לשון באשרי: בראשית ל, יג.

כי מי נח זאת לי: ישעי' נד, ט.

וכמ"ש בפרעה ותכחד: שמות ט, טו.

ותמלא . . וימח . . ויכסו: בראשית ו, יא. ז, כג. יט, כ.

כאברהם שקראו הר: פסחים פח, א.

ויאמר ה' לנח בא אתה: בראשית ז, א.

כתרגומו וישבת ונח: בראשית ב, ב ועוד.

ונוח בחמשה עשר: אסתר ט, יז.

איהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב).

שהם מבחי' עולם התהו: ראה תו"ח נח סא, א. אוה"ת נח כרך ג תרט, ב.

בדעת חדרים . . יקר ונעים: משלי כד, ד.

ואורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

ועמך לא חפצתי: תהלים עג, כה.

אליו ולא למדותיו: פרדס שער לב פ"ב בשם הספרי.

תרי"ג מצות . . וז' מצות . . תר"ך: פרדס ש"ח פ"ג.

וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

לאשתאבא בגופא דמלכא: זח"א ריז, ב.

שמע ישראל: דברים ו, ד.

או"א תרין ריעין: זח"ב נו, א. זח"ג ד, א. ראה פרדס שער מהות והנהגה פי"ד, מאו"א אות ר' סי' לא. ראה לקמן עב, ג.

וזהו שאנו אומרים . . אנכי הוא בחי' כתר: ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' קפד. ובספר החקירה נה, ב.

אחות לנו קטנה: שה"ש ח, ח. וראה באור התורה ויקרא ע' שח הגהות מכ"ק אדמו"ר הצ"צ. בלקו"ת בלק סט, א מציין לכאן.

אשת חיל: משלי יב, ד.

נקודה חדא: באור התורה שם אין תי' אלו.

אימתי גדול: זח"ב רלה, ב. זח"ג ה, א. זהר חדש תשא (מד, א) חקת (נא, ד). ראה לקמן מז, א. נו, ב. צד, ב. קטו, ב.

שנקודה אחת עליונה: ע' בסידור שער המצות בביאור ע"פ ששת ימים דבחי' קטנות בעליון נעשה גדלות לתחתון. וראה ביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר הצ"צ פ' בלק ע' תקב.

רגלי החיות: חגיגה יג, א.

איידי דטריד למיבלע לא פליט: ראה חולין קח, ב. הלשון מובא כמה פעמים בדא"ח. ראה לקמן כח, א. קט, ג.

מה נעשה לאחותינו: שה"ש ח, ח. מכאן עד סיום המאמר מובא בסה"מ תרס"ו ע' תנ ושם מציין ע"ז ”(וי"ל ע"ד אמרה ד"פ בינו לבין עצמו כו' בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח ססעי' ג)". והוא הנדפס בלקו"ת ויקרא בהוספות. וראה בספר הערכים-חב"ד מערכת אותיות אות ד במילואים טור תשה להערה 113 שכ' שהכוונה בתי' ”משא"כ למעלה" שבתו"א היא לבחי' המלכות כמו שהיא באצילות (היינו, לבחי' המל' דאצי' כמו שהיא ספירה בפ"ע), שהדבור דבחינת המלכות דאצי' אינו בפ"ע רק בה, שאינו נמשך למטה ע"ש.

שהדבור אינו בפ"ע רק בה שאינו נמשך למטה: מובא בהמשך תער"ב פרק שפט (כרך ב ע' תת). וראה שם כרך ג ע' א'תמה.

ויאמר — הן עם אחד: הנחת כ"ק אדהאמ"צ במאמרי אדה"ז פרשיות נח ע' סא (עם איזה הגהות מכ"ק הצ"צ). ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. המאמר, עם הגהות, באוה"ת בראשית כרך ו תתרסה, א (מלקו"ת לג"פ ומקבילו בסה"מ תרל"ח). ראה גם באוה"ת בראשית כרך ז תתשעה, ב. ד"ה זה נזכר בלקו"ת אמור לח, א. פ' נשא כב, ד. מטות פז, א. שה"ש ד, ב. לח, ב. ד"ה זה בסה"מ תרמג ע' ג.

