דבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.

בחד קטירא אתקטרנא: אד"ז זח"ג רפח, א. ראה שערי אורה שער הפורים עג, ב. דרך מצותיך פו, ב.

ות"ת כנגד כולם: פאה פ"א מ"א.

איזהו חכם הרואה את הנולד: תמיד לב, א.

ורוח אייתי רוח: זח"ב קסב, א.

מלשון צוותא והתקשרות: באוה"ת בשלח ע' תלב מציין ”ע"ד מארז"ל פ"ק דברכות ד"ו סע"ב בענין כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה ועמ"ש סד"ה ואתה תצוה [הכוונה לכאן] ובלק"ת בד"ה צו את קרבני הראשון רפ"ד".

מערב ועד בקר: שמות כז, כא.

ברישא חשוכא והדר נהורא: שבת עז, ב.

להעלות נר תמיד: שמות כז, כ.

ועשית בגדי קדש: נדפס בתו"א לעמבערג ט, ג. הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ה ח"א ע' דש. שם ע' שיב נמצא ג"כ ביאור. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. חלק מהמאמר באוה"ת תצא ע' א'תקעז בד"ה ואתה הקרב (מתחיל מהקטע והנה נודע). קיצורים למאמר זה בכרך ח ע' ג'סז. המאמר עם הגהות ע' א'תקפז (מהסגנון נראה שההגהות נכתבו בהיותו צעיר — ושייכים להסוג שנדפסו באוה"ת בראשית כרך ו מפרשת וישב ואילך). ביאור ע' א'תקצח (כנראה הביאור הוא להצ"צ והביאור הוא הנדפס בסה"מ תקס"ה ח"א ע' שיב) ועם הגהות באוה"ת כרך ז ע' א'תרד ובכרך ח ע' ג'ע. קיצור ע' א'תר. להדרוש שבתו"א ע' א'תרכז. ביאור וקיצור מהדרוש ע' א'תרלג. להדרוש שבתו"א ע' א'תשנז. קיצור ע' ב'תשסה. המאמר משנת תקס"ה. באוה"ת כרך ז ע' ב'תשסג מציין ”הדרוש ואלה המשפטים והדרוש ועשית בגדי קודש נאמרו מרבינו ז"ל סמוכים זה לזה בפ' משפטים ובפ' תצוה דשנת תקס"ה". ד"ה זה במאמרי אדה"א כאן ע' שלח, מיוסד על ד"ה זה. ד"ה זה נזכר בלקו"ת ויקרא ב, ב בענין אתעדל"ע לעורר אתעדל"ת. וראה גם בפ' אמור כו, ג. עקב יז, ב. בלקו"ת צו ט, ד מציין לכאן בענין והחכמה מאין תמצא מבחי' שאין ערוך שהוא רק בחי' שערות.

בהמשך תער"ב חלק ב' ע' תתעב: ובתו"א . . דאותיות הדבור הן כדוגמת השערות. בלקו"ת שלח מו, א. שה"ש ט, ב. מציין לכאן בענין המשכה ע"י שערות. בלקו"ת קרח נג, א מציין בענין אותיות הדבור נק' ג"כ שערות. בלקו"ת נצבים נ, א שיש כמה בחי' בלבושים הנעשים ממעשה המצות. בלקו"ת ראה לג, א. וזאת הברכה ק, ב — נסמן לכאן.

ועשית בגדי קדש: שמות כח, ב.

אהרן הוא משבעה רועים: תיקונים בזהר חדש (קד, א). וראה סוכה נב, ב.

שהוא איש החסד: ראה ספר הערכים-חב"ד כרך ב טור תרכד ערך אהרן הערה 2: ”היא בחי' ”ורב חסד", אבל בביאורים לתו"א (אוה"ת תצוה ע' א'תרד, א' תריח) שתואר זה הוא לבחי' אהרן שבאצי' . . ואפשר דמ"ש בתו"א שם שבחי' ”ורב חסד" היא מדתו של אהרן ”איש החסד" הוא — לפי שגם בהיותו באצילות הוא בבחי' זו". ע"ש.

