כ הברואים שבים הם כלולים ומתאחדים הם הים וא"א להם להפרד מן הים כו', וב' בחי' אלו הוא ענין יחו"ע ויחו"ת שביחו"ת הנבראים הם נראים בחי' יש ודבר נפרד שאור אלקות מתלבש בהם ומוסתר מהם אבל יחו"ע הוא בחי' התכללות וביטול במקורן, ושורש ב' בחי' אלו נמשך מב' שמות הנ"ל, כי הנה מבואר בפרדס שי"א שהרצון למעלה הרי עי"ז שעלה ברצונו נתהווה כך כו' ע"ש רק שהי' בבחי' התכללות וביטול הרצון עליון ושיהי' התהוותם בדרך שהם עתה הוא ע"י שם הוי' הב' צוה ונבראו כו' ולכן זהו שורש ענין עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי' שהתכללותם ברצון העליון זהו כמו בחי' התכללות הברואים שבים כו' וע"כ ע"י קי"ס למטה האמינו שיכול להיות גילוי שם הוי' דלעילא בחי' סוכ"ע למטה ממש).
שו"ה הוא — הנ"ל כו': באוה"ת שם יש הגהה: (כי מן המים משיתיהו מעלמא דאתכסיא).
אטו יראה: ברכות לג, ב.
בנהר יעברו ברגל: תהלים סו, ו.
כי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
ומתחת זרועות עולם: דברים לג, כז.
והכהו לשבעה נחלים: ישעי' יא, טו.
והיתה מסילה לשאר עמו: ישעי' יא, טז.
מאן דלא כרע במודים: זח"ב ק, א. זח"ג קסד, א.
יפה שעה אחת: אבות ד, יז.
מהוי"ה דלעילא להוי"ה דלתתא: באוה"ת פ' דברים ע' ח-ט: מה' דלעילא דא"א לשם ה' דז"א וכן פי' בזח"ג נשא קלח, א כמה חילא דמשה דאחית מכילין דרחמי לתתא כו' ע"ש. ובאוה"ת בראשית כרך ד פ' לך לך סד"ה ענין לך לך שמשה השיג בשם הוי' דע"ק.
שהי' פסיק טעמי': שמות לד, ו. באוה"ת פ' כי תשא ע' ב'סז וז"ל: ”הפסיק טעמא ע"ד והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ז"א ובין קדה"ק ע"ק המאיר בבינה" ע"ש.
חבור וקשור ב' הוי': באוה"ת פ' ויקהל ע' ב'צט: דהיינו שעלמא דאתכסיא יאיר בגילוי בעלמא דאתגליא.
ויסע משה: שמות טו, כב. מכאן ואילך ראה בארוכה סה"מ תקס"ו ע' קנ ד"ה ויסע משה.
ויסע בע"כ: מכילתא הובא ברש"י בשלח טו, כב. וראה גם אוה"ת פ' כי תשא ע' א'תתקצח. מסעי א'שפג. מאמרי אדה"א שמות ע' קלד.
שור . . בחי' עלמא דאתגלייא: ע' אוה"ת ויחי תד, א. פ' מסעי ע' א'שפג.
ויורהו ה' עץ הוא עץ החיים: שמות טו, כה. ת"ז תי' כא. מד. ספר הבהיר דף טו (דפוס ווילנא — בהוצאת מרגלית סי' קסא).
אז ישיר: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי והנחת הר"מ בן אדה"ז — בסה"מ תקס"ג ע' קנג. ראה בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. ביאור באוה"ת כרך ז ע' ב'תרסז. ראה ד"ה זה בסה"מ תרכ"ו ע' סג ואילך. ובסה"מ תרל"ט ע' קנב ואילך.
אז ישיר משה: שמות טו, א.
באותו צד שירדו . . עלו: תוד"ה כשם (ערכין טו, א).
וידעו מצרים: שמות יד, יח.
ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר: תהלים קו, יא.
בכל דור ודור: פסחים קטז, ב.
למען תזכור את יום צאתך: דברים טז, ג.
ואיתא בתוספתא: רפ"ב דברכות. ראה שו"ע רבינו הזקן סי' סו סעיף יב. בד"ה והחרים תשל"ד (מהנחה בלתי מוגה) מציין ”דזה מתאים עם מש"כ אדה"ז בשו"ע שלו [או"ח סי' ת"צ סי"ב] דגם בשביעי ושמיני ש"פ אומרים בקידוש ובתפלה זמן חרותינו, אע"פ שיצי"מ היתה כבר בימים הראשונים בכ"ז אומרים גם בימים האחרונים זמן חרותינו.
על ג' דברים העולם עומד: אבות א, ב.
ארי' דאכיל קורבנין: ראה זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א.
תפלה כנגד הקרבנות: ברכות כו, ב. ראה לקו"ש חי"א ע' 237.
כיצד הוא מרומז בתפלה: בסה"מ תקס"ג ע' קנד נוסחא שני' (הנחת הר"מ בן אדה"ז, מבאר כאן הפסוק ימי שנותינו).
ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם: תהלים קו, מח.
כל מה שיש ביבשה: חולין קכז, א. בלקו"ת צו יד, ב, סה"מ תרל"ב ע' קלו — מציין לכאן.
והנה ההפרש שבין יבשה לים: ראה ביאוה"ז מב, ג ואילך. מאמרי אדה"ז פרשיות ע' רנה. רסז. סה"מ תרכ"ח ע' קלז. סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' ריג. סה"מ תרנ"ב ע' מט.
