שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

איש אשר כברכתו: בראשית מט, כח.

ועשית ציץ: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. הנחת כ"ק אדה"א בתו"ח תצוה [אותיות מרובעות] שנו, א. עוד הנחה בסה"מ תקס"ו ח"א. המאמר עם הגהות וקיצורים באוה"ת ע' א'תרצ. ביאור ע' א'תשיז. שייך לד"ה ועשית ציץ ע' א'תשלב. [קיצורים] כרך ז ע' ב'תשסו. כרך ח ע' ג'פא. ראה גם סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קנב. פלח הרמון שמות ע' שנ. ראה ד"ה זה בסה"מ תרנ"א ע' קלט. בתורת חיים הנ"ל מציין שהמאמר הוא משנת תקס"ו, וכן נמצא המאמר בגוכתי"ק אדה"א בין מאמרי שנת תקס"ו. וראה רשימת המאמרים בסה"מ תקס"ו הערה 13. אוה"ת ע' א'תשיז.

ועשית ציץ: שמות כח, לו.

קדש למ"ד למטה והוי' למעלה: ירושלמי יומא פ"ד ה"א. מגילה פ"א ה"ט. שבת סג, ב (הגי' יו"ד ה"א למעלה וקדש למ"ד למטה — וכ"ה בסוכה ה, א). בלקו"ת תזריע כא, ג מציין לכאן: ”דבחי' שם ה' מלמעלה הינו מה שאין אתעדל"ת מגעת שם".

ולהבין ענין זה: בתו"ח יש כאן עוד דיוקים: א) דממשמעות הכתובים משמע דלמשה נצטווה מעשה הציץ שהוא דוקא יעשנו, ב) ושהציץ יהי' דוקא על מצח אהרן. ע"ש.

יציץ נזרו: תהלים קלב, יח. באוה"ת כרך ז ע' ב'תשסו מביא פי' רש"י ”יאיר כמו ונוצצים כעין נחשת קלל ביחזקאל סי' א' ז'".

מציץ מן החרכים: שה"ש ב, ט. בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קנב מבאר שבציץ יש ב' פירושים הא' לשון הארה כמו נץ החמה, יציץ נזרו, יציץ ופרח ישראל שהוא מלשון הארה כו', הב' מלשון הבטה מלשון מציץ מן החרכים וכמו שפרש"י על מציץ לשון הבטה, ע"ש בארוכה שמפרש ההפרש בין ב' פי' אלו. וראה גם בתו"ח תקכה, ב.

והוא אור האהבה רבה הבאה מלמעלה: באוה"ת ע' א'תרצ העיר ע"ז ”לפמ"ש במא"א אות צ' סי"ט דציץ הוא יסוד אבא, א"כ אהבה רבה זו היא ע"ד אהבה הנמשכת מן החכמה שהוא ענין חסד דאבא והוא בחי' אהבה שלמעלה מהשכל המושג". ע"ש. בלקו"ת שלח מג, ג מציין לכאן. וראה בפלח הרמון.

זקן אהרן שיורד: תהלים קלב, ב. בענין זקן אהרן ראה לקו"ת קרח נד, א.

שאהרן הוא רועה משבעה רועים: נסמן לעיל פב, א. לקו"ת בהעלותך כט, ג ואילך.

שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים: ברכות לג, ב. וש"נ. זח"א נט, א. ”א"כ אהוי"ר תלוי' הם בעבודת האדם מלמטלמ"ע" — סה"מ תרכ"ז ע' קנג.

לאהבה את ה' אלקיכם: דברים יא, יג.

מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

פי' שמים ג"ע העליון: ראה לעיל יז, ד.

שמשחרב בהמ"ק: ברכות לב, ב. ובאוה"ת ע' א'תרצא מביא מה שכתב המהרש"א שם: ”ולענין תפלה דרחמי קאמר דאינה נשמעת כ"כ מיום שחרב בהמ"ק, אבל לענין שבחו ית' לקדושה וברכו הא אמרינן דאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים". ע"ש. וראה שם ע' א'תשלז. ראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' ריז (הוצאה הראשונה ע' ב'ת).

כי הגם שאין דבר חוצץ לפניו ית': ראה תניא אגה"ת פ"ה. נזכר בלקו"ת בלק עג, ג.

גם חשך לא יחשיך ממך: תהלים קלט, יב.

עונותיכם היו מבדילין: ישעי' נט, ב.

ראשית גוים עמלק שהוא ראש לשבעה גוים: באוה"ת ע' א'תרצד העיר ”כי רש"י והרמב"ן בפ' בלק נדחקו איך עמלק הוא ראשית גוים, אך ע"פ מ"ש אתי שפיר כי שבעה גוים נמשכים ממה שנפל בשבה"כ מז"ת, אך עמלק הוא מבחי' מה שנפל מהדעת והדעת הוא ראש ומקור להמדות כו' וכן איתא בכתבי האריז"ל". ”היינו כי שבעה גוים נמשכים מז"ת שהם חג"ת כו' שהוא מה שנפלו ממדות דתהו בשבה"כ, משא"כ עמלק הוא ראשית להם כי הוא מבחי' הדעת שהוא ראש ומקור להמדות כו'" — אוה"ת בלק ע' א'נג. וראה בסה"מ תרכ"ז ע' קס.

