בחי' משה ששרשו בחי' דעת עליון: ראה לקו"ש ח"ו ע' 248 בארוכה בענין זה.

וכמ"ש במ"א ע"פ משה ידבר: ראה לעיל סט, א.

אותיות דבינה: כ"כ הרמ"ז ר"פ ויקרא שהאותיות הם בז"ת דאימא, וע' בביאורי הזהר פ' פינחס (כ"ק אדמו"ר הצ"צ בבוך באב' 14 סא, א).

שו"ה שבה — כי הרי החכמה: ראה לקו"ת בחוקותי מו, ד.

שהם תרין רעין: זח"ג ד, א. וראה לעיל י, ב.

ע"פ זה שמי: לעיל נב, ד.

ולקמן ע"פ אמר עם הספר: צו, ב.

עמ"ש ע"פ כי תצא: לקו"ת שם לו, ד.

רעוא דכל רעוין: מענין רעדכ"ר ע' בלקו"ת פ' תזריע בד"ה למנצח על השמינית ובד"ה והי' ביום ההוא יתקע ובד"ה תקעו בחדש שופר דרוש א' ושם פ"ב (כ"ק אדמו"ר הצ"צ בד"ה להבין מ"ש בע"ח, בוך באב' 57). בלקו"ת בחוקותי מו, ד. פנחס עו, ד מציין לכאן.

והוא בחי' עתיק: באוה"ת פ' כי תצא ע' תתקכא מפרש זה כ"ק אדמו"ר הצ"צ ”ור"ל שבחי' עתיק אינו במנין ע"ס כמ"ש בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות". ע"ש. הכוונה לתו"א צא, ב.

את בחי' הוי' שלפני האצי': מובא באוה"ת פ' כי תשא ע' ב'סז. ובפ' ואתחנן ע' קכב.

לפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

שהוא ההסכמה הנמשך מאהבה: בלקו"ת מסעי פט, א מציין לכאן.

ונשא אהרן: שמות כח, לח.

פאות הראש: ”עמ"ש מענין פאות הראש בסידור ע"פ הנותן שלג כצמר" — אוה"ת תשא ע' ב'סח.

אבא יונק ממזל: זח"א רפט, ב. ע"ח שער הכללים פ"ה. שער א"א ספ"ט. ובכ"מ. וראה לקו"ת אמור לט, א. מטות פג, א.

זכור את אשר עשה לך עמלק: ד"ה זה נדפס גם בתו"א לעמבערג כג, ג. הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ה ע' שפא. המאמר במאמרי אדה"א כאן ע' תמא מיוסד על מאמר זה. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. המאמר עם הגהות וקיצורים באוה"ת כרך ז ע' ב'תשעז. ב'תשעט. כרך ח ע' ג'פו. ראה ד"ה זה מש"פ תצוה פ' זכור תשמ"ז.

זכור את: דברים כה, יז.

מלחמה לה' בעמלק: שמות יז, טז. באוה"ת בראשית כרך ז ע' תתלב, ב מבאר ”איך שייך מלחמה לשם ה' עם עמלק במה הוא מנגד לו כו'". ומבאר שמלחמה הזאת נמשכת עד לע"ל עד ביאת המשיח.

שאין השם שלם: תנחומא ס"פ תצא. רש"י שמות יז, טז.

ומלחמה זו . . כל נפש מישראל: ראה בחינוך מצוה תר"ד שזה מוטל על כל יחיד, אבל ביראים מצוה תל"ה וברמב"ן פ' בשלח יז, טז בשם יש מפרשים שהמצוה מוטלת על המלך.

בכל דור ודור ובכל יום ויום . . כאלו יצא ממצרים: פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.

ולכן מזכירין יציאת מצרים בכל יום: ראה ברכות יב, ב. שו"ע או"ח סי' סז. ראה לקו"ש חכ"א ע' 69 ואילך.

שו"ה בצאתכם — בעלותו ממצרים: באוה"ת כרך ח ע' ג'פו מעיר ע"ז: ”ר"ל כמו שביצ"מ בגשמיות הי' מיד מלחמת עמלק בדרך עלותם ממצרים קודם שהגיעו לא"י, כמו"כ בבחי' יצי"מ שברוחני' כל נפש מישראל שבכל יום יש מיד ג"כ מלחמת עמלק ברוחני' שהוא ג"כ בדרך עליי' הנפש מבחי' מצרים בטרם שמגעת לבחי' א"י הרוחני'".

אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים: שמואל-א ט, ב — הפטורת פ' זכור.

כנס"י . . נק' בשם לבי: נתבאר באוה"ת בראשית כרך ו תתרנח, א.

לבבתני אחותי כלה: שה"ש ד, ט.

ומתוכו מתפשט בכל הגוף: ראה זח"ג קסא, ב.

ישראל דלעילא . . כמראה אדם: מובא באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תעו.

כי שרית עם אלקים: בראשית לב, כט.

ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

והנה בכל נשמה . . היא נקודת הלב ממש . . והיא היא בחי' עצמות הנפש ומהותה: באוה"ת כרך ז ע' ב'תשעח מציין ע"ז ”עיין בלק"ת פ' ויקרא בד"ה ביאור הדברים ע"פ ולא תשבית מלח שם נת' שהשכל הוא רק כלי לעצמות הנפש שהיא למעלה מהשכל כו', וע"ש דשורש עצמות הנפש נלקח מלמעלה מהחכמה . . נקודת הלב י"ל מל' נאצלה בבחינת שורש רק נקודה א' שהוא כתר שבמלכות ושאר ט"ס באין לה בסוד תוספות .ֿ. ולכן נק' בחי' זו בנפש ג"כ נקודת הלב". ע"ש. ושם ע' ב'תשעט ”שבחי' זו השראתה בהלב ומקבלת החיות מא"ס ב"ה וממנה נמשך אח"כ כחות הנפש שכל ומדות ולבושי הנפש מחדו"מ". ובכרך ח ע' ג'פו ”ר"ל לגבי מודו"מ נק' השכל ומדות ממהות הנפש".