גפן נק' כנס"י: חולין צב, א.

יין המשמח אלקים ואנשים: שופטים ט, יג.

שו"ה כך א"א — מבטשים: בבוך 1174: מבטין לון.

והוי שפל רוח: אבות ד, י. ראה לקו"ש ח"ד ע' 1212.

שו"ה ערלה — החופפת: בבוך 1174: החופפת ומכסה.

ומלתם את ערלת לבבכם: דברים י, טז.

בחי' עור הפריעה: בבוך 265 נוסף: הוא בחי' נוגה. ובבוך 1174 נוסף: בחי' נוגה.

על כפים חקותיך: ישעי' מט, טז.

על כפים כסה אור ויצו עליו במפגיע, זו תפלה: איוב לו, לב. תענית ז, ב.

ולישרי לב שמחה: תהלים צד, טו.

שו"ה אבל מי — שפגם דרכיו ונטמא: בבוך 1174: אבל מי שעקם דרכיו ופגם ונטמא.

רבות מחשבות זרות מבלבלות אותו: ראה לקו"ת שמע"צ פד, ד.

תנו שכר לאובד . . ישתה וישכח רישו וגו': משלי לא, ו-ז. ראה אוה"ת פ' עקב ע' תקטו.

וכמארז"ל גבי הרוגי ב"ד: סנהדרין מג, א.

איתא בזוה"ק זכאי קשוט: ראה זח"א רכ, א. וראה בלקו"ת מסעי צו, ב. מאמרי אדה"ז ענינים ע' רלב. אוה"ת בראשית כרך ד תתכו, א. דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקפד. סה"מ תר"מ ע' תרעו.

שו"ה ולכאורה — אינו מובן: בבוך 1174 נוסף: כפשוטה.

טבילה בנהר די נור: זח"ב ריא, ב. רמז, א. ראה זח"א רא, א. וראה לקמן פ' יתרו סט, ג. מג"א צו, א. ובמאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קכו וע' קסח. ובאוה"ת פ' חיי שרה קלב, א.

א"א לירש: בבוך הנ"ל: א"א לראות.

שו"ה מקומו — אפי' מקצת דמקצת: ראה בהמשך תרס"ו ע' טו. לקו"ש ח"כ ע' 318.

מעניני עוה"ז: באוה"ת מקץ כרך ה הגהות למאמר זה הגירסא: מענג עוה"ז.

כשהולך מחיל אל חיל . . ומדי שבת בשבתו: נתבאר בסה"מ תקס"ה ח"א ע' שצט ”והוא עליות הנשמות מהיכל להיכל להתענג בעילוי יותר גדול בזיו השכינה כמו העליות מג"ע התחתון לג"ע העליון שעולין במעלה ומדרגת בבחי' זיו השכינה ביתר שאת".

טבילה בנהר די נור . . לשכוח גם ההשגה בג"ע התחתון: ראה אוה"ת שה"ש ע' רלח.

ומה אם . . ותפלה על אחת כמה וכמה: ראה לקו"ת ראה כג, א. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תפד שזהו ק"ו ע"ש.

נהר די נור — מזיעתן של חיות הקדש: חגיגה יג, ב. ב"ר פע"ח. ובכ"מ. לעיל ל, ד.

ויצעק אל ה' בצר לו: ע"פ תהלים קז, ו.

צעק לבם אל אדני: איכה ב, יח.

וכמאמר רבן יוחנן בן זכאי: ברכות כח, ב.

שו"ה דלבא — וכל התפלות ובקשות הם מסודרים עד"ז: בבך 1174 ליתא. אולי זהו הוספת כ"ק הצ"צ.

ויהי' שפל רוח מאד: כמ"ש בתניא פ' כט-ל.

וירא אלקים את האור . . כי טוב הוא לגנוז: בראשית א, ד. חגיגה יב, א.

בקשתי את שאהבה נפשי וגו' אחזתיו . . ואל חדר הורתי: שה"ש ג, א. ד.

כוס ישועות אשא: תהלים קטז, יג.

ולא זכר שר המשקים את יוסף: ראה אוה"ת פ' עקב ע' תקטו.

שהוא להרבות תענוג: ע' לקמן מד, א.

בחי' שנתים ימים כמ"ש ואהיה שעשועים יום יום: ראה אוה"ת מקץ שלט, א. סה"מ תרל"ח ע' לו ”כי מקור יחוד ו"ה בחי' שנתיים הוא ע"י יחוד י"ה יום יום".

ואהי' שעשועים יום יום: משלי ח, ל.

אלפים שנה קדמה התורה לעולם: ראה מדרש תהלים צ, ד. ב"ר פ"ח, ב. תנחומא וישב ד. וש"נ. זח"ב מט, א. — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח ע' 272.

כמ"ש בתיקונים: בהקדמה (פתח אליהו).

בתחתונים ואז: בבוך 633: ”בתחתונים וכל היום הוא משתוקק ואז.

שאין רע יורד מלמעלה: ב"ר נא, ה. להלן לב, א.

ויהי מקץ: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. הגהות באוה"ת כרך ה תתקעג, ב. קיצורים בכרך ו תתש, א (ושם מציין שהמאמר זה משנת תקנ"ח. וראה בסו"ס מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תריז). ראה פלח הרמון פרשתנו קה, א.

ויהי מקץ: בראשית מא, א.

ואין זאת אלא תורה: ע"ז ב, ב. זח"ג פא, ב. ראה אגה"ק סי' ז. בלקו"ת נצבים מו, א מציין לכאן ולכמה מקומות בענין פנימיות וחיצוניות.

