Sources and References on Torah Ohr, Megilat Esther
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובחי' תשובה . . בכל נפש: דהיינו למעלה מהמשכה שע"י עשה ול"ת, וזהו התגלות הכתר. — אוה"ת פ' ויצא (כרך ה) תתנד, א.
ובבואה לפני המלך: הנחת אדה"א בספה"מ תקס"ה ע' שצח, וביאור נדפס שם ע' תה. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. אוה"ת מג"א ע' קפח. מאמר אדה"א נ"ך ע' תסה מיוסד על מאמר זה. בלקו"ת בהעלותך לג, ד מציין לד"ה זה בענין שבחי' הרצון יש בו התלבשות התענוג.
ובבואה לפני המלך: אסתר ט, כה.
שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב: ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א. ע"ז ט, א. ראה לעיל עו, א ובמ"מ לשם.
וחד חרוב: בבוך תניא-ברוק ובבוך 2065 נוסף אח"כ: פי' חד חרוב.
בד"ה אלו דברים תרנ"א ע' קצד הקשה: ”הלא אלף השביעי הוא יום שכולו שבת ואיך אומרים עליו וחד חרוב, והענין שהכוונה שיהי' חרוב מהלבושים דק"נ". ע"ש. בלקו"ת במדבר ד, ג מציין לכאן.
שו"ה ואח"כ — והנה ירידה צורך עלי' היא: ראה ד"ה אל תצר במאמרי אדה"א דברים ע' סד ואילך.
הגם שלא נזכר בספרים: וכ"ה בלקו"ת במדבר יח, א: אלא שהספרים לא דברו מהם.
ילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח. ראה לקו"ת פ' ואתחנן ט, א.
ויש נהר די נור המפסיק: נסמן לעיל לא, א.
ובזה הנערה באה אל המלך: אסתר ב, יג.
ובזה הוא העמוד: ראה להלן ק, ב.
נכללות הנשמות להיות בבחי' ביטול: ראה תו"ח פ' חיי שרה ד"ה והאיש משתאה ס"י.
לכו חזו מפעלות אלקים: תהלים מו, ט.
א"ת שמות אלא שמות: ברכות ז, ב. זח"ב ד, א. לקמן ק, ב. ובלקו"ת ויקרא ג, ג. ובדרך מצותיך קפח, א מציינים לכאן.
רק בחי' שמות: ע' באוה"ת פ' דברים ע' ל.
ומלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.
שהרצון הוא חיצוניות עונג כנודע: ההפרש בין רצון לעונג נתבאר בארוכה במאמרי אדה"א נ"ך ע' תפ, ונעתק בסה"מ תרס"ו ע' סג ואילך עם הוספות.
בתרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן: פרדס שער ח' פ"ג. וראה לעיל י, ב. יא, ג. יט, ד. ובכ"מ.
מצות צריכות כוונת הלב: ברכות יג, א. זח"ג שו, ב.
מי לי בשמים . . כלה שארי ולבבי: תהלים עג, כה. כו.
יפה שעה אחת: אבות ד, יז.
וכמ"ש במ"א על פסוק אשת חיל עטרת בעלה: ראה אגה"ק סי' כט.
בירור אחר בירור: נתבאר באוה"ת מג"א ע' קפח ואילך.
אין מלך בלא עם: נסמן לעיל ה, א. נג, ד.
שממית בידים תתפש: משלי ל, כח.
ויגר מזה: תהלים עה, ט.
לפני שבר גאון . . השפלתם ומפלתם כו': משלי טז, יח. קטע זה מובא במילואים ליהל אור ע' תרמ.
אם תגביה כנשר: עובדי' א, ד.
ימחו מספר חיים: תהלים סט, כה.
וככה הוא ממש בנפש הבהמית . . א"א להתברר .ֿ. אם לא שתתברר תחלה נה"א: מובא באוה"ת פ' בשלח ע' תנג ע"ש.
והיתה נפש אדוני צרורה: שמואל-א כה, כט. ראה לעיל עו, א.
וכמ"ש במ"א ע"פ שאו את ראש: אולי הכוונה ללקו"ת פ' במדבר א, א ואילך.
וקבל היהודים: הנחת אדה"א בסה"מ תקס"ו ע' קכ. וביאור שני לדרוש פורים שם ע' קנב. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. באוה"ת מג"א ע' קעא המאמר עם הגהות וקיצורים. עוד קיצורים שם ע' קעח. לד"ה וקבל שבתו"א שם ע' קעט. קפה. ראה פלח הרמון שמות ע' שצה. ראה המשך מצה זו תר"מ פרק כו ע' קעב.
וקבל היהודים . . החלו במ"ת . . וקבל . . קבלה גמורה: אסתר ט, כג. שבת פח, א. וראה להלן צח, א.
