בעצם היום הזה: הנחת הר"מ בן אדה"ז בסה"מ תקס"ה ע' רו. ראה לעיל בציונים והערות לכ"ק אדמו"ר זי"ע. ד"ה זה נזכר לקמן ע, ד: ”בפי' שם צבאות שהוא יחוד אוא"ס בבי"ע כמו באצי'". לקו"ת האזינו עז, ד. סה"מ תרכ"ז (הוצאה חדשה) ע' קלה. רכט. תרל"ב ח"ב ע' תכג. לכללות מאמר זה ראה ד"ה בעצם היום הזה תשמ"ג. תשמ"ז.

בעצם היום הזה: שמות יב, מא.

מיום שברא הקב"ה את עולמו: ברכות לא, ב.

ואמר הקב"ה: ראה מדרש שמואל פ"ב.

ויאמר שמואל כה אמר ה' צבאות: שמואל-א טו, ב.

ספ"ד דשבועות: לה, א.

ענין שם צבאות: ראה ד"ה באתי לגני תש"מ בארוכה. ד"ה ויהי בעצם היום הזה תשמ"ז.

דלאו מכל אלין מדות איהו כלל: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו). בד"ה בעצם היום הזה תשמ"ז מבאר שגם התואר אין ערוך אינו מתאים לזה, כי התואר אין ערוך שייך כאשר ב' הענינים יש להם איזה שייכות וצד השוה ובכ"ז אינם בערך זל"ז, משא"כ עצמותו ומהותו ית' שהוא מובדל מכל ההשפעות הרי גם התואר אין ערוך אינו מתאים ע"ז.

במקום שאתה מוצא גדולתו: מגילה לא, א. ראה בהנסמן לעיל טז, א.

וכמאמר אליהו: ת"ז בהקדמה.

שמותיו של הקב"ה הם הכלים: ראה בלקו"ת פ' בהר מג, ב בשם הבעש"ט דאין ר"ל שהשמות הן הכלים עצמן רק שהם החיות וההארה מאור א"ס המלובש בהכלי ומחי' את הכלי ע"ש. ראה גם שם בהוספות נא, ג. וראה גם ד"ה וארא תרמ"ט ע' ערה.

ע"ד דאיהו וגרמוהי: בהגהת הרה"ח ר' אשר: עד.

מצטרף עם כל השמות: אף ששם א-ל מצטרף עם כל השמות, ראה בד"ה בחדש השביעי תרנ"ד ע' יב וז"ל: ראיתי בכתבי א' מהשומעים שכ' בשם כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע דשם אל מצטרף עם כל השמות מפני שהוא בחי' מה שעלה ברצונו כו' כנ"ל וכולל מדה"ד ומדה"ר וכמ"ש אכן אתה אל מסתתר כו', ולכאורה צ"ע דהלא בתו"א פ' בא ד"ה בעצם היום הזה מבואר ההפרש בין ש' הוי' לשאר שמות דש' הוי' הוא בחי' האור ושארי שמות בבחי' כלים ולכן ש' הוי' מצטרף עם כל השמות כו' יעו"ש. אך י"ל הכוונה דיש הפרש בענין הצירוף דשם אל שמצטרף עם כל השמות היינו שהוא לפי אופן הש' שמצטרף עמו, ע"ש בארוכה. בד"ה כי תשא תרל"ח סעי' ה' (ע' סג): ”כמ"כ יובן למעלה ענין השמות שהם מחברים האורות עם הכלי' וזהו בבחי' ע"ס, והגם שבת"א פ' בא נת' דשאר השמות מלבד שם הוי' הם בהכלים דע"ס, אך מבואר במ"א בשם הבעש"ט נ"ע דאין ר"ל שהשמות הם הכלים עצמן דהא הכלים הם המדות והשם קאי על הבורא עצמו שהוא עצמו כביכול נק' אל, אלא מ"ש שהשמות הם בכלים פי' שהם בחי' החיות וההארה מאוא"ס המלובש בהכלי ומחי' את הכלי, כי הכלים יש להם חיות מאוא"ס לבד האור המלובש בהם, וז"ע שאר השמות שאינם נמחקים. אמנם שם הוי' הוא המשכת האור בהכלי שמחבר וממשיך האור בהכלי וזהו בע"ס". ומה שכתב מבואר במ"א כנראה הכוונה לקו"ת בהר מג, ב המובא לעיל בהערה ד"ה שמותיו.

