והנהגת העולמות הוא בבחי' שינה: בסה"מ תש"ח שם העיר כ"ק אדמו"ר זי"ע ”ראה עד"ז במאמר פורים תש"ח פ"ו ואילך. ד"ה בלילה ההוא ש"ת (בס' המאמרים)". ראה יהל אור לקאפי' עג ע' 260.

ויקץ כישן ה': תהלים עח, סה.

עורה למה תישן ה': תהלים מד, כד. ראה אוה"ת פ' ראה ע' תשנה. ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"א ע' יב. ובאג"ק שלו חי"ח ע' רכב.

השקיפה ממעון קדשיך: דברים כו, טו. קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ב ח"א ע' קב בשינוים והוספות. ונוסף כאן הוספה וז"ל: דלכאו' צ"ל מפני מה דוקא כשההשקפה הוא מן השמי' אז נמשך להיות וברך את עמך ישראל דוקא. דהנה כתי' רם על כל גוים הוי' שאו"ה מקבלי' חיות מבחי' רוממות כו' ע"ד שממית בידים תתפש כו', וזהו כד סליק קוב"ה לעילא כו' והנהגת העולמות נמשך מבחי' שינה, אמנם ע"ז נא' עורה למה תישן ה' והיינו שיהי' גילוי אוא"ס בבחי' חכמה וחסד ויאר פניו בבחי' פנימיות רצונו, והיינו ע"י המשכת התומ"צ, וזהו הבט משמי' וראה השקיפה ממעון קדשיך מן השמי': פי' שמים.

מן השמים שם מים: ראה בלקו"ת שה"ש יד, א בפי' מן השמים.

שם מים: חגיגה יב, א.

בחי' התורה שנמשלה למים: בספר המאמרים תש"ח שם: [שנאמר הוי כל צמא לכו למים כו' שזה קאי על בחי' התורה כו'].

אנחנו עם בני ישראל נתראים לפניו לדבר חשוב: מובא באוה"ת פ' בלק ע' א'כח. ע"ש.

נפתחו השמים: יחזקאל א, א.

ומי כעמך ישראל: דה"א יז, כא.

מצות צריכות כוונה: ברכות יג, א. זח"ג שו, ב.

שהזהב הוא מנוצץ . . ברשפי אש האהבה: מובא ביהל אור ע' עג.

בכל יום יהיו בעיניך כחדשים: רש"י דברים ו, ו. בשם הספרי.

אני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו.

ואני הוי"ה לא שניתי: מלאכי ג, ו.

וגלה על ראשה: זכרי' ד, ב.

מלשון גולת הכותרת: מלכים-א ז, מא-מב.

שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

בטל רצונך מפני רצונו: אבות ב, ד.

אתכפיי' סט"א: ראה זח"ב קכח, ב ואילך. ולקמן פט, ד ובמ"מ שם.

אין מלך בלא עם: נסמן לעיל ה, א. לקמן נג, ד. מה שמבואר כאן בענין ביטול רצון, מצויין בלקו"ת ואתחנן יא, ג: דאין מלך בלא עם לשון עוממות שהוא יש ודבר ואעפ"כ מבטל רצונו מכל וכל, וכל דבר שאינו בביטול הרצון אינו נק' עבודה כלל (ועמ"ש בפ' שלח ע"פ ועתה יגדל, וע"פ כי עמך מקור חיים). ע"כ.

כי לי בנ"י עבדים: ויקרא כה, נה.

צעק לבם: איכה ב, יח.

ויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו.

ופרעה הקריב: שמות יד, י. וראה שמו"ר עה"פ.

כמ"ש במ"א רוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב. ראה לעיל א, א. ובכ"מ. ראה לקו"ת תצא מ, רע"ג ואולי הכוונה שם לכאן.

מצפון זהב יאתה: איוב לז, כב. ראה בלקו"ת בהעלותך לב, ד. שזהב הוא יראה (לכן נקרא שמאל). לה, ב

ושנים זיתים עלי': זכרי' ד, ג.

שע"י: בבוך תניא-ברוק הגי': שעל ידם.

להשתפך אל חיק אביה: תניא פרק נ. ראה גם לעיל כז, א, ולקמן סז, א וש"נ.

וגם אנחנו נראה . . כמ"ש ומי כעמך ישראל כו': בד"ה זה בספה"מ תשל"ד (הנחה) מוסיף: ”ויש להוסיף בזה דסיום הכתוב (מי כעמך ישראל) הוא גוי אחד בארץ, היינו שישראל הם למעלה מכל האומות [וצ"ע מדוע לא הובא סיום הכתוב בהדרוש, אם זהו מחמת השמטת הצנזור או שכך אמר רבינו הזקן בדיבור]", ע"ש.

ומי כעמך ישראל: דה"א יז, כא.

ביאור על הנ"ל: הנחת אדה"א בסה"מ תקס"ג ע' סד.

תרי"ג מצות הן תרי"ג ארחין שבגולגלתא: ראה זח"ג קכט, א. ובביאור האריז"ל שם. מ"ח מס' א"א ספ"ד. לקו"ת ראה כא, ד.

