שצירוף בשר של לה"ק: ראה בשיחת ש"פ משפטים תשמ"ט הערה 121: ”שרבינו הזקן נקט דוגמא מ”בשר" דוקא . . ולכאורה אי"ז נוגע לתוכן הענין המבואר . . ע"ד החילוק שבין לה"ק לשאר הלשונות — לרמז שבירור התחתון (ע' לשון) הוא באופן שחודר אפילו ב”בשר" עכ"ל.

בפרדס שער האותיות ובשל"ה: פ"א. בשל"ה בתחלתו בחלק בית נאמן, בטעם שנקרא לשון הקדש. ראה אוה"ת וארא ע' קצח.

ר"ע הי' דורש על כל קוץ: מנחות כט, ב. ראה לעיל ו, ג. לקו"ת האזינו עג, ב.

שו"ה רואים — להתעלות: בגוכתי"ק נוסף: עפ"י תנאי' הנ"ל שיהי' העסק במו"מ בקרירות וכפי הכרחי: וע"י מס"נ.

גליף גליפו בטה"ע: זח"א טו, א. וראה בד"ה על שלשה דברים תרנ"א.

ועמ"ש במ"א בפי' השמים כסאי: ראה לעיל א, ב.

מן המים משיתיהו: שמות ב, י.

תורה צוה לנו משה: דברים לג, ד.

ונגש אל ה': יתרו כ, יח.

דודי שלח ידו: שיר השירים ה, ד.

ביאור ע"פ ותחת רגליו: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ח ע' ע עם הגהות הצ"צ.

שמל' דאצי' נעשה כתר לבריאה: ע"ח שער מו פ"ב. פ"ה. פ"ו. ועוד.

נה"י לבר מגופא: זח"א כא, ב.

בשתים יעופף: ישעי' ו, ב.

וכמ"ש בזוהר פ' משפטים . . רישא דמלכא אתתקן בחו"ג: ”פי' איתתקן בבחי' גילוי אורות בכלים שהרי בידי' מתגלה הכל בבחי' פעולה והמשכה ממש מאין ליש" — סה"מ תקס"ח ע' עא.

ברא כרעא דאבוה: נסמן לעיל א, ב.

משא"כ בחי' נצח . . ונק' בחי' רגלים לבר מן גופא: ”כלומר מפני שנבדל יותר מן בחי' הארת המוחין שבראש נק' לבר מגופא" — סה"מ תקס"ח ע' עא.

נה"י דא"ק מסתיימין בעשי': לכאורה תמוה דהלא ידוע שיש פרסאות המפסקת — ראה בד"ה והי' אמונת עתיך תרנ"ב שבחי' א"ק להיותו בחי' אור כללי שממנו נמשך התהוות העשי' כמו האצי' ולזאת הוא נמשך בעולם העשי' ג"כ להוותו. ע"ש בארוכה. בסה"מ תקס"ח ע' עב מציין הצ"צ ”עמ"ש בענין רגלי א"ק באג"ה בד"ה איהו וחיוהי גבי ואין זה אלא משום דרגלי א"ק מסתיימים בתחתית העשי' ותחת רגליו מאיר אור א"ס ב"ה הסוכ"ע בלי הפסק רב ביניהם רק עיגולי א"ק לבדו" עכ"ל. ומשם יש להעיר להדרוש דכאן בענין ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר". ראה גם אוה"ת ענינים ע' פט. סה"מ תרל"ח ע' תעח בהנחת כ"ק מהורש"ב.

והפרצופים . . אנא אמלוך: ראה באוה"ת בראשית כרך ו תתרלה, ב בהביאור לד"ה השמים כסאי סעי' ד. לקו"ת לג"פ שם ח, ב. [ובסה"מ תרל"ח ע' רסו] שבמ"א מבואר שנה"י דא"א מתלבשים בבי"ע. ע"ש. ובאוה"ת בלק ע' תתקעג.

ענין א"ק הוא בחי' מחשבה אנא אמלוך: ראה ס' הערכים-חב"ד ערך אדם קדמון. וש"נ. אוה"ת ענינים ע' פז.

