בד"ה בשעה שהקדימו ישראל: לקו"ת במדבר יג, ב.

והיתה נפש אדוני: שמואל-א כה, כט. ראה פי' הפסוק באוה"ת נ"ך כרך א ע' כט בשם מהרש"א.

וזהו והיתה נפש אדוני . . ע"י היומין ולבושין דתומ"צ: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' לא.

אבן במרגמה: ע"פ משלי כו, ח. וראה לעיל לח, ג. בסה"מ תרכ"ז ע' לג מציין לכאן.

במקור החיים: בסה"מ תרכ"ז ע' לט מציין ע"ז: ”ופי' במקור החיים היינו כמ"ש תרומה קמ"ב ב' הנ"ל וההיא נשמתא אתקשרת באא"ס והו"ע בינה שבה מאיר התגלות עתיק וכמ"ש בתו"א ע"פ לך לך בענין הוא דא עתיקא ולכן היא המאירה בגעה"ע, ובאגה"ק סי' כט ד"ה א"ח עט"ב פי' בצרור החיים היינו בבחי' כתר וצחצחות כו' וכדי להיות הנשמה עולה כ"כ למעלה זהו ע"י המצות והיינו כמ"ש בד"ה לבאר ענין שבת שבתון ובד"ה כי ביום הזה יכפר פי' הפסוק אני כברוש רענן" עכ"ל.

השש שנים הם הזמן שית אלפי שני: ראה גם לקמן צו, א.

שית אלפי שני: ראש השנה לא, א. סנהדרין צז, א. ראה לקו"ש חכ"א ע' 453.

ונתתי עשב: דברים יא, טו.

כעדר הרחלים: שה"ש ו, ו.

ע"פ שיניך כעדר הרחלים: לקו"ת שה"ש לו, ד ואילך.

חנם בלא מצות: ראה ספרי בהעלותך יא, ה.

צדיקים אין להם מנוחה: ברכות בסופה.

שאין עוד עליי' למעלה הימנה: ראה ביאוה"ז להצ"צ פ' ויצא ע' קיב. ראה גם ד"ה מים רבים תרל"ו פרק עו. בסה"מ תר"מ ח"ב ע' תרצב: מסיום דואלה המשפטים משמע דקאי על אלף השביעי, ומסיום הביאור [עו, ג] משמע דקאי על ימוהמ"ש שיהי' כמצות רצונך. ע"ש.

בהמות הייתי עמך: תהלים עג, כב.

ממ"ש ע"פ מים רבים: לעיל פ' תולדות.

יאמרו ליצחק כי אתה אבינו: שבת פט, ב.

רבקה של שלש שלש בקר: עירובין יז, ב. ראה לעיל יח, א. אוה"ת פ' קרח ע' תשטו.

יש ב' בחי' מדות: נתבאר שער האמונה לאדה"א פס"ח ואילך. שער היחוד פכ"ה.

כתר עליון: ת"ז תי' ע (קלה, ב).

אוכם אוכם הוא: ב"פ אוכם, כן הובא גם בלקו"ת ביאור זאת חקת ס"ה.

ואלה המשפטים: ראה אוה"ת משפטים ע' א'קכה.

וזרעתי את בית ישראל: ירמי' לא, כז.

בהמה בגימטריא ב"ן: בלקו"ת צו ח, ב מציין לכאן.

ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

עולם הכסא הוא עולם הבריאה: קטע מכאן מובא ביהל אור ע' שמג.

הגם שלגבי מטה נחשב הדעת גדול: בלקו"ת ויקרא ג, ד מציין לכאן.

אדם ובהמה תושיע ה': תהלים לו, ז.

אבל אדם דאצי' הוא בחי' אדמה לעליון: ”ר"ל ז"א הוא אדמה לעליון עתיק יומין" — אוה"ת בראשית כרך ה תתקנג, א. ראה אוה"ת ויקרא כרך ד ע' תתקסד.

אדמה לעליון: נסמן לעיל סט, ב.

שאינו רק מהעלם אל הגילוי: פרדס שער טז. באוה"ת בלק ע' תתקפד, ובאוה"ת ענינים ע' רא ואילך שואל ”איך אצי' אינו רק מההעלם אל הגילוי והכתיב והחכ' מאין תמצא, ומבואר הפי' שהוא יש מאין וכמ"ש בתניא ח"ב פ"ט, וצ"ל הפי' דלגבי א"ס ממש הסוכ"ע החכמה הוא יש מאין . . אך מה שנק' אצי' ואדמה לעליון ר"ל לגבי א"ק שנק' ג"כ בשם א"ס בהשאלה לפי שהוא למעלה מהכלים דאצי' . . ולגבי בחי' א"ק נקרא אצי' אדמה לעליון שאינו רק מהעלם אל הגילוי" ע"ש.