וגם חיותם וקיומם הוא בתוך הים: בסה"מ תקס"ג ע' קנה (בהנחת הר"מ בן אדה"ז): וגם יש עוד הפרש ביניהם שהברואים שבים אין חיותם רק מן הים עצמו שחיותם הוא רק בהמים שהמים מחייהם, וא"א להם לחיות בלתי מים . . שהם נבלעים בהמים והמים הוא חיותם ממש.
הנה הארץ תוציא צמחה ועושה פרי למעלה: בסה"מ תקס"ג שם ע' קנה ”הברואים שביבשה אין עיקר חיותם הוא מן הארץ עצמו כ"א ממאכלים". וראה באוה"ת פ' בשלח ע' תלא שמבאר ”דהברואים דיבשה אעפ"י שמקבלים חיות מצמח הארץ הרי הם בחי' ריחוק מן הארץ, משא"כ הברואים שבים הם כלולים ומתאחדים עם הים וא"א להם להפרד מן הים כו'".
מן המים משיתהו: שמות ב, י.
ולכן היה כבד פה: ראה סידור שער בהמ"ז בד"ה מנין לברהמ"ז מן התורה. לקו"ת פ' עקב בד"ה להבין שרש טעם.
ונחנו מה: שמות טז, ז.
ועבד הלוי הוא: במדבר יח, כג.
שאין בו רק התפעלות הנפש: ראה תורת חיים בראשית דף נח. בסה"מ תקס"ג ע' קס בהנחת הר"מ בן אדה"ז ”שהזמר והניגון הגשמי שאינו לא חכמה ולא דבר חדש כלל, כ"א הוא רק בחי' התפעלות הנפש בלבד [פי' שבהזמר שמזמר אין מלובש בו בחי' חכמה ושכל כלל כ"א רק בחי' התפעלות הנפש בלבד . . .]".
כך הוא ענין עבודת הלוים: מובא בד"ה עבדו את ה' בשמחה תרל"ט ע' שפז.
וגאה הוא בחי' סוכ"ע: ראה המאמר דלהלן, ובתו"ח ד"ה אשירה לה' רלז, א. רנג, א ואילך. באוה"ת מגלת אסתר ע' קפ מביא קטע מכאן. וראה גם סה"מ ה'תש"י ע' קנג.
כי תרכב על סוסיך: חבקוק ג, ח.
האותיות נקראים סוסים: ת"ז בהדמה ח, א (כ, ב). ראה ד"ה באתי לגני תשכ"ז אות י.
כמ"ש בלק"א: פרק ה.
לא בגבורת הסוס יחפץ: תהלים קמז, ח.
וגבורתך ידברו. וגבורותיך יגידו. להודיע לבני האדם גבורותיו: תהלים קמה, יא, ד. יב.
צופה ומביט עד סוף כל הדורות: נוסח ברכת זכרונות דר"ה.
וקורא הדורות מראש: ישעי' מא, ד.
ובמחשבה אחת ברא את העולם: זח"ב כ, א.
יש קונה עולמו בשעה אחת: ע"ז י, ב.
להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.
האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.
שבחי' האותיות . . רמה והגבי': ראה לקמן סה, ב. ובאוה"ת פ' זו בהגהות על ד"ה אשירה לה' בסופו.
בנהר יעברו ברגל . . עיניו בגוים תצפינה והסוררים אל ירומו למו סלה: תהלים סו, ו-ז.
על ג' דברים העולם עומד: אבות א, ב.
וישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחלתו.
ורוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.
אשירה לה': באוה"ת תשא ע' ב'מד מציין שמאמר זה מכ"י הרי"ל. נמצא בבוך 1052 סג, א, ושם נחלק לג' סעיפים.
במאמרי אדה"ז פרשיות בע' תתקיא ביאור על המאמר הנחת כ"ק אדה"א: ביאור מאדמ"ו על תורה שע"פ אשירה לה' כי גאה גאה [ד"ה אדון הנפלאות] בשלח תקס"ו. [באחד מהכת"י נרשם: בשבת שירה תקס"ו]. נדפס בסה"מ תקס"ו ח"א. ובאריכות במאמרי אדה"א פ' בשלח ע' קכב ואילך. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. הגהות וקיצורים באוה"ת בשלח ע' תקט. קיצור והבנת הדברים ע' תקפו. הגהות באוה"ת כרך ח ע' ב'תתקסא. ד"ה אשירה במאמרי אדה"א ע' קח מיוסד על מאמר זה. חלק מהמאמר מובא גם בסה"מ תרל"ג ח"א ע' רלג ואילך.
שירידה זו צורך עלייה היא: ”וצריך להבין איזה עלי' יכול להיות בהנשמה ע"י ירידתה למטה, ושתהי' עלי' זו למעלה יותר מקודם הירידה" — ד"ה אז ישיר תש"ל (מהנחה בלתי מוגה).
חי ה': מלכים-ב ה, טז. וראה לעיל נז, א.
בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא: ת"ז תי' י.
(הגם . .): המוסגר נמצא גם בכת"י שנעתקו בחיי כ"ק אדה"ז.
והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק: יחזקאל א, יג. במאמרי אדה"א כאן ע' ח מפרש: וזהו כדמיון מראה הבזק פי' שהלב כלול מאהבה ויראה שרשפי אש יוצא וחוזר אליו כמראה הבזק שהלהב יוצא וחוזר ונכנס בו". ענין רו"ש באוה"ת פ' בשלח ע' תקכב מעתיק מכל המאמרים דשם נתבאר ענין זה.
נכספה וגם כלתה נפשו: ע"פ תהלים פד, ג.