בכדי שלא יהי' יניקת החיצונים: בביאה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשעב יש הערה לכאן.

מה יפו פעמיך: שה"ש ז, ב.

נעל . . אלא הוא מפסיק: פע"ח שער א' פ"ג.

אור של תולדה: ע"ח שער מ"א שער דרושי אבי"ע פא. וראה המשך תער"ב כרך ג ע' א'שצג.

ולכן נק' הבריאה יש מאין והגם דממך הכל כתיב: ראה לקו"ת פ' ראה כו, ד. שם יט, ג. ובאגה"ק סי' כ ובליקוט פי' שם בארוכה.

ממך הכל: דברי-הימים-א כט, יד.

ובזהר הרקיע: להאריז"ל.

ובהרמ"ז: פ' יתרו. ראה לקו"ת שה"ש נא, א ”ומבואר בהרמ"ז ס"פ יתרו (בדף ע"ח) שסוד החשמל הוא בת"ת בין דאימא בין דז"א". וכ"ה באוה"ת בראשית כרך ג תעט, א. וראה שם בפ' וישלח כרך ב רמג, א.

ובספר הדרת מלך: להרב שלום בוזאגלו, באורים על הזהר והאדרות, אמסטרדם תקכ"ו.

בשבת מאיר אור האצילות: ראה פע"ח שער מקראי קודש פ"ג. ראה גם סידור קמט, א. מאמרי אדה"א — קונטרסים ד"ה להבין מ"ש בפע"ח ע' תקלג ואילך.

ובח"ל ע"י עשייה: ראה לקו"ת פ' מסעי פט, ב. ספר המאמרים תש"ג בד"ה טוב טעם ע' לח.

ואפשר שהפרסא: בבוך באב' 17 קכט, א: ובכתב אחר מצאתי שהפרסא.

אשר ברא אלקים לעשות: נסמן לעיל יב, א.

במ"א בפ' ואתחנן ע"פ שמע ישראל: לקו"ת ואתחנן יא, ב והנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ב ע' רמד ובהביאור שם ע' רנב ואילך. ובאוה"ת ויקרא ע' נב.

וצריך — חולין שנעשו על טהרת הקודש: חגיגה יט, ב. ראה סידור קמה, ד ואילך. דרך מצותיך מצות מילה ח, א.

שו"ה לעשייה — וכ"ש שק"נ אינו מפסיק אז: בבוך באב' 17 שם: ומכ"ש שהמסך שבין עשי' לק"נ אינו מפסיק אז.

שהתהוותו: בבוך 17 שם: שהתהוותן.

שו"ה להיות — כ"א: = כי אם, כן הוא בהגהות הרה"ח ר' אשר.

אני הנה בריתי אתך: בראשית יז, ד.

אני אותיות אין: ראה מאו"א אות א' סס"ד.

וזקף גדול דהיינו כשהיא מתעלית למעלה: באוה"ת מטות ע' א'שכז מציין לזח"ג קצא, ב זקיף טעמא לעילא, מורה על עליית המל'.

שרי אשתך: בבוך 1101 הוסיף כ"ק הצ"צ בגוכתי"ק על כת"י מעתיק: מוגה. הנחת מהר"א הלוי בספרו עבודת הלוי פ' לך לך טז, ד כותרת ”כי"ק בעת ששמע מאדמו"ר הזקן". ראה לעיל בציונים מכ"ק אדמו"ר זי"ע.

שרי אשתך לא תקרא שמה שרי: בראשית יז, טו.

שרי לא תלד: ב"ר מד, יב. תנחומא משפטים יא. ועי' בלקו"ת פ' בשלח א, ב.

והחכמה מאין: איוב כח, יב.

ואיך נהפוך . . וניתן לה כח הה' במקומו: בלקו"ת בשלח א, ב מציין לכאן.

והנה למעלה כך הוא המדה: מובא בלקו"ת פ' כי תצא לז, ג.

