כי תשא: בבוך 1136 רסה, א בגוכתי"ק מהרי"ל [אחי אדה"ז] רק חלק. באוה"ת תשא ע' א'תתעט מאמר זה עם הגהות, ובע' א'תתפג מציין: ”ע"כ הועתק מכ"י דודי הרי"ל זצ"ל ויותר לא נמצא מכת"י". הנחה אחרת מאדה"א בסה"מ תקס"ג ע' קעו (כמו שנדפס בתו"ח). בכת"י אחד מצויין ”הועתק מכת"י הרי"ל ומכ"י מו"ח ז"ל". וראה באוה"ת ע' א'תתפה ”זהו הועתק מכ"י מו"ח ז"ל". סיום המאמר הוא מהנחת כ"ק אדה"א. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. המאמר עם הגהות באוה"ת ע' א'תתעט. א'תתצ. קיצור ע' א'תתקא. ראה שם ע' א'תתלח. כרך ז ע' ב'תשפה. כרך ח ע' ג'צו. ראה גם ד"ה זה במאמרי אדה"ז פרשיות כרך א ע' שסה. ראה מאמרי אדה"א ע' תריט. סהמ"צ להצ"צ מצות מחצית השקל סד, ב מיוסד על מאמר זה. מאמרי הצ"צ הנחות תרט"ו ע' רכב. בענין אמונה ראה ד"ה כי תשא תר"ל ע' קח. סה"מ תרל"ב ע' פז. סה"מ תרנ"ד ע' קפא. סה"מ עטר"ת ע' קסז. סה"מ תרפ"ז ע' קיג. ד"ה כי תשא תשי"א.

כי תשא: שמות ל, יב.

מרע"ה נקרא רעיא מהימנא: באוה"ת ע' א'תתעט מציין לזח"ב קע, א ע"ש בשם פרדס ומאו"א. באוה"ת ע' א'תתלח מביא ראיה לזה מב"ר פנ"ט ע"ש. בפלח הרמון בראשית ק, א מציין ”זח"ג ד"כ ע"א נ"ג ב' ע"ה ב'". וראה לעיל פא, א ובמ"מ.

ורעה אמונה: תהלים לז, ג.

מאמינים בני מאמינים: באוה"ת ע' א'תתעט מציין המקור ”כמ"ש במדרש פ' שמות פ"ג . . מאמינים בני מאמינים, מאמינים שנאמר ויאמן העם בני מאמינים שנאמר והאמין בה'". ראה שבת צז, א. ובד"ה כי תשא תשי"א בדיוק לשון ”בני מאמינים" שהוא האמונה שלמעלה גם מבחי' סוכ"ע.

משה . . שהוא זן ומפרנס ומשפיע לכללות נשמות ישראל: בסה"מ עטר"ת ע' רסז מביא ראיה לזה שצריכים לרעות ולפרנס האמונה מזח"ג רכה, ב ”ההיא אמונה דלעילא יתזן ויתפרנס מני' על ידך כו'". וכ"ה בד"ה וקבל היהודים תרפ"ז סעי' ד. וראה לקמן קיב, ב.

מרע"ה . . ומפרנס את האמונה: ראה לקו"ת ואתחנן ד, א ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' רעא. סה"מ תר"ל ע' קח.

אתה הוא ה' לבדך: נחמי' ט, ו.

מלכותך מלכות כ"ע: תהלים קמה, יג.

דבר מלך שלטון: קהלת ח, ד.

וכמ"ש בת"ז: בהקדמה (פתח אליהו).

הנהגות עולמות: באוה"ת פ' תשא ע' א'תתפא אין תי': עולמות.

כביכול: באוה"ת שם אין תי' זו.

כי הוא אמר ויהי: תהלים לג, ט.

שביהמ"ק . . אש מלמעלה בצורת ארי': יומא כא, ב. זח"ג ריא, א. ראה שם לב, ב. בלקו"ת במדבר יא, א שבמשכן לא הי' האש של מעלה בדמות אריה וראה בהערות וציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע שם. וראה בלקו"ש חט"ז ע' 616 ההפרש על אופן רביצת האש בין ביהמ"ק הראשון לביהמ"ק השני.

אריה דאכיל כל קרבנין: ראה בזח"א בהקדמה ו, ב.

נכלל ונתמעט בקדושה: ”ר"ל שהי' נתמעט מתאוותיו דהיינו שהרע שבנה"ב הי' מתמעט, ועי"ז הי' נכלל בקדושה" — אוה"ת תשא ע' א'תתפג.

תפלה במקום קרבנות: ”כמבואר בגמ' רפ"ד דברכות דכ"ו ע"ב ריב"ל אמר תפלות כנגד תמידים תקנום, וכ"פ הרמב"ם פ"א מה' תפילה דין ה', וע"ש בכ"מ" — אוה"ת תשא ע' א'תתפג.