ובגדי אהרן הם לבושים לאהבה זו: באוה"ת ע' א'תקפז מדייק הצ"צ ”מדקדוק לשונו ובגדי אהרן הם לבושים של אהבה זו וכמו שיש לבושים לכל נשמה כו', מובן דלבושים אלו של אהבה זו אינו הלבושים של הנשמה, דא"כ מהו וכמו שיש כו', היינו הך . . ולפ"ז יובן כמה רבבות מדריגות שונות בבחי' הלבושים של הנשמה, אם הם מבחי' נשמה שהי' לה בחי' אה"ר דמבחי' אהרן כה"ג שאז הלבושים נמשכים מבחי' לבושים דאהרן הנ"ל".

ימים יוצרו: תהלים קלט, טז. וראה אוה"ת כרך ז ע' ב'תשנח שמציין לד"ה אוסרי לגפן שיש ב' לבושים.

וכמ"ש בזהר: ח"א קכט, א. רכד, א. וראה סה"מ תקס"ה ח"א ע' רנז מפני מה נק' הלבושים בשם ימים. וראה לעיל עה, ד. ראה הלשון מהזהר באוה"ת פ' בלק ע' תתקמ.

האדם ומכוונת: בתו"א דפוס לעמבערג שנת תורה ט, ג: האדם וחי בהם ובכוונת. אבל בבוך 1052 כמו שנדפס כאן.

אברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.

וההפרש שבין מדת אהרן . . מדת אברהם: באוה"ת כרך ז ע' ב'תשנח מציין לכמה מקומות בדא"ח. ובארוכה ראה בספר הערכים-חב"ד ערך אברהם וערך אהרן.

אית חסד ואית חסד: זח"א ריט, א. זח"ג קלג, ב. ראה אוה"ת חנוכה שו, א. ראה גם אוה"ת פ' תצוה ע' א'תקפז.

והנה גם לפני אתעדל"ת קדמה אתעדל"ע: ראה אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תשכא.

לעבודת ה': בבוך תניא-ברוק: לעבודת האדם לה'.

וחסד ה' מעולם: תהלים קג, יז.

חסדי ה' עולם אשירה: תהלים פט, ב.

חסד לאברהם: מיכה ז, כ.

שו"ה שהיא — נש"י: בבוך 1052: ישראל.

אבל בחי' ורב חסד הוא למעלה מעלה . . כמ"ש כשמן הטוב: קטע מובא בלקו"ת פ' כי תצא לז, ג. ראה לקו"ת שה"ש ל, ד. סה"מ תרכ"ז (הוצאה חדשה) ע' סו.

והחכמה מאין ממש תמצא: איוב כח, יב. בלקו"ת צו ט, ד מציין לכאן.

וכמ"ש בת"ז: בהקדמה (פתח אליהו).

כלם בחכמה עשית: תהלים קד, כד. ”כלם" — כ"ה גם בדפוס ראשון ובדפוס זיטאמיר. אבל בבוך 1052: כולם.

להיות התלבשות אוא"ס ב"ה בחכמה: ראה תניא פל"ה בהג"ה.

כשמן הטוב על הראש: תהלים קלג, ב.

אהבתי אתכם: מלאכי א, ב. לקמן צח, ד מציין לכאן.

אהבה דוחקת את הבשר: ב"מ פד, א.

ואהרן אותיות נראה: זח"ג קג, א. ובמק"מ ובהרמ"ז שם. כ"ה בלקו"ת בהעלותך ל, א. באוה"ת תצוה ע' א'תרא כ' זה בשם השל"ה פ' תרומה. ראה ס' השיחות תש"א ע' 152 שזה אמר הבעש"ט. ע"ש. ובספר הערכים-חב"ד כרך ב ע' תרכט להערה 681 בדיוק לשון של ס' השיחות הנ"ל. בלקו"ת שמע"צ צא, ג מציין לכאן.

עין בעין נראה: במדבר יד, יד.

ואהבת את ה' אלקיך: דברים ו, ה.

שיהא שם שמים מתאהב: יומא פו, א. באוה"ת כרך ח ע' ג'סח: ובמ"א פי' שיהא שם שמים מתאהב שיאיר תוספת אור בבחי' השם ע"ד מ"ש ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד כי שמים הוא ז"א ושם שמים הוא מל'".

בכל לבבך בשני יצריך: ברכות נד, א.

ועמך לא חפצתי בארץ: תהלים עג, כה.

בטל רצונך: אבות פ"ב מ"ג.

אהרן שושבינא דמטרוניתא: נסמן לעיל פא, א. בלקו"ת מסעי צד, ב מציין לכאן.