ויאמר ה' הן עם אחד: בראשית יא, ו.

ולכאורה תמוה איך לא יבצר: במאמרי אדה"ז פרשיות ע' סא ישנם עוד קושיות. וראה גם תו"ח כאן סג, ג ואילך.

בלקו"ת להרח"ו ז"ל: באוה"ת בראשית כרך ג תרנז, א ”בלקו"ת מהאריז"ל ס"פ נח בשם מהרח"ו ז"ל" ושם מעתיק הלשון. וכ"ה שם תרסג, א. תרסד, א. אוה"ת בראשית כרך ו תתרסו, ב. שה"ש כרך ג ע' א'יב. מובא גם בד"ה זה תרמ"ג ע' א. ושם מפרש איך שייך שנברא יעשה נגד רצונו ית'.

בכח שמוש השמות: באוה"ת שם תרנז, א מפרש ”ור"ל כי ענין ההשבעות ושמות הקדושים שהיו יודעים בימים הראשונים, היינו שע"י הזכרת השם ממשיך הכח עליון", וכ"ה שם תרסג, א. תרסד, א. ובאוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקסח מציין לרש"י איכה סי' ב' ב'. יבמות קטז, א גבי אי נמי בקפיצה. ראה של"ה בהקדמה בית ישראל יד, א שמבאר דחכמת אדם הראשון שידע סוד המרכבה העליונה בהאותיות שבהן נמשך חיות הנבראים, ויש אותיות שמחיים בדרך מקיף וכמו ענין השבעת שמות דהשם, ע"ש. וראה גם סה"מ תש"ב ע' 81.

בכתבי האריז"ל ובפרדס: ע"ח שמ"ה פ"ג. ראה לקו"ת ויקרא הוספות נא, ג.

ז' שמות שאינן נמחקין: ראה בלקו"ש חכ"א ע' 195 הערה 60.

ועמ"ש בפ' בא: לקמן ס, א. ובמ"מ לשם.

ובתפארת אפי' בהכלי מאיר שם הוי"ה: ראה ד"ה ויאמר אלקים יהי רקיע — תרס"ה ע' מח.

מפני מה בתפארת הוא הכלי ג"כ מבחי' שם הוי"ה: ראה לקמן י, ד. ראה באוה"ת פ' שמות כרך א ע' קו שכתב ”אין לתמוה . . נתבאר דשם הוי' נקרא שם המיוחד להיותו בבחי' האור שהוא פשוט כו' והרי כשהוא בבחי' כלי הת"ת" ע"ש בארוכה. בלקו"ת שה"ש כ, ד מציין לכאן.

במאמר דפתח אליהו: ת"ז בהקדמה.

איך יתכן בחי' אנת הוא חכים וגם לית לך שם ידיעא: במאמרי אדה"ז פרשיות שם ע' סד מבאר זה בענין ע"ס הגנוזות. וראה בלקו"ש חי"ט ע' 419 בשולי הגליון. בלקו"ת שה"ש ד, ג מציין לכאן.

כמ"ש בפרדס שער השמות: ש"כ.

לכך גם החכמה דאצי' נק' חכמה ידיעא: ע' בלקו"ת פ' בהר מג, ג [כ]. בלק"ת נשא כב, ד מציין לכאן.

בלשון הפרדס עשר ספירות הגנוזות: נתבאר בלקו"ת בחקותי מו, ג. ובארוכה ספר הערכים-חב"ד כרך ג ע' רכז ואילך. אוה"ת ענינים ע' קא ואילך. שם ע' קע מבאר שיטת הפרדס שענין ע"ס הגנוזות הם שרשי הכלים. וראה שם ע' של ואילך. באוה"ת סידור ע' קנה מציין לכאן.