בד"ה למנצח על השמינית: בסידור שער המילה. וראה בלקו"ת פ' תזריע.

והכלים בלתי בע"ג: ראה אגה"ק סי' כ. אוה"ת ענינים ע' רסג ואילך. ובד"ה והי' אמונת עתיך תרנ"ב בענין כלים דאצי'.

משה שהי' מבחי' אצילות: ראה לקו"ש ח"ט ע' 204. וראה שם הערה 7.

יחזקאל לא ראה אלא בבריאה: ראה ע"ח שער ק"נ שמ"ט פ"ב. ובכ"מ מובא: יחזקאל ביצירה.

הנה ידוע דמ"ה מברר וב"ן מתברר: בתקס"ח ע' עד מציין שכ"ה בע"ח בכמה דוכתי. באוה"ת בשלח ע' תרכה מציין ”(ע' בהביאור ע"פ מי מנה)".

מ"ה . . הבטול בעצם . . וב"ן . . ביטול היש: באוה"ת בשלח ע' תרכה: ”(וע' מזה בסדור בדרוש בהמ"ז בענין ברכה והודאה)". ענין שם מ"ה — מבואר בדא"ח בכ"מ שם מ"ה הוא בחכמה שעל שם זה נקרא חכמה כח מ"ה, וענין בחי' מ"ה הוא בחי' הביטול לאלקות שזה בא מצד החכמה שהוא בחי' מהות הביטול — ד"ה דרש ר' לוי בר סיסי תרל"א.

ב"ן הוא בחי' ביטול היש: דהיינו מה שהוא יש ודבר מ"מ יתבטל לאין המהווה אותו — ד"ה דרש ר' לוי בר סיסי תרל"א.

ומחנה מיכאל אהבה . . להיות ביטול בעצם: באוה"ת בשלח ע' תרכה: ”(ר"ל זהו בירור ב"ן וע' בד"ה ואלה שמות בענין מיכאל עומד ומקריב נשמות הצדיקים)". בלקו"ת מטות פב, ג. מציין לכאן בענין אותיות דמ"ה וב"ן.

דבר המביאן לידי גילוי . . הוא בחי' האותיות: בהכרח שיהי' בו איזה כלי שיאחז בו האור והוא בחי' אותיות שבשכל שהם הנק' כלי שבהם מלובש האור — ד"ה דרש ר' לוי בר סיסי תרל"א.

אותיות שם מ"ה נק' אבנים: בסה"מ תקס"ח ע' עה מציין לזח"ב קפז, ב. וראה ביאוה"ז לאדה"א נב, ד ואילך. וביאוה"ז להצ"צ ע' ערה ואילך.

אב"ן א' ב"ן: ראה מאו"א א, ד.

כי כארבע רוחות השמים פרשתי: זכרי' ב, י.

ולא גלו ישראל: פסחים פז, ב. ראה תו"ח ר"פ חיי שרה. ביאוה"ז לאדה"א קלה, ד ואילך.

וכמו שמצינו בתנאים ואמוראים שדברו בגמרא בלשון ארמי: נת' בארוכה בשיחת ש"פ וישב תשמ"ח. באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקה ”בא"י היו מדברים בלה"ק ובבבל בלשון ארמי'". וראה שם ע' תתקד שתרגום שהוא לשון ארמי הוא בק"נ, לכן קדוש הוא משאר לשונות של עו"ג. בסה"מ תקס"ח ע' עו ”דברו בלשון ערבי ובלשון ארמי".

שהוא ענין העלאת הלע"ז ללשון הקודש: ראה אגה"ק סי' כה (קמא, א). לקו"ת שה"ש יג, ד. אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקד ואילך. ובשיחת ש"פ וישב שם.

אמרו הבה נלבנה: בס' החקירה עא, א ”ואדמ"ו נ"ע פי' . . שזה הי' התיקון ע"י בחומר ובלבנים כו' ועי"ז נעשה בחי' לבנת הספיר". ע"ש.

