וביאור הענין: בבוך 1052 בגיליון בגוכתי"ק הצ"צ: ”ענין ב' ירידות דמצרים". באוה"ת ע' קג ביאור ארוך. וסיומו בכרך ז ע' ב'תפג. בלקו"ת שלח נ, ב בענין שמו הגדול: ושם [כאן] נתבאר דשם הוי' שמו הגדול. וי"ל עוד בענין שמו הגדול ע"פ מ"ש בפ' בשלח [לקמן] ע"פ וירא ישראל את היד הגדולה. בסה"מ תרכ"ט (הוצאה חדשה) ע' רצז: וע' מענין שמו הגדול בלקו"ת בד"ה אני כו' אשר הוצאתיך . . ובד"ה צו את בנ"י מענין שמו גימ' רצון. ובד"ה ואלה שמות בתו"א.

שו"ה הוא — בחי' צמצום: בבוך הנ"ל נוסף בגוכתי"ק: ”תחלה".

יש להקדים משל א': ראה ד"ה הבאים ישרש תשל"ח.

מה רבו מעשיך: תהלים קד, כד.

בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

חכים ולא בחכמה ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

בבחי' עלמין סתימין דלא אתגליין: ראה תניא ח"ב פי"א.

ישראל לי ראש: בדרך מצותיך טו, ב בשם הזהר. וראה במ"מ לשם. וראה בפע"ח שער הלולב פ"א. שער הפסוקים להאריז"ל ויחי מז, כח. מח, ב. ראה לקו"ת שלח מח, ג ואילך.

וקרבתנו מלכנו: בברכת ק"ש שחרית.

יעקב יו"ד עקב: נסמן לעיל כא, א. ועוד.

והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

ע"פ הזהר פ' קדושים: ביאוה"ז לאדה"א קלט, א. הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' תרט. וראה אוה"ת פ' שמות ע' לט.

מידי אביר יעקב: בראשית מט, כד. וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' סא שמציין לכאן.

כנודע בס"י: פ"ד מט"ז ע"פ נוסח האריז"ל. ראה גם לעיל כא, א. כב, א. כט, א. ועוד.

יעקב בריח התיכון: זח"ג קפו, א. ראה זח"ב קעה, ב.

ולקחת ממימי היאור: שמות ד, ט.

לא ידעתי את הוי': שמות ה, ב.

השב ידך אל חיקך: שמות ד, ז.

ישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחלתו. ת"ז תי' ו בסופו. ראה לקמן צה, ד. לקו"ת צו טז, ג. בחוקותי מז, א. ראה יח, א. כד, ד. נצבים מה, ג. מז, ג. יוכ"פ סח, א. דרך חיים קד, ד.

אתה א-ל מסתתר: ישעי' מה, טו.

ואתה תהי' לו לאלקים: שמות ד, טז.

לא יעקב יאמר עוד שמך: בראשית לב, כט.

ואתם תלקטו לאחד אחד: ישעי' כז, יב.

ראובן ושמעון בחי' ראיה ושמיעה: ראה לעיל ר"פ ויחי בארוכה.

שו"ה איש וביתו: בבוך 1052 נוסף: ”וז"ש איש וביתו".

ותקרא את שמו ראובן: בראשית כט, לב.

ותקרא את שמו שמעון: בראשית כט, לג.

עתה הפעם ילוה אישי אלי: בראשית כט, לד.

שו"ה שלא — כדעת הכופרים: בבוך 1052 נוסף: ”שלא כדעת האומו' הכופרי'".

ויאמרו לא יראה י-ה: תהלים צד, ז.

והנה להיות: בבוך 1052 בגליון בגוכתי"ק הצ"צ: ”העלם צ"ל כדי שאח"כ יהי' גילוי".

כברייתו של עולם: שבת עז, ב.

פב"פ דבר ה': דברים ה, ד.

וישכם אברהם בבוקר: בראשית כב, ג.

ושמי הוי"ה לא נודעתי להם: וארא ו, ג.

אנכי ה': שמות כ, ב.

והי' ה' לי לאלקים: בראשית כח, כא.

ה' ה': שמות לד, ו.

בית יעקב לכו ונלכה: ישעי' ב, ה.

בשכמל"ו יעקב אמרו: פסחים נו, א.

וביאור הענין: מכאן עד סיום המאמר ליתא בבוך 1052.

כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

ע"פ אני ישנה: לקו"ת שה"ש. ובספר המאמרים תקס"ח ע"פ זה.

עולם כמנהגו נוהג: ע"ז נד, ב.

מי שאמר לשמן וידלוק: תענית כה, א.

לעושה נפלאות גדולות לבדו: תהלים קלו, ד.

שאין בעל הנס מכיר בניסו: נדה לא, א. זח"ג ר, ב.

וזהו שאנו אומרים יהא שמיה: ראה לקו"ת שלח מח, ג ואילך. אוה"ת נ"ך כרך א ע' ז . וראה לעיל מב, ד.

שמו הגדול: נתבאר בלקו"ת שלח מח, ג. נ, ב. שבת שובה סז, ב ואילך.

בפ' חקת ע"פ על כן יאמרו המושלים: לקו"ת סד, ד.

אך עצמיות ח"ע חכים ולא בחכמה: באוה"ת ענינים ע' רסד כ' ”וזהו ג"כ דעת הכוזרי מ"ב ססעי' ב' באמרו ונק' אותו חכם לבב מפני שהוא עצם החכמה ואין החכמה מדה לו עכ"ל וזהו כמ"ש הרמב"ם הוא היודע והוא הדיעה".

כליות יועצות: ראה ברכות סא, א. ראה גם אוה"ת בראשית יז, ב ואילך.

ע' באגה"ק ד"ה להבין משל ומליצה: סי' טו. וראה בליקוט פירושים — חיטריק שם.

נה"י דאבא נק' ישראל סבא: ראה ע"ח שער המוחין שער כ פי"ב. ראה לקו"ת שה"ש כו, ד ואילך. בלקו"ת במדבר ט, מציין לכאן דישראל זוטא היינו המשכת ח"ע שנמשך ומתפשט בהמדות. לקו"ת שלח נ, ב: ”ושם [תו"א כאן] נתבאר דשם הוי' הוא שמו הגדול" באוה"ת בשלח ע' תכז מציין לכאן שישראל סבא הוא אחוריים דאבא נה"י דאבא. ע"ש.

ע"פ השמים כסאי: לעיל א, א.

מי כעמך ישראל גוי אחד: דה"א יז, כא.

קול דודי: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. ביאור באוה"ת שה"ש כרך א ע' רעח. המאמר נאמר בק"ק שקלאוו תקנ"ז. ראה ברשימת המאמרים שבס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תריז הערה 77. ובכת"י א' רשום: ר"ח שבט תקנ"ו.

קול דודי הנה זה בא: שה"ש ב, ח.

הושיעה לו ימינו: תהלים צח, א.

צדיק ונושע: זכרי' ט, ט.

אנכי ארד עמך מצרימה: בראשית מו, ד.

וזה לך האות: שמות ג, יב.

שלכאורה אינו מובן: במאמרי אדה"א ויקרא ע' עא מבאר הקושיא בארוכה.

את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

מזכירין יציאת מצרים בלילות: ברכות יב, ב. ראה אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תשמ ואילך.