ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

ואמר ביום ההוא: ישעי' כה, ט.

כל המועדים יהיו בטלים: ירושלמי תענית פ"ב ה"ב. ראה אוה"ת ואתחנן ע' עב.

וימי הפורים: אסתר ט, כח.

הלכות אינן בטלים לעתיד לבא: ירוש' מגילה פ"א ה"ה. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תא.

שבתות וימים טובים . . בחי' עליית העולמות: ראה ע"ח שער פנימית וחיצוניות דרוש ג.

למכה מצרים: תהלים קלו, י.

שיאיר לעולם אור החסד עליון: ע' יהל אור קאפיטל קלו ע' תקיד.

מי זאת עולה מן המדבר: שה"ש ג, ו. וע' אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשיז.

אבקת רוכל: ראה זח"א קעו, ב. נתבאר באוה"ת בראשית רכ, ב. רעא, ב.

כנס"י נק' זאת: ראה זח"ג קצז, א.

כי כמו שעשן גשמי: ראה סה"מ תש"ד ע' 212. לקו"ש חט"ז ע' 280.

וגם היא מקוטרת . . ונשרף בעשן הקיטור: מובא באוה"ת ויקהל ע' ב'רב.

ומכלה דבר ההפוך: קטע באוה"ת פ' ויקהל ע' ב'רב ומוסיף: ”והנה ענין שמכלה דבר ההפך ממש זהו כענין נהורא תכלא שנמשך מכליון הפתילה שמכלה היש דנפש הבהמית", ע"ש.

וכסה ענן הקטרת: ויקרא טז, יג.

ואח"כ יהיה בבחי' מור: ראה לעיל צב, א.

בהגיע תור נערה ונערה: אסתר ב, יב.

ישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.

המשכת אוא"ס ב"ה והוא הוא חיות כל העולמות: ביהל אור ע' עג ע"פ הנחמדים מזהב מציין ע"ז: ”וכפי הנראה ר"ל המשכת הקו וחוט מאוא"ס ובמק"מ פ' ויחי דרכ"ח ע"ב פי' שה"ס סמיכת גאולה לתפלה וכעין זה פי' בלק"ת בד"ה כי תשמע בקול". ראה אוה"ת ויצא קפב, א.

את שרביט הזהב וחי': אסתר ד, יא. ועי' ביהל אור הנסמן לעיל.

וקצהו התחתון . . ממכ"ע וסוכ"ע: נתבאר באוה"ת מג"א ע' קכא. ראה גם באוה"ת פ' וישב כרך ה תתפח, א.

ולא שייך בי' לשון גדולה ממכ"ע וסוכ"ע: מובא באוה"ת וירא צב, א. ושם כ' שמכ"ז מובן דפירוש לך ה' הגדולה שמדת הגדולה והחסד שבאצילות ממכ"ע וסוכ"ע בטל אצלו ואינו מערך בחי' ולגדולתו אין חקר שאינו בגדר עלמין כלל, וזה היפך ממ"ש שבחי' גדולה זהו הנמשך מבחי' ולגדולתו אין חקר, ע"ש בארוכה. ובהמשך מים רבים תרל"ו פרק מח. ובהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שם ע' תלב. וראה לעיל נו, ב. ובאוה"ת ואתחנן ע' רנד.

על הארה: באוה"ת ובמים רבים שם: על הארת.

שייך לומר: באוה"ת שם ובמים רבים: שייך לומר לשון.

פי' דלא שייך כלל: ראה אוה"ת פ' חקת ע' תשסג.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

גדול ה' ומהולל מאד: תהלים מח, ב.

אימתי נק' גדול: ראה זח"ב רלה, א. זח"ג ה, א. זהר חדש תשא (מד, א). חקת (נא, ד). ראה לעיל י, ב. מז, א.

בבחי' גדולה . . מלכותו מלכות כל עולמים: ע' לעיל פ' וארא נו, ב. ובתורת שמואל תרכ"ז ע' קעז.

וישב ה' מלך לעולם: תהלים כט, י.

ואתה קדוש: תהלים כב, ד.

כעת יאמר ליעקב: במדבר כג, כג.

נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל: עמוס ה, ב.

דכתיב למכה מצרים בבכוריהם: ”ומ"ש שם [הכוונה לתו"א כאן] ש”למכה מצרים בבכוריהם" הו"ע דאתכפיא בלבד (ונס פורים הוא למעלה מזה בחי' אתהפכא) — הרי זה מפני ששם קאי להפירוש (מכילתא פרשה יג. ראב"ע לתהלים עה"פ) ש”למכה מצרים בבכוריהם" קאי על מכת בכורות כמפורש שם [הכוונה לתו"א] צד, א". — ספר השיחות תשמ"ח כרך א ע' 359.

