מי יתנך: השייכות וקשר לפ' תרומה ראה ד"ה מי יתנך תשמ"ו שמבאר בפנים הדרוש בענין הכרובים המבואר בפ' תרומה. המאמר הוא משנת תקע"א. ובסה"מ הנ"ל נדפסו ב' הנחות אחרות בע' עז (מגוכתי"ק הצ"צ). והגהות וקיצורים על הנחה זו נדפס באוה"ת פ' תרומה ע' א'תנה. והנחה ג' ממאמר זה נדפס בסה"מ שם ע' צג. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. ביאור נדפס במאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' קפה.

מי יתנך כאח לי: שה"ש ח, א. בגוכתי"ק הצ"צ מסיים ”יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך וגו'. זהו מאמר כנס"י בגלות להקדב"ה כו'". בזמן.

זהו בקשת כנס"י להקב"ה: ראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרלד.

נקראו ישראל אחים למקום: מבואר באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרעח ש”הקב"ה קדוש בוא"ו וישראל ע"י עסק התורה ומצות נקראים ואנשי קודש תהיון לי, שמקבלים וממשיכים מבחי' קודש העליון לכן נקראים אחים להקב"ה". ע"ש.

למען אחי ורעי: תהלים קכב, ח.

כלומר אימתי . . מבקשת: בגוכתי"ק ליתא.

ולפיכך מבקשת עכשיו מי יתנך כאח לי: ”ועיין מ"ש ע"ז התרגום דקאי על משיח" — אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרלד.

ופניהם איש אל אחיו: שמות כה, כ.

ועשית שנים כרובים: שמות כה, יח.

מ"ש רז"ל (חגיגה י"ג ב'): ראה פי' הגמרא באוה"ת פ' תרומה ע' א'תנא.

ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו. בגוכתי"ק נוסף ”והוא אפי רברבי".

וצ"ל שהרי אין לו דמות הגוף: בגוכתי"ק: ”וצ"ל דהא נודע שאין לו גוף ודמות הגוף כו'". נסמן לעיל א, א.

זאת התורה אדם: במדבר יט, יד. להעיר שבסה"מ תקע"א ע' עח ובהנחה אחרת שם ע' צג אינו מביא פסוק זה.

וזאת תורת האדם: שמואל-ב ז, יט.

כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה: זח"ב קכד, א. רמב"ן עה"ת בהקדמה.

ובזהר נק': ע' בזח"ג וילך דרפ"ה א' ע"פ כי שם ה' אקרא ומ"ש ע"ז השל"ה בהקדמה דף ד' ע"א בפי' כולא סלקין ואתקשרן בחד, ובזהר ויקרא דף י' ע"ב ודף י"א ע"א — אוה"ת ואתחנן ע' קכא. ראה ת"ז תי' יח.

שהוא רק בחי' הארה בעלמא שאינו נוגע להעצמות: בגוכתי"ק נמצא בשינוי לשון ושם ”ונודע בפי' ל' הארה שהיא מה שאינה ערוך כלל לגבי מקורה כו' והיא הנקראת ג"כ שמו הגדול כמ"ש במ"א וראשית גילוי הארה זו הוא בחכמה".

ה' בחכמה: משלי ג, יט.

אני הוי' הוא שמי: ישעי' מב, ח.

ראשית חכמה: תהלים קיא, י.

בד"ה זכור: לעיל עא, א.

אורייתא מתקשראה בקוב"ה: זח"ג עג, א.

ולתבונתו אין חקר: ע"פ ישעי' מ, כח.

שהוא היודע והוא הדעה: רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב ה"י.

ועיין בר"ח פ"א משער היראה: וז"ל שם: ”שעיקר היראה לירא מעילת כל העילות וסבת כל הסבות שהוא עיקר ושורש לכל העולמות ירצה שהוא המקיימם בחיותו ית' השופע בהם". ע"ש.

תלמוד בבריאה: ראה לעיל סט, ב. נסמן לעיל יז, א.

צמצם שכינתו בין בדי ארון: תנחומא ויקהל ע"פ ויעש בצלאל. ובשהש"ר א, יד ע"פ אשכול הכופר. ראה ב"ר פ"ה, ז. ויק"ר פ"י, ט. ראה לקו"ת אמור לד, ב. בלק עג, ד. סה"מ תרל"ה ע' מו.

מקצה השמים מוצאו: תהלים יט, ז.

כלה לשון כלות הנפש: ראה לקו"ת שה"ש א, א. המובא לקמן בהמאמר.

בד"ה זכור את יום: לעיל סט, ג.

עיני ה' אלקיך: דברים יא, יב.

ועמ"ש ע"פ כי על כבוד חופה: לקו"ת שה"ש מז, ב.

והיו הכרובים: שמות כה, כ. קטע מכאן מובא בהמשך יונתי תר"ם כרך ב' ע' תצ.

ועמ"ש הרמ"ז פ' אחרי: הלשון מובא באוה"ת פ' קרח ע' תשיג. ובהמשך דיונתי תר"ם ביאור בארוכה.

וזהו ענין שהכרובים סוככים בכנפיהם: ראה באוה"ת כאן ע' א'תנז ביאור ענין זה שהוא מלשון סכך ומקיף. ע"ש. ובאוה"ת שה"ש ע' שיב.

תפלה הוא לשון חיבור: סה"מ תרל"ד ע' קנד. ראה גם אוה"ת פ' וישב כרך ה תתסח, א.

נפתולי נפתלתי: בראשית ל, ח. ראה סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' עב שיש בזה ד' פירושים. ע"ש.

התופל כלי חרס: כלים ג, ה. וראה ת"ז תי' מט אית טפל בט' ואית תפל בת'. וראה רש"י בראשית ל, ח. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ט ע' 79. לקו"ש חכ"ד ע' 29. וע' 315. ראה גם בהערה לסה"מ תקע"א ע' פ. בלקו"ת צו יא, ב. במדבר ו, ג. שה"ש מז, ב. לז, ג. ראה סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' עב סה"מ תרל"ד ע' קנד. בתורת מנחם תשי"ג כרך ט ע' 17 ב' פי' בתי' ”הטופל" בטי"ת.