גילוי א"ס ממש: עי' לקו"ת פ' ואתחנן פ"ב. מאמרי אדה"ז ענינים ע' קפב. ובאוה"ת פ' ואתחנן ע' רכז וז"ל: וצ"ע דלכאורה סותר למ"ש בד"ה ואתחנן פ"ב, ויש ליישב דמש"כ וכן מ"ש בביאור ואלה המשפטים זהו לפ"ד הפרדס שער עצמות וכלים, ומ"ש בד"ה ואתחנן זהו לפ"ד הר"מ מקראנטי הובא בפרדס שער המל' פ"א שאעפ"י שהפרדס השיג עליו עכ"ז לפי קבלת האריז"ל בענין הצמצום ומק"פ יש ליישב דבריו על נכון ושהע"ס שרשם מהרשימו שמשם שרש הכלים אמנם גם דעת הפרדס ושטתו יש ליישב ג"כ עכ"ל. ראה ג"כ ד"ה פקודא ליתן מחצית השקל לכ"ק אדה"ז (נדפס בקונטרס בפ"ע נ.י. תשכ"ג). ובביאוה"ז להצ"צ פ' לך לך ע' כט. ועמוד עג. באוה"ת בראשית כרך ה תתקנג, א מוסיף ”(וע' בעבה"ק ח"א פ' בגד"ה ונת' במ"א)".

ובא לידי גילוי בחכמה: ראה אוה"ת שמות כרך ח ע' ב'תתקצח. ובאוה"ת ואתחנן ע' קכב.

בבריאה התחדשות יש מאין: ראה לקו"ת מסעי צה, א. סה"מ תקס"ג ע' רצג. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תסג. ביאוה"ז להצ"צ ע' כט. אוה"ת ענינים ע' קנח.

ואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כו. באוה"ת ע' א'קכה יש כאן הגה"ה בענין בריאה יש מאין.

עשב (ע"ב שי"ן: ת"ז תי' נא. ראה זח"א כה, ב.

תלמוד בבריאה: נסמן לעיל יז, א.

קנין הוא באצי': ”דכמו הקנין הרי הוא אותו הדבר שהי' מקודם אלא שנעתק מרשות לרשות, כך הוא גם בכללות האצי' שאינו דבר חדש כ"א הוא רק גילוי ההעלם בלבד כידוע" — ד"ה נר חנוכה תש"כ.

כמאמר ברוך עושך: בנוסח קידוש לבנה.

ברוך עושך . . ברוך קונך: ”כנוסח האריז"ל (כסדר ד' עולמות אבי"ע) — ובמס' סופרים (פ"ב ה"ב) לפנינו בשינוי סדר (בר"ת יעקב). וראה טאו"ח סו"ס תכו". — לקו"ש חל"ה ע' 41 הערה 21. בענין ד' קנינים — ראה אוה"ת ענינים ע' צב.

לעשות מלאכתו: בראשית לט, יא.

והנה אצי' . . וזהו נשמה דאצילות: ראה ד"ה וספרתם בסה"מ תרס"ו ע' ריז.

אשר התהלכתי לפניו: בראשית כד, מ.

משה הוא משמטה ראשונה: ראה לעיל נא ד. ושם נב, א.

כי מן המים משיתיהו: שמות ב, י.

ונחנו מה: שמות טז, ז.

כדור הארץ . . בראשם למטה: ראה במאמרי אדה"ז תקס"ב ע' רצג. ובאוה"ת נ"ך כרך א ע' תרסט.

תלת חללין דגלגלתא: ראה לקמן פג ד שמציין לזח"ג רסב, א.

בעגולים סוכ"ע: באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תצד כ' וז"ל: ”וע' בתו"א בביאור ואלה המשפטים מבואר עגולים הוא סוכ"ע ויושר הוא ממכ"ע, ועם היות ביושר יש ג"כ מקיפים, אך ההפרש בין מקיפים דיושר לבחי' העגולים היינו שהעגולים הם בחי' מקיף למקיף וכמו ערך הבית לגבי הלבוש" ע"ש בארוכה בענין עגולים ויושר. ובמאמרי אדה"ז תקס"ח ע' שיט ואילך. ראה אוה"ת תרומה ע' א'תסד. ועוד.

וכ"ז . . בחי' פנימיות: ראה אוה"ת פ' יתרו ע' תתא.