שקוב"ה סתים וגליא: זח"ג עג, א. זח"ב רכז, ב. ובכ"מ. ראה לקו"ת פנחס עח, ד. תבא מב, א. נצבים מט, ב. ר"ה סב, ד. תו"ח בראשית ה, א.

ולכן כמו שיש טנת"א . . כדלקמן: בבוך 1824 בא בסוגרים (#).

טנת"א בתורה: פרדס שער האותיות פ"ג. ושער הנקודות פ"ו, ושער הטעמים פ"ה. ראה אוה"ת וארא כרך ז ע' ב'תקנח, וע' ב'תקעב.

טנת"א . . בנפש האלקית: נתבאר באוה"ת שה"ש ע' תשלה ואילך. ראה לקו"ת ברכה צד, א.

שו"ה סתים — מושג ונראה לעין: בבוך 633 נוסף: מושג ונראה לעיני בשר ואין לך אדם שאין לו בחי' זו בחי' פנימיות שאינו מושג ונראה: לעין.

שו"ה לעין — אהוי"ר כו': בבוך 633 נוסף: וב' בחי' אלו הם הנק' ישראל ויעקב הלכך: כמו.

כמ"ש בזהר ויגש: רי, א. וראה בד"ה ודוד עבדי תשל"ב [סה"מ מלוקט ו ע' עט]: ”ויש לומר שפירוש הוא שע"י המשכת הכתר (פרעה), גם בגילויים (נהורין) דהשתלשלות הם באופן דאתפריעו למעלה מהגבלה, ע"ש.

לא ידעתי את הוי': שמות ה, ב.

רגלי' יורדות מות: משלי ה, ה.

בסמוי מן העין . . הברכה מצויה: ראה תענית ח, ב. ב"מ מב, א.

ולזכרון בין עיניך: שמות יג, ט.

מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס"ת הוי': ת"ז בהקדמה בתחלתה. תי' כב. תי' ע (קלא, א). ראה לעיל יג, ב.

ומלתם את ערלת לבבכם: דברים י, טז.

חשמל כו' חש מל: ראה לעיל יב, ד.

ונפשי כעפר לכל תהי': סיום תפילת שמו"ע. ברכות יז, א.

פרעה אותיות העפ"ר: ערכי הכינוים לבסה"ד ערך פרעה. וראה תו"ח כאן ריט, ב: ”והוא שע"י עוצם השפלות כעפר לכל נגלה אוצר של יראת שמים הפנימי' שמפני זה נק' כנ"י בשם אשה יראת ה'".

אשה יראת ה': משלי לא, ל.

אוצר של יראת שמים: ברכות לג, ב.

וע' ילקוט: שמעוני, מלכים רמז רמד. וראה לקו"ש חט"ו ע' 279.

ואין לך אדם מישראל שלא כיבד המקום בכך: ראה אגרת השמד להרמב"ם פ"ג.

והנה בתורה יש בחי' טנת"א: קטע מכאן מובא באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקעב ושם נתבאר בארוכה בענין טנת"א. וראה גם ברכה ע' א'תתנ. ראה בהמשך זאת חנוכת המזבח תר"מ סעי' כא. [סה"מ תר"מ ע' עט]. באוה"ת שם מציין: ”ועיין באגה"ק סי' לו ד"ה דוד זמירות קרית להו, ובלקו"ת בד"ה ואהי' אצלו אמן פ"ג [פ' במדבר] ובהביאור פ"ד".

ובחי' טעמים שבתורה שבע"פ: ראה באוה"ת שמות שם ע' ב'תקעב. פ' וזאת הברכה ע' א'תתנח.

למה נענש דוד על שקרא לד"ת זמירות: סוטה לד, א. וראה קו"א לתניא ד"ה דוד זמירות כו'. ובליקוט פי' ומ"מ לשם.

גיטין ז: ע"א, וראה ד"ה הוי' לי בעוזרי תשי"ז (סה"מ מלוקט-ב ע' נו) הערה 19.

פי' רבות . . דהיינו עולמות עליונים: ביהל אור ע"פ זה ע' קנג מציין ע"ז: ”ע' זח"א ויחי רמ"ז ע"פ רבות בנות מאי רבות גדולות עילאין ורברבין על כולא כו' ע"ש כמו זעקת סדום ועמורה כי רבה כמו גדלה". ראה גם בלקו"ת צו יב, ד. אחרי כז, א מציין לכאן. מכאן מובא בד"ה כי תשא תרל"ח סעי' ז. סה"מ תרל"ח ע' סז. ושם מציין לעיין בלקו"ת שה"ש בד"ה ששים המה מ, ב. דשם נתבאר שענין הבריאה אינו עו"ע ח"ו.

שו"ה דהיינו — הגדולות ונוראות: בבוך 1824: הגדולות והנוראו'.

שו"ה עשיה — רבות ושונות כמו שאמר: בבוך 1824: רבות ושונות עד שנתהוו בבחי' עשיי' גשמי' כמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה שאמר דהע"ה לתשובות המיני' למה יאמרו הגוים ...

למה יאמרו איה: בפסוק נוסף: ”הגוים", ואולי נשמט מצד יראת הצענזור.

רם על כו': תהלים קיג, ד.

כל אשר חפץ ה' עשה: תהלים קלה, ו.

אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

מה שהוא מופלא . . שאין בו השגה כלל פלא עליון: ענין פלא נתבאר בביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקכז. וראה בספר הליקוטים ממאמרי הצ"צ ערך פלא.

שו"ה מאד — בחי' מטה מאד: בבוך 1824: ”בחי' מטה מטה מאד".

במקום שאתה מוצא גדולתו: מגילה לא, א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים ת"ש ע' 40. תש"ד ע' 210. לעיל טז, א במ"מ.

גדול הוי' ומהולל מאד: תהלים קמה, ג.