נקראת בשם התחלה: בסה"מ תקס"ו ע' קכ שואל ”איך יתכן שבשעת מ"ת שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן וכו' לא תהי' רק התחלה". ובד"ה וקבל היהודים תרפ"ז ע' קי (ובסה"מ תשי"א ע' קפ) ”דלכאורה הוא דבר נפלא דבמ"ת היו ישראל בתכלית העילוי דגאולה והיו במעמד ומצב משובח ביותר בענין החירות והחופש, וראו כמה אותות ומופתים ביציאת מצרים, ובפרט בקריעת ים סוף". ע"ש. ובאוה"ת מג"א ע' ב'שמח הקשה איזה שייכות יש לפורים עם מ"ת.
אאע"ה קיים את כל התורה: משנה סוף קידושין. באוה"ת כאן ע' קעא מציין לד"ה וכל העם לעיל סז, ד ”שם הקשה קושיא זו וגם התירוץ הוא ע"ד מה שכתוב כאן ובמ"א תירץ באופן אחר".
ומה זו מעלת נתינתה: ראה לעיל עג, סע"ג. ובאוה"ת מג"א ע' קעב שמציין למאמר הנ"ל.
מעלת אברהם אבינו ע"ה שהיה הלוך ונסוע: ראה לעיל סו, ד ואילך. עג, ד. בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קסא מציין לכאן.
אברהם אבר מ"ה: באוה"ת מג"א ע' קעב מציין ללעיל צ, א, שהוא בחי' אבר וכלי להתלבשות בחי' חכ' מ"ה שהחכמה עצמה היא המלובשת בתוך המדות, עכ"ל.
ובטול זה הוא ע"י ההתבוננות: ראה באוה"ת כאן ע' קפה מבאר הצ"צ שהתבוננות זו הוא המבואר לעיל בפ' וישלח בד"ה ויקח מן הבא בידו ”כשהאהבה באה מהתבוננות כי הוא חייך כו', אך כאשר האהבה באה מאשר ישית אל לבו . . בחי' זו הב' ע"ז נתכוין כאן" [בתו"א].
יהללו את שם ה': תהלים קמח, יג.
כי לשון ברא: ראה לקו"ת בשה"ש יד, ג בד"ה קול דודי ההפרש בין בראת לנברא. ראה באוה"ת כאן ע' קעב.
הוא שמותיו של הקדב"ה: באוה"ת מג"א ע' קעב יש הג"ה.
כח הפועל בנפעל: בלקו"ת שלח מז, א: ומ"ש בספרים כח הפועל בנפעל. וראה במ"מ לשם. ראה לעיל מא, ד. סד, א. סו, ג. ראה אוה"ת מג"א ע' קעט.
כי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג. וראה לעיל עט, ב.
כי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
בבכי יבואו . . מאשר תוכל הנפש שאת: ירמי' לא, ט. וראה אוה"ת פ' ויגש כרך ב שנא, ב, ביאור ע"ז.
שהבכיה היא מחמת קבלת השמחה הגדולה: ראה לעיל כו, א.
מעלת אברהם . . מצד שרש נשמתו: ראה באוה"ת כאן ע' קעג ”שזהו הפי' שמעלת אברהם היתה גדולה מאד מצד שרש נשמתו היינו אפילו אדה"ר שרשו מחכ"ע ואברהם שרשו מהכתר".
וירד ה' על הר סיני: שמות יט, כ.
רמ"ח פקודים הם רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.
וישמע שאול: שמואל-א טו, ד.
שהאור הבא ממנו אינו מאיר אלא א"כ: ראה מו"נ ח"ב פ"ל. וראה בהנסמן לקמן צז, ב.
ולא עם הארץ חסיד: אבות ב, ה. זח"ג לג, ב. רכב, ב.
ב' פעמים אור בגימט' ואהבת: שער הכוונות כוונת ק"ש. פע"ח שער הק"ש פכ"ג וכ"ה.
וישמר משמרתי: בראשית כו, ה.
יביאו לבוש מלכות: אסתר ו, ח.
עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.
כי תרכב על סוסיך: חבקוק ג, ח.
סוס הוא בגימט' ב"פ ג"ס: ראה אוה"ת פ' וירא צה, ב ביאור ע"ז.
אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.
ענין הסוס . . לשם מצד עצמו: עיין באוה"ת מגלת אסתר ע' קעו שמציין ”ובתורה אור ס"פ וישב פי' בחי' זו על נפש הבהמית היינו שנלקחה משם ב"ן ושורש ב"ן הוא מס"ג ובמקום אחר פי' זה על אותיות התפלה ואותיות התורה" ע"ש.
גיאה על גיותניא: ראה אוה"ת פ' וירא (כרך א) צה, ב.
סוס ורוכבו רמה בים: שמות טו, א.
רמה . . ולשון השלכה: באוה"ת שם ע' קעו: (וכמ"ש בתלים (סי' עח, ט) נושקי רומי קשת פירש"י והמצ"ד לשון השלכה).
לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: ספרי דברים לב, ט.
תבא אמו ותקנח את בנה: במד"ר יט, ד.
אם רחץ ה' א"ת אם אלא אם: ישעי' ד, ד. פרע"ח שער השבת שי"ח פ"ג. ראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' קז בפי' אם.