ואין שם שום התחלקות כלל לע"ס: נתבאר בארוכה באוה"ת בשלח ע' שצד ואילך. בד"ה כל הנהנה תרנ"ב ע' ק ואילך. אוה"ת ענינים ע' שיב. סה"מ תרל"ג כרך א ע' שטז. בלקו"ת אמור לח, א מציין לכאן.

היינו ע"י צמצום א"ק וצמצום הדיקנא: ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"ט בהגהה. שרש מצות התפלה פרק לט (רלז, א).

ולכן נק' בשם ע"ס הגנוזות: במאמרי אדה"ז — פרשיות ע' סד ”דלכאורה דבר זה כפלא יחשב דאם הן גנוזות בהעלם העצמות ממש א"כ איך ימצאו במספר ע"ס דוקא הלא אור העצמות הוא אור פשוט בתכלית למעלה מבחי' התחלקות לגמרי. ראה תורת חיים כאן סט, א דמבאר הקושיא יותר ”דאיך ימצא המספר שהוא הגבול מלמעלה מן המספר ובלתי בע"ג" ע"ש בארוכה.

ויובן עד"מ כי הנה כחות הנפש: נתבאר בארוכה בתו"ח שמות לז, ב (צילום כת"י הר"ש סופר). בדרך מצותיך עו, ב. ובאוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תצא ואילך. אוה"ת ענינים ע' רסט. שכח. המשל מכחות הנפש — ראה לקמן יג, ג ובארוכה בד"ה הגהות לפתח אליהו — תרנ"ח. בלקו"ת שה"ש ד, ב מציין לכאן: מהות הנפש שכל ומדות כו' (ר"ל שהוא מקור השכל והמדות כמ"ש בביאור ע"פ ולא תשבית מלח ובד"ה הן עם אחד ובד"ה פתח אלי').

שהיא עצם א': באוה"ת ענינים ע' רסט ”שלפ"ז יהי' בההתחלקות לרמ"ח חלקים שונים כו' וזה אינו שהוא עצם א' רוחני".

ששם הם כולם מיוחדים כאלו הם רק דבר א' ממש: ראה באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תצב. דרך מצותיך עז, א.

שו"ה ועד"ז — כל בחי' בכלי בפ"ע: ראה לקו"ת בהר מג, ד.

כ"א כל הע"ס הגנוזות הם דבר א' ממש: באוה"ת ענינים ע' רפב ואילך מבאר שיטת האריז"ל בעקודים איך הם נקראים ע"ס. וראה שם בעמוד רפד מה שמעתיק מהנחות הר"פ ע' קסט. וראה גם במאמרי אדה"ז פרשיות פ' נח ע' סו. וע' סז. באוה"ת ענינים ע' רפה וכנראה שמציין לד"ה זה, שכאן מבאר דע"ס הגנוזות לא שייך בא"ס רק הן בעקודים וכן מבואר בכמה דרושים, ושם מציין להנחות הר"פ הנ"ל דשם משמע דאפי' באור א"ס הבלתי מוגבל שלמעלה מהקו שייך ספירות ע"ש.

הארת הקו מאיר בכל עולם לפי ערכו: ראה באוה"ת בשלח ע' תצה. ובביאוה"ז לכ"ק הצ"צ כרך א ע' פח ואילך בענין המשכה שע"י הקו.

מתיבת למשפחותיכם: בא יב, כא. פינחס לג, נד. וראה מנחות ל, א. שו"ע יו"ד סי' ערב ס"ב.

ועמ"ש ע"פ את שבתותי תשמרו: ראה לקו"ת בהר מג, ב.

שו"ה בענין — ועד"ז ההפרש בין הארת הקו להרשימו: מובא באוה"ת כי תצא ע' תתקכד.