ויהרג מלכים אדירים: תהלים קלו, יח.

אז אהפוך אל עמים שפה ברורה: צפני' ג, ט.

והלכו עמים רבים: ישעי' ב, ג.

שנתהפך לב אחשורוש לטוב: ראה לקו"ת פ' כי תצא ד"ה לא אבה מ, א. אוה"ת פ' כי תשא ע' ב'יא. ראה סה"ש תש"נ ע' 349 הערה 101.

אותו הפה עצמו: בלקו"ש חי"ח ע' 237 הערה 82 שכאן מבאר שזהו כענין אתהפכא חשוכא לנהורא שיהי' לעת"ל (שלמעלה מאתכפיא). ע"ש.

והעם לעשות בו כטוב בעיניך: אסתר ג, יא.

ואתם כתבו על היהודים: אסתר ח, ח.

שהוא ענין אתהפכא חשוכא לנהורא: ראה בספר השיחות תשמ"ח כרך א ע' 359 הערה 27.

ארז"ל על פסוק ברח דודי: שה"ש ח, יד. ראה זח"ב יד, א. נתבאר בארוכה במאמרי אדה"א נ"ך ע' תב ואילך.

כמו בבהמות בסדר קדשים ובמעות בסדר נזיקין: ב' דוגמות אלו נתבארו באריכות במאמרי אדה"א נ"ך ע' תו.

השיב אחור ימינו: איכה ב, ד. ראה פי' הפסוק בדרך מצותיך קצב, א. אוה"ת וארא ע' קכד.

ובחכמה אתברירו: נסמן לעיל ה, ד.

שעוסק במצוה פטור ממצוה: סוכה כה, א. זח"ג קפו, א.

הנה זה עומד אחר כתלנו: שה"ש ב, ט.

פתחי לי כחודה של מחט: כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"ג ע' קצח העיר ע"ז: ”הובא בכ"מ בדא"ח, ולע"ע צ"ע מקומו. ויעוין לקו"ת קרח (נה, א). וראה שהש"ר ע"פ אני ישנה. יל"ש שם. זח"ג צה, א. פסיקתא רבתי פט"ו. פסיקתא דר"כ פרשת החודש", עכ"ל. וראה הערה הנ"ל בשינויים בלקו"ש ח"א ע' 191 הערה 17.

א"ח עט"ב: משלי יב, ד.

במ"ש פ' ראה ע'פ כי תשמע בקול: לקו"ת פ' ראה כג, ב.

ובמק"מ ח"א פ' ויחי (רכ"ח ע"ב): ”ובספר חמדת הימים דף קט בסוד המגילה כתב וז"ל ויושט המלך לאסתר ה"ס סמיכת גאולה לתפלה כי גאולה מוריד הארה מלמעלה ומעלה את התפלה סוד המל' באצילות . . ואח"כ עולה התפלה עם הגאולה עצמה" — וראה גם באוה"ת מגלת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' קנ.

ע"פ תשמור את חצרי: לעיל ל, ד.

ותוסף אסתר: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. הג"ה באוה"ת אסתר ע' שט. המאמר הוא משנת תקנ"ז. ראה באוה"ת שם. וברשימת המאמרים בסוף מאמרי אדה"ז ”הקצרים".

ותסף אסתר ותדבר לפני המלך: אסתר ח, ג.

כנס"י נק' בשם בחי' אסתר כי יש לה הרבה שמות: קטע מכאן מובא באוה"ת פ' ראה ע' תתד.

כרחל לפני גוזזי' נאלמה: ישעי' נג, ז.

כצאן טבחה: תהלים מה, כג.

למהוי אחד באחד: זח"ב קלה, א. תניא פ"נ.

הודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

והארץ האירה מכבודו: יחזקאל מג, ב.

מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

ואנכי הסתר אסתיר: דברים לא, יח. ראה ד"ה ויהי אומן עטר"ת. ובלקוטי שיחות ח"ט ע' 147 הערה 38.

בחי' ביום ההוא . . ביום הזה . . בלילה ההוא . . בלילה הזה: ראה בארוכה בד"ה בלילה ההוא תשכ"ה. לקו"ש ח"ז ע' 41.

זה היום עשה ה': תהלים קיח, כד.

ויושע ה' ביום ההוא: שמות יד, ל.

הלילה הזה ליל שמורים: שמות יג, מב (בשינוי הסדר).

בלילה ההוא נדדה שנת המלך: אסתר ו, א.

זה אלי ואנוהו: שמות טו, ב.

יהי רצון: ברכות כח, ב.

הלא את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

בחומר דא ק"ו: זח"ג קנג, א. ראה לעיל מט, א.

כל המקבל: אבות ג, ה.

מה קול גדיא: בלקו"ת צו טז, ד מציין לכאן.