מלחמה לה' בעמלק: שמות יז, טז.

אם תגבי' כנשר: עובדי' א, ד.

שאין השם שלם: ראה לקו"ת ראה יח, ג.

עזי וזמרת י"ה: שמות טו, ב.

כי הנה . . ואח"כ התפשטות: מובא באוה"ת בלק ע' תתקנג.

אבל עמלק הוא כס י"ה: קטע מכאן מובא ביהל אור ע' תקס.

ויאמר משה גו' בחר לנו אנשים: שמות יז, ט.

שלכבוש מלחמת עמלק צריכים אנשי משה דוקא: ראה סה"מ תרס"ה ע' ריט. ד"ה זכור תשל"ה.

בשיחת מוצש"ק פ' בשלח י' שבט תשי"ז פי' כ"ק אדמו"ר זי"ע: אנשי משה — הם אנשים שקשורים עם נשיא הדור אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא . . ואז — כשישנם ”אנשי משה" — בא הציווי צא והלחם בעמלק.

ונחנו מה: שמות טז, ז.

נק' תורת משה: ראה אוה"ת נ"ך ע' תקסא. באוה"ת כרך ז ע' ב'תשסז ”ע"י שנתן נפשו עלי'" בילקוט סוף מלאכי. וראה בסה"מ תרכ"ז ע' תסח עוד ביאור למה נק' התורה תורת משה.

כל האומר אין לי אלא תורה: בלקו"ת במדבר ד, ב. מציין לכאן.

ולא תחללו: ויקרא כב, לב. ראה גם לעיל סח, ב.

דוחק רגלי השכינה: ברכות מג, ב.

ואשים דברים בפיך . . ובצל ידי כסיתיך: ישעי' נא. טז.

והוא המכניע ומשבר המחיצה של ברזל: בלקו"ת נשא כה, א מציין לד"ה זה.

לי הכסף ולי הזהב: חגי ב, ח.

חותמו של הקב"ה אמת: שבת נה, א. יומא סט, ב. ירושלמי סנהדרין פ"א ה"א.

ואין אמת אלא תורה: ירושלמי ר"ה ג, ח.

כדמיון האותיות שנחקקים: ראה גיטין כ, א. מובא בסה"מ פר"ת ע' צח. בסה"מ תרכ"ז ע' קסב מבאר המשל באריכות כשהאותיות חקוקים על אבן טוב מחמת בהירות האבן אין יכולים לקרות האותיות כ"א עד שיחתום בהחותם על השעוה, הנה מחמת גסות השעוה ניכרים האותיות היטב, אך עכ"פ הנה האותיות שעל השעוה הם האותיות ממש שעל האבן טוב, כך יובן בנמשל למעלה התורה הגם שירדה למטה ונתלבשה בדברים גשמיים, הנה עכ"ז שרש התורה היא היא ממש כמו שהיא הגבה למעלה רק שנתלבשה בדברים גשמיים כו'. ע"ש.

בצלמנו כדמותינו: בראשית א, כו.

כי הנה יש ב' בחי' הוי': ראה לעיל פ' בשלח סא, ד.

ויעבר ה' על פניו: שמות לד, ו.

שהוא מהוה כל ההוויות מאין ליש: ”ר"ל שהוא מהוה כל הנמצאות, כי כל דבר שנמצא ונברא שייך לקרותו הוה מלשון הוה גביר לאחיך בפ' תולדות כז, כט" — אוה"ת תצוה ע' א'תשיא.

הוי' הראשון . . הב' ונק' רעוא דרעוין: ראה בכ"ז בארוכה בד"ה נשא את ראש תער"ב.

י"ג מכילין דרחמי שהן מקורות כל ההוויות: ”כי באמת יג"מ הרחמים אף שהן מדרגות עליונות מאד מ"מ הן שייכים לבחי' עולם כמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה" — אוה"ת תצוה ע' א'תשיא.

והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

בכל יום יהיו בעיניך כחדשים: ספרי דברים ו, ו. ראה רש"י שמות יט, א. דברים ו, ו. יא, יג.

תועבת ה' כל גבה לב: משלי טז, ה.

אין אני והוא יכולים לדור: סוטה ה, א.

אין דעת אלקים בארץ: הושע ד, א.

עשה מלאכתך עראי: אבות פ"א מ"ט.

(כי זה . . מצח אשה זונה): מוסגר זה נמצא גם בכת"י מאמרי אדה"ז.

מצח אשה זונה: ירמי' ג, ג (ומצח).

ביאור על הנ"ל: באוה"ת ע' א'תשיז מציין: ביאור ועשית ציץ דתקס"ו שנדפס בתו"א.

תלת חללין דגלגלתא: ראה סה"מ תש"ד ע' 163.

כנודע בחכמת הרפואה: באוה"ת כרך ז ע' ב'תצא ד"ה ויאמר מלך מצרים למילדות מציין ע"ז וז"ל: ”וכן הוא בספרי הניתוח בשבילי אמונה נתיב רביעי שביל ראשון ובספר הברית מאמר י"ז פ"ד, וצ"ע בכוזרי מאמר ה' סי' י"ב בפי' האוצר נחמד שם ודע שהקדמונים". עכ"ל.

ובזהר הרקיע על האד"ר: זח"ג קלו, ב. וראה לקו"ת שה"ש כג, ג.