שו"ה והמרכבה — אותיות התורה: באוה"ת מג"א ע' רלג ובאוה"ת בראשית שם נוסף: וע' מזה ברע"מ ר"פ כי תצא ובפי' הרמ"ז שם ועמ"ש בשה"ש ע"פ לסוסתי.

וכמ"ש במ"א ע"פ כי אברהם לא ידענו: באוה"ת מג"א ובאוה"ת בראשית שם נוסף: בתו"א גבי פורים [תו"א צג, ג].

סוב ודמה לך דודי, פי': שה"ש ב, יז. באוה"ת מג"א ובאוה"ת בראשית שם נוסף: האלשיך בפמ"ג על שה"ש כי אתה אלקי האלקים ואין סוף לרחמים שלך כי אתה מקור הרחמים וזהו: דמה לך.

מה צבי זה בשעה שהוא ישן: שהש"ר ח, טז. זח"ב יד, א. ראה בלקו"ש ח"ז ע' 42 הערה 29.

עין ה' אל יראיו: תהלים לג, יח.

ישראל בטח בה': תהלים קטו, ט.

מלשון וטח את הבית: ויקרא יד מב.

ברח לך דודי: שה"ש ח, יד. ראה אוה"ת פ' לך לך ד"ה ויבתר אותם. ובד"ה נחמו עת"ר.

ואנכי אעלך גם עלה: בראשית מו, ד.

שו"ה עילה — בבחי' הירידה: בסה"מ תקס"ח ע' צא נוסף בגוכתי"ק הצ"צ ”ע' שה"ש רבה ע"פ לא ידעתי נפשי". [שהש"ר פ"ו, יב]. וכ"ה באוה"ת מג"א ע' רלד.

שו"ה ידעתי — וכמ"ש בזהר: זח"ג רפח, ב. ראה אוה"ת תרומה ע' א'תקלג.

ברח לך אל לבן אחי: בראשית כז, מג.

לבן הוא לובן העליון: ראה לעיל כג, ג.

שו"ה להם — אחיזה שם: באוה"ת מג"א ע' רלד יש הג"ה לכאן.

וכמ"ש במ"א . . עם בשמי: בתקס"ח נמצא במקומו ”כמ"ש בזהר בפי' הפסוק וירח ה' את ריח הניחוח כו' שהוא בחי' חוטמא דע"י". וראה זח"א ע, א. הוספה אחרת באוה"ת מג"א ע' רלד.

והריחו ביראת ה': ישעי' יא, ג. בתקס"ח ע' צב מביא במקומו ”וכמו שאמרו במשיח דמורח ודאין" והוא בסנהדרין צג, ב.

ששה חדשים בשמן המור: אסתר ב, יב.

שמן משחת קדש: שמות ל, כה ועוד.

וכענין מ"ש — בפי' ישאהו: באוה"ת מג"א ע' רלה נמצא כאן הג"ה. ומכאן עד סוף הסעיף ליתא בסה"מ תקס"ח ע' צב ונמצא בשינוים שם ע' צג. בתקס"ח נמצא במקומו קטע שלא נמצא כאן בקיצור דקיצור: ”וזהו שרמזו רז"ל לא זכו בעתה זכו אחישנה, פי' זכו אזי יעלה מן הגלות בבחי' מרוצה ודילוג גדול מלמטה למעלה עד רום המעלות והיינו אחישנה לשון מהירות גדולה כנודע לפי שצריך לזה בחי' מהירות עצומה כמ"ש ברח לך דודי כו' וכנ"ל, אז העלי' זאת היא בתכלית העילוי כמ"ש אעלך גם עלה וכמ"ש לעתיד בגמר שיעבוד כל הגלות ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד, שהוא בחי' פנימי ע"י כנודע וד"ל. אבל לא זכו בעתה פי' בהדרגה שלא בדילוג עד שיעלה בסדר והדרגה צריך אריכות זמן, והוא ענין אריכות הגלות האחרון כו' וד"ל". ויש שם עוד קטע שנתבאר כאן בשינויים.

ישאהו על אברתו: דברים לב, יא.

וירח את ריח בגדיו: בראשית כז, כז.

זכו אחישנה: ראה סנהדרין צח, א. ראה באוה"ת מג"א ע' רלה בארוכה.

ג) וביאור הדברים: מכאן עד קיז, ג אתה גבור לעולם ליתא באוה"ת מג"א.