על ג' דברים העולם עומד: אבות א, ב. וראה באוה"ת שם שמציין בכ"מ ללקו"ת ולתו"א ר"פ יתרו סד"ה בחדש השלישי. ובהקיצור שם ע' א'תתפח כ' ”נראה שזהו הקדמה א' לבאר איך משה רועה ומפרנס את האמונה שתהי' האמונה ג"כ בבחי' דעת בסוכ"ע זהו ע"י תומ"צ וכללותן תורה ועבודה וגמ"ח". וראה שם ע' א'תתצ.

והפי' של אחד הוא שגם עתה: ”ר"ל כאלו אין שם מציאות נברא כלל, ואף שיש נבראים מ"מ אצלו הם בטלים ממש" — אוה"ת תשא ע' א'תתפד, ע"ש בארוכה.

שיתא אלפי שני: באוה"ת שם מציין לכמה מקומות בדא"ח.

הנה מקום אתי: שמות לג, כא.

באחד — ולמהוי אחד באחד: באוה"ת שם ע' א'תתפג מציין ”ע"כ הועתק מכ"י דודי הרי"ל זצ"ל ויותר לא נמצא מכת"י".

וביאור הדבר: ”ר"ל ענין אש שלמעלה שהי' יורד זהו יובן מענין מצרף לכסף" — אוה"ת תשא ע' א'תתפה. ומציין שם ”זהו הועתק מכ"י מו"ח ז"ל".

מצרף לכסף: משלי כז, כא. כן מציין באוה"ת שם ומוסיף ”ובסי' יז, ג נאמר מצרף לכסף וכור לזהב ובוחן לבות ה'". ראה אגה"ק סי"ב. סה"מ תר"ל ע' קיב.

וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

בק"ש בפסוק שמע ישראל . . יחודא עילאה . . בש"ע . . יורד האש שלמעלה: באוה"ת ע' א'תתפו הקשה שצ"ע לומר על ק"ש שהו"ע מה שמביאין מן ההדיוט שהרי ק"ש הוא יחוד או"א ושמו"ע יחוד זו"נ, ע"ש בארוכה.

המצרף בשלהבת יתברר ומתפרדים כל החלקים: נתבאר בלקו"ת פ' בהר בד"ה ושבתה הארץ דטבע המים לדבק, משא"כ בחי' אש מפרר ומפריד.

צעק לבם כו': איכה ב, יח.

שמים לא זכו בעיניו: איוב ו, טז.

ואז גם שמים לא זכו בעיניו: באוה"ת פ' כי תשא ע' א'תתפז מציין שזהו מכ"ק אדה"א.

שחוט השערה נדמה כהר לגבי אמיתית בעל האמת: באוה"ת שם ע' א'תתפז מציין שזהו מכ"ק אדה"א.

וזהו שאמרו . . לדידהו . . לדידן הוה מומא: גיטין נו, א.

עינים להם ולא יראו: תהלים קטו, ה.

בבלעם שהי' סומא בעין א': סנהדרין קה, א.

וכל ישראל רואים: דברי הימים-ב ז, ג.

כל דרכי איש זך בעיניו: משלי טז, ב.

ג' דברים כלליים: בלקו"ש ח"ו ע' 152 הערה 1 העיר כ"ק אדמו"ר ”אבני שוהם ואבני מילואים — הרי: א) לא היו דבר כללי, ב) נשתמשו בהם כמו שהם בלי שינוי ועיבוד, ג) הנשיאים הביאום. וראה מפרשי רש"י (כה, ב). אוה"ח (כה, ז) ועוד" עכ"ל ע"ש.

והוא נגד ג' דברים שהעולם עומד: נתבאר בשיחת ש"פ תרומה תשמ"ט. וראה שם הערה 61.

והכסף הוא חסד עליון: בלקו"ש ח"ו שם הערה 51 ”ראה זח"א רנ, א. ח"ב קמח, א-ב. רכד, ב. וראה גם תניא פ"נ. תו"א קיא, ד ובכ"מ (ולהעיר שבזח"ב ובתו"א שם, מדובר בענין זהב וכסף שבמשכן)".

והנחושת . . היא התורה: בלקו"ש ח"ו שם בהערה ”כי מה שתורה היא נחושת ”היינו שהיא הבירור של נחושת" (אוה"ת תשא ע' א'תתמו — כנראה שהוא הגהות וכו' לתו"א הנ"ל), אבל נחושת עצמה מורה לקליפה, כמבואר באוה"ת שם, ולהעיר מאוה"ת תרומה [ע' א'תיג] שגם בקליפות — בחי' נחשת היא למטה מזהב וכסף" עכ"ל ע"ש.