לבנת הספיר אותיות של שם ב"ן . . ועצם השמים . . שם מ"ה: באוה"ת משפטים כרך ז ע' ב'תשלז מוסיף ע"ז ”(שהוא הביטול בעצם ולא ביטול היש ולכן נק' עצם השמים, ועמ"ש ע"פ זאת הפעם עצם מעצמי ובד"ה ויקחו לכם איש יעו"ש)". ועיין בביאוה"ז לכ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' עג. ובאוה"ת חיי שרה קח, א, שמציין שצ"ע מכאן למ"ש בלקו"ת פ' בחוקותי מז, ג ”דבקשת משה הראני נא את כבודך פי' שיראה א"ס שלא בבחי' כלי והשיבו כי לא יראני כו' . . ואם ע"י הכלי רואי' עצם האור א"כ הרי הראה". ע"ש. ובס' החקירה עא, א מציין לכאן ”פי' דכעצם השמים הוא בחי' עליונה יותר מבחי' לבנת הספיר, ולדבריו י"ל דבחי' שמים אלו זהו ענין השמים כסאי". ע"ש.

ועצם השמים הוא בחי' אותיות של שם מ"ה: בלקו"ת ויקרא נג, ב ”ועמ"ש בת"א פ' משפטים בפי' כעצם השמים לטהר שהם אותיות דתשב"כ ששרשם מטהירו עילאה כו'".

לפי פי' עמק המלך: עמק המלך שער א' שמבחי' הרשימו שנשאר אחר הצמצום ומקום פנוי נתהוו בחי' אותיות רל"א שערים פנים ואחור שנתגלה בטהירו עילאה. בסה"מ תקס"ח ע' עח ”כי הורמנא דמלכא הוא בחי' רצון הפשוט הנק' רעוא דכל רעוין והוא בחי' מחשבה הקדומה דא"ק ושם גליף גליפו בחי' חקיקה תוך חקיקה דהיינו רק בחי' הארה דהארה להמשיך מבחי' טהירו עילאה כו' א"כ בחי' טהירו עילאה למעלה מבחי' א"ק" ע"ש. ראה ד"ה ציון במשפט תרס"ב ע' שסא. הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע לד"ה החלצו תרנ"ט פכ"ז.

כמ"ש בזהר: ח"א טו, א. באוה"ת משפטים ע' ב'תשלז מציין ”ועמ"ש מענין גליף גליפו בטהירו עילאה בלקו"ת בביאור ע"פ זאת חוקת התורה".

ולפי קבלת מהרח"ו: ראה ספר הערכים-חב"ד ערך אדם קדמון. ראי' זו מקבלת מהרח"ו לא מובא בסה"מ תקס"ח.

לפי שנעוץ סופן בתחלתן: באוה"ת שם ע' ב'תשל"ז ”ר"ל שלכן ע"י עסק תושב"כ ותושבע"פ למטה שהם אותיות דמ"ה ואותיות דב"ן עי"ז נכללו הבירורים עד בחי' טהירו עילאה לפי שנעוץ סופן בתחלתן כו'". וראה באוה"ת ענינים ע' צ.

ואל אצילי . . נדב ואביהוא: תרגום יונתן ב"ע. ראה זח"ב קכו, ב.

וע' זקנים: ראה רש"י ורמב"ן כאן.

ומאצילי' קראתיך: ישעי' מא, ט.

לא שלח ידו שלא זכו להשיג: ראה תרגום יונתן ב"ע ”איקר שכינתא".

כמ"ש בזהר: פ' משפטים קכב, א. ראה במאמרי אדה"ז תקס"ח ע' עא.

ויחזו לשון תרגום: ראה לקו"ת ואתחנן ז, א. שער האמונה פכ"ה. ועוד. וראה זח"א (ס"ת) פח, סע"ב. לקו"ש חט"ז ע' 209. במאמרי אדה"ז תקס"ח ע' עט מבאר הקושיא ”מה שאמר ויחזו בלשון תרגום [הוספת הצ"צ] ולא אמר וראו". לסעיף זה — ראה באוה"ת פ' פינחס ע' א'עב ואילך.

כי שמש ומגן ה' אלקים: תהלים פד, יב.

ולע"ל מוציא חמה מנרתקה: זח"ג יז, א. נדרים ח, ב. ב"ר ו, י.

