עבדו את ה' בשמחה . . ברננה: תהלים ק, ב.

ואיתא בזהר שמחה בצפרא ורננה ברמשא: זח"א רכט, ב. וע' באוה"ת פ' ראה ע' תשנט ”וענין שמחה בצפרא י"ל זהו מ"ש במ"ת ויהי ביום השלישי בהיות הבקר אור כו' בקר דיוסף כמ"ש במ"א" ע"ש. ראה באוה"ת בראשית תרפו, א. ספה"מ עזר"ת ע' מג. סט. בלקו"ת ראה כו, א. תבא מב, ג. שה"ש ה, א מציין לכאן.

מהו צפרא מהו רמשא מהו שמחה ומהו רננה: בהנחת ר' משה בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ח"א: רננה . . שמחה . . רמשא . . צפרא.

פרק שירה: בחסידות מבוארת לד"ה זה מציין שזה ברייתא של פסוקי שירה ותהלה להקב"ה ששומה בפי כל צבא השמים והארץ והצמחים וכל אשר בו רוח חיים, נדפס באוצר מדרשים, ובכמה סידורים ובסידור ר' יעקב עמדין ועוד.

כנודע מענין הניגון: ראה אוה"ת וישב ע' תתקצ, א. וזאת הברכה ע' א'תתסא.

(כי . . מרירות כו'): המוסגר נמצא גם בבוך 1824.

וצדקתך ירננו: תהלים קמה, ז. לקמן ק, ד. בלקו"ת ואתחנן ח ב. בביאוה"ז להצ"צ ע' לב. בסה"מ תרכ"ט ע' קלז — מציין לכאן.

צדק היא מלכותא קדישא: ראה ת"ז בהקדמה יז, ב. בהנחת ר' משה בן אדה"ז מציין: כמאמר אליהו [ת"ז בהקדמה פתח אליהו יז, ב].

מאזני צדק: ויקרא יט, לו.

צדק מלאה ימינך: תהלים מח, יא. בהמשך מי יתנך תרמ"ב ע' רצא מציין לכאן, ע"ש.

(מאזני . . דיליה): המוסגר נמצא גם בבוך 1824.

כי מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

וזהו מלכותך . . שכשמו כן הוא אין לו סוף: מובא בד"ה חייב אדם לברך תרל"ח פרק יא. ובד"ה מי יתנך תרמ"ב פרק ה.

שקודם בריאת העולם לא היה בחי' זמן ומקום כלל: ראה סידור עה א בשם הרב המגיד. דרך מצותיך נז, א ואילך. ספר החקירה קיב, ב בענין שעור זמן.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

בבחי' בטול והתכללות: בבוך 1824 ליתא.

אליו ולא למדותיו: פרדס שער לב רפ"ב בשם הספרי.

זכר רב טובך: תהלים קמה, ז. ראה דרך מצותיך ד"ה ואולם ס"ג.

אמרו צדיק כי טוב: ישעי' ג, י.

כי כל בשמים ובארץ: דה"א כט, יא.

רמשא היא מדת לילה: קטע מכאן מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'כה.

מלכותך מלכות כל עולמים מלשון העלם: פסחים נ, א. ע' מזה בלקו"ת בד"ה תקעו בחודש שופר (הראשון) פ"א.

רמזו בגמרא שצריך להזכיר מדת לילה ביום: ברכות יא, ב. וראה אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרפו. וראה גם בלקו"ת פ' במדבר ח, א.

שמבואר בזהר לאכללא כו': ראה זח"ג קעח, א ובכ"מ.

ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.

נפשי אויתיך בלילה: ישעי' כו, ט. ראה תניא פמ"ד. לקו"ת ואתחנן ח, א. אוה"ת בשלח ע' תי. פ' כי תשא ע' ב'יד.

לאדבקא רוחא ברוחא: ראה זח"ב קכג, ב.

המלאכים בקשו תורה תנה הודך על השמים: תהלים ח, ב. שבת פח, ב.

והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

אנכי מי שאנכי: נסמן לעיל א, א.

כי הגם שממטה למעלה כתיב בואו לפניו ברננה שא"א להיות בחי' העלאה והתכללות כ"א בבחי' צדקתך: ומ"מ כל השכר והעונש והטוב או ההפך נמשך מלמעלה מעלה — ביאוה"ז לצ"צ ע' לב בארוכה.

המשפילי לראות: תהלים קיג, ו.

השוה ומשוה קטן וגדול: פיוט האוחז ביד — לימים נוראים.

(כנודע . . החיצונים כו'): המוסגר נמצא גם בבוך 1824.

רמ"ח מצות הם רמ"ח איברין דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.

וכן לדבר הלכה: שבת ל, ב. פסחים קיז, א.

כי באו לפניו ברננה תחלה: ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשעב שבזהר מפרש באופן אחר ומסיים ”וכמה פנים לתורה".

