והוי שפל רוח בפני כל אדם: אבות פ"ד מ"י. עי' לקו"ש ח"ד ע' 1212.

כמראה אדם בכף הדמיון: בספר הערכים-חב"ד ח"א במילואים לערך אדם העליון טור תרפב שהדיוק כאן כי הוא למעלה מבחי' אדם, אמנם בלקו"ת מטות פא, ג, חינוך (שבשע"ת לאדה"א ח"ב) פי"ח ואילך. אוה"ת ואתחנן ע' פו. לקו"ת לג"פ נג, ד. ובד"ה עיר קטנה תרכ"ו איתא שדמות כמראה אדם הוא למטה מבחי' אדם עצמו.

כי לא אדם הוא: שמואל-א טו, כט. ראה לעיל עא, ג. ובד"ה באתי לגני תשכ"ח סעי' ד (סה"מ מלוקט ח"ב ע' רמג).

ועשיתם אתם וארז"ל כאלו עשאוני: ויקרא כו, ג. זח"ג קיג, ב. וראה ויק"ר לה, ו. ”דר"ל כאלו עשאוני בבחי' כמראה אדם" — אוה"ת פ' משפטים ע' א'רעט. בבוך 1113 נוסף כאן קיצור: (שנש"י ממשיכים להיות הוא ית' מתלבש בבחי' כלים ומדותיו ית' להיות כמראה אדם וכמ"ש ג"כ במ"א בפי' אני ה' אלקיכם שנש"י ממשיכי' שיתלבש בש' הוי' כו'. והיינו כי בחי' אדם היינו מדותיו ית' שבאצי' שהן בחי' עם הנחלקי' לג' קוין חנון ורחום שהן בחי' ציור אדם חסד דרועא ימינא וגבורה דרועא שמאלא ותפארת גופא הוא מדת הרחמים הכלולה מחו"ג ולכן נק' ת"ת כו' ונש"י נמשכו מבחי' כלים דע"ס הנ"ל ע"כ נק' ג"כ אדם אתם ולכן כמו שלמעלה הע"ס הם כלי' לגילוי א"ס ב"ה כמ"כ הם נש"י בחי' כלי' לגילוי האור גם למטה והם ממשיכי' שיהי' התלבשו' אור א"ס בע"ס דאצי' ובבי"ע כו' וזהו פי' כאילו עשאוני).

וישב ה' מלך לעולם: תהלים כט, י.

הכסא . . שהוא בחי' לבוש: ראה שרש מצות התפלה פכ"ד.

גופו וידיו למעלה מהכסא רק רגליו הם מושפלים: נתבאר באוה"ת בראשית כרך ג תעא, א ושם מציין לכאן.

והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

וברא כרעא דאבוה: נסמן לעיל א, ב.

שש מאות אלף רגלי העם: במדבר יא, כא.

שמע ישראל: דברים ו, ד.

טהורה היא: ראה לקו"ת ראה כז, א ובמ"מ לשם.

וכעצם השמים לטהר . . וכן תרגום צהרים טיהרא: שמות כד, י. ראה ת"א עה"פ תבוא כח, כט. וראה פרש"י ות"י עה"פ מקץ מג, טז. יומא נט, א. אוה"ת משפטים כרך ז ע' ב'תשלז.

מבחי' טהירו עלאה שבזוה"ק: זח"א טו, א.

דע מאין באת: אבות פ"ג מ"א.

בפ' שלח ע"פ אני ה' אלקיכם: לקו"ת פ' שלח.

עמ"ש בפ' שלח ע"פ . . וגו': בבוך 1113 ליתא.

שו"ה וזהו ביאור — בפי' ועל דמות כסא: בבוך 1113: בפי' ועל הכסא כו'.

מחנה מיכאל כאריה שאג: ראה לעיל ג, א.

ישראל לי ראש . . וכמ"ש במ"א: וראה לעיל נ, ב ובהנסמן לשם.

האבות הן הן המרכבה: נסמן לעיל ד, ג.

וכמ"ש באגה"ק: סי' כ (קל, א). וראה שם בליקוט פי' — חיטריק.