וכמ"ש בזהר ע"פ אני ישנה: זח"ג צה, א.

רפ"ג דעירובין והמים כו': שם: והמים והמלח אינם מהמזונות אבל הם מוליכין המזון. וראה סה"מ תר"ל ע' יז. סה"מ תרנ"ה ע' לג.

לחם לא אכל ומים לא שתה: שמות לד, כד.

שהיה ניזון מבחי' אכילה ושתיה שבאצילות: מובא באוה"ת פ' פינחס ע' א'עג ומוסיף: ”והיינו כמ"ש במד"ר פ' כי תשא פמ"ז לחם לא אכל אבל לחמה של תורה אכל, מים לא שתה אבל מימיה של תורה שתה". וכ"ה באוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקפו.

אכלתי יערי עם דבשי: שה"ש ה, א.

ויצא כברק חצו: זכרי' ט, יד.

תלת כליל גו תלת: ראה זח"ב נ, א.

לכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.

ועשו להם ציצית: במדבר טו, לח.

שפכי כמים לבך: איכה ב, יט.

וע' בזהר ויקרא (דף ד' ע"א): ראה אוה"ת פ' פינחס ע' א'עג.

לא תהי' משכלה: המאמר נאמר בשבת משפטים ש"מ אדר תקנ"ז — ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תריח. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. המאמר עם הגהות באוה"ת משפטים ע' א'רמח. א'רסב. ב'תשכט. ב'תשלב. המאמר נזכר בלקו"ת במדבר ו, ג. אוה"ת פנחס ע' א'רא בענין השמים מספרים.

לא תהי' משכלה: שמות כג, כו.

יש למעלה בחי' ארץ החיים: באוה"ת נ"ך כרך א ע' תיד מוסיף ”שהיא מל' דאצי' . . כי ג' דברים נקראים חיים".

וחי בהם חיים אמיתיים: ראה לקו"ת תצא מ, ג. שה"ש ב, א. באוה"ת מג"א ע' ע' מא ואילך בפי' הפסוק. ובאוה"ת אחרי ע' עט. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תשכט.

אם לא יהי' צמח האדמה ח"ו: באוה"ת שמות שם ע' ב'תשכט מציין ”וכמ"ש במד"ר פ' אחרי ר"פ כב ע"פ מלך לשדה נעבד אפילו הוא מלך ושליט מסוף העולם עד סופו לשדה נעבד עבדת ארעא או לא עבדת ארעא ולא כלום". ע"ש.

ארץ החיים העליונה: בלקו"ת פינחס עט, ב מציין לכאן.

בארצות החיים: תהלים קטז, ט.

(ומ"ש . . במחשבה): בבוך 2061 נכתב בלא מוסגר. באוה"ת שם: עכ"ל הרי"ל.

אין כח צמיחתה מצד עצמה: ראה אגה"ק סי' כ (קלב, א). ובלקו"ת פינחס עט, סע"ב.

כך החיים הרוחניים: מובא באוה"ת פ' שמות ע' פז.

אור זרוע לצדיק: תהלים צז, יא.

ועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.

ואינו שם התואר . . ורשע לא קאמר: בבוך 1174 נכתב זה בתוך סוגריים.

מדרגת צדיק אמיתי שנתבאר במ"א: באוה"ת משפטים ע' א'רנב: ”שנתבאר בלק"א". פ"א.

צדיק ורשע לא קאמר: ברכות ז, א. וראה בליקוט פי' — חיטריק לתניא פרק א.

זרוע בארץ החיים לצדיק: באוה"ת ע' ב'תשל (הנדפס מגוכתי"ק הצ"צ): ”זרוע בארץ לצדיק".

פי' להיות צדיק ומקושר בה' לדבקה בו: באוה"ת ע' ב'תשל: ”פי' לצדיק י"ל שזריעה אה"ר זו נמשך בארץ העליונה ע"י יוסף הצדיק ומשם נמשך לנפש האדם". ע"ש.

ועבדתם את הוי' אלקיכם: שמות כג, כה.

ואם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

אלא הענין . . גילוי אלקותו ית' ממש: ראה אוה"ת שמות כרך ו ע' א'רלב.

ואני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.