בחי' הכוללת לכל העולמות: באוה"ת פ' כי תצא ע' תתקכד מציין ע"ז כ"ק אדמו"ר הצ"צ ”ועי' במק"מ שהרשימו הו"ע האור הקדמון" ע"ש בארוכה. ובמאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ע' שכח.

שו"ה וצ"ע . . דהארה דהארה: ראה ביאור ע"ז באוה"ת פ' נח (מלקו"ת לג' פרשיות) תתשצד, א. ובדף תתרסח, ב מתרץ וז"ל: ”ואולי י"ל שבענין הגילוי הקו גבוה יותר שע"י הארת הקו נמשך הגילוי באצי' ובלמעלה מהאצי', וגם כי שורש ענין בקיעת הקו הוא באוא"ס שלמעלה מהצמצום שהוא בוקע להיות נמשך בחי' צמצום הקו כו', אמנם הרשימו היא בלתי צמצום כלל, שהרי מה שנתצמצם עד שלא נשאר רק רשימו . . נסתלק לצדדי' . . ומה שנשאר בבחי' הרשימו ה"ז אור שלא נגע בו הצמצום כלל" ע"ש עוד פי'. ובכרך ז תתשצד, א כתב שכן דעת המק"מ בפ' בראשית בביאור בריש הורמנותא. וכן מציין לזה בד"ה קן ציפור אוה"ת כי תצא ע' תתקכד. בענין הצ"ע ראה בספר שערי ענינים בדא"ח כרך ב שער החמישי סי' ח שמבאר בארוכה הצ"ע של הצ"צ, ומה שכתב כ"ק מהר"ש על ענין זה. וראה גם באוה"ת ענינים ע' קסו. ובארוכה בהמשך ר"ה תרס"א ע' קסו ואילך. המשך יונתי תר"מ פרק ו. תער"ב ח"ג ע' א'רסט מציין להלקו"ת לג"פ.

בעולם הנקודים הי' שבה"כ: ראה ע"ח שער ז פ"א. דרך מצותיך ביאור ושבתה קע, א.

לפי שהיו רק בבחי' נקודות כל א' בחי' בפ"ע: וכ"ה לקמן. ובמאמרי אדה"ז פרשיות ע' סט מבאר זה יותר שכ' ”אבל כאו"א אינו מתחלק עוד לי'" ע"ש בארוכה. ונתבאר בתו"ח כאן עה, ג בענין ב' מיני התחלקות דתהו ותיקון.

ונק' פרצוף אבא וכן פרצוף ז"א: ההפרש בין נקודה ספירה ופרצוף (המובא בע"ח שער הפרצופים פ"ז) מבואר במאמרי אדה"ז פרשיות ע' סט ”שהנקודה בלתי מתחלק לי', ובחי' הספירה היינו שכאו"א מהי"ס מתחלק לי"ס כמו אור החסד מתחלק לי"ס כחב"ד שבחסד חג"ת שבחסד כו' ואז נק' ספירה, ובחי' הפרצוף הוא ריבוי התחלקות יותר, דהיינו שגם הע"ס שכלולים בכאו"א מהי"ס מתכללים עוד להיות כלול כאו"א מי', וכמו חסד שבחסד שבגבורה . . והוא עיקר בחי' התיקון שנק' פרצוף אדם" ע"ש. וראה בשרש מצות התפלה פרק מו. באוה"ת פ' פנחס ע' א'פח (מיוסדים על סה"מ תקס"ה כרך ב ע' תשמח) שמביא משל לזה מזריעה.

ע"י שם מ"ה המאיר בעולם התיקון . . שם מ"ה דא"ק: במאמרי אדה"ז פרשיות שם ע' עא בשם הע"ח [שער ז פרק ב] שסיבת התהוות ההתכללות בעולם הברודים הנק' עולם התיקון הוא ע"י הארת שם מ"ה החדש שמאיר בא"ק. וראה ד"ה ושבתה בדרך מצותיך קע, א.