לו ישמעאל יחי' לפניך: בראשית יז, יח.

כי אחרי שנקרא אברהם בה"א: בלקו"ש חט"ו ע' 177 הערה 40 מדייק מכאן שרק אחרי שנק' אברהם הי' יכול להעלות נצוצות, ומציין ללקו"ש ח"י ע' 89 הערה 14 דשם מבאר שלהגרים דגייר אברהם לא הי' להם המשך וקיום ע"ש.

ואת הנפש אשר עשו: בראשית יב, ה.

בה"א . . המשכה והתגלות: ראה לקו"ת להאריז"ל ס"פ מקץ וטעמי המצות ס"פ לך לך.

ויקרא שם אברם בשם ה': בראשית יג, ד.

אנכי מגן לך: הצ"צ קורא למאמר זה בענין ”פי' מגן אברהם" — אוה"ת בשלח ע' תנב. נדפס גם באוה"ת כרך ד תרצג, א. [מלקו"ת לג"פ פז, ד]. וראה גם ד"ה והיה ברכה תרל"ט ע' א. ד"ה זה נזכר לקמן קטו, ב. בלקו"ת אמור טז, ב ”בפ' וירא". שה"ש יט, ד. ראה בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.

אנכי מגן לך: בראשית טו, א.

פי' מגן אברהם: ראה ב"ר ר"פ מ"ח מגן ישעך (תהלים יח, טו) זה אברהם, וראה גם אוה"ת סידור ע' קכח בשם רבות פ' לך לך פ' מד ב' פי' במגן.

ואעפ"י שהוא יודע מהו ישמעאל: ולהעיר מאוה"ת ח"ש (קכא, א. תמה, רע"א) שאילולי הי' יודע שיצא לתרבות רעה כ"כ לא הי' רוצה כלל להחזיקו אלא הי' סבור שיהי' גם הוא הגון וחשוב רק לא כיצחק — לקו"ש חט"ו ע' 196.

שו"ה ישמעאל — חסד גדול וטובו הגדול: בבוך 2056: חסדו וטובו הגדול.

שו"ה זו בלבד — שיחיה לחסד בלי גבול, וזהו דאיתא: בבוך 2056: שיחיה לעד וזשארז"ל.

לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: ספרי דברים לב, ט. ראה לקמן כח, ב.

ויצא מחמת רוב חסדו: בד"ה וראיתם אותו תרס"ו ע' רסד מפרש ”פי' יצא שיצא ממנו בבחי' סיגים ופסולת שלו כו' דהיינו בחי' מותרי החסדי' דקדושה שיצא מאברהם איש החסד כו'", ע"ש.

בלע המות לנצח: ישעי' כה, ח.

שו"ה הארץ — ואם יתנהג העולם . . הנ"ל של משיח: בבוך 2056: ואם היה העולם מתנהג בחסדו הגדול לא הי' העולם יכולים לבוא למדריגות של המשיח הנ"ל.

על חרבך תחי': בראשית כז, מ.

מגן נק': ראה ב"ר פמ"ד.

מגן נק' דבר המכסה למשל במלחמה: קטע מכאן מובא בד"ה והי' ברכה — סה"מ תרל"ט ע' ג, והעיר ע"ז ”אך ברוב הדרושים פי' דבחי' מגן ז"ע הפרוכת, שהוא הפרסא שבין אצי' לבריאה כמ"ש בכ"ד".

נק' מגן — מה שמכסה בו שלא ישלוט עליו הקשת: בד"ה והי' ברכה תרל"ט ע' ג: ועפ"ז פי' הפסוק שמש ומגן כו' שהשמש אם לא הי' לו נרתק לא היו יכולים לסבול אורו הגדול, והנרתק הוא המגין שנוכל לסבול, רק לע"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתקה כו', אך ברוב הדרושים פי' דבחי' מגן ז"ע הפרוכת, שהוא הפרסא שבין אצי' לבריאה כמ"ש בכ"ד וע' בפ' תצוה בד"ה ואתה תצוה גבי וענין הפרוכת הוא.

כי שמש ומגן: תהלים פד, יב. וכ"פ זח"ב רכד, ב אנכי מגן לך ע"ד שמש ומגן.

והנרתק הוא המגין: ראה לקמן פא, ד. וביהל אור ע' שא.

לעתיד לבא הקב"ה: נדרים ח, ב. ע"ז ג, ב. ב"ר ו, י. זח"ג יז, א. תניא ח"ב פ"ד. וראה הביאור באוה"ת ויקהל ע' ב'קעד.