שו"ה ההולדה — הוא ע"י צמצום דוקא: ראה בלקו"ת בשלח א, א: ”ואין זה הצמצום העלם והסתר גמור, אלא ע"ד לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה" ע"ש. וראה באוה"ת בראשית כרך ד תשכג, ב.

אברם אינו מוליד: ב"ר מד, יב. זח"א צ, ב.

הנפש אשר עשו בחרן: בראשית יב, ה.

וכנודע בענין ג' קוצין של יו"ד: ראה לעיל יא, ב. ובמ"מ לשם.

להולדת יצחק . . לא הי' צריך: ראה ביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר האמצעי יג, ב דשם מבואר שהוספת הה' הי' בשביל לידת יצחק. באוה"ת בראשית כרך ד תשכד, א: ”ומ"ש אברם אינו מוליד היינו להיות אב המון גוים אבל לא בשביל יצחק זה דחוק, וההכרח שהביא לפרש כן היינו משום דהא באצי' הגילוי ע"י יו"ד, נ"ל דיש ליישב ולומר דהא אברם הוצרך להוולד שיומשך הנשמה בעשי' ולא די בלידה דאצי' א"כ לצורך הלידה בבי"ע צ"ל ה'" ע"ש. ראה גם בספר הערכים-חב"ד ח"א ערך אברהם בהערה 116-7. ראה בסה"מ תרכ"ז ע' ש.

בעצם היום הזה: הנחה אחרת נדפס בסה"מ תקס"ג ע' י שם מתחיל ”להבין הקושי' (שנז' בספרים)". הלשון קרוב לכאן בשינוים קלים. ושם ב' ביאורים — וראה שם כרך ב ע' תתא הגהות מהצ"צ. באוה"ת לך לך תשכה, א רשום: ”בד"ה בעצם היום הזה בת"א ס"פ לך לך והוא דרוש תקס"ג ולא שמעתיו בעצמי כ"א מפי כתבים". ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. המאמר (כמו בסה"מ תקס"ג) עם הגהות באוה"ת בראשית כרך ד תשכה, א (מלקו"ת לג"פ צג, ג). חלק מהמאמר מובא בסה"מ תרל"ג כרך ב ע' שצט. לד"ה זה ראה בפלח הרמון בראשית מב, א. ד"ה זה נזכר בלקו"ת ר"ה סג, ד. שמע"צ פה, צ.

בעצם היום הזה נמול אברהם: בראשית יז, כו.

מפני מה לא מל אברהם: בפי' ריב"א על התורה כ' שמכיון שקיום מצות מילה שייך רק פעם אחת, לכן לא מל א"ע עד שנצטווה על זה — וכן יש עוד תירוצים במפרשים. ראה לקמן מא, ב. הביאור ע"פ דרך הפשט ראה בלקוטי שיחות ח"ה ע' 146. ובפנימיות הענינים ראה לקו"ש שם ע' 79 הערה 25.

שקיים . . ואפי' עירובי תבשילין: יומא כח, ב. וראה במשנה סוף קידושין. ובספר דברי דוד להט"ז פ' לך לך כ' בשם הב"ח שצ"ל עירובי תחומין.

לא בשמים היא: דברים ל, יב.

מי יעלה . . ר"ת מילה: ת"ז בהקדמה בתחלתה ותי' כב. תי' ע' (קלא, א). בלקו"ת נצבים מה, ד מציין לכאן.

ומלתם את ערלת לבבכם: דברים י, טז. בסה"מ תקס"ג מביא כאן ג' פסוקים ומלתם את ערלת לבבכם כו' ואח"כ כתי' ושבת עד ה' אלקיך כו' ואח"כ כתיב ומל ה'.

ומל ה' אלקיך: דברים ל, ו.

שיש ב' בחי' מילה: ראה אגה"ק סי' ד.

ושבת עד ה' אלקיך: דברים ל, ב.

אם ישראל עושין תשובה: סנהדרין צז, ב.

