צעק לבם אל ה': איכה ב, יח.

ויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו.

בהמות הייתי עמך: תהלים עג, כב.

לא יום ולא לילה: זכרי' יד, ז.

מלחמה לה' מדור דור: שמות יז, טז.

החתי והאמורי והפריזי: שמות ג, ח.

חוצפה . . מלכותא בלא תגא: סנהדרין קה, א.

הנק' משכא דחויא: ראה לקמן קי, ד ובמ"מ לשם. ולעיל טז ב. עו, ד.

דהיינו המלאכים: ומה שזה נק' נפילה יובן ע"פ מ"ש בד"ה כנשר יעיר שדוקא בזמן הגלות מקבלת על ידי המלאכים — אוה"ת פ' כי תצא ע' תתרכו.

שרפים עומדים ממעל: ישעי' ו, ב.

קרשים עומדים: ראה תרומה כו, טו.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

חייב אינש: משנת תקס"ד. הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסידור רפא, א. באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תסג ובסה"מ תרל"ד ע' פא מציין למאמר זה: ”מוגה מרבינו הג' נ"ע זי"ע". ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. באוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' חצר מצויין ”לתו"א ד"ה לבסומי בפוריא דרוש הראשון". לד"ה זה ראה בסה"מ תרל"ג ח"א ע' קסח וראה גם סה"מ תרנ"ו ע' תלח וע' תרלג.

לפני המאמר כתוב על גיליון ת"א מחסיד: מה שיש להבין בענינים הנזכרים בזה התורה ובפרט הפ' כי חלק ה' עמו.

חייב אינש לבסומי בפוריא: מגילה ז, ב. בש"ס שלנו הגירסא מיחייב, אבל במאור הקטן על הרי"ף, שער הכוונות בסופו, של"ה פ' תצוה ובכל דרושי דא"ח שראיתי הל' הוא חייב איניש וכן הוא ג"כ בא"ח (הובא בב"י סי' תרצה), שו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ב, סי' יעבץ ועוד (הערת כ"ק אדמו"ר בספר המאמרים תש"ח ע' קז).

כי יד על כס י"ה: שמות יז, טז.

שאין השם שלם: תנחומא ס"פ תצא. רש"י שמות יז, טז.

ראשית גוים עמלק: במדבר כד, כ. ראה באוה"ת פ' בלק ע' א'נג עה"פ.

שיש בבחי' עמלק בחי' ראשית ובחינת אחרית: ראה ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק תר"פ ע' רעח וע' רפז. ד"ה והיה כאשר ירים משה תש"ל.

אני ראשון ואני אחרון: ישעי' מה, ו.

ומתחת זרועות עולם: דברים לג, כז.

מלשון רע לשמים ורע לבריות: קידושין מ, א.

שו"ה וסבוב — נאמר: בבוך 1824 נוסף: לא הביט ביעקב: ולא.

ולא ראה עמל בישראל: במדבר כג, כא. בענין עמל — ראה סה"מ תרל"ג ע' קסט. תרס"ט ע' ריב. עת"ר ע' קצה.

כי חלק ה' עמו: דברים לב, ט.

אברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.

וכל העם רואים את הקולות . . וירא העם וינעו: שמות כ, יח.

ואימתך לא תבעתני: איוב יג, כא. וכן הוא בלקו"ת קרח נד, א. אבל בפסוק: ”אל".

ליעקב אשר פדה את אברהם: ישעי' כט, כב. (בקרא לבית יעקב. אבל כן מובא גם בתניא פל"ב וראה בהערות ותיקונים שם).

מרחוק ה' נראה לי: ירמי' לא, ב.

והנה ג' מדות: קטע מכאן ביהל אור ע' תקפג.

ולא ירע לבבך: דברים טו, י.

תחת אשר לא עבדת בשמחה: דברים כח, מז.

כמארז"ל וכן לדבר הלכה: שבת ל, ב.

מימינו אש דת למו: דברים לג, ב.

שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

אברהם הוליד את יצחק: בראשית כה, יט.

ארי' דאשא דאכיל קורבנין: זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א.

ובחי' דעת הוא קו הממוצע: מובא באוה"ת שמות כרך ח ע' ג'נג.

ות' בסופן: באוה"ת שמות כרך ח ע' ג'נג מוסיף ע"ז במוסגר: ”(ע' במדרש וישלח פ' פ"א שזהו ע"ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים)".

תתן אמת ליעקב: מיכה ז, כ. ראה לעיל לו, ג.

והנה כל הו' מדות: ראה אוה"ת תרומה ע' תקיד ואילך. וראה גם סה"מ תרל"ג ח"א ע' קנד.

