אדון הנפלאות המחדש בטובו . . מעשה בראשית: ברכת יוצר. ראה גם לקו"ת אחרי כה, ג ואילך. יהל אור ע' עא.

שמראשית ההשתלשלות . . הוא בטובו: ראה לקו"ת ואתחנן ב, ב ובהביאור שם. אוה"ת פ' יתרו ע' תתקנא. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תרמ. באוה"ת סידור ע' קיח מצויין ”מענין ובטובו מחדש בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה ובלקו"ת פ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון פ"ב. ומ"ש בהגהות לד"ה אשירה".

טוב ה' לכל: תהלים קמה, ט.

כמ"ש עשה פלא: שמות טו, יא.

כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

אם רץ לבך שוב לאחד: ת"ז בהקדמה (ז, א). ראה לעיל יח, ב. מה, ב. לקמן עג, ד.

ולכך היא בבחי' שוב: ראה באוה"ת בשלח ע' תקכב ואילך בענין רו"ש.

קי"ס קודם מ"ת: ראה ד"ה והחרים תשי"ג.

הפך ים ליבשה: נתבאר בד"ה ויהי ביום השמיני תשל"ה (ע' 365) דבקי"ס נעשה החיבור דים ויבשה בב' אופנים, מה שים נעשה יבשה ויבשה נעשה ים, וכ"ה במ"ת שאז היה ביטול הגזירה עליונים ירדו לתחתונים, ע"ש.

כמאמר רבותינו ז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים: חולין קכז, א. ראה לקו"ת שמיני יח, ג.

שהים הוא . . שהמים מכסים ואינם נראים: בבוך 1052 סג, א כל זה הוא במוסגר.

(לאפוקי . .): המוסגר נמצא גם בכת"י שנכתבו בחיי כ"ק אדה"ז.

הרהור דלאו כדבור דמי: ברכות כ, ב.

דאבא יסד ברתא: זח"ג רמח, א. רנו, ב. רנח, א. ת"ז תי' כא. ראה גם לקמן קיא, ב.

כל חד לפום שיעורא דיליה: בתניא בהקדמה מציין לזח"א קג, ב. וראה שם קכט, ב.

כך הוא לענין שאר מצות . . למעלה מעלה מהשגת הנפש: ראה אוה"ת פ' וירא צ, א, ביאור ע"ז.

ושמרו דרך ה': בראשית יח, יט.

וביאור זה: בבוך 1052 מציין שכאן מתחיל סעי' ב.

פירוש דרך ומבוא: ראה אוה"ת פ' וירא צד, א. יתרו ע' תתמב. כי תשא ע' ב'מו. וראה גם באוה"ת שה"ש ע' תרפ שבדרך יש ב' פי' הא' מה שמפרש כאן דרך והמשכה להיות שם הוי' והיינו המשכה מעצמיות אוא"ס באצי' והפי' הב' דרך ה' שיומשך מאצי' לבי"ע.

שם הוי"ה יו"ד חכמה: באוה"ת פ' יתרו ע' תתמב מציין על זה: ”ע' סד"ה ואתחנן בפי' אל הוי'". וראה בלקו"ת שם ג, א. שבת שובה סה, ב. יהל אור ע"פ חנון ורחום ע' תרעה. ובהמשך זאת חנוכת המזבח תר"מ פרק כ.

במקום שאתה מוצא גדולתו: מגילה לא, א. ראה לעיל במ"מ טז, א. באוה"ת יתרו ע' תתמב: ”ר"ל שההמשכה בבחי' גדולה זהו ענוה והשפלה".

כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

אני הוי' הוא שמי: ישעי' מב, ח.

כמשל השם שאינו מערך ומהות העצמית: באוה"ת ואתחנן ע' שנט מוסיף ע"ז: ”וכמו שכתוב מזה בלקו"ת בביאור על פסוק שובה ישראל בד"ה איתא במשנת חסידים פרק ב".

ועד שלא נברא העולם: פדר"א פ"ג. ראה גם לקמן סח, ד. עט, ב. פז, ב. צט, ב. ובכ"מ. ראה אוה"ת ענינים ע' קעה.

פי' בלבד בבחי' העלם: באוה"ת שם: ”והיינו כמ"ש בתו"א שם בד"ה וירא ישראל בענין שיש ב' שמות ה' וכו'" ע"ש עוד. בסה"מ תר"ס ע' קמ: ”שהי' האור כלול בעצמותו כו' (דכללות האוא"ס שלפה"צ שהי' ממלא מקום החלל הוא בחי' אור הכלול בעצמותו כו')".