שמשה משה לא פסיק טעמא: שמות ג, ד. זח"ג קפז, ב.

כי אברהם שבבריאה ושבאצילות אינם מסוג א': באוה"ת שמות ע' נט. ובסה"מ תר"ל ע' נו מציינים לאגה"ק סי' טו.

עיין בהרמ"ז פ' תרומה בדף קל"ד ב': ראה אוה"ת פ' שלח ע' תמד. סה"מ תר"ל ע' נז. וראה גם לקו"ת בלק עג, ב.

ואברהם בא בימים יומין עלאין: בראשית כד, א. זח"א קכט, א. ראה לעיל טז, א ובמ"מ לשם. באוה"ת פ' פנחס ע' א'קצט ובאוה"ת שבועות ע' צא מציין לכאן. וראה לקו"ש חל"ב ע' 12 בפי' הבעש"ט.

כצרור אבן במרגמה: ראה לעיל לח, ג.

ובשביעית יצא לחפשי: שמות כא, ב.

חנם בלא מצות: זח"ג קח, א.

יש מאן דאמר מצות בטלות לע"ל: נדה סא, ב. וראה אגה"ק סי' כו.

כמ"ש ביחזקאל: סי' מג.

ויראו את אלקי ישראל: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ח ע' סד עם הגהות מהצ"צ. בבוך 1113 נה, א גוכתי"ק הצ"צ, בכותרת: תורת שבת פ' משפטים תקסחי"ת. כנראה מהדו"ק בלי כמה הגהות שנדפסו כאן. וכן יש שם הגהות שלא נדפסו כאן. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. המאמר (בשינויים) והגהות באוה"ת ע' א'רסו. א'רעו. כרך ח ע' ג'מו. המאמר נזכר בלקו"ת ויקרא ב, ב. מטות פא, ג. סה"מ תרס"ט ע' קסז.

ויראו את אלקי ישראל: שמות כד, י.

תחת רגליו . . ועל דמות: יחזקאל א, כו. וכ"כ בלקח טוב ”ותחת רגליו זה כסא הכבוד", ראה תורה שלמה כאן אות פז (כרך יט ע' רסט).

ואל אצילי בני ישראל: שמות כד, יא.

אין לו גוף: ראה פיוט ”יגדל".

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

אתה הוא קודם שנברא: ראה לעיל לו, א. לח, ב.

שמלך שמו נקרא עליהם: ע"פ פיוט אדון עולם.

אדם אתם: יחזקאל לד, לא. בבוך 1113 נוסף הגה"ה: (שהכהנים לוים וישראלים הם נגד ג' קווים שבבחי' ציור אדם כהנים חסד כו').

ישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחלתו. ראה בהנסמן לעיל נ, ב.

ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר: שמות כה, ח. כן הובא בלקו"ת ר"פ נשא. ועוד. ובכ"מ. עי' בראשית חכמה שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו. ובשל"ה שער האותיות אות ל. מס' תענית רד"ה מענין העבודה. פ' תרומה חלק תו"א שכה, ב. שכו, ב. ועוד — לקו"ש ח"ג ע' 106.

מכון לשבתך: שמות טו, יז.

שבא נחש על חוה: שבת קמו, א. זח"א קכו, א.

שבמ"ת פסקה זוהמתן . . ע"י חטא העגל . . חזרה הזוהמא: כ"ה בזח"א נה, ב. קכו, ב. שם ח"ג קצג, ב. ועוד, ומה דמשמע בשבת (קמו, א) ובע"ז (כב, ב) דלא חזרה וכן הוא בזח"ג (יד, ב) — מבואר בניצוצי אורות שם דלא כל הזוהמא חזרה, ועיין ג"כ חדא"ג מהרש"א יבמות קג, ב — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בפתח דבר לקונטרס קב (חה"פ תשי"ב).

שהגוף נקרא משכא דחויא: ראה תרגום יונתן בראשית ג, כא. וראה לעיל טז, ב. ולקמן קי, ד ובמ"מ לשם.

כי חלק ה' . . עמו: דברים לב, ט.

שהנשמה א"צ תקון לעצמה: תניא פל"ז מע"ח שער כו.

ועצמותיך יחליץ: ישעי' נח, יא.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

נודע בשערים בעלה: משלי לא, כג.

בכל חד לפום מאי דמשער בלביה: זח"א קג, ב. תניא בהקדמה. ובארוכה בלקו"ת מסעי פה, ב.

ויש נשמות שהן כלי לבחי' המדות: ”כמו חסד דרועא ימינא" — אוה"ת כאן ע' א'רסז. וראה שם בארוכה.