אלה מסעי כו': במדבר לג, א.

הוא אהרן ומשה: שמות ו, כו.

אך הנה לבחי' גלוי: בבוך 1052 נסמן סעיף ב).

זקן אהרן שיורד על פי מדותיו: תהלים קלג, ב.

שו"ה מדו — אלו הלבושין: בסה"מ תרל"ד ע' רד כמו שת"י על אימרא דלבושא, וכן פרש"י יעו"ש.

אנכי מי שאנכי: נסמן לעיל א, א.

ודברת בם ולא בדברים בטלים: ראה יומא יט, ב. מדרש תהלים (באבער) לט, ד. הל' ת"ת לכ"ק אדה"ז פ"ג ה"ה.

מלשון ידבר עמים: תהלים מז, ד. וראה לעיל ד, א. נו, א. סח, ב.

דלאו אורחא דמלכא: זח"ג קמט, ב. וראה לקו"ת בהר כט, ד.

דאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א.

כי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג. ראה ביאור הפסוק בלקו"ת שה"ש יב, ב.

שו"ה רמ"ח — גלוי למעלה: בבוך 1052: למעלה גלוי.

ושמרו דרך ה': בראשית יח, יט.

וצדקה ביעקב אתה עשית: תהלים צט, ד.

אל תקרי בניך אלא בוניך: סוף ברכות. וש"נ.

והנה בתקון ועשיית הלבושים: בלקו"ת קדושים ל, ג מציין לכאן: ”ועמ"ש . . שבתיקון ועשיית בגדי אהרן יש ג' בחינות ומדריגות אך כ"ז רק בבחי' האור המאיר בעולמות אבל בעצמותו ית' אין שייך שום השגה". ע"ש. וראה גם לקו"ת שה"ש יח, ג. יט, ב. כ, ד.

שו"ה הא' — הוא של משה: באוה"ת כרך ז ע' ב'תשסג מציין לכמה מקומות בתו"א לעיל בענין מדרגות משה. ע"ש.

מן המים משיתיהו: שמות ב, י. ראה סה"מ תרל"ד ע' רו.

ותמלא כדה: בראשית כד, טז.

שארז"ל שהתורה נק' כלה ומאורשה: פסחים מט, ב.

ועשיתם אתם: ויקרא כו, ג.

אשר יעשה אתם האדם: ויקרא יח, ה. יחזקאל כ, יא.

והנה בזה יובן ענין ברכת המצות . . גילוי מלכותו ית': נתבאר באוה"ת כרך ח ע' ג'עא. לעיל נג, ב מציין לכאן בענין ברכת המצות. וכ"ה בלקו"ת ואתחנן י, ג. עקב טז, ב. ראה כב, א [ועמ"ש כעין זה סד"ה ועשית . . בענין ברכת המצות] שמע"צ פא, ב-ג. שה"ש יז, ב.

לית ברכתא שריא: זח"א קסה, א. קפב, א.

שבמקום שיש משפיע: ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' תכט.

מלמעלה — ממקום גבוה מאד נעלה יותר משל ב' הבחי': ראה לעיל מח, א. ובלקו"ת אמור לו, ג.

זכר ונקבה בראם: בראשית א, כז.

ביום שהוקם המשכן . . והיא ברכת המצות: מובא באוה"ת נ"ך כרך ג ע' א'שיא: ”ומבאר שם [הכוונה לכאן] שבמקום שיש דכר ונוק' שורה הברכה, ודו"נ הם ז"א ומל' א"כ משמע שהברכה הוא מהבינה וזהו ענין ויהי נועם כו'".

ויביאו . . אמר ויהי נועם: שמות לט, לג. רש"י שם, מג. מד"ר פ' נשא פי"ב. וראה ביהל אור ע' שכד. בלקו"ת צו יא, א מציין לכאן.

ותכלית וסוף הברכה: בלקו"ת שבת שובה סז, ב מציין לכאן.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

ומרדכי יצא: אסתר ח, טו.

שו"ה גאות — שמדת מלכותו היא בחי' לבוש: מובא בלקו"ת אחרי כח, א. שה"ש יז, ב.

אשר אתם זונים אחריהם: במדבר טו, לט.

שאין אדם עובר עבירה אא"כ: סוטה ג, א.

אשר מלאתיו רוח חכמה: שמות כח, ג.