ואם לאו אין נגאלין . . ומל ה' את לבבך: בסה"מ תקס"ג ע' יא ”ואם לאו אין נגאלין כו' והוא ע"י המילה שמלמטה כו' למול את ערלת הלב כו' לשוב אל ה' ע"י קיום התורה כו' שעי"ז נגאלין כו'. והמילה הב' הוא ע"ד שיהי' אחר הגאולה כדכתיב ושבת כו' והביאך אל הארץ כו' והטיבך כו' שהוא לאחר קיבוץ הגליות".

והביאך אל הארץ והטיבך: דברים ל, ה.

(וזהו והטיבך . . טוב הוא כו'): הענין ליתא בסה"מ תקס"ג.

מה רב טובך אשר צפנת: תהלים לא, כ.

במשה שנולד מהול: סוטה יב, א.

ותרא אותו כי טוב הוא: שמות ב, א.

שבחי' מילה ראשונה שמלמטה למעלה: ראה בסה"מ עטר"ת ע' פה דשם מבאר דענין המילה דאברהם הוא ”ע"ד הבירור מלמטלמ"ע (ועמ"ש בתו"א והוספות בד"ה בעצם היום, וצ"ע)".

לא בשמים היא: דברים ל, יב.

וכנז' בגמ' שא"ר יהושע אין משגיחין בבת קול: ב"מ נט, ב.

שו"ה בבת קול — ונק' תורת הוי' . . נמשכה למטה: ליתא בסה"מ תקס"ג.

כי שם הוי"ה יו"ד צמצום . . .: ראה אגה"ת פ"ד.

ושם הוי' הוא בס"ת . . מבחי' שמים אלו: ליתא בסה"מ תקס"ג.

גדולה מילה: נדרים לא, ב.

ע' במק"מ על הזהר ח"ג דרל"ג ע"ב: מובא בלקו"ת פ' תזריע כא, ב. ”מארז"ל . . גדולה מילה . . ופי' במק"מ . . דהיינו שנמשך מיסוד דא"א שיש בו י"ג ת"ד שהם י"ג מדות הרחמים".

ובלק"ת פ' קדושים: ראה גם לק"ת עקב טו, ב ”גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג כריתות שכמו שיש י"ג ת"ד בדיקנא עילאה דא"א כך הוא ג"כ בדיקנא תתאה בבחינת יסוד כו' כמ"ש בלק"ת פ' קדושים".

שענין הכריתות ברית הוא למעלה מן השכל והדעת: ראה לקו"ת נצבים מד, ב.

הוא ע"י י"ג מדה"ר: על הגליון בתו"א נרשם: ”ע' ר"ה יז, ב ברית כרותה לי"ג מדות כו' (ממורי נ"ע)". [הרה = ר' אייזיק האמיל?].

עד יעבור עמך ה': שמות טו, טז. על הגליון בתו"א נרשם: שבזכות מילה נבקע הים וע' במדרש תהילים הים ראה וינס ארונו של יוסף ראה וינס ובמדרש רבה השירה הזאת כו' מילה זאת בריתי כו' (ממורי נ"ע).

בעצם היום — פי' בעצמיות של היום: באוה"ת פ' פינחס ע' א'רא: ור"ל כי היום הזה היינו ז"א דאצי' שנק' יום ונק' זה ע"ד משה רבינו ע"ה נתנבא בזה היינו בחי' אספקלריא המאירה, אמנם העצמי' של בחי' ז"א היינו אוא"ס המלובש בו ע"ד שנת"ל בפי' בי נשבעתי כו' וכן בגשמיות ביום מאיר השמש אשר שמש הוא בחי' יסוד אבא המאיר בז"א כדפי' הרמ"ז ר"פ בהעלותך ור"פ אמור בענין שמש צדקה.

היום שכולו ארוך שכולו טוב: ראה קידושין לט, ב וחולין קמב, א (ושם: עולם). נוסח הרחמן (בברכת המזון) ”ליום שכולו טוב".