אפשר שלא נשתנה מהותן: ראה ד"ה פתח אלי' תרנ"ח (הגהות לתו"א) אות ב. היינו בבחי' נשמות דאצילות ממש שירדו רק בדרך מעביר בריאה יצירה עשי' ולזאת גם למטה הן אצי' ע"ש.

מאיגרא רמה: ע"פ לשון חז"ל חגיגה ד, ב.

וכמ"ש במ"א שהאותיות נק' סוסים: עי' לעיל סב, ג. ולקמן צא, ב. צז, ד. ובכ"מ.

כי תרכב על סוסך: חבקוק ג, ח.

אתא ואייתי מתניתא בידי': שבת יט, ב. וש"נ.

ואתה מרבבת קודש: דברים לג, ב.

בספר יצירה: פ"ד מט"ז. וראה לעיל נו, ב.

אבן מאסו הבונים: תהלים קיח, כב.

כמארז"ל דהרהור לא עביד מידי: ראה זהר אמור קה, א.

ובד"ת . . כתיב למוצאיהם בפה דוקא: משלי ד, כב. עירובין נד, א.

ועמ"ש במ"א ע"פ מזוזה מימין: לעיל מב, א.

הקב"ה קורא ושונה כנגדו: תדב"א רבה רפי"ח.

דבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.

הבה נלבנה לבנים: בראשית יא, ג.

בענין האותיות . . שיש בהם ג"כ ב' בחי': בלקו"ת שה"ש כח, א מציין לכאן.

כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם: זכרי' ב, י.

חולין שנעשו על טהרת הקדש: חגיגה יט, ב. וש"נ. ראה לעיל יב, ב. יג, א.

לה"ק נמשך מבחי' קדש העליון: ראה הגהת כ"ק אדמו"ר הצ"צ בסה"מ תקס"ח ע' סט. בענין לשון הקודש, ראה אוה"ת פ' ראה ע' קצח ואילך בשם הפרדס ושל"ה. נ"ך כרך ב ע' תתקד.

בגמ' יש כמה מלות לשון ארמי: ראה בארוכה בלקו"ש חכ"א ע' 447 שמציין מלקמן עח, ג ”מצינו בתנאים ואמוראים שדברו בלשון ארמי הכי השתא כו'" — וצ"ע שה"ז לשון גמרא ירושלמית ובבלית רובה. וראה רש"י (סוטה מט, ב ד"ה) לשון סורסי קרוב הוא ללשון ארמי ואומר אני שזה לשון גמרת ירושלמי כו', ע"ש.

ואני חומה זו תורה: שיר השירים ח, י. פסחים פז, א. יבמות סב, ב דקאי על תושבע"פ. ראה לקו"ת ואתחנן י, א. בסה"מ תקס"ח ע' עו ”ולכאורה אין מאמר זה מובן דמה שייכות יש לתורה להיות נקראת בשם חומה דוקא". ושם בע' עז מבאר השייכות דפסוק זה לכאן.

עשה תורתך קבע: אבות פ"א מט"ו. ראה מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קנז. סה"מ תרכ"ט ע' כז. תא. תרל"ג ע' קלז — בפי' קבע.

לבנת הספיר שמאירים כספירים: ראה אוה"ת פ' משפטים ע' א'רפו. ובס' החקירה ע, ב ב' פי' בספיר א' דעת רבינו סעדי' גאון שהוא גוון לבן, והב' דעת האבן עזרא שהוא תכלת ע"ש. ועיין באוה"ת בראשית כרך א' קז, ב. וביאוה"ז לכ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' עב.

ומלכותו בכל משלה: תהלים קג, יט.

מקום ספיר אבני' לא ידע אנוש ערכה: איוב כח, ו. יג. ראה לקו"ת שה"ש כא, ב.

אשר ברא אלקים לעשות: בראשית ב, ג.

לעשות לתקן בידי אדם: ראה פרש"י לב"ר פי"א, ז. וראה לעיל יז, ד. תו"ח בראשית כ, ג. כה, ג.