וצורת הה' הוא ג' קוין: בלקו"ת שמות ח, ג. אוה"ת תרומה ע' א'תקיד. אוה"ת ענינים ע' קטז.

שני קוין מחוברים . . מחשבה דיבור: באוה"ת פ' ואתחנן ע' קמה מציין ע"ז ”היינו מחוברין דוקא שהמחשבה מתלבשת בהדיבור וא"א לדיבור מבלי מחשבה כו' אבל עכ"ז אין הדיבור מתהווה מן המחשבה כ"א מהבל הלב וה' מוצאות הפה ומהנפש עצמה ע' באג"ה ד"ה ויעש דוד" עכ"ל. וראה גם אוה"ת פ' ויחי שפ, ב. סידור עם דא"ח רפב, א. המשך באתי לגני השי"ת פ"ח.

אף עשיתיו: ישעי' מג, ז.

וכמ"ש במ"א: לקו"ת ר"פ בלק.

שצריך להמשיך בחי' הוי"ו לבחי' הה"א: באוה"ת חיי שרה שפ, א מציין לכאן.

אלף פלא: ראה אוה"ת דרושים לסוכות ע' א'תשנז.

ויצא כברק חצו: זכרי' ט, יד.

במחשבה אחת ברא את העולם: זח"ב כ, א.

נקודה בהיכלא: על גיליון תו"א מחסיד נרשם: אותיות ו"ה נזכר מעבר לגוף, ואותיות י"ה תמצא בכאן בתיבות נקודה בהיכלא, ועיין בסידור בד"ה חייב אינש כו', עי' . . .

אין אדם עובר עבירה: סוטה ג, א. זח"א קכא, א.

שאין השם שלם: תנחומא ס"פ תצא. רש"י ס"פ בשלח.

איזהו חכם הרואה את הנולד מאין כו': תמיד לב, א. תניא פמ"ג.

ומי כעמך ישראל: דה"א יז, כא.

האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.

וירא ישראל את היד הגדולה: שמות יד, לא.

ולכל היד החזקה: דברים לד, יב.

ולכן אומרים . . סלח לנו: נתבאר בלקו"ת פ' בהעלותך ל, ב ובכ"מ. וראה גם ספה"מ תער"ב ח"ג ע' א'שמג.

כי חטאנו: ולא אשר חטאנו נתבאר בלקו"ת ר"ה נד, ב.

פשעים אלו המרדים: יומא לו, ב.

ובני ישראל יוצאים ביד רמה: בשלח יד, ח.

תשובה קדמה . . ישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחלתו.

בנשמותיהם של צדיקים נמלך: רות רבה ב, ג. בבוך 1824: נמלך בנשמות של צדיקים.

משרש נחש . . יצא צפע: ישעי' יד, כט.

משרש . . עמלק יצא . . המן: ראה מס' סופרים פי"ג ה"ו.

ויקח המן את הלבוש ואת הסוס: אסתר ו, יא.

שו"ה ואת הסוס — הנה אמרו רז"ל: קטע מכאן מובא באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תסג.

שמי עם י"ה שס"ה: זח"א כד, א. רנג, א. זח"ג רעח, ב. ת"ז בהקדמה.

אמרו רז"ל . . אלא זיו והארה בעלמא: מובא באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תסג ומוסיף: פי' דאף שהל"ת הוא רק ענין מניעה מלעשות הדבר הרע המכסה ומסתיר על גילוי אוא"ס ב"ה, משא"כ מ"ע שהוא קום ועשה טוב הוא ממש המשכת גילוי האור, מ"מ גדול כח המל"ת יותר, משום שהוא הסרת הכיסוי המסתיר על עיקר האור. ע"ש.

שו"ה שהוא — ולכן: בבוך 1824: ולכך.

מהר קח את הלבוש ואת הסוס: אסתר ו, י.

זכו אחישנה לא זכו בעתה: סנהדרין צח, א. זח"א קיז, ב.

בלע המות לנצח: ישעי' כה, ח.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

פורים ויוהכ"פ הוא בחינה אחת: ראה ביהל אור ע' קיד ”כמו ביוהכ"פ ויהפוך כו' כן בפורים הפכת כו' ועיקר הגילוי לע"ל אז אהפוך". וראה לעיל צד, ב ”שנתהפך לב אחשורוש" ע"ש.

יום כפורים פירושו כמו פורים: ת"ז תי' כא (נז, ב). וראה באוה"ת מג"א ע' ב'שיז.

(יום . . פורים): המוסגר נמצא גם בבוך 1824 שנכתב בשנת תקס"ט.

שבימי אחשורוש: שבת פח, א. שבועות לט, א.