וזרעתי' לי בארץ: הושע ב, כה. ראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' תכט רשימות ע"פ זה. וראה לעיל סא, א.

לא גלו ישראל לבין עכו"ם: פסחים פז, ב. נסמן לעיל ו, א. בסה"מ תקס"ח שם מוסיף: והקושיא ידוע כלום אדם זורע קב אלא להוציא כמה כוריים כו' ואנו רואים שאינו בנמצא גרים בישראל חלק א' מריבוי כו'. וכ"ה באוה"ת מג"א ע' רלה.

והיינו בחי' הניצוצים שנפלו: ראה לעיל יא, ב.

יצב גבולות עמים: דברים לב, ח.

ועמ"ש ע"פ וכל בנייך: בתקס"ח ע' צג הגהת הצ"צ: ועמ"ש בלקו"ת בד"ה וכל בניך למודי ה' ושם פ"ג בענין העין שבתיבת מיער היא עין תלוי'. [פ' ראה ל, ב].

ואמרו בזהר מאן דנפל מדרגיה אקרי מית: ראה זח"ג קלה, ב. הובא בע"ח שער שב"כ פ"ב ובכ"מ. ובמדב"ר ר"פ ויחי: ואין מות אלא השפלה. (סה"מ תש"ט ע' קסט).

אנת אשתמודע אדון על כולא: ת"ז בהקדמה יז, ב.

כגבור לרוץ אורח: תהלים יט, ו.

ור"ת . . אגל"א: בחיי פ' ויחי. של"ה רפד, ב. וראה גם סידור עם דא"ח קנו, ד הנזכר לקמן. אוה"ת פ' ויחי ד"ה יהודה אתה ס"ז. אוה"ת מג"א ע' לה. ובע' רלו באריכות.

בסידור בענין המקוה: קנו, ד. ”בענין משכיל אל דל שיש בו שם אלד בחי' הלידה והגלוי הנמשך מבחי' שם אהי' אנא זמין לאולדא בזח"ג פ' אחרי דס"ה ע"ב והנה שם אגלא הוא גימט' אלד יעו"ש בסידור". — אוה"ת מג"א ע' רלו.

וזהו ענין ורב להושיע: באוה"ת מג"א ע' רלז מוסיף קודם ”ופי' לעולם זהו ע"ד מ"ש במד"ר ר"פ קדושים ע"פ ואתה מרום לעולם ה'" ע"ש שמבאר גם ענין תחיית המתים.

פי' בבחי' רב: באוה"ת: פי' ע"י בחי' רב.

כל רב מבבל ורבי מא"י: סדר תנאים ואמוראים בסופו. אגרת רב שרירא גאון. הקדמת ספר התיקונין כת"י הובא ונתבאר בתחלת שער מאמרי רשב"י. ע"ח שי"ט פ"ג (הערת כ"ק אדמו"ר בספה"מ תש"ח עמוד 121). וראה במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ע' צד. ובאוה"ת פ' ואתחנן ע' עו. שם כרך ו ע' ב'ריח.

מ"ש ע"פ והנה אנחנו מאלמים אלומים: לעיל כח, א.

בעשו לשון רבים נפשות עשו: בראשית לו, ו.

שבעים נפש לשון יחיד: בראשית מו, כו.

בזח"א ויחי (דרמ"ז ע"א): ראה הלשון גם בלקו"ת פ' צו יב, ד. פ' אמור לו, א. יהל אור ע' קנג.

ומצמצם להיות צירופי אותיות פרטי כ"ב: באוה"ת בראשית ע' פז: ומצמצמים להיות צירופי אותיות פרטים כ"כ.

ע"פ תהלתו בקהל חסידים: בסידור סז, ד.

עד דלא אכלי בשרא דתורא: ב"ק עב, א.

וכמארז"ל ע"פ ותשבע ותותר בימי רבי: רות ב, יד. שבת קיג, ב. ראה לקו"ש חל"ה ע' 167.

עיני ה' אלקיך בה: דברים יא, יב.

במא"א (אות רי"ש ס"ז): הלשון ביהל אור ע' תל. ובאוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקה.

במא"א (מ"ס סמ"ד): כנצ"ל: במא"א (מ"ם סמ"ד).

בלק"ת בד"ה מצה זו: פ' צו.

שמוחין באימא: כנצ"ל: שמוחין דאימא.

ע' בה"ז (פ' בלק) . . דק"צ ע"ב: ביאוה"ז לאדה"א.