שו"ה ורשעים — נדונים בה . . וישכם: בבוך 2056 נוסף: כך הוא בשמות אלו, הוי"ה הוא חסד, אלקים הוא מגן וצמצום חסדו ואורו בכדי שיהי' העולם יכול לסובלו: והנה נודע שבכל בוקר נתעורר מדת אברהם בחי' חסד כמ"ש: וישכם.

שבכל בוקר דאברהם בחי' חסד מתעורר בעולם: בענין אברהם הוא חסד עולם, ראה לקמן סט, א. פב, א ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' דש ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שלח ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' קצט. תרל"ט ע' א.

וכדאיתא בזוה"ק: ראה זח"א רג, א.

שו"ה הנ"ל — דרך צמצום: בבוך 2056: דרך צמצם להחיות האומות כפי שצריכים בשביל ישראל או מפני שעבוד מלכיות כנודע הי' החיות בלי גבול: ולא היו יכולים.

ולא יקרא עוד שמך אברם: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסידור קמה, א. הנחת הר"מ בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ע' נה. בהתחלה ”הנה בריתי אתך" בכותרת: ”יום חמישי פ' תולדות תורה ברבים בסעודת מצוה בברית מילה". ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. המאמר (בשינויים) עם הגהות באוה"ת בראשית כרך ד תשטו, א. המאמר כמו שנדפס בסידור עם הגהות וקיצורים, שם תשיז, א. וראה שם תשיג, א. לכללות המאמר ראה גם דרך מצותיך מצות מילה (ח, ב). ד"ה כרמי כו' האלף לך שלמה תרל"ט ע' ח. פלח הרמון בראשית לח, ד.

ולא יקרא עוד שמך אברם: בראשית יז, ה.

אשר ברא אלקים לעשות לתקן: ראה ב"ר יא, ז. וע' בפרש"י שם. מובא באוה"ת ש"ש ע' א'תפט ”אך כי באמת הרי ארז"ל ע"פ אשר ברא אלקים לעשות לתקן כל מה שנברא בשי"ב צריכים תקון תורמסין שהוא ק"נ צריכים תקון להפך מרירו למיתקא ותיקון זה הוא ג"כ בחי' המילה להעביר המסך המסתיר שמק"נ כו' ע"ש".

במדרש רבה: ראה גם מד"ר ס"פ וישלח ס"פ פ"ג התבן והקש כו' המתינו עד שתבוא הגורן כו'. מובא באוה"ת לך לך כרך ד ע' תשטו, א. תשכח, ב. ומבואר באוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תש.

ששאל על המילה: ראה דרך מצותיך ח, ב.

למה נברא האדם ערל: ראה לקו"ש חכ"ה ע' 14 הערה 9 בענין שאדה"ר נולד מהול ע"ש.

והיתה התשובה . . שצריכין תקון: באוה"ת לך לך כרך ד תשטז, א מבאר ”ועדיין אינו מובן כי למה נברא שיהי' צריך תיקון" ע"ש וראה שם תשיז, א שמבאר שלכאורה הכוונה כדי שיהי' שייך עבודת האדם באתעדל"ת ע"ש בארוכה (המאמר הנ"ל הוא הגהות לסידור שער המילה קמה, א). וראה בסה"מ תרכ"ז ע' שיב. (הוצאת תש"ס) ע' שלה. בלקו"ש חכ"ה ע' 14 נתבאר איך לתווך זה עם מארז"ל עולם על מליאתו נברא ע"ש באריכות.

שכל מה שנברא: ראה ספר המאמרים תש"ג ע' 100.

התורמסין שצריכין תיקון: ראה באוה"ת יתרו כרך ז' ע' ב'תש.

המחדש בטובו: בסידור מביא ראיה זה אחר הענין ”אור של תולדה", ושם מוסיף ”מה שאנו אומרים המחדש בטובו בכל יום מע"ב כו' דלכאורה מה זו חידוש יש בהשמים וארץ מיום לחבירו".

והבדילה הפרוכת: שמות כו, לג. בסה"מ תקס"ו ס"ע נה ואילך מבאר יותר באריכות בענין המסך. באוה"ת כאן תשטו, א מבאר שייכות פסוק זה לכאן ”כי הנה איתא שכל מה שיש בעולם היה במשכן בעולם יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים, ובמשכן והבדילה הפרוכת לכם" ע"ש.

