שו"ה בבחי' — (והנה מענין: באוה"ת ע' ב'קסט: ”(ועיין מענין".

בזח"ב פ' וארא דכ"ח סע"ב: ראה גם לעיל מ, ג. יהל אור ע' תקלו.

רוממות המלכות להתחבר כללות המל': באוה"ת ליתא תי': המלכות להתחבר.

ע"פ ועתה יגדל נא: לקו"ת פ' שלח.

ע"פ קול דודי: לקו"ת שה"ש.

בהביאור ע"פ זכור: תו"א פ' יתרו עב, ג.

וע' בפרדס ערך רם: הלשון נעתק ביהל אור ע' תקלז. באוה"ת פ' קרח כרך ו ע' א'תתנג. ”ויש שפי' בכתר ויש שפי' בתפארת, והיותר נראה אצלינו כי הוא בבינה".

וערך ירום: הלשון נעתק ביהל אור ע' נג.

ובזח"א וישב קפ"א . . ונשא כו': ”וגבה מאד מסטרא דנהורא עילאה דכל נהורין" — יהל אור ע' תקלז.

ובמק"מ שם: ”ירום מסטרא דנהורא עילאה פי' מצד אריך כמ"ש הרב באוצ"ח שבימי המשיח יתגלה הארת חוטם דאריך למל' ואריך הוא נהורא דכל נהורין" — יהל אור ע' תקלז.

בירושלמי רפ"ט דברכות: וראה ג"כ ביהל אור ע' תקמ. אוה"ת ויקהל ע' ב'קסט.

וע' בזוהר ויגש דף ר"ו ע"ב: הלשון מובא באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תכה. וראה שם ע' תכח.

ע"פ מי כה' אלקינו המגביהי לשבת: תו"א לח, ד.

במד"ר פ' בשלח ר"פ כ"ג: הלשון מובא באוה"ת פ' בשלח ע' תרסו. וראה לעיל מ, ב.

ב' מיני העלאות מ"ן: נתבאר בארוכה בדרך מצותיך קנט, ב ואילך. ראה לעיל כה, ד ואילך.

והב' לבחי' התהו שהוא בחי' סובב: באוה"ת ענינים ע' קעד מציין שזה ”עפמ"ש בע"ח שער מ"א פ"ג בשם הרמב"ן דתהו זהו חומר ההיולי שקדם לד' יסודות והוא בחי' כתר כו'". וראה לקמן קיד, ג.

תורה ומצות שנתלבשים: באוה"ת: תומ"צ שנתלבשו.

דרמ"ח פיקודין נק' רמ"ח איברי' דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.

ע"פ כי תשמע בקול: לקו"ת פ' ראה כג, ג.

איברים הממשיכים חיות של הנפש: הטעם שבכח האברים להמשיך את הארת הנפש הוא כי שרש הגוף נעלה יותר משרש הנפש — סד"ה יו"ט של ר"ה תרנ"ט. וראה גם בספר הערכים חב"ד ערך אברים הערה 25. לקו"ת ראה כב, ד. ד"ה אדון עולם תש"ג פ"ו.

בבה"ז פ' בלק . . שחורה אני ונאוה: ביאוה"ז לאדה"א ק, א ואילך.

אהבתי אתכם אמר ה': מלאכי א, ב.

ע"פ ולא אבה: לקו"ת פ' תצא לט, ד.

כל הכלים לאורו אז: וכ"ה בתקס"ח. אבל באוה"ת שם ע' ב'קעא: לאורות אזי.

בהביאור ע"פ אני ישנה: לקו"ת שה"ש לג, ג.

שו"ה העלאת — (הנה תהו הוא בחי' סוכ"ע קאי: באוה"ת שם ע' ב'קעא הנוסחא ”הנה מש"כ תהו הוא בחי' סוכ"ע אפ"ל דקאי": על.

(הנה תהו . .): הג"ה זו מובא גם באוה"ת בראשית כרך ג תפט, א. ויקהל ע' ב'קעא. וראה באוה"ת ענינים ע' קעד. סה"מ תרע"ח ע' קצז.

כי הא"ס נקרא אפס: ראה סה"מ תש"ד ע' רכב.

כי הנה כתר הוא דוגמת החומר הקדום: ראה באוה"ת נ"ך ע' יג שמציין להע"ח הנ"ל ומבאר השייכות תהו לכתר.

שתוק כך עלה במחשבה: מנחות כט, ב. זח"ג כז, ב. ראה סה"מ תרמ"ו ע' יט.

ועמ"ש במ"א בענין ואין זולתך מלכנו: ראה מאמרי אדה"ז — תפלה ע' תעג. אוה"ת פ' ואתחנן ע' סז. אוה"ת סדור ע' שמח ובמ"מ לשם. המשך תער"ב כרך ג ע' א'שפז.

ובמאו"א אות א' סעי' ס"ד: ראה הלשון באוה"ת כי תבוא ע' תתרלז. מובא גם בלקו"ת במדבר יח, ג.

וסעיף קי"א: ראה גם אוה"ת נ"ך כרך א ע' רל. אוה"ת בראשית כרך ג תפט, ב. פ' ואתחנן ע' סז.

שו"ה הקטנות — כמ"ש בפע"ח: שער חג המצות פ"ב.

אין התינוק יודע לקרות אבא: ברכות מ, א.

עה"ד חטה היתה: ברכות מ, א. ב"ר טו, ח.

ואעבור עליך ואראך: יחזקאל טז, ו.

ולא בחי' אתהפכא: באוה"ת: ולא בבחי' אתהפכא.

אין מעוררים לזה: באוה"ת: אין מעוררים בזה.

בבה"ז פ' אמור: לדף ק, ב (פא, א). וראה ספר הערכים חב"ד ח"א (ע' רעט ואילך) בחי' ישות שבאהבה לגבי יראה. וש"נ. לקו"ש חי"ז ע' 40 הערה 40.

שאהבה הוא בבחי' יש . . היראה היא בחי' ביטול: ראה קונטרס העבודה פ"ג (ע' 18).

בין עובד אלקים לאשר לא עבדו: חגיגה ט, ב.

שו"ה ולכן — נק' עובד אלקים: באוה"ת ע' ב'קעב נוסף ”ועמ"ש מזה בלקו"ת פ' ראה בהביאור ע"פ אחרי ה' אלקיכם תלכו סעי' ו". בענין אתכפיא יהי' גבוה מאתהפכא — ראה אוה"ת ענינים ע' רד. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תנח. מסעי ע' א'תיד.

שו"ה כי — נמשך ממאמר תדשא הארץ דשא: ראה באגה"ק סי' כ ובליקוט פירושים — חיטריק שם.

שהמלכות נקנית בשלשים מעלות: אבות ו, ג. וראה בקיצורים והערות לתניא לכ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' עו. ראה ד"ה תקעו תר"ן ע' רפח שזהו"ע התלבשות בחי' חכמה שבחסד דז"א בחכ' שבחסד דמל' כו' וממנה נמשך בבי"ע ממש.

היינו שלשים כלים דאצי': ראה ע"ח שער השמות. אגה"ק סי' כ (דף קל, א) ובליקוט פירושים שם.

שו"ה שנעשים — בכלים דאצי' אמרו דאיהו וחיוהי: ראה אגה"ק סי' כ בתחלתו.