צדיקים יושבים: ברכות יז, א.

לאשתאבא בגופא דמלכא: זח"א ריז, ב. ראה לקו"ת בהר מ, א שמבאר איך הנשמה שהיא בחי' נברא יש ודבר בפני עצמו תוכל לאשתאבא. ע"ש. ראה לקמן עא, א.

בחילא יתיר: זח"א קכט, ב. ”פי' בחילא יתיר בכח גדול ועצום" — מאמרי אדה"א בראשית ע' קעב.

טוב זה מלאך חיים . . מאד זה מה"מ: נסמן לקמן פו, ב וראה בלקו"ת חקת סב, א. וראה גם זח"א יד, א.

אבל בשרשם הם למעלה מעלה: ראה לקמן בשלח סב, סע"ד ואילך. יתרו עא, א. לקו"ת ר"פ בלק ועוד. ד"ה להבין ענין כתיבת ספר תורה תש"ל הערה 19.

ויגברו המים: בראשית ז, יח.

כי בו שבת מכל מלאכתו: בראשית ב, ג.

שו"ה למעלה — כמו"כ הוא בחי' טרדת: בבוך 1824: שעבוד מלכיות שהוא טרדת.

כידוע שכל תפלה מו' ימי המעשה היא הארה מבחי' שבת: ראה כוזרי מאמר ג אות ה. וראה גם לקמן פח, א. לקו"ת בהר מא, א. האזינו עב, ג.

שו"ה למעלה — למעלה שע"י: בבוך 1824 נוסף: בחי' שעבוד מלכיות שהוא: בחי'

וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

שו"ה להיות — (וזהו . . יותר כו'): כנראה הוספת כ"ק הצ"צ. בבוך 1824 ליתא.

שו"ה המחשבות — דניידי ואזלי: ראה תו"ח נח סב, ב.

ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

שהוא בחי' חכמה שנק' עדן: ראה לקמן ע, ב. קז, ד.

וזהו אם יתן איש שהוא לשון גבורות: ראה לקו"ת ראה לא, ד.

מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

לחכימא ברמיזא: זח"א כו, ב. ח"ג רכט, ב. רפ, ב. ת"ז תי' יח (לו, א), תי' סט (קז, ב) קטז, א. מדרש משלי כב.

והיו הדברים: דברים ו, ו.

וא"א זאת כ"א ע"י קיום מצותיו . . אשר אנכי: נתבאר בד"ה והיה ברכה תרל"ט.

אשר אנכי מי שאנכי: ראה לעיל א, א במ"מ.

והגית בו: יהושע א, ח.

עקימת שפתיו הוי מעשה: ב"מ צ, ב סנהדרין סה, א. וראה לקו"ת שמע"צ פד, ג.

ביאור על הנ"ל: עוד הנחה בספר הנחות הר"פ ע' נח עם הגהות וכו'. אוה"ת בראשית כרך ג תרכ, ב (נדפס גם בלקו"ת לג' פרשיות).

יהיה במדריגה גבוה: בהנחת הר"פ: יכול להיות הגבה למעלה מעלה.

טוב זה מלאך חיים: ראה לעיל ט, א. ענין זה ליתא בהנחת הר"פ.

במקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים ה'תש"ט ע' 183. ונעתק בכ"מ.

ואלה המלכים אשר מלכו: בראשית לו, לא.

אי' במדרש בתחלה עלה במחשבה: ב"ר יב, טו. ראה פרש"י בראשית א, א. אוה"ת בראשית כרך ג תקטז, א. תניא ח"ב פ"ה.

ואין הפי' כמו שהעולם סוברין: קטע מובא באוה"ת וישלח כרך ב ע' רנ, ב עם הגהות.

גבורה לשון תגבורת . . למטה נעשה בחי' דין: בהנחת הר"פ מבואר יותר הענין וז"ל: ”מאחר שבא בתגבורות יש מקום שאין ראוי לקבלם. משא"כ בחי' החסד כשבא השפעה בקרירות יכול לקבלם אף שאין ראוי ולכן כשבא השפעה בתגבורות גילוי אורות הי' הכלים קטן מהכיל גם מחמת שהי' המדה בתגבורות לא הי' יכול ליכלל דבר והיפוכו יחד מאחר שכל מדה הי' ברבוי אור התגלות מדה ההיא לכן הי' כל מדה בפ"ע". ראה סה"מ תקס"ב ע' ד. אור התורה דברים ע' ב'קלא. דברים כרך ו ד"ה תקעו סעי' ד. ושם נתבאר עד"מ ההפרש בין חי' ובין בהמה שהחי' להיותה מבחי' גבורות יש בה חיות יותר וזריזות כו' רק מ"מ בהשתלשלות למטה הרי החיות דורסים ומזיקים כו', וזהו כענין הנ"ל שמזה נעשה בחי' דין למטה כו'.

משא"כ בחי' גבורה . . בהתגברות רב למאוד: בלקו"ש ח"ל ע' 108 כ' שמש"כ כאן ”שהכוונה לגבורה דאצילות" ע"ש בשולי הגליון.

שלכן נק' י"ס בעולם התהו בשם מלכים: ראה תורת חיים פ' בראשית ט, א. המשך תער"ב ח"א פרק רלו.

ועפ"י הקבלה מבואר שבחי' התהו הוא ריבוי האור ומיעוט כלים: ע"ח שער התיקון פ"ה, שער המלכים פ"א ופרק ב. וראה במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרנט ב' משלים ע"ז.

והוא בחי' רבוי כלים ומיעוט האור: ע"ח שער התיקון פ"ה. ראה גם לקמן קיד, ב. וראה בסה"מ תרל"ג כרך א ע' קל. אוה"ת פ' נשא ע' רפד. פ' פנחס ע' א'ריג.

כמבואר בתניא: פ' ג. וכ"ה בהנחת הר"פ, אבל בבוך 1824: כמבואר בלק"א.

מיכאל הוא רק בחי' אהבה: ראה זח"ג קיח, ב. ת"ז תי' ע'.

שו"ה מאד — שר של . . אש: בבוך 1824 ליתא.

ג' שותפין באדם: נדה לא, א. קידושין ל, ב. בלקו"ת שה"ש כח, ג שכ"ה גם בבהמה רק שבאדם הקב"ה נותן בו נשמה שהיא חלק אלוקה ממש. ובסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תעא וע' תעח מבאר, איך הם שותפים. ומבאר שזהו מצד בחירה שיש באו"א.

וחיות נפש הבהמות ועופות: בבוך 1824: משא"כ חיות נפש הבהמית ועופות.

אחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

והאי דלא אמינא לך: ב"ק עב, א.

ויין ישמח לבב אנוש: תהלים קד, טו.

אין לך עשב: נסמן לעיל ח, ד.

מלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.

מאמר ר' עקיבא: סוף מכות. ראה לקמן ר"פ בשלח ור"פ תצוה. תו"ח שמות ע' שמו.

הודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.