וקבל היהודים אשר החלו לעשות: אסתר ט, כג.

וע"ז אמרו רז"ל . . הנביאים עתידים . . ולכן אין לה בטול: מובא באוה"ת פ' ואתחנן ע' שנא ומוסיף ”הרי מבואר דבחי' מל' כשנעשית עתיק לבריאה יש בה בחי' גבוה מנצח והוד דאצי' דמשם שורש הנביאים" ע"ש.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

וזו היא המסתתרת בראש הבריאה ונעשית עתיק: ראה ע"ח של"ו פ"א. סידור עם דא"ח נט, ג. לקו"ת מסעי פט, ד. סה"מ תרע"ח ע' ריח שמעתיק מכאן כמה שורות. וראה לקמן הערה לשו"ה אסתר, ומדייק שהכוונה לבחי' ”כתר". ומבאר שענין אסתיר פני ביום ההוא כולל ב' ענינים הא' שמל' דאצי' מסתתרת בבריאה שאפילו בבריאה אינה מתגלה בחי' פני, והב' שגם בחי' זו דבחי' המל' היא בבחי' עתיק זהו רק בבריאה ואין זה מאיר ומתגלה כלל למטה. ע"ש בארוכה. וראה בלקו"ש חט"ז ע' 360 הערה 69.

שו"ה אסתר — היא: עיין לעיל בלוח התיקון לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב (מובא גם ב”היום יום" ליום פורים ע' לז), שמציין שתי' ”היא" מיותרת ומביא נוסח אחר הנדפס בסה"מ תרע"ח ע' ריח. וראה בסה"מ תש"ה ע' 60. ובאור התורה פ' עקב ע' תקיד.

כי סתימין הם או"א: באוה"ת סידור ע' לו יש הג"ה ע"ז וז"ל: ”ע"ד הנסתרות לה' אלקינו הם י"ה".

ועתיק הוא סתימא אפילו לגבי סתימין: באוה"ת שם נוסף: ”וכענין קדה"ק שגם מבחי' קדשים שהם חו"ב הוא קדוש ומובדל. עיין בלקו"ת בד"ה שבת שבתון [דרושים ליוה"כ ע, ב]. ובד"ה האזינו השמים דרוש הראשון פ"ד [עב, ג] בענין יוהכ"פ ואסתר שהוא ענין פורים הרי הוא בבחי' יוכ"פ".

מטעמי תורה ישקני מנשיקות פיהו: שה"ש א, ב וברש"י שם.

ולא נעשה רק ע"י ישראל . . ע"י נעשה ונשמע: מובא באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפז.

תוספות ביאור: משנת תקע"ב. נזכר באוה"ת על מארז"ל ע' סט: אמ"מ [=אמר מנחם מענדל] ואנחנו שמענו מפ"ק כאאזמו"ר נ"ע בשלהי שנת תקע"ב. בכמה מקומות באוה"ת מציין לד"ה זה בשם ”בת"א גבי פורים". מאמר זה מצויין יותר מששים פעמים בלקו"ת בלבד. ובהרבה מקומות בדא"ח כשמבארים ענין כלים דאצי' וענין הקו, שכאן מבאר לפי שיטת דעת הפרדס בענין הכלים, אבל באגה"ק סי' כ מבאר לפי שיטת האריז"ל.

התורה היא בחי' פנימיות: ראה בלקו"ת שלח מט, ד. ובאוה"ת פ' שלח ע' תרמח דזה סותר למ"ש בע"ח שכ"ב פ"ה שח"ס למעלה מגלגלתא, וכאן מבאר דגם לגבי בחי' מו"ס שייך לומר שיש בחי' בגלגלתא שהיא גבוה יותר, ומתרץ שהמאמר כאן מיוסד ע"פ מ"ש בע"ח שער א"א פ"ג דשם מבאר ע"פ הזהר דבגלגלתא יש בו בחי' שלמעלה ממו"ס. ע"ש בארוכה.

בגדר — אין זה דרך עו"ע: ראה אגה"ק סי' כ ובליקוט פירושים — חיטריק שם.

מתחלה הי' אור א"ס ב"ה ממלא את כל החלל: אוצ"ח בתחלתו. וראה בלקו"ת ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בהוספות לויקרא נא, ב. ובד"ה וירד ה' על הר סיני תרמ"ג.

בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

ובע"מ נבה"ע: אבות רפ"ה.

הקדמה אחת . . בחכמה עשית: מובא באוה"ת מג"א ע' ער. וראה באוה"ת פ' בלק ע' תתקפד. ענינים ע' קד. רב.

על גליון תו"א מחסיד: לקו"ת דברים ד' ס"ח ב' ס"ט א' בד"ה שבת שבתון המחשבה והדיבור שלמעלה הן בבחי' ממכ"ע ע"ש אות א'.

