ואני נתתי לך שכם אחד: הנחת הר"מ בן אדה"ז בסה"מ תקס"ג ע' עח. (קטע מהנחת הנ"ל מובא באוה"ת ענינים ע' רעז). ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. הגהות באוה"ת ויחי כרך ו תתשכו, א (מיוסד על סה"מ תקס"ג. שם דף תתרפה, ב מתחיל ויוסף הורד מצרימה המאמר שם בקיצור). תתרפז, ב. ”דרך שני בפסוק זה נלקח מתורה ע"פ בן פורת משנת תקס"ג". וראה גם המשך המאמרים שם. מאמרי אדה"א בראשית ע' תנט שמיוסד על מאמר זה.

ואני נתתי לך שכם אחד: בראשית מח, כב.

יש לדקדק הרבה מהו לשון שכם אחד: בפי' שכם, ראה אוה"ת פ' כי תצא ע' תתעא שמפרש שיש ג' פירושים, ע"ש.

לא מצינו שנלחם יעקב מלחמות כו': במאמרי אדה"א מוסיף בחרב ובקשת.

ששם עלו שבטים: תהלים קכב, ד.

ויוסף הורד מצרימה: בראשית לט, א.

כשקוראין לאיש נדיב לב: ראה לעיל ל, א.

ע"י הבקשה . . שיעוררו אותו: ראה בד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' יח. ובד"ה כי עמך מקו"ח תרס"ו ע' קפד בשם רבינו הזקן.

באמרינו ברוך אתה ה': בלקו"ת קדושים כט, ג: ”כמו שאומרים ברוך אתה ה' שהוא ענין הלל ושבח שמהווה הכל מאין ליש עי"ז הקריאה ממשיכים גילוי שם ה' שיומשך אלינו שיהווה את הכל כמבואר כ"ז במק"א ע"פ ואני נתתי לך שכם אחד כו' ע"ש באר היטב".

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

במקום גדולתו: מגילה לא, א.

במד"ר ר"פ שמות: א, ה: יוסף ע"ש שעתיד הקב"ה להוסיף ולגאול את ישראל ממלכות הרשעה כשם שגאל אותם ממצרים דכתיב והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו וגו'. ע"כ.

שכתוב במ"א ע"פ זכור את יום השבת לקדשו: לעיל עא, ד.

שכם . . שהוא בחי' אחוריים: ראה לקו"ת ברכה צד, ב. בארוכה באוה"ת פ' כי תצא ע' תתעב.

כמאן דשדי בתר כתפי' כו' ולכך נקראים אלקי' אחרים: ראה תניא פכ"ב.

כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

בן פורת יוסף . . עלי עין: בראשית מט, כב.

אהפוך אל עמים שפה ברורה: צפני' ג, ט.

ויקחו את השמלה: בראשית ט, כג.

וכנזכר במדרש: נזכר ביהל אור לתהלים קיז, ז (ע' תמז). אוה"ת בראשית כרך ו תתשכז, א. סה"מ תקס"ג ח"א ע' פא. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 173 הערה 27.

באבוד רשעים: משלי יא, י. ראה לעיל כא, ג.

להשמדם עדי עד: תהלים צב, ח.

וראו כל בשר: ישעי' מ, ה.

רוממות אל בגרונם: תהלים קמט, ו. ראה ד"ה לא יצא האיש לא בסייף סה"מ תרל"ב ע' נב ובהוספות שם ע' שכז. דרושי חתונה לכ"ק מהר"ש ע' רג.

להיות כי סבת יניקת החצונים באה משני דברים: מובא ביהל אור ע' תקפו.

שארז"ל בשבת ספ"ה: נו, ב.

בזח"ג פ' פנחס דרנ"א סע"ב: ראה באוה"ת פ' ואתחנן ע' רח. ובאוה"ת סדור ע' צד בשם מגיד משרים. בפרדס ערך קנה: מובא אוה"ת ואתחנן ע' רח. וראה גם ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשסח.

אם תגבי' כנשר: עובדי' א, ד.

ע"פ ויאבק איש עמו: לעיל כו, ב.

ורוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.

לי יאורי: יחזקאל כט, ג.

וחוצפא אפי' כלפי שמיא מהני: סנהדרין קה, א.

והמה הקנה והוושט והוורידין: ראה במאמרי אדה"א בראשית ע' תעא ואילך. ד"ה ת"ר נר חנוכה תרנ"ט ע' קנד.

והוורידים מביאים . . הדם מן הלב מלמטה למעלה: באוה"ת בראשית תתרפט, ב: (ועיין בי"ד סי' כ"ב מבואר שרוב דמים שבבהמה ושבעוף נגררים אחר הוורידין שבצואר כו' ולכן נק' שר הטבחים מקור הדם . .).

לחיצונים לפרעה עורף העליון: ראה לקו"ת להאריז"ל פ' וישב, ולעיל נח, ב. עא, ד. וראה בארוכה בד"ה לא יצא האיש לא בסייף לכ"ק אדמו"ר מהר"ש (נדפס בקונטרס בפ"ע — נ. י. תשט"ז), ובפתח דבר שם מציין כ"ק אדמו"ר וז"ל: ”בעניני המאמר . . עיין . . תו"ח ד"ה ויאמר גו' למילדות (הראשון). אור התורה — בהשמטות — ביאור והגהות לד"ה ואני נתתי. ת"ר נר חנוכה תרנ"ט. זה היום תרצ"ד (קונטרס כח פ"ג ואילך)" עכ"ל. וראה בסה"מ תרל"ב הנזכר לעיל. ראה ד"ה וישמע יתרו עת"ר ששם מבאר באו"א ע"ש.

שר המשקים . . הטבחים . . האופים: ראה מים רבים תרל"ו פרק קמח.

האמורי לשון אמירה ודבור: ראה סה"מ תקס"ג ע' פג. ”וראה רש"י ויחי (מח, כב ד"ה אשר לקחתי — ”ד"א"). מדרש הובא בבחיי לך טו, טז (וראה ראב"ע שם)". לקו"ש חל"ב ע' 97 הערה 56.

סימן לשטות מילין: זח"ג קצג, ב. ”שעיקר הסימן על השטות הוא רבוי הדיבור דוקא כמ"ש קול כסיל כו'." מאמרי אדה"א בראשית ע' תעז בארוכה.

קול כסיל כו': קהלת ה, ב.

וברוב דברים לא יחדל פשע: משלי י, יט, ”ופי' ברבוי הדבור יבא בו גם בחי' הפסולת שפע שנק' פשע ששם שרש יניקת החיצוני'" — מאמרי אדה"א בראשית ע' תעח.

אמורי שמרבה דברים: ראה אוה"ת בראשית תתשכז, א.

ה' הפיר עצת גוים: תהלים לג, י.

וכמ"ש והשבות אל לבבך: דברים ד, לט.

וכמ"ש בזהר נודע בשערים: זח"א קג, ב. ראה תניא בהקדמה. לקו"ת במדבר א, א. מסעי פה, ב.

ושר האופים הוא הדבור דוקא בד"ת: מבואר בארוכה במאמרי אדה"א בראשית ע' תפד ואילך שיש ב' מצות בת"ת א' בחי' עיון והגיון, והב' הקריאה בדבור דוקא. ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"ב.

אכלתי יערי: שה"ש ה, א.

וישראל מפרנסין: נסמן לעיל לג, ד.

ויתפרדו כל פועלי כו': תהלים צב, י.