ששם הי' גילוי השכינה: ע' בסידור בד"ה ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ב.

מפסיק בין כל עולם כו': בסה"מ תקס"ו מפרש ”שע"י שעברה דרך פרסא נשתנה למהות יש מחודש מה שלא היה מקדם שבחי' השפע שקודם הפרסא נק' לגבי בחי אין". ע"ש בארוכה.

אור חדש אור של תולדה: ראה לקמן יד, ג. סידור קמה ב. סה"מ תקס"ט ע' ג. ביאוה"ז לאדהאמ"צ יז, א. סיום ר"ה תרס"ג. ביאור זה שנק' אור של תולדה מצויין ריבוי פעמים בדא"ח לכאן. וכן הלשון בסידור קמה, ב. אבל בסה"מ תקס"ו כתב המניח הרה"ק ר' משה בן אדה"ז שהמשכת השפע דזיו השכינה ב"ה מהיכל ק"ק מצטרך להיות דרך מעביר הפרוכת" אבל לקמן בהביאור שם ע' סא מזכיר ענין ”אור של תולדה".

ואין זה ממהות אור הראשון: ראה אוה"ת בראשית כרך ד תשיח, א. ובספר הערכים-חב"ד כרך ג טור שפו הערה 6 שלכאורה הכוונה הוא שהטעם על מה שהאור הנמשך ע"י הפרסא נקרא ”אור חדש" הוא לפי שע"י הפרסא משתנה האור מכמו שהי' קודם וממילא הוא חידוש לגבי האור שלפני הפרסא, ע"ש.

פרסא עד שנתהוה גשמיות ממש: ענין הפרסא הוא כדי שבי"ע יהי' ביכולת לקבל האור. ראה סה"מ תרל"ט ח"א ע' קעט בהנחת כ"ק מהורש"ב.

אך יש כמה מיני מסכים המבדילין: בסידור קמה, ב ובאוה"ת כאן תשטו, ב מבאר ”מ"מ הוא רק הבדלה בין קודש לקודש שגם אחר הפרסא הוא קודש" וע"ז בא הביאור מענין המבדיל בין קודש לחול.

עוד בחינה שאומרים במוצאי שבת: ראה דרך מצותיך מצות מילה ז, ב.

לי יאורי: יחזקאל כט, ג.

כמו היכלות החיצונים: בסידור קמה, ג מבאר הענין בע' שרים.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

וקרו לי' אלהא דאלהיא: מנחות קי, א.

הודו לאלקי האלקי': תהלים קלו, ב.

אלביש שמים קדרות: ישעי' נ, ג. בסידור קמה, ג ”שק הוא מרצופים של עור ולא של בגד . . ע"כ יהיו הע' שרים בבחי' נפרד כ"כ עד שמתכוונין למרוד בו". [בסה"מ תקס"ו ע' נז אינו מביא פסוק זה]. ועי' מזה בזח"א וישב דקפ"ה ע"א ובזח"מ שם ובמד"ר תחלת איכה וכ' היפ"ע שמחמת זה הלבוש נמשך אותותינו לא ראינו כו' (כ"ק אדמו"ר הצ"צ בבוך ויקרא בשלימות דף יב, א).

היכלות דנוגה: ראה מק"מ לזח"ב דף רכז, א בשם נ"ב מהרח"ו.

ברוך המבדיל . . שיהיו החולין נעשי' עטה"ק: להעיר מספר המאמרים ת"ש ד"ה ויקם עדות ביעקב ע' 57: ברוך אתה המבדיל . . כי אפשר לברר.

ששת ימים תעשה מעשיך: שמות כג, יב. בסידור קמה, ד ובדרך מצותיך ח, א מבאר ענין הציווי בזה באמרו ”תעשה מעשיך" מה זו מצוה לעבוד עבודה גשמית. ביאור זה ליתא גם בסה"מ תקס"ו.

ומאן דמחוי במחוג קמי מלכא: פסחים נז, ב. חגיגה ה, ב.

יגיע כפיך כי תאכל: תהלים קכח, ב.

מי שטרח בערב שבת: ע"ז ג, א.

נק' בשם אב והי' בבחי' רם: ראה אוה"ת בראשית כרך ד פ' לך לך תרפט, ב.

מילה אותיות מל י"ה: טעמי המצות ס"פ לך לך, ע"ח שער לג פ"ג. מובא בלקו"ת פינחס עט, ג.

ומל הוא ל' התגלות: מובא בלקו"ת פינחס עט, ג.