הא' היא בבחי' א"ס ממש: ראה בסה"מ תרס"ו ע' קסב: ”והיינו ההמשכה דבחי' מחה"ק דאנא אמלוך שזהו בחי' מלכות דא"ס שהוא בחי' סובב ומקיף הכללי על כללות ההשתל'", ע"ש. וראה בד"ה חביבין ישראל תרע"ו (בסה"מ תער"ב-עו) ע' קז.

והב' בבחי' גבול ומדה: ראה אוה"ת בלק ע' תתקפד ובענינים ע' רב. בסה"מ תרס"ו ע' קסב ”והיינו בחי' הקו וחוט הנמשך מאור א"ס שהוא המשכה שבבחי' גבול ומדה להיות בבחי' או"פ בעולמות שיתיישב בבחי' פנימיות בכלים דע"ס כו' שא"א שיקבלו האור שבבחי' א"ס כ"א כאשר בא בבחי' מדה וגבול שזהו בחי' הקו כו'", ע"ש. ”ולפמ"ש בהביאור דיביאו לבוש מל' דהקו הוא בחי' גבול, יקשה לכאורה הלא האור מעין המאור כו', ויובן עפמ"ש בד"ה אוא"ס למה נק' א"ס בהג"ה שם אות ה') ד"ה וידעת היום תרמ"ז ע' מד. וכנראה הכוונה להנדפס באוה"ת ענינים ע' קע. ובד"ה מהרה ישמע תרנ"ב ע' פב כ' שזהו לפי שיטת הפרדס בענין או"כ בשער עצמות וכלים פ"ד. ובסה"מ תרמ"ו-ן ע' שצז מעיר ”וממ"ש בהביאור דהגבול של הקו הוא ע"י הצמצום, נראה שלא נאמר שהקו הוא בחי' כח הגבול שבא"ס, אלא הוא ג"כ בחי' בבע"ג אלא שנתצמצם עד שנמשך רק בדרך קו שיאיר ויומשך רק לפי ערך המקבלים ומתלבש בתוכן בפנימיותן להחיותן בגילוי כו'" ע"ש.

שאין הפי' סוכ"ע: ראה תניא פרק מח (סז, ב).

מלכות — ורצון עליון זה . . נמשך החיות כך: בד"ה ומקנה רב תר"ן ע' שעח מוסיף: ”(משמע מזה שיש התחלקות בהחיות, והלא בבחי' סוכ"ע אין התחלקות וכמ"ש אח"כ והוא המחי' את כל העולמות בשוה והוא החיות בהעלם והתחלקות שייך בהחיות בגילוי שמצד ממכ"ע דהיינו ההמשכה בבחי' גבול המבואר שם. וי"ל דהנה התהוות היש בכלל הוא מבחי' אוא"ס הסוכ"ע ואף שאינו דומה היש דעשי' להיש דאצי', דהכלים דבי"ע הם בחי' יש ממש שנבראו בדרך יש מאין וכמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי חד משא"כ הכלים דאצי' הם אלקות . . אך מ"מ גם הכלים דאצי' הם בחי' יש . . ולזאת אצי' ועשי' שוים קמי' ית' דשניהם הם בחי' יש והוא יש הנאצל ויש הנברא, והתהוותם הוא מבחי' אוא"ס הסוכ"ע כולם בהשוואה אחת שאין ערוך ביניהם לגבי בחי' אוא"ס הסוכ"ע כלל כו'", ע"ש. ובד"ה קרוב ה' תרס"ח כ': ”והוא בחי' אוא"ס הסוכ"ע שאינו בגדר התלבשו' בעולמות וע"ה שהוא נמצא בכ"מ ולית אתר פנוי מיני' כלל .ֿ. אך זהו לא בבחי' התלבשות ותפיסא בהם דהגם שנמצא בכ"מ מ"מ אין האור מורגש כלל בנבראים". ובאוה"ת דרושים למגילת אסתר ע' ער ז"ל: ”ופי' בחי' הא' בחי' רצה"ע רדכ"ר ורצון עליון זה הוא המחי' ממש את כל העולמות בשוה בבחי' מקיף וסוכ"ע, ובחי' הב' זהו"ע הקו"ח שהי' ע"י הצמצום ומקו"פ שהוא הסתלקות בחי' א"ס שלא להיות בגילוי בחי' א"ס אלא בבחי' גבול ומדה והוא ראשית הגילוי בחכמה" עכ"ל שם.

והוא המחי' את כל העולמות בשוה: בד"ה תקעו תר"ן ע' שפ ”הכוונה במ"ש . . כי מחמת שעלה ברצונו כך נמשך החיות כך ר"ל על בחי' האו"פ ומ"ש והוא המחי' כולם בהשוואה זהו קאי על בחי' אוא"ס הסוכ"ע".

למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם: תהלים קטו, ב.

כל אשר חפץ ה' עשה: תהלים קלה, ו.

הי' ממשיך רבוא רבבות ספי': באוה"ת ענינים ע' קסה מבאר זה.

ומה שנאצלו י"ס: מובא באוה"ת שלח ע' תצד.

