וציצי' קטן הוא בחי' עבור של חיצוניות: ביאור הע"ח ראה בלקו"ש חל"ג ע' 96 הערה 16.

ויצא יצחק לשוח בשדה: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. בלקו"ת פ' ראה לב, ד מציין לד"ה זה בענין עיר ושדה.

מ"ש בפע"ח דאיך אפשר: שער יז שער הנהגת הלימוד. תניא פ"מ בהגה"ה [נו, א]. וראה לקמן סט, ב. לקו"ת ויקרא ה, ד. בכמה מאמרי דא"ח מובא זה בשם ספר ע"ח. ראה ד"ה מזמור לתודה לאדה"א בסה"מ נ"ך ע' קלט. ובכ"מ.

ויצא יצחק לשוח בשדה: בראשית כד, סג.

וברייתא פי' המשנה: בבוך 2061: ”וברייתא הוא פי' של המשנה". בענין ברייתות ראה בארוכה באוה"ת פ' שמות ע' יב ואילך. לקו"ת שה"ש מד, ב ושם מציין לכאן.

שהברייתא — דהנה התורה: בכת"י הנ"ל: וראי' לזה דהנה התורה.

זה אומר אני מצאתי': ב"מ ב, א.

וכמשל השפופרת . . האדם וחי: בבוך אדה"ז יבל אבי יושב ה, ב הקטע בשינוים: ”כמו שפופרת של קנה מה שמניחים בתוכו ראשון יוצא אחרון וכמו האדם שהוא סוף לכל הנבראים שהוא נברא בששת ימי בראשית ומ"מ הוא במעלה על כולם וכל הנבראים כולם הם לצורך האדם שמאכלו ומלבושים ושארי הדברים הכל הוא מחמת הטעם יתיר במעלה הנ"ל, וזהו ג"כ מה שכתוב בגמרא יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב כי עוה"ב הוא מחמת הצדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה והוא רק בחי' אחוריים כמ"ש וראית את אחורי כו' כי מה שמשיגים אלקות ויש לו תענוג בזה הוא בחי' אחוריים אבל (כו' הוא המעשה) בחי' פנים דהיינו מה שהוא לפני אחוריים לא יראו שא"א להשיג וכמ"ש כי לא יראני האדם וחי". עכ"ל שם.

יפה שעה אחת: אבות ד, יז. ”ע' ד"ה ובבואה לפני המלך ס"ג ע"ש (ממורי נ"ע)" הג"ה בגיליון תו"א.

צדיקים יושבים: ברכות יז, א.

וראית את אחורי: שמות לג, כג.

תכלת דומה לים: מנחות מג, ב. זח"א קכא, א. בכת"י הנ"ל נוסף ”וים לרקיע ורקיע לכה"כ".

למען ידעו דורותיכם: ויקרא כג, מג.

בכת"י ליתא הפסוק. ושם: ”וכן בסוכה למעלה מעשרים כו' לפי שהוא דומה לענני הכבוד".

עד כ' אמה: סוכה ב, א.

סוכת גנב"ך ורקב"ש: סוכה ח, ב.

טעמי המצות לא נתגלו: ראה סנהדרין כא, ב.

ר"ש דריש טעמי דקראי: יומא מב, ב. יבמות כג, א.

משנה נק' עיר וברייתא בחי' שדה: ראה אוה"ת פ' שמות ע' טו: ”כמארז"ל בתמורה דט"ז ע"פ קרית ספר ביהושע סי' טו דהיינו הלכות התורה ע"ש בפרש"י בד"ה וילכדה כו'". ע' אוה"ת תולדות קמג, א ואילך.

וברייתא בחי' שדה לשון בר חוץ לעיר: ראה מאו"א ב, נג בר הוא היסוד כשהוא בגלות לבר מאתרי' והמל' נק' אז ברייתא. וראה באוה"ת שמות ע' כ.

כי התנאים מבלי עולם שמורים מתוך המשנה: סוטה כב, א. בבוך אדה"ז יבל אבי יושב הנ"ל ובבוך 2217: כי התנאים שעוסקין במשנה מבלי עולם הן שמורים הלכה מתוך משנתן.

ושח רום אנשים: ישעי' ב, יא.

ע"פ תבנה ותכונן: לקו"ת חקת סו, א [בלקו"ת שם מציין לכאן]. ובאוה"ת חקת ע' תתפז ואילך.

במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי: איכה ג, ו. סנהדרין כד, א. ראה לקו"ת ויקרא ה, ד. וראה באוה"ת ואתחנן ע' עה שמציין לשל"ה שהקשה הלא התורה היא עינינו ואיך נ ק' מחשכים, ע"ש. ראה גם לקו"ת שה"ש מב, ד. מאמרי אדה"ז — ענינים ע' ע. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תס. סה"מ מלוקט ח"ג ע' מה-ו. וש"נ.

לעת ערב יהי' אור: זכרי' יד, ז.

ע"פ והמשכילים יזהירו: אגה"ק סי' כו.

אם אין יראה אין חכמה: אבות ג, יז.

וע' בזהר בראשית דכ"א סע"א: ”תנינא נהירו דאזיל לאתחשכא לעת פנות ערב רזא דצלותא דיצחק לאתקנא האי דרגא דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב אסתכלותא דערב חשוכן כלהו לגביה בהאי פנות ערב". ע"כ.

האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב. נסמן לעיל ז, א.

ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.

ע"פ קול דודי: לקמן נא, ג.

וע"פ ששים המה מלכות: לקו"ת שה"ש מא, ב. ושם מציין לכאן.