דכל המצות נק' מצות הוי"ה: ראה לעיל לד, א. ובסה"מ תקס"ג ע' סד מביא ראי' לזה ”וכמ"ש מצוותי". במה שנתבאר כאן שבהקב"ה מניח תפילין יש ב' פירושים א' דהקב"ה הוא ז"א, והקב"ה מניח תפילין הוא המשכת המוחין לז"א ראה ד"ה את ה' האמרת — תש"ל סעי' ד.

הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית ומתפלל: ברכות ו, א. ר"ה יז, ב. פסיקתא דר"כ פ"ה פרשת החודש. ראה גם לקמן סח, א. באוה"ת פ' ויצא תתנה, ב מביא שבזה יש שני פירושים הא' דפי' הקב"ה היינו ז"א קדוש בוא"ו, והתפילין הם מוחין מאו"א הנמשכים, והפי' הב' דתפילין הם ד' מוחין חו"ב והדעת נחלק לחו"ג, והקב"ה היינו אוא"ס ב"ה שנמשך ומשפיל א"ע להיות מתלבש בהמוחין כמ"ש בתו"א פ' מקץ בביאור ע"פ כי עמך מקו"ח ע"ש, ראה גם באוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתקטז. כרך ד ע' א'קמב ואילך. וראה באוה"ת במדבר כרך א ע' ח ”דהיינו התלבשות גילוי אוא"ס עם מוחין ומדות, דהיינו תוס' גילוי אוא"ס בע"ס שלא בדרך ההשתלשלות", ע"ש. וראה באוה"ת פ' ואתחנן ע' שלב. סה"מ תרכ"ז ע' קיא ואילך. פלח הרמון ויקרא ע' תז.

אבא יונק ממזלא: ראה זח"ג רפט, ב ובכ"מ. ע"ח שער הכללים פ"ה.

להיות אוא"ס מתלבש בחכמה: ראה ספר המאמרים תש"ג ד"ה שיר המעלות ע' 23.

כי מי גוי גדול: דברים ד, ז. ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' שלב ואילך. סה"מ תר"ל ע' רצו ואילך.

שעיקר השפעת החכמה הוא בשביל נש"י: ראה גם לקמן סט, א.

עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

ממך הכל כתיב: דה"א כט, יד.

והוא היודע והוא הדיעה: רמב"ם הל' יסודי התורה ב, י.

במאמר דפתח אליהו: ת"ז בהקדמה.

והקב"ה יושב ועוסק בתורה: ע"ז ג, ב. ראה לעיל ב, ב.

והקב"ה מתפלל יה"ר: ברכות ז, א.

דהקב"ה ר"ל ז"א דאצי' והתפילין הן מוחין מאו"א: באוה"ת פ' תבוא ע' תתרפז מציין בענין זה לזח"ג רסב, א בכוונת תפילין ”ומשירותא ומשיכותא דמוחא עילאה סתימאה דעתיקא דאתמשך בההוא ז"א אשתכחו ד' מוחין בההוא ז"א", ע"ש. בלקו"ת שה"ש א, ב. ד, א. יט, ד. מציין לכאן. ראה סידור ז, ג.

וב' פירושים הנ"ל: ראה תורת שמואל תרכ"ז ע' קא. ובד"ה אז ישיר תרס"ח ע' צו. בד"ה פדה בשלום תשל"ח סעי' ד (נדפס בסה"מ מלוקט ב ע' ו) הערה 42 מציין לכאן ”המשך יו"ט של ר"ה תרס"ו (ע' תיט). תש"ג פ"ה (ע' 14). ד"ה יו"ט של ר"ה ה'תשמ"ג ס"א וד"ה אדון עולם תשמ"ג ס"ג ואילך (סה"מ מלוקט ח"א ע' תכא. תל ואילך). ובסה"מ תרס"ו שם שזהו הפירוש למאמרז"ל [שמו"ר פ"ל, ט].

לברר הנר"נ שלהם: ראה לקו"ת בלק סט, ב.

דתפילין שלנו: בהגהת הרה"ח ר' אשר: כתפילין.

באורך נראה אור: תהלים לו, י.

וגלה על ראשה: זכרי' ד, ב.

מל' דאצי' נעשה עתיק לבריאה: ראה ע"ח שער כללות דרושי אבי"ע פי"ג. תניא פ"כ. לקו"ת שלח לט, ד. מסעי צב, ב.

גולת הכותרת: מלכים-א ז, מא.

כד אתכפייא סט"א: זח"ב קכח, ב. ראה בהנסמן לקמן פט, ד.

וכמ"ש בכהאר"י ז"ל: בד"ה חביב אדם תש"ג ע' קסח נסמן לע"ח. וכ"ה גם בלקו"ת אמור לג, ג ובכ"מ. ובדרך מצותיך מצות קדוש השם נסמן לפע"ח שער נפ"א פ"ד ה, ו. וראה ג"כ ע"ח שט"ל דרוש י' יא. לקו"ת נשא כב, א. אמור לב, ד ובכ"מ (כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"ג שם).

למה קדמה שמע לוהי': ברכות יג, א.