ביום עשות ה' אלקים: בראשית ב, ד.

זה שמי לעלם: שמות ג, טו.

ופי' בת"ז: בהקדמה ה, א. ובעוד מקומות.

עיקר נבואתו היתה מאצי': ראה גם לקו"ת במדבר ב, ב. שה"ש כח, ג. לקו"ש ח"ט ע' 204 הערה 7.

רק דרך מעבר נמשך ע"י הבריאה: וכ"ה בלקו"ת סוף הביאור דצוא"ר. וראה שער היחוד והאמונה פ"ה: ”השגת משרע"ה בנבואתו לא היתה בעולם האצי' אלא ע"י התלבשותו בעולם הבריאה. לקוטי הש"ס להאריז"ל ברכות (ה, א): משה רבינו נבואתו היתה מהיכל ק"ק דבריאה אשר שם הוא סוד כח"ב דבריאה (לקו"ש ח"ו ע' 252). ומתרץ שם כ"ק אדמו"ר זי"ע שבקו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א) ”ע"י מעבר חסד דיצירה ועשי' הנק' ג"כ התלבשות". וכ"ה בשעה"ק להרח"ו ח"ג ש"ו. וראה גם בלקו"ש ח"ט ע' 204 הערה 7. לקו"ת במדבר ב, ב.

משא"כ בבי"ע אין הגילוי כלל בהכלים: ראה אוה"ת פ' יתרו ע' תשמח שצ"ע למ"ש לקמן פו, א. ראה המשך תער"ב ח"ב ע' תתקנה.

שאין נביא רשאי לחדש דבר: שבת קד, א.

רק המשכת התורה בלי תוס' וגרעון מאצילות לבריאה: ראה לקו"ש חכ"א ע' 46 הערה 18: ”כמש"נ (עמוס ג, ז) גלה סודו אל עבדיו הנביאים". וראה תענית (ט, א) ”מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא". וברש"י שם: שהחומש הוא יסוד נביאים וכתובים. ולהעיר מאבות (בתחלתה): תורה כו' ומסרה לנביאים כו', עכ"ל ע"ש.

כך מתייחד בכלי' דבי"ע: בד"ה באתי לגני תש"מ סעי"ז מציין מאוה"ת בא ע' שכח שבע"ח לא מצינו זה, שמזה משמע שזהו חידושו של כ"ק אדמו"ר הזקן, כדמוכח ממה שכ"ק אדמו"ר הצ"צ אינו מציין מקור אחר לזה. וכ"כ בד"ה ויהי בעצם היום הזה תשמ"ג.

וכהדין קמצא דלבושי' מני' ובי': ב"ר כא, ה.

ומתחת זרועות עולם: דברים לג, כז.

ותתפלל על ה' . . הוי"ה צבאות: שמואל-א א, י. יא.

להמשיך בחי' צבאות: בהמשך זאת חנוכת המזבח תר"מ סעי' ד נוסף: וזה שם צבאות שא' חנה שהוא השם שבבי"ע, ע"ש.

ע"פ לא תהי' משכלה ועקרה: לקמן עט, ב. ובאוה"ת פ' משפטים ע"פ זה.

וינצלו את מצרים: שמות יב, לו.

וגם ערב רב עלה אתם: שמות יב, לח.

למען תהי': ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.

למען תהי' תורת ה' בפיך: שמות יג, ט.

וידבר . . קדש לי כל בכור: שמות יג, ב.

ויאמר משה אל העם: שמות יג, ג.

והגית בו יומם ולילה: יהושע א, ח. וראה באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשלז בפי' והגית.

מים רבים . . רשפי' רשפי אש: שה"ש ח, ז. ח.

בנים אתם לה' אלקיכם: דברים יד, א.

נודע בשערים בעלה . . בשבתו עם זקני ארץ: משלי לא, כג.

שמצינו בגמרא גבי שוחד: כתובות קה, ב.

ועברתי . . המצערים את בנו: מובא ביהל אור ע' תקיד.

ועברתי בארץ מצרים: שמות יב, יב.