ולכן לע"ל . . מחמת שיהי' גילוי בחי' דבור התגלות אלקות: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' ק ומוסיף ע"ז ”וכמ"ש בלקו"ת פ' צו בד"ה והיה אור הלבנה פ"א שעכשיו הוא בחי' נאלמתי דומיה כו'".

מילה אותיות מל י"ה: בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' ת בשם ת"ז תי' כב. טעמי המצות להאריז"ל פ' לך לך סוד מצות מילה ופריעה. בלקו"ת פנחס עט, ג מציין לכאן.

אז אהפך אל עמים: צפני' ג, ט.

וראו כל בשר יחדיו: ישעי' מ, ה.

בבחי' חשמל עתים חשות: חגיגה יג, ב. בסה"מ תקס"ו ע' ס ”ענין חשמל שראה יחזקאל הנביא ע"ה כדאמרי' בגמרא מאי חשמל תנא עתים חשות ועתים ממללות, פי' שהחיות רצוא ושוב . . שלפעמים הם חשות בבחי' ביטול האמיתי". ענין זה ליתא בסידור.

סייג לחכמה שתיקה: אבות ג, יג.

והוא ישב ממולי: במדבר כב, ה.

נעשה אדם בצלמנו: בראשית א, כו.

הנסתרות לה' אלקינו: דברים כט, כח.

ופרע את ראש האשה: במדבר ה, יח.

שו"ה כי בשבעה: לעיל בהערות ותיקונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע מציין ע"ז ”הל' צריך תיקון קצת". ולהעיר שבכל האוה"ת שנדפסו [לאחר שכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע הערה זו] ליתא שני שורות אלו. ובאוה"ת כרך ד תשכ, ב הסיום קודם הקיצור: ”אשר עונג העליון שנמשך ע"י העלאת מ"ן מבחי' החולין שנעשו על טה"ק. והנה אשר אותיות ראש שלמעלה מבחי' ראשית וזהו לעשות את השבת". בסידור מסיים בתי' ”ופרע . . שחיטה מפורעת".

והבדילה הפרוכת: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסידור קמז, א. הנחת ר' משה בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ע' סא. ובשניהם מתחיל: להבין שרשי הדברים הנ"ל. דרך מצותיך ו, ב. הנחת מהר"א מסטראשליע בס' עבודת הלוי טז, ד. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.

והבדילה הפרוכת לכם: שמות כו, לג.

בע"ח שער מ"א: ראה סידור כאן קמז, א. סה"מ תקס"ו ע' סא. ראה חקירה נז, א ”שיש מסך ופרגוד המפסיק בין אצילות לבי"ע . . ושורש המסך הנ"ל הוא מבחי' חשמל דבינה".

וע' בע"ח שער ז' פ"ב: שעז"נ יהי רקיע בתוך המים . . ומבואר שם כי הצמצום בא"ק הוצרך להיות כדי שיהי' יכולת בעולם האצי' לקבל האור ממנו" — וראה באוה"ת ואתחנן ובספר החקירה נז, א ”ופי' שבלא המסך הנ"ל לא היה אפשר להתהוות עולמות בי"ע". אוה"ת פ' בלק ע' תתקסח.

וכדאיתא במס' תמיד: פ"ג. ובדרך מצותיך ו, ב נוסף: ובמדות.

תרעין דג"ע אסתימו: ראה זח"א צב, א. קעב, א. רמב, ב. ספר המצות להצ"צ מצות מילה פ"ד. ד"ה תקעו בחדש תרצ"ד (קונטרס פב).

ותקם בעוד לילה: משלי לא, טו.

קיסטא דחיותא: מדה קטנה דחיותא (ראה זח"א פג, א).

בביאור הזהר פ' אחרי: לכ"ק אדה"א עז, ב תאנא אתעברת, וראה גם ביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק פ' אחרי ע' שנג ואילך.

ומלבישם מצדיהם . . הוא בחי' מנעל: עיין בד"ה פתח אלי' תרנ"ח ע' סט.

ונעל הזה: ענין הפרסא זה ראה אוה"ת תצוה ע' א'תשי.

חשמל מחיצוניות הבינה: ראה לקמן צז, ג.

בשם א"י: #ERROR!

בלקוטי הש"ס מהאריז"ל: מס' חולין, נעתק בלקו"ת פ' אחרי כז, ד.

ע"פ כי ביום הזה יכפר: לקו"ת אחרי כז, ד.