ימלוך ה' לעולם: תהלים קמו, י.

בצלמנו כדמותנו: בראשית א, כו. קטע מכאן מובא בלקו"ת במדבר ו, ב. באוה"ת פ' ראה ע' תשצג. ובפ' ויצא כרך ה תתנו, ב.

ציון המצוינת: סדר הושענות ביום ב' אבן שתיה.

הם רומזים להרוחניות: ראה גם סה"מ תקס"ד ע' צב. וע' ערב. אוה"ת בשלח ע' תעג.

עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

לבושיה כתלג חיור: דניאל ז, ט.

כי ברוך מלשון המבריך הגפן: כלאים רפ"ז. ראה ד"ה כי תשא תשל"ד ”דענינו ברכה והמשכה ממקום שלמעלה ממנו" — (מהנחה בלתי מוגה).

ויקראו לפניו אברך: בראשית מא, מג.

אברך . . המקשר ומשפיע: ראה אוה"ת פ' שלח ע' תפא שמקשר זה לזח"א קצו, ב.

וענין ברכה זו: מובא בלקו"ת דברים א, ג.

כשיש אתעדל"ת אזי נק' כנסת ישראל בבחי' ציון: ראה לקו"ת ויקרא ב, ג. וראה באוה"ת בראשית כרך ז תתתנ, א וריש ע"ב מה שהקשה לכאן.

אזי נק' כנסת ישראל בבחי' ציון וסימן לאור הרוחני הנשפע ונמשך בה: באוה"ת פ' ראה ע' תשצג ”והיינו שאז כנס"י מקבלת כל האורות שלמעלה ממש הנמשכים בז"א בבחי' יסוד שלה הנקרא נקודת ציון". ועי' בענין נקודת ציון בלקו"ת תצא לה, כ.

וכנודע בזהר: ראה ת"ז תי' נה. זהר חדש פ' יתרו (לז, א). ראה לקו"ת תזריע ד"ה שוש תשיש, ועוד.

ולציון יאמר איש ואיש: תהלים פז, ה.

שו"ה זכר — דהיינו בהקדים: עד תיבת ואח"כ. בבוך 1824 בשינוי: דהיינו בהקדים בחי' רינה לצאת מנרתק הגוף ולבושי הנפש הבהמית כו': ואח"כ.

למעני למעני אעשה: ישעי' מח, יא.

הנה ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג.

ונחה עליו רוח ה': ישעי' יא, ב.

כי הנני בא ושכנתי: זכרי' ב, יד.

נר חנוכה שתקנו על פתח הבית: שבת כב, א. שו"ע או"ח סי' תרעא.

פתחו לי שערי צדק: תהלים קיח, יט.

שו"ה הפתח — ברשות הרבים . . אל ה': מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקו.

ביאור ענין רני ושמחי: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ו ח"א.

ציון לשון זכר ול' נקבה: מובא באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'קפא וע' ב'רפג.

יסוד דנוק': ראה יהל אור ע"פ צדיק כתמר ע' שלה.

המלאכים . . כל בעלי השיר יוצאין בשיר: שבת רפ"ה. ראה לעיל ז, ג. לקמן קיג, ג. וראה סה"ש תש"ג ע' קיא.

יוצאין מן הכלי: ראה לקמן קיג, ג.

יומם דאזיל עם כולהו יומין: ע"ח שכ"ה דרוש ב'. פע"ח שער חה"ס פ"א. שערי מאמרי רשב"י פ' יתרו תרומה ואמור. וראה זח"ג קב, א. קצא, ב.

נכספה וגם כלתה נפשי: תהלים פד, ג.

ונפשי אויתיך בלילה: ישעי' כו, ט.

וצדקתך ירננו: תהלים קמה, ז.

ובזה יובן ענין רננא ברמשא מדת לילה: מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'כה.

אלקים אל דמי לך: תהלים פג, ב. באוה"ת נ"ך שם מוסיף: ”עיין זח"ב תרומה דק"מ ע"א, ור"פ תצוה קע"ט ב'".

נתן זמירות בלילה: איוב לה, י.

ולכן עבודת המלאכים: מובא באוה"ת פ' בראשית כרך ג תקנו, ב. ובלקו"ת לג"פ לב, א. ומסיים שם שמזה מובן דלגבי המלאכים תופס העולם איזה מקום והיינו לפי ששרש המלאכים הוא מבחי' מל' בלבד אשר משם שרש המקום והזמן. וראה גם בד"ה חייב אדם לברך תרל"ח פרק יא — סה"מ תרל"ח ע' קטו.

דבריאה — ומל' דיצירה: באוה"ת שם ובתרל"ח נוסף ”הוא מקור ושורש המלאכים דיצירה כו'". [בתרל"ח — כנ"ל].

מכל — או"א זו"נ: באוה"ת שם ליתא תי' זו"נ.