אפילו בערך אדם שמרחם על הזבוב . . משא"כ לא"ס ב"ה: משל זה מובא גם באוה"ת האזינו ע' א'תרס. וראה בהמ"מ למאמרי אדה"א במדבר כרך ג ע' תתצא.

חנון ורחום ה': תהלים קמה, ח.

להיות ה': באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקעא מציין לכאן ומוסיף ”וכדפי' בלקו"ת סד"ה ואתחנן . . ספ"ד [ג, א] שכדי להיות הוי' שהוא צמצום והתפשטות כו' כ"ז הוא מחמת שהוא חנון ורחום".

י"ג מכילין דרחמי . . כמ"ש במ"א: ראה לעיל מא, ג.

בצדקה ומשפט שהן דרך כלל כל מצות התורה: ראה סה"מ תרמ"ג ע' מו. תרמ"ח ע' רא. תרפ"ט ע' 90. בד"ה העושה סוכתו תחת האילן תשכ"ה סעי' ג' — מציין לכאן.

משפט וצדקה ביעקב אתה עשית: תהלים צט, ד.

אך הנה בצדקה: ראה אוה"ת נ"ך ע' רפד.

שממית בידים תתפש: משלי ל, כח.

לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: ספרי דברים לב, ט. וראה לעיל יב, א. כח, ב.

יאר ה' . . ישא ה': במדבר ו כה-כו.

בחי' משפט שעושה האדם: ראה יהל אור ע' שסז.

ארז"ל חייך קודמין: בבא מציעא סב, א. ראה מאמרי אדה"א שמות קסו ואילך. וראה גם סה"מ תרל"ח ד"ה אם כסף תלוה סעיף ב. אוה"ת משפטים ע' א'קנב.

רמ"ח מ"ע הם רמ"ח אברין דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.

לעשות את כל דברי התורה הזאת: דברים לב, מו.

ושמרתם ועשיתם אותם: ויקרא כ, לז.

אתם כתיב: ויק"ר פל"ה, ז.

וצדיק יסוד עולם: משלי י, כה.

ראה בצדיקים: ראה יומא לח, ב.

שנעשית בחינת בעל תשובה . . כמ"ש במ"א: ראה לקו"ת בלק עג, א ואילך.

ובמקום שבעלי תשובה עומדים: נסמן לעיל כב, ג.

אין עומדים להתפלל: ברכות ל, ב.

וזהו אשירה: בבוך 1052 סעי' ג.

ענין שירה . . אדון הנפלאות: ראה באוה"ת פ' שלח ע' תסו.

צהבו פניו: נסמן לעיל כג, ג.

גיאות היא בחי' נפלאות וגאה גאה בחי' אדון הנפלאות: ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשמז.

ואתם תחרישון . . מה תצעק אלי: שמות יד, יד-טו.

מלמעלה מעלה מסדר ההשתלשלות: ראה גם יהל אור ע' קיד. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' רלה. כרך ב ע' תשעח.

יש בו שני פירושים לשון התרוממות והעלאה: ראה לקו"ת אחרי כט, ב.

וכרמך לא תזמר: ויקרא כה, ד.

ואמר ביום ההוא: ישעי' כה, מ.

קוינו — פי' קוינו מלשון קוין: ראה גם לקו"ת קרח נה, א.

אמרו צדיק כי טוב: ישעי' ג, י.

טוב ה' לכל: תהלים קמה, ט.