בבחי' הקו . . בחי' גבול ומדה: בהביאור לפתח אליהו שבתו"א לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע תרנ"ח כ' שזהו לשיטת הפרדס שגם בהאור שייך חכמה וחסד. וכ"ה בד"ה מהרה ישמע תרנ"ב ע' פב שזהו לפי שיטת הפרדס בענין או"כ בשער עצמות וכלים פ"ד. ובד"ה אדם כי יקריב תרס"ו ע' קצד, שזה ע"פ דעת העה"ק והפרדס שבאורות יש ג"כ ע"ס כו', אמנם ברוב הדרושים מבואר שהקו הוא ג"כ המשכה שבבחי' בלי גבול, והיינו דשרשו הוא מבחי' אוא"ס הבלתי בע"ג והוא מעין המאור שהוא ג"כ בבחי' א"ס, ע"ש. בסה"מ תרס"ה ע' רס מציין לכאן.

ע"פ צמצום ומקום פנוי: ”כן הוא גם בדפוס הראשון ”ע"‘". אבל ראה ד"ה יביאו לבוש שבשערי אורה פפ"ד (וכן לקמן בדרוש זה בתו"א): ”ע"י". לקוטי שיחות ח"ז ע' 41 הערה 18.

שהוא הסתלקות . . אלא בחי' גבול ומדה: ראה אוה"ת בראשית כרך ז ד"ה והי' ה' לי. אוה"ת ענינים ע' קנו.

והיא ראשית הגלוי בחכמה: ראה סד"ה החדש הזה תרס"ו. ובלקו"ש ח"ז ע' 41 ”ד. ה. אַז דער גילוי וואָס קומט אין חכמה איז געקומען דורך אַ צמצום".

נתוח האברים שהוא ע"פ חכמת הנתוח וכן חכמת התכונה: ראה מאמרי אדה"א במדבר כרך ג ע' א'תפט שכ' ”כחכמת הרפואה וחכמת התכונה הוא יותר מוברר וחכמת הטבעית מעורב" ע"ש. וראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תפ.

למעלה עד אין קץ: ראה בתורת שמואל תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' תנט.

הגבלת כלי הוא מחמת אוא"ס הסוכ"ע שלא בדרך הקו וחוט: ראה בביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר הצ"צ פ' בלק ע' תקג. וראה בד"ה אדם כי יקריב תרס"ו ע' קצד.

שהכלי נעשה מהכאת או"מ באו"פ: בסה"מ תרכ"ז (אותיות מרובעות) ע' תנה. סה"מ תער"ב ח"א ע' קטז מציין לכאן. ראה גם באוה"ת תצוה ע' א'תרח וע' א'תרכו. מג"א (הוצאת תש"נ) ע' קד.

שו"ה גמל — אלא בבחי' הנפש בלבד: ראה אגה"ק סי' כ. אוה"ת ענינים ע' קכז ושם מציין ללקו"ת ואתחנן ב, ב. וראה אוה"ת ואתחנן ע' רכז.

אין לך עשב: נסמן לעיל ח, ד.

אבל האתרוג עצמו: ראה אוה"ת שמע"צ ע' א'תשפב. ד"ה בראשית ברא תרנ"ה ע' טז.

ע"י האתרוג גשמי יעורר למעלה מעלה מאד: ראה קו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב).

וא"ת א"כ איך נתהוו: מובא באוה"ת סידור ע' קנח ומציין ע"ז ”ואפשר ע"ז יצדק המשל כמו גידול העשב מהמזל שברקיע והרי העשב אינו מערך המזל, ולכן שיתגשם ההשפעה כ"כ הוא ע"י אמצעות העשב שנגדל מכח הצומח אשר בארץ, וכך המשכת אלקות שיבראו היכלות ק"נ הוא ע"י אמצעות האותיות דשבה"כ כו'", ע"ש.

אין רע יורד מלמעלה: ב"ר נא, ה. אגה"ק סי' יא. ראה לעיל לב, א.

שאור הסובב נותן בו כח ועוז: ראה אגה"ק סי' כ (קלא, ב).

ע"פ חילופים ותמורות: ראה תניא ח"ב פ"א וי"א ובליקוט פירושים שם.

וזו מעלה יתירה בדברים הגשמיים מבח"ע: באוה"ת בלק ע' תתקפד, ובענינים ע' רב ”נשמע מזה שכח ומהות החכמה לגבי הקו וחוט אין נק' יש מאין". ראה שם בארוכה.

ומרדכי יצא: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר.

ומרדכי יצא מלפני המלך: אסתר ח, טו.

יוה"כ פירושו כמו פורים: ראה ת"ז תי' כא (נז, ב): פורים אתקריאת ע"ש יום הכפורים. ובד"ה על כן קראו תשי"ג.

פור הוא הגורל: אסתר ג, ז.

על שני השעירים: ויקרא טז, ח.

פב"פ דבר ה' עמכם: דברים ה, ד.

על כל דבור פרחה נשמתם: שבת פח, ב.

ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

כמארז"ל . . כאלו כפאו שד: נדרים כ, ב.