ולהבין ענין חשמל: בענין החשמל — ראה סה"מ תקס"ב ע' רנג. ובכרך ב ע' תקכא. מאמרי אדה"א ויקרא כרך ב ע' תצב. ע' תשנא. אוה"ת בראשית כרך ג תצו, ב. שמיני ע' נה. ואתחנן ע' ריד. וע' רכג. פ' תצוה ע' א'תרלט. ד"ה מצה זו תר"מ סעי' מה. נזכר בלקו"ת שה"ש יח, ג.

מבשרי אחזה: איוב יט, כו.

לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: ספרי דברים לב, ט.

וחו"ב הן תרין ריעין: ראה זח"ג ד, א. ראה לעיל י, ב.

ימותו ולא בחכמה: איוב ד, כא.

ופי' ענין החשמל: ראה ע"ח שער מ"א פ"ג. לקו"ת אמור לו, ג.

שו"ה שמלביש — שרשו גבוה מהן: בד"ה והי' ברכה תרל"ט מציין על זה: והנה אם היות שרשו גבוה יותר עכ"ז הוא עצמו למטה מזו"נ וגורם המעטת האור, עד שהאור שעובר ונמשך דרך המסך אינו ערוך כלל לגבי האור שלמעלה מהמסך ע"ד כי שמש ומגן כו', וכנודע מענין אור של תולדה כו'.

שהרי הוא מהבינה: ראה מאו"א ח, יב.

מ"מ שרש המשל הוא גבוה מאד: באוה"ת פ' יתרו ע' תתכ מציין לכאן.

ובגמרא אמרו: סנהדרין לח, ב.

ואמרו משמת רבי מאיר: סוטה מט, א.

כהתלבשות השכל במשל: בסה"מ תרס"ט ע' פא כ' ”שהחשמל הוא כמו משל ובמ"א מבואר שהחשמל הוא כמו אותיות המח' ומזה נעשה הפרסא שזהו כמו משל כו' כמ"ש בתו"א ד"ה פתח אליהו" ע"ש.

שיש בבחי' החשמל הזה ב' בחי': ראה גם דרך מצותיך ז, א.

פי' חשמל: זח"ג רכג, ב. וראה ע"ח שער מ"א פ"א. פרדס שער ערכי הכינויים ערך חשמל.

פי' חש לשון שתיקה: ראה אוה"ת למגילת אסתר ד"ה ויהי בימי אחשורוש ע' א, מה שהקשה בפע"ח [ע"ח] שער מ"ט שער ק"נ פ"ב ע"ש.

שרשו מהבינה: אוה"ת בראשית קט, א בשם הע"ח שער מ"א פ"א ”כי ענין החשמל שהוא לבוש החיצון של בינה, והבינה מלבשת את זו"נ במלבוש זה לשומרם מיניקת החיצונים. והנה החשמל הזה מלביש לזו"נ מכל צדיהם אפילו מתחת רגליהם ומה שהוא מצדם נק' מלבושי' ומה שהוא מתחת רגליהם נק' מנעלים. והנה נעל הזה הנז' הוא עצמו המסך המפסיק בין אצי' לבריאה עכ"ד", עכ"ל שם וע"ש בארוכה. וראה גם באוה"ת פ' שמיני ע' נט.

היש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.

בחי' חשמל ומזה נמשך המסך: וכ"ה בלקו"ת שה"ש נא, א. דרך מצותיך ז, ב. וראה בד"ה הגהות לפתח אלי' תרנ"ח קרוב לסופו שצ"ע למ"ש בפרדס בשעה"כ ערך פרוכת ובכמה דרושי דא"ח שהפרסא שבין אצילות לבריאה הוא בחי' מלכות, ע"ש. וראה ג"כ ביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר הצ"צ פ' חיי שרה ע' עה-עו.

שמט"ט נק' נעל דשכינתא: ראה ת"ז תיקון כא (סא, א). פרדס שער אבי"ע פ"ד. קהלת יעקב ערך מט"ט. לקו"ת שה"ש מג, ב ואילך. וראה שם מד, ב למה נק' נעל.

בשעה שהדבור יוצא מפי הקב"ה חשות: חגיגה יג, ב. זח"ג רכה, א. לקמן צח, ד מציין לכאן.

אין מלך בלא עם: נסמן לעיל ה, א. לקמן עג, ד.

ואזי הם המלאכים חשות: ראה ד"ה בשעה שהקדימו תרס"ז (בהמשך תרס"ו ע' תנו) בהיפך.