לסוסתי ברכבי פרעה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ז ע' מ, רק חלק קטן. עוד הנחה במאמרי אדה"ז כתובים כרך ב (הוצאה שני') ע' קיז. עוד הנחה בהנחת הר"פ ע' יג. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. הג"ה באוה"ת בשלח ע' תקעז. ראה מאמרי אדה"ז כתובים כרך ב ע' ע. והנחת הר"פ בס' הנחות הר"פ ע' ח. בבוך 1113 גוכתי"ק הצ"צ נמצאים קיצורים וכנראה שהם שייכים לד"ה לסוסתי. ב. אותיו' נקבות וזכרים תפלה ותורה מכה"כ גלוי סובב (אך התורה משל הקדמוני וגלוי א"ס בתורה ע"י אותיו' ואתא מרבבו' קדש לכן תרכב על סוסיך אך תחלה צ"ל תפלה העלא' כו'). ג. זלעו"ז — לכן הולך לפניהם כו' (ע"י התקשרו' בתפלה מתבטלי' המ"ז אותיו' נוקבין וכן ע"י עסק התורה דוכרין דקדושה מתבטלי' הרהורי' רעי') — כי י' חבל נחלתו וע"י עליי' שרש נש"י ממילא מתעלי' כו'. ד. כמ"כ בכל יום יצ"מ מהתקשרו' הבלי עולם השכל מלך ושריו וושט ורידין תאוו'. ויצ"מ ק"ש ע"י התבוננו' פד"ז הריבוי קדושי' נמשכי' רק משמך לא כח הפועל בנפעל לא שניתי המרומם לבדו והמתנשא מימות עולם. אלקי' חיים ומלך עולם. ומ"מ בלי גבול הקדושי' כו' לכן צעק לבי לצאת מגבול ק"ש מאדך סוסי' נוקבין ומזה והא"ש לאהבה אייתי רוח והחיות רו"ש ונתתי מטר יושב ושונה כנגדו ודברת הנהגה מלכתא אשר אנכי כו' וזהו אני כו'.

לסוסתי ברכבי פרעה: שה"ש א, ט.

וה' הולך לפניהם: שמות יג, כא.

ויסע מלאך האלקים: שמות יד, יט.

אותיות נקראו סוסים: ראה בס' הנחות הר"פ ע' א בשם הה"מ.

שו"ה האדם — הסוס מוליך את האדם למקום רחוק: בהנחת הר"פ ע' ח מביא המשל ”ד"מ הר גבוה ונישא אשר האדם לבדו לא יוכל לילך והסוס נושא אותו לשם כמו"כ אותי' הם מרכב לגבי השכל".

שו"ה שאין השכל — להשיג כלל: בבוך 1824 נוסף: ”(והנה יש שני מיני אותיות אותיות זכרים ואותיות נקבות והיינו סוסים זכרים וסו' נקבות)". בהנחת הר"פ ע' ט מוסיף אחר הענין להשיג כלל ”וכמבואר לעיל ג"כ מזה בזהר פ' ויחי קצת באריכות מקור ושרש האותיות מאד נעלה ולבעבור זה אותי' נק' סוסים שהם מביאים במרוצה את רוכבו למקום גבוה ונעלה" — מה שכתב לעיל פ' ויחי, הכוונה להמאמר שנדפס בהנחת הר"פ ע' א, והנחת אדה"א בס' תקס"ז ע' יא, ובתוספות הגהות מכ"ק הצ"צ באוה"ת בראשית כרך א ע' תתשמב, ב.

והיינו ע"י אותיות התפלה: בהנחת הר"פ ע' ט ”והנה כתיב בא אתה וכל ביתך אל התיבה, היינו ע"י אותיות התפלה הנק' סוסים". באוה"ת פ' בשלח ע' תקעז נמצא הג"ה השייך לכאן: והנה הילוך זה דוקא ע"י התלבשות בנה"ב, משא"כ המלאכים נק' עומדים כי סוס שבו וע"י ההילוך היינו לפי שהוא משם ס"ג שלמעלה משם מ"ה, ועיין בד"ה ונתתי לך מהלכים, ובביאור ע"פ וקבל היהודים, עכ"ה. ראה גם הוספות לכש"ט (הוצאת קה"ת) סי' ז ואילך.

בא אתה: בראשית ז, א.

לא בגבורת: תהלים קמז, י.

והנה יש ב' מיני אותיות: ראה אוה"ת פ' בשלח ע' תרכה. המשך תרס"ו ע' רז ואילך [שם מיוסד על תו"ח בשלח קנ, א ואילך].

רוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.

דרכו של איש לחזר: קידושין ב, ב. בהנחת הר"פ ובמאמרי אדה"ז כתובים ובאוה"ת שם לא נמצא כל המוסגר. אבל בבוך 1824 נמצא.

השמים והארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

מכה"א כבודו: ישעי' ו, ג. ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' קסד ואילך.

ואין כבוד אלא תורה: אבות ו, ג.

כבוד בגימט' ל"ב: ראה גם לעיל ל, ב. לקו"ת שה"ש מז, ג.

אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

כל היושב ושונה: ראה תדב"א רבה רפי"ח.

כלם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

כי תרכב על סוסיך: חבקוק ג, ח.