אלה תולדות יצחק: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ח ח"א ע' תקטז בהתחלה ”שמאלו תחת לראשי". (והוא משנת תקס"ט). ובבוך 1118 קנח, א מציין ”שבת תנאים עם הרב מטשערנובל (חורף תקס"ט)". ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. המאמר עם הגהות וקיצורים באוה"ת בראשית כרך ד תתד, ב. תתיג, א. תתיח, ב. קיצורים להנחת אדה"א בסה"מ תקס"ח ע' תקטז. ראה גם ד"ה אלה תולדות תרמ"א דשם מבאר עבודת א"א מלמעלמ"ט, ועבודת יצחק מלמטה למעלה. פלח הרמון בראשית עו, א. חלק מהמאמר מובא באוה"ת פ' ואתחנן כרך ו ע' ב'רסג עם הגהות. המאמר נזכר בלקו"ת שלח נ, ד. פינחס עח, א. ראה כז, ד. ר"ה סג, א. וזאת הברכה צו, ג.

שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.

יצחק ממטה למעלה . . אברהם מלמעלה למטה: ראה תו"ח ריש פרשתנו. אוה"ת כרך ד תתד, ב ואילך. ד"ה ואלה תולדות תרע"ח ע' עג. ד"ה אריב"ל חצר"ת פ"ז (סה"מ קונטרסים ח"ב). לקו"ש חט"ו ע' 194.

מדת אברהם הוא הכנסת אורחים כו' ויצחק היה חופר בארות: באוה"ת תתח, א: שהוא בחי' גילוי ממטה למעלה מהעלם לגילוי, כמשל הבור אשר המים שם בהעלם וע"י החפירה נגלו המים, ע"ש וכ"ה לקמן יז, ג. בפלח הרמון מבאר שעיקר עבודת אברהם אבינו וכוונתו בהמשכת והתגלות אלקות למטה הי' ע"י הכנסת אורחים, ועבודת יצחק בחפירת בארות שאף מן הסתם גם הוא הכניס אורחים, ע"ש.

ואהבת . . הוי' אחד: דברים ו, ה. ד.

לא שייך בזה לשון צווי לאהוב: באוה"ת תתיג, א מציין לעיין בתו"א פו, ג. ובאוה"ת ואתחנן כרך ו ע' א'רסג מוסיף גם ללקו"ת ד"ה שמע ישראל: ”ובמ"א נת' שזהו ע"י כי חביבין הנשמות שנקראים בנים למקום, וא"כ יש אהבה טבעית כאהבת הבן אל האב".

אך הוא: כ"ה גם באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'רסג שנדפס מגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ, אבל באוה"ת תולדות תתיג, א ובהגהות הרה"ח ר' אשר: אך הענין הוא.

שבתחלה כתיב ה' אחד: באוה"ת ואתחנן שם: ”(נ' שצ"ל שבתחילה כתיב ה' אלקינו ה' אחד, וצ"ל מה ענין כפל שמות הוי' וענין אלקינו)".

ובהתבוננות ענין אחד איך שאין ערוך אליו כלל כו': באוה"ת ואתחנן שם ”(ר"ל פי' אחד ע"ד אנת הוא חד ולא בחושבן, וכן פי' בלקו"ת פ' ואתחנן בד"ה ענין ק"ש אחד ואהבת)".

הוי' אלקינו ואלקי אבותינו: באוה"ת ואתחנן שם מקדים לזה ”והנה בברכת אבות בשמו"ע אומרים". בד"ה ואלה תולדות תשי"ח הקשה הרי אלקינו הוא אלקי כל ישראל, וא"כ הרי מצד סדר הדורות הול"ל תחלה אלקי אבותינו ואח"כ אלקינו. ומפרש אלקינו הו"ע הצמצום, דע"י הצמצום נמשך אח"כ ע"י הוא"ו דואלקי שיהי' בחי' אבותינו התהוות המוחין, ואומר על זה אלקינו אלקה שלנו, והיינו דזה שנעשה הצמצום בשביל המשכת החכמה הנה הגורם את הצמצום הם ישראל דבשביל ישראל נעשה כל ענין הצמצום וההמשכה, ע"ש בארוכה.

אנת חכים . . אנת הוא חד: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

אין ערוך כלל: באוה"ת ואתחנן שם נוסף: ”(ר"ל פי' אחד ע"ד אנת הוא חד ולא בחושבן, וכן פי' בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ענין ק"ש אחד ואהבת)".

כיתרון האור מן החשך: קהלת ב, יג. וראה באוה"ת תולדות כרך ד תתז, ב שמביא הפסוק כי עין בעין.

שיהא שם שמים: יומא פו, א. עי' לקמן פב, ב.

מעשה אברהם . . אמר להו דעו: סוטה י, א. ב"ר פ' מ"ט. נתבאר בארוכה בד"ה ויטע אשל תש"א ע' 13 ואילך.

בחי' אברהם המשכה מלמעלה למטה: ראה לקו"ש חט"ו ע' 119.

ויצחק . . ממטה למעלה: ראה יהל אור ע' קיא.

ויסתמום פלשתים . . שמות כשמת אשר קרא להן אביו: בראשית כו, יח.

לא נפסק עוד נביעתם: והכוונה ב”נביעתם" היא — לנביעת מי החסדים דאברהם כמפורש בתו"ח פ"ז — לקו"ש חט"ו ע' 120 הערה 21. בלקו"ת ואתחנן ה, א מציין לכאן.

לפי שע"י . . מלא בוי"ו: בכת"י 260 ליתא.

ויש לחיצונים יניקה מהם: ראה גם לקו"ת ואתחנן ה, א.

ע"פ ששת ימים תאכל מצות: ראה לקו"ת פ' צו יג, ב.

ולע"ל . . כי אתה אבינו: ישעי' סג, טז. ראה שבת פט, ב.

גמירי משמיא מיהב יהבי: תענית כה, א.

בחי' יצחק צחוק ותענוג: לקו"ת שה"ש כז, ד. נ, ב.

קח נא את בנך: בראשית כב, ב. קטע מכאן נעתק בלקו"ת פ' ראה כח, רע"א.

כי ידוע הטבע לאהוב ההיפוך: ראה אוה"ת נח ס, א. ובכרך ז לד"ה חכלילי סעי' ב מביא קטע מכאן.

מים קרים על נפש עיפה: משלי כה, כה.

הושיט הקב"ה אצבעו: סנהדרין לח, ב. ראה לקו"ת אמור לו, א.

ויעקוד אותו על המזבח: בראשית כב, ט.

ופחד יצחק הי' לי: בראשית לא, מב.

יעקב הי' בחור שבאבות: ב"ר עו, א. זח"א קיט, ב. קסג, ב. קעא, ב. רז, א. זח"ב כג, א. ראה זח"ג צט, ב: יצחק תושבחתי' דאבהן. ע"ח שער לח (שער לאה ורחל) פ"ב. לקו"ת להאריז"ל תולדות כז, כה. לקו"ש ח"ג ע' 832 הערה 11.

מבריח מן הקצה: זח"ג קפו, א. ראה זח"ב קעה, ב.

בלע המות לנצח: ישעי' כה, ח.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

לבא בנקרת הצורים: ישעי' ב, כא.

אשה מזרעת תחלה: ברכות ס, א. נדה לא, א. בהמשך תער"ב כרך ג ע' א'שסג מציין לכאן.

מים רבים: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ט ע' א. (באחד מהכת"י נרשם ”תורה הנאמרה שבת שלפני פורים על חתונת נכדו תקסטי"ת". ובאוה"ת יתרו ע' תתיד מצויין ”עיין בהביאור ע"פ מים רבים לא יוכלו כו' (דחתונת ב"ד ר' בער)". ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. לכללות מאמר זה ראה ד"ה זה ש"פ תולדות תשי"ז לכ"ק אדמו"ר זי"ע (נדפס בסה"מ מלוקט ח"א).

מים רבים: שה"ש ח, ז.

והנה הנהרות נמשכים מן המעיינות: ההפרש בין נהר למעיינות — ראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תנה.

השולח מעינים: תהלים קד, י.

הוי כל צמא לכו למים: ישעי' נה, א.

חכים ולא בחכמה ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

ומעין יצא מבית ה': יואל ד, יח.

ותרד העינה: בראשית כד, טז. ובהבא להלן ראה בארוכה תו"ח חיי שרה קכז, ג ואילך. וראה לקו"ת ברכה צו, ג. אוה"ת נ"ך ע' יח.

ותמלא כדה הם כ"ד ספרין דאורייתא: ראה ת"ז תי' כא (מו, ב). אוה"ת בראשית מח, א.

מבחי' המעיין בחי' חכים ולא בחכמה ידיעא: ראה אוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תתקצח.

לויתן זה יצרת: תהלים קד, כו.

יצחק הוא לשון עתיד: ”כי היו"ד משמש על להבא" סה"מ תקס"ט ע' ב. ראה שיחת מוצאי ש"פ חיי שרה ה'תשל"ח סמ"א (בקונטרסים חורף ה'תשל"ח ע' 95).

כי שמש ומגן הוי' אלקים: תהלים פד, יב. ראה שער היחוה"א פ"ד ואילך.

כמ"ש במ"א ע"פ והבדילה הפרכת: לעיל יב, ג.

להיות עובד אלקים דהיינו לעבוד ולתקן: באוה"ת בלק ע' א'כ מציין לכאן.

ק"ך צירופי אלקים: ע"ח שערי הזיווגים שט"ו פ"ו. שער השמות שמ"ד פ"א.

ברא אלקים לעשות . . לתקן: ראה פירש"י לב"ר פ' יא, ו.

ההסתר הנמשך משם אלקים והוא ע"י בטול היש לאין: ראה לקמן נד, ב. לקו"ת אמור לז, א. פנחס עז, ג. שה"ש סז, ב. אוה